רחפנים ישראלים מחפשים נפט באיחוד האמירויות

חברת פרספטו (Percepto) הישראלית הציבה רחפנים אוטונומיים באיחוד האמירויות לטובת ניטור שדות נפט, חוות סולאריות ומתקני תשתיות אחרים, במטרה לאתר תקלות תשתית ובעיות בטיחות ואבטחה בזמן אמת. הרחפנים פועלים בכל שעות היממה, כולל בתנאי חום קיצוני, וסורקים שטחים נרחבים באופן קבוע - ללא צורך בהתערבות אנושית.

איך זה עובד? הרחפנים מתרוממים מתחנת העגינה, מבצעים את עבודות הבדיקה וחוזרים באופן עצמאי לביצוע טעינה מחודשת. הם מצוידים במערכות צילום יום ולילה, ומשתמשים ביכולת פענוח ובינה מלאכותית על מנת לזהות תקלות מבצעיות ובטיחותיות.

החברה נוסדה ב-2014 על ידי דור אבוחצירה, שגיא בלונדר, רביב רז ואריאל אביטן, וכיום היא אחת מעשר חברות הרחפנים האוטונומיים הגדולות בעולם. החברה מעסיקה 120 עובדים בישראל, במרכז חדשנות והדגמה בטקסס ובאוסטרליה. מאז הקמתה גייסה החברה יותר מ-72 מיליון דולר.

לדברי אביטן, הקשר הראשוני עם האמירתיים נוצר לפני קרוב לשנה, מיד לאחר חתימת הסכמי אברהם - וכעת החל להיות ממומש. עוד קודם לכן נרשמה התעניינות הדדית במפגשים בתערוכות וכנסים, אולם לא ניתן היה לבסס קשר עסקי ממשי, בהעדר קשרים בין המדינות.

אביטן סבור כי בעבודה עם תאגידי הנפט והאנרגיה באיחוד האמירויות, שמתמודדים עם אתגרים רבים בתחזוקה ואבטחת האתרים רחבי הידיים וקווי הולכת הנפט, קיים פוטנציאל בסדר גודל של עשרות מיליוני דולרים.

רחפני פרספטו קיבלו אישורים מרשות התעופה האמריקאית להפעלה מרחוק גם כשאין קשר עין בין המפעיל לבין הרחפן (BVLOS), וזאת לאחר שעמדו בבדיקות המחמירות של הרשות. החברה עובדת עם חברות אנרגיה, תשתיות ותקשורת מהגדולות בעולם, כולל חברת החשמל של פלורידה, דלק ארה"ב, חברת התקשורת וריזון, ענקית המכרות ריו טנטו ומפעלי ים המלח בישראל.

אזור התעשייה

מעגלי הגיוס

לא צועדים לבד: הסטארט-אפ Circles, שפיתח פלטפורמה ייחודית לתמיכה רגשית קבוצתית, רשם גיוס סיד של 8 מיליון דולר בהובלת Flint Capital ו-NFX של גיגי לוי-וייס, ובהשתתפות סר רונלד כהן, ג'ף שוורץ ומשקיעים נוספים.

הפלטפורמה של סירקלס מבוססת על העיקרון שכדי להתגבר על אתגרי החיים, אנשים זקוקים לתמיכה - מה שנכון ורלוונטי במיוחד מאז פרוץ הקורונה, הסגרים והבידודים. באמצעות טכנולוגיות מתקדמות כמו AI ו-NLP החברה בונה "מעגלים" של 6-8 אנשים הסובלים ממצוקה רגשית זהה, ומייצרת עבורם חווית תמיכה משמעותית בסביבה בטוחה, תומכת ואינטימית, בהנחיית מטפלים מקצועיים.

הסטארט-אפ נוסד בשנת 2020 על ידי היזם החברתי עירד אייכלר, שגם משמש כמנכ"ל החברה, ודן לנדא, בעבר מנהל השיווק של גוגל ישראל, המשמש כמנהל הצמיחה הראשי (CRO). החברה מעסיקה 15 עובדים, ולאור הגיוס מתכננת להרחיב את מעגל עובדיה.

 עירד אייכלר, מייסד ומנכ''ל החברה

"כולנו מתמודדים עם בעיות שהיינו רוצים לדבר עליהן עם מישהו, אך לא כל אתגר מחייב טיפול פסיכולוגי. חשוב מכך, לעתים הדרך הטובה ביותר לשפר את ההרגשה היא להקיף את עצמך במעגל של אנשים שממש מבינים אותך וחשים אמפתיה כלפיך", אומר אייכלר. "לא כולם מסוגלים ליצור קשרים משמעותיים, ועם הפלטפורמה שלנו, אנשים לא יצטרכו להתמודד לבד עם קשייהם".

"בריאות נפשית ורווחה רגשית הם קריטיים כיום, אך לפני Circles לרוב האנשים לא הייתה גישה לחלופות תמיכה שיסייעו להם", אומר לוי-וייס. "באמצעות שילוב בין טכנולוגיה חדשנית למודל שמבוסס על מחקר, Circles פותרת את הבעיה".

כיום מתמקדת החברה במתן תמיכה קבוצתית לאנשים המתמודדים עם אובדן, בעיות במערכות יחסים, פרידות וגירושים. עד כה היא סיפקה למעלה מ-100 אלף שעות תמיכה עם צמיחה של 300% בשנה האחרונה. ההון שגויס יסייע לחברה לפתח טכנולוגיות חדשות, וכן להתרחב לקטגוריות נוספות של תמיכה רגשית - למשל ללהט"בים, מטפלים בחולים או בהורים מבוגרים, מתמודדים עם סרטן ועוד.

