הישראלים לא ממהרים לקנות כחול-לבן, וגם לא באמת חוסכים

סקר חדש, שבוחן את הרגלי הרכישות בסופרמרקטים בישראל לעומת מדינות אירופה, מראה כי הציבור המקומי פטריוטי פחות ממה שהוא חושב • ההצהרות על העדפת מזון בריא אינן תואמות את ההוצאה בפועל על פירות וירקות • המספרים מאחורי התנהגות הצרכנים, מדור חדש

הישראלים מחפשים דרכים לחסוך בעלויות בעת הקנייה / צילום: כדיה לוי
הישראלים מחפשים דרכים לחסוך בעלויות בעת הקנייה / צילום: כדיה לוי

במה שונים הרגלי הקנייה של הישראלים בכל הנוגע למוצרי מזון וסופרמרקט, בהשוואה לאזרחי מדינות אירופה השונות? במטרה לענות על השאלה בחרנו דוח של חברת מקינזי, שבחן את ההרגלים במדינות אירופיות נבחרות - צרפת, גרמניה, איטליה, הולנד, פולין, רוסיה, ספרד, שבדיה, שווייץ ובריטניה.

בהתאם לשאלות שהופיעו בדוח, בוצע סקר במדגם של 1,007 ישראלים. מהסקר עולה שהישראלים "פחות פטריוטיים" מהממוצע האירופי - הם יקנו פחות מוצרים מתוצרת מקומית כחול-לבן. למעשה, אצלנו שיעור הקנייה של תוצרת מקומית הנמוך ביותר מכלל המדינות האירופיות שנבחנו, למעט רוסיה (שבה קיים אמברגו על יבוא מוצרי מזון ממדינות המערב).

באשר לרכישות האונליין, הישראלים הצהירו בסקר על רכישות מסוג זה בשיעור דומה לממוצע מדינות אירופה. בפועל, בארץ כ-7.5% מסך ההוצאה בשוק הסופרמרקטים מתבצעים בצורה מקוונת.

מדינה בהנחה

על פי הסקר, הישראלים מחפשים דרכים לחסוך בעלויות בעת הקנייה, ותרים באופן פעיל אחר מבצעים והנחות, בפער ניכר בהשוואה ליתר המדינות שנבדקו. בהתאמה, זו גם הגישה שלהם ביחס לרכישת מוצרים זולים יותר.

נתון מעניין אחר הוא שהישראלים מצהירים כי הם נוטים לרכוש מזון בריא, ובתחום זה רשמו את הציון הגבוה ביותר יחד עם ספרד. אם לבחון את המציאות של משקי הבית בישראל, הרי שבין השנים 2000 ל-2021 עלה מחיר הפירות והירקות ריאלית ב-80%-100%, וההוצאה למשק בית נשארה דומה - כ-570 שקל בחודש.

במילים אחרות, הישראלים קונים פחות ירקות ופירות בעוד שהיה מצופה שבעקבות טרנד הבריאות יהיה גידול משמעותי. הסיבה היא שמשקי הבית נדרשים לממן הוצאות "אחרות", כתחליף לבריאות. בהקשר זה יש גם לציין כי בישראל ישנם ילדים שאינם זוכים לאכול פירות וירקות בסיסיים בכמות הרצויה.

 
  

במקרים שבהם שיעור הנסקרים שמתכננים לעשות פעולה מסוימת פחות (בשנת 2021 לעומת 2020) היה גבוה מאלה שמתכננים לעשות אותה יותר, נוצר "סנטימנט נטו" - כלומר תוצאה שלילית. בכל הנוגע לרכישת מוצרים מיובאים, סנטימנט הנטו של הישראלים גבוה מהממוצע האירופי, והוא גם הגבוה ביותר מבין כלל המדינות האירופיות - כלומר, הם הכי פחות יימנעו מרכישת מוצרים מיובאים. עם זאת, הסנטימנט דומה לזה של איטליה וספרד - מדינות אגן הים התיכון.

סתירה פנימית

בשורה התחתונה, הצרכן הישראלי חי בהכחשה או בסתירה פנימית - מצהיר שהוא מבקש לחסוך בקניותיו, ובפועל מעביר את קניותיו מחנויות המחיר אל חנויות הנוחות. במקביל, הוא אינו "כחול-לבן", כלומר אינו מתנפל או מפרגן למוצרים מקומיים.