בלי חיסונים ובלי פתרונות: התוכניות של הממשלה השאירו את הילדים מאחור

האסטרטגיה של ממשלת ישראל כרגע בעניין הקורונה, היא לחסן את המבוגרים בחיסון שלישי של פייזר, כדי להאט את הגידול בתחלואה הקשה ולמנוע את קריסת מערכת הבריאות. גם אם הימור החיסון השלישי יצליח, והסגר ימנע או ידחה בכמה חודשים, עולה השאלה, מה צפוי לקרות מבחינת התחלואה במגזרים הצעירים יותר שאינם מחוסנים בחיסון שלישי, וספציפית במגזר הילדים שנותרו בלתי מחוסנים כלל.

מנכ"ל משרד הבריאות חתם השבוע על צו העוקף את משרד החינוך ומאפשר להציע את החיסונים בבתי הספר, ובאישור ההורים. השאלה אם יש לחסן את הילדים בבתי הספר הייתה סלע מחלוקת בין משרדי הבריאות והחינוך, כשמשרד החינוך טען כי מדובר בלחץ מוגזם על בתי הספר והתלמידים.

במקביל, קבינט הקורונה יתכנס ביום ראשון, לבקשת שרת החינוך שאשא ביטון, לדיון שאמור להכריע את השאלות הפתוחות של תקנות הקורונה במערכת החינוך. האם ניתן לקצר את הבידוד עבור חלק מן הילדים גם ללא בדיקה יומיומית, כיצד ניתן יהיה להגן על המורים, מי ואיך יתקצב את מערך הבדיקות המהירות, מה בכל זאת יקרה במערכת אם יוחלט על סגר ועוד.

מתווה החזרה לבית הספר הנוכחי, כולל את הסקר הסרולוגי, בדיקות הסגר השבועיות בערים אדומות וכתומות ובדיקות יומיומיות לילדים לא מחוסנים שנחשפו לחולה מאומת כתחליף לבידוד בכיתות הנמוכות. העלות של התוכנית הזו, מוערכת במיליוני שקלים לכל שלב. אם תצליח למנוע את הסגירה הבאה של מערכת החינוך, החיסכון המוערך למשק יעמוד על יותר ממיליארד שקל לשבוע, מאחר והעלות השבועית המוערכת של השבתת מערכת החינוך היא 2.6 מיליארד שקל.

  

תלויים בחיסון השלישי

אם המנה השלישית תוריד את התחלואה הקשה, אנחנו אמורים לראות זאת בשבועיים הקרובים. אם לא, הממשלה תצטרך לחשב מחדש את המסלול למניעת קריסת מערכת הבריאות.

במקביל לחיסון השלישי, פועלת הממשלה להטיל מגבלות "רכות", שאינן מונעות את הפעילות של אף מגזר במשק, אך דורשות בדיקות ממי שאינו מחוסן. גם מתווה החינוך צפוי להיות "רך" יחסית. הכיתות לא יוקטנו, אלא במקרה בו מוסד הלימודים יוביל וינהל את התהליך בעצמו. ד"ר דיאנה טשר, מנהלת היחידה למחלות זיהומיות בילדים במרכז הרפואי וולפסון מסבירה: "הילדים היו מוגנים בגלים הקודמים, אבל כשהוריאנט יותר מדבק, אנחנו רואים אותם גם חולים יותר, וגם כנראה מעבירים את המחלה הלאה בעוצמה גבוהה פי 2 מבעבר".

חוק המספרים הגדולים

ד"ר טשר מעריכה שמקדם ההדבקה בזן הדלתא מוערך סביב 7. כלומר, כל ילד חיובי שלוקח לו זמן לפתח תסמינים ולהגיע לבדיקה, עלול להדביק מספר ילדים בכיתה לפני שיתחילו להינקט צעדים.

מה הסיכון לילדים שנדבקו?
"מתוך המאומתים, 1% יגיעו לאשפוז (לפי נתוני זן האלפא שהגיעו לכ־163 אלף ילדים מאומתים, מדובר ביותר מ־1,600 ילדים באשפוז ג"ו) אנחנו רואים ילדים מתאשפזים עם סיבוכים מסכני חיים, גם דלקות ריאות קשות וגם תסמונת לבבית. אנחנו רואים לא מעט תסמינים ממושכים - פגיעה לבבית, פגיעה ריאתית. הסיכויים לצאת מהקורונה בשלום עבור ילד הם מצויינים, אבל זה חוק המספרים הגדולים. ככל שהמספרים ימשיכו לעלות, נראה גם את החולים הקשים".

טשר מדגישה כי: "כבר פורסמו כמה מחקרים שהראו שפתיחת מערכת החינוך אינה מעלה את קצב ההדבקה בקרב ילדים. בסופו של דבר הם לרוב ידבקו מהורה, או מחבר אחד שאיתו הם שוהים בצמידות ויפגשו איתו ממילא. בבית הספר אנחנו יודעים לנטר את התחלואה ולבודד את הילדים בצורה טובה".

בערים החרדיות שכבר החלו לחזור ללימודים, החל בשבוע האחרון פיילוט של בדיקות סרולוגיות, כדי לחשוף האם חלק מן הילדים כבר חלו ללא תסמינים, ולכן יוכלו להיות פטורים מבידוד. אם יסתבר כי חלו ילדים רבים מכפי שחשבנו, הרי שניתן יהיה להעריך ששיעור המאושפזים מבין הילדים הנותרים יהיה נמוך מכפי שאנחנו חוששים.
ניר נובק, שותף בחברת טרגט מדטק שמובילה את הפרוייקט, מספר כי הוא הורחב בימים האחרונים מאלעד, מודיעין עלית וכוכב יעקב, גם לכפר חב"ד, בית שמש, בני ברק וירושלים.

"הממוצע שאנחנו מוצאים בקרב הציבור שמגיע להיבדק, הוא 20%. אנחנו מדברים על מקומות בהם כבר היה גל תחלואה, כך שאם מצרפים זאת לתחלואה הרשמית שכבר נמדדה, מקבלים 30%-40% מחלימים. אבל יש לנו גם ישובים שבהם הממוצע נמוך יותר, בבית שמש זה 10%-15%".

ד"ר משה אשכנזי סגן מנהל בית החולים ספרא לילדים בשיבא, השותף לסקר הסרולוגי מספר: "הכוונה היא להציע כבר באוקטובר את הבדיקות בכל הארץ, ייתכן שעם גיבוי צבאי. כרגע ההערכה היא שאחוז המחלימים בקרב הילדים במגזר החילוני הוא נמוך מבמגזר החרדי או הערבי, אך עד אז, הוא צפוי לעלות".

"תחלואת ילדים לא צפויה להביא את מערכת הבריאות לקריסה", אומר ד"ר מאיר עזרא מומחה לרפואת ילדים מכבי שירותי בריאות, יו"ר עמותת מחוסגן. "אבל ילד באשפוז זה לא פיקניק גם אם הוא מחלים בסוף. אם לוקחים בחשבון 100,000 ילדים בכל שנתון, אז גם אחד מכל 6,000 יהיה חולה קשה, זו בעיה ברמה המערכתית".

מה אפשר לעשות?

"אם ימשיכו בכיוון המתוכנן, רוב הילדים יהיו חולים עד סוף השנה, מתווה בדיקות מהירות אולי מועיל אבל קשה לביצוע", חושש עזרא-אליה ומסביר מה עוד אפשר לעשות.
"נתחיל בחובת חיסון לעובדי הוראה. בדיקות לכל כיתה שנחשפה, כחובה, וסנקציות על הורים שלא מקיימים את ההנחיות. אני ורוב חברי חושבים שלסגרים יש משמעות קשה ולפני שמדברים בכלל על סגר, צריך לוודא שעשינו הכל. להפסיק להמציא את הגלגל אלא להאכוף את מה שקיים. להחליט שמערכת החינוך פתוחה היא בראש סדר העדיפויות".

כאוס הבדיקות המהירות

ברקע נתוני התחלואה הגבוהים, מגבלות התו הירוק והתו הסגול נכנסו השבוע לתוקף. התקנות חלות בין היתר על אטרקציות שונות לילדים, שעמוסות במיוחד בחודשי החופש הגדול. ניתן להיכנס לרוב המתחמים בהצגת תו מתחסן או מחלים, או בדיקה מהירה, שניתנת בחינם לילדים מתחת לגיל 12 ובתשלום של 52 שקל לילדים מעל גיל 12 ומבוגרים. המהלך, שעלותו מוערכת במיליוני שקלים, אמור למנוע את הצורך בסגירה רחבה של המשק. אולם, ההורים מדווחים עד כה על במערך בדיקות מבולבל ומסורבל.
לצד מד"א, שיפעיל את מתחמי הבדיקות ברחבי הארץ, נבחרה גם חברת איכילוב וול, להפעלת המערך במרכז. אבל הורים שניסו לקבוע לילדיהם בדיקה מהירה, לא הצליחו למצוא שירות חינמי באזור, ואלה שכן, נתקלו בעיכובים של שעות במתן התוצאה, במקום רבע שעה כמובטח.

גם מדיניות הבדיקות לא ברורה. משרד הבריאות קבע כי בדיקות PCR שמבוצעות בקופות החולים אינן תקפות לתו הירוק, למרות שהן אמינות יותר במטרה