אזור התעשייה 2

אני רק השליח

בין הענפים שרשמו צמיחה משמעותית מאז פרוץ הקורונה נמנה ענף השליחים - מאחר שהישראלים מבצעים אחוז משמעותי יותר מקניותיהם באונליין. רבים מהעובדים בענף עברו הסבת מקצוע בעקבות משבר הקורונה, ומסקר חדש של חברת המשלוחים Getpackage עולה כי כשליש מהם מעידים שזו העבודה המרכזית שלהם.

לגט פקג' יש 40 אלף שליחים במודל של כלכלה שיתופית. כל אחד יכול להוריד את האפליקציה, לעבור סינון ראשוני אלמנטרי ולבחור במסלולים. לשליח אין התחייבות מול החברה אלא רק מול המסלול שאותו בחר - מעין "אובר״ של המשלוחים, כך שהשליח הוא למעשה הבוס של עצמו.

מהסקר, שנערך בקרב שליחי החברה, עולה גם כי כ-72% מהשליחים מבצעים את השליחויות ברכבם הפרטי, כ-18% באופנוע, כ-3% באופניים או בקורקינט ו-7% ברכב גדול או במשאית. 66% מהנשאלים בסקר מחזיקים במקצוע נוסף פרט להיותם שליחים.

פילוח גיל השליחים מצביע על מנעד רחב - 23% הם בני 18-25, 26% בני 26-33, 22% בני 34-41, 18% בני 42-49, ו-12% בני 50 ומעלה. בתשובה לשאלה באיזו שעה הם מעדיפים לבצע את המשלוח, ענו 20% בשעות הבוקר, 16% בשעות הצהריים, 27% בשעות הערב, ו-35% ענו כי אין להם העדפה ספציפית.

אזור התעשייה 3

מתלבשת על הקולקציות: Browzwear גייסה 35 מיליון דולר

חברת ההייטק Browzwear, המפתחת טכנולוגיה לתעשיית האופנה, גייסה 35 מיליון דולר מקרן ההון פרטי Radian Capital. ההשקעה בוצעה על סמך צמיחה עקבית של החברה, שהגדילה את פעילותה ב-40% בכל אחת מחמש השנים האחרונות.

הפלטפורמה של Browzwear מאפשרת לייצר קולקציה שלמה מקצה לקצה, משלב תכנון הסקיצה ועד הוראות הייצור למפעל התעשייתי. הטכנולוגיה מייצרת לפריטי האופנה תאום דיגיטלי (Digital twin), שמייתר את הצורך בסקיצות פיזיות של הפריטים, ומאפשר לבצע שינויים באופן פשוט עד להחלטה על הדגם הסופי.

החברה עובדת עם יותר מ-650 מותגים, ובהם נייקי, טומי הילפיגר, ראלף לורן, אדידס, קולומביה, פומה, וולמארט, ניו באלנס, קלווין קליין, לולולמון ועוד. המערכת שלה מבוססת ענן, ומאפשרת לצוותי עבודה שונים מסביב לעולם לעבוד על קולקציה במשותף, בצד המעצבים ומנהלי המותג במערב ובצד הייצור התעשייתי במזרח. כך מתבטל הצורך לייצר ולהטיס דוגמאות של פריטי אופנה מהיצרנים למשרדי המותגים וחזרה.

העבודה על ענן גם מאפשרת להאיץ את היציאה לשוק - מ-50 שבועות (במקרה הקיצוני) ל-5-15 שבועות. במהלך תקופת הקורונה, העבודה בענן אפשרה לענקיות האופנה להמשיך לעבוד על קולקציות חדשות גם לאחר התפרצות המגפה בעולם, והשיבושים הרבים בצד היצרנים.

כבר כיום בגדים דיגיטליים שנוצרים בפלטפורמה של Browzwear נמכרים אונליין באתרי איקומרס מובילים - עוד לפני הייצור. בימים אלה מפתחת החברה חוויית רכישה דיגיטלית - בשיתוף עם חברות שיווק אופנה מובילות בעולם - שתאפשר לקונה לדעת עוד בשלב בחירת הבגד עד כמה הוא יתאים לגופו (בדומה למה שעושה חברת זיקית של יעל ויזל, שנמכרה לאחרונה לוולמארט). בכך יתאפשר לחברות לא רק להגדיל את המכירות, אלא גם להקטין את ההחזרות.

חדשות טובות

קרן פטריק ולינה דרהי תרמה 30 מיליון שקל לבניית מרכז מחקר וחדשנות בקמפוס החדש של האקדמיה בצלאל, הנבנה בימים אלה במרכז ירושלים. מדובר בקמפוס בשטח  של 42 אלף מ״ר, שיהווה מנוע מרכזי בהתחדשות מרכז העיר ויסייע להפיכתה של ירושלים למרכז לאומי ובינלאומי לתרבות, חדשנות ויצירתיות. עלות ההקמה עומדת על 164 מיליון דולר. 

מרכז פטריק ולינה דרהי למחקר וחדשנות, אשר ימוקם בקומה העליונה של הבניין החדש שתוכנן על ידי משרד האדריכלים היפני זוכה פרס פריצקר SANAA, יהווה מרכיב מרכזי באסטרטגיית המעבר של בצלאל חזרה ללב ירושלים. המרכז יאחד את כל פעילויות המחקר והחדשנות באקדמיה, יסייע בהרחבת פעילות רב-תחומית ובין-מחלקתית, ויהווה מנוף ליצירת הזדמנויות חדשות לאמנים ומעצבים.