משבר בדרך? המחלוקת על תקצוב החברה הערבית מסבכת את הקואליציה

אישור תוכניות החומש לחברה הערבית, הבדואית והדרוזית-צ'רקסית, אינו מתקדם בשלב זה בשל התנגדות של מנכ"לים של כמה ממשרדי הממשלה לממן מתקציבם מחצית מעלות התוכניות. לפי החלטת הממשלה 292 מה-1 באוגוסט, התוכנית הרב-שנתית לחברה הערבית והבדואית תהיה בגובה של 26.5 מיליארד שקל, "שלפחות מחציתה תוקצה למשרדי הממשלה ממשרד האוצר ומחציתה מתוך המקורות התקציביים של המשרדים". לפי ההחלטה, גובהה של התוכנית למגזר הדרוזי-צ'רקסי תהיה כ-3 מיליארד שקל.

ביום חמישי האחרון התקיימה פגישת מנכ"לים של משרדי הממשלה בניהולו של מזכיר הממשלה, שלום שלמה, העומד בראש הצוות הממשלתי האחראי לקדם את הטיפול בחברה הערבית, לרבות תוכניות החומש. מנכ"לית המשרד לשוויון חברתי, יעל מבורך, הציגה בפגישה את עקרונות התוכנית, את התחומים שבה תעסוק, ואת המתווים השלדיים לתוכניות המפורטות. על פי הסקירה שהציגה מבורך, 45% מהמשפחות הערביות בישראל מוגדרות מתחת לקו העוני, נתון המעיד לדבריה, על הצורך הדחוף בקידום תוכנית החומש. 

אלא שלמרות ההסכמה העקרונית לתוכנית, כמה מהמנכ"לים ובראשם שלושת החשובים ביותר לתוכנית, מנכ"לי משרדי הפנים, השיכון והחינוך, הביעו התנגדות למימון המאצ'ינג מתוך תקציבי משרדיהם. סך התקציב החסר לתוכנית החומש בשל התנגדות זו מגיע ליותר מ-10 מיליארד שקלים.

לפי המנכ"לים, התקציבים הקיימים לא מאפשרים את הגמישות הנדרשת כדי להקצות את הסכומים הנדרשים למימון תוכנית החומש. לדבריהם, הסעיף שאושר בממשלה מגדיר את התקציב מהאוצר כ"לפחות" מחצית מעלות התוכנית - ודרשו כי בשל מצוקתם התקציבית, השתתפות האוצר תוגדל. 

במהלך הדיון ובעת העלאת ההתנגדויות מצד המנכ"לים השונים להשתתפות בתקציב תוכניות החומש, זעם מזכיר הממשלה שלמה על המנכ"לים, והזהיר אותם כי התנגדותם עלולה לעלות באי אישור התקציב והפלת הממשלה. שלמה דרש כי יימצא הסדר כבר בקרוב ולא ברגע האחרון. בסופו של הדיון נשלחו הצדדים "לעשות שיעורי בית" ולשוב בתוך השבועיים הקרובים עם תשובות כיצד לפתור את הבעיה.

ואכן, קיומה של הממשלה תלוי בהצבעה בכנסת של ארבעת חברי סיעת רע"ם בראשות ח"כ מנסור עבאס לאישור תקציב המדינה, בעוד חודשיים וחצי. מדובר במבחן החשוב ביותר של הקואליציה הפריכה שהרכיבו ראש הממשלה נפתלי בנט ורה"מ החלופי יאיר לפיד. יו"ר רע"ם עבאס עודכן על המחלוקת, והוא עוקב מקרוב אחר הניסיונות לפתור אותה.

מענקים "מעוותים"

מנכ"לית המשרד לשוויון חברתי, יעל מבורך, הציגה בדיון את הלו"ז הצפוף לאישור מלא של תוכניות החומש עוד בטרם אישור התקציב. לפי לוח הזמנים הזה, עד תחילת השבוע הבא אמורות להיפתר המחלוקות העיקריות, והמשרדים השונים אמורים לשגר את הערותיהם ואת בקשותיהם לשינוי. במהלך ספטמבר יועברו טיוטות בין המשרדים לאחר תיקונים ואישור משפטי. בסוף ספטמבר אמור להתקבל אישור של השרים הרלוונטיים, וב-17 באוקטובר אמורה הממשלה לאשר באופן סופי את תוכניות החומש.

אלא שכאמור הדרך הזו זרועה בעיות. בעיה נוספת שעלתה בדיון היא התנגדות משרד הפנים לשינוי קריטריונים לתקצוב הרשויות המקומיות והאזוריות. לפי הנתונים שהוצגו בישיבה, כל מנגנוני התיקון התקציבי של משרד הפנים פועלים לפי אמות מידה היוצרות עיוותים כלפי העיריות והמועצות הערביות, ובראשם מענקי האיזון. אלא שמשרד הפנים המעביר את מענקי האיזון לפי נוסחה מ 2004 - המכונה "נוסחת גדיש" - התנגד לשינוי אמות המידה והמחלוקת נותרה בעינה.

הקרב על המשכנתאות

בעיה משמעותית אחרת שעלתה בדיון היא התנגדות של החשב הכללי (החשכ"ל) באוצר למתן ערבות מדינה למשכנתאות לרוכשי ובוני בתים בחברה הערבית. כיום רק 2% מכלל המשכנאתות בישראל ניתנו בחברה הערבית. הבעיה העיקרית היא היעדר הסדרה חוקית של תוכניות בניין ערים, ומכאן היעדרם של היתרי בניה - משמע אין יכולת למשכן את הבתים.

בהיעדר מימון בנקאי, פונים בחברה הערבית להלוואת מגורמים אחרים, ובמקרים רבים למלווים בשוק האפור, הקשורים לארגוני הפשע בחברה הערבית. ארגונים אלה התעשרו וצברו כוח רב לא מעט בשל המשכנתאות. מי שלא מצליח לעמוד בהחזרי ההלוואות שהריבית שלהן גבוהה במיוחד, מאוים, מוכה ובמקצת המקרים גם נרצח.

לפי נתונים שהציג המשרד לשוויון חברתי, היעד היה להגיע לכ-8 מיליארד שקל במשכנתאות כאלה, שיהיו מותנות בכך שמדובר בבית או דירה בהליך הסדרה, והעלות/סיכון של מתן הערבות הממשלתית לכך מסתכמת בכ-150 מיליון שקל בלבד. אלא שהחשכ"ל עומד בסירובו הנובע בעיקר בשל הסוגיה העקרונית של מתן ערבות מדינה למגזר פרטי לצרכים שאינם מסחריים.

מבורך אומרת לגלובס כי המשמעות של מתן הערבות תהיה דחיפה של ממש להסדרת רישום ורישוי הבתים בחברה הערבית, וכי מדובר בפתרון לטווח הקצר והבינוני שיפתור כשל שוק חמור. לדבריה, בהמשך עם המעבר לבנייה רוויה, מכרזי הבינוי של מקרקעי ישראל (רמ"י) בחברה הערבית, והסדרת תעניות בניין הערים, נטילת המשכנתאות תהיה קלה יותר.

גם עם משרד החינוך התגלעו בעיות הן בסוגיית המימון שעליו להעביר מתקציבו לטובת תוכניות החומש שלו והן בכל הנוגע לפרטי התוכניות. המשרד לא מוכן היה לממן בין השאר את המחסור בכיתות בחברה הערבית, שגורם למספר רב של תלמידים בכיתה. גם על עניינים, כמו שיפור איכות ההוראה, קרי הכשרות למורים, אוריינות ועוד - מתנהל ויכוח מול משרד החינוך בשאלת המימון.

לקחי המהומות

מבורך וראש הרשות לפיתוח כלכלי וחברתי בחברה הערבית, חסאן טואפרה, הציגו את 12 תחומי הפעילות העיקריים של התוכניות, ובהם אלה שלא טופלו בתוכנית החומש הקודמת 922. כאלה הם בין השאר, תחום הבריאות שזכה להתייחסות רבה בעת משבר הקורונה - החברה הערבית "סיפקה" לבתי החולים הרבה יותר אזרחים חולי קורונה מאשר שיעורה באוכלוסייה הכללית. אבל גם מחלות אחרות, ובעיקר מחלות ריאה ולב, נפוצות הרבה יותר בחברה הערבית.

עוד תחומים חדשים הם פיתוח התעשייה המתקדמת; עידוד תעסוקה במקצועות נדרשים ובעלי שכר גבוה; קידום החקלאות לחקלאות מתקדמת וטכנולוגית יותר; ובהיבט הפיננסי - תחום האשראי החסר בחברה הערבית.

חידוש משמעותי נוסף בתוכנית הוא הכנסתה של האוכלוסייה הערבית בערים המעורבות לתוכנית החומש. האירועים הקשים בערים אלה במהלך מבצע "שומר החומות" הדגישו את הצורך בשילובן בתוכניות הממשלתיות.

ממשרד האוצר נמסר: "נושא הנגישות של המגזר הערבי למשכנתאות והפתרון המתאים להגדלת הנגישות לאשראי לדיור נמצא בדיונים אשר טרם הסתיימו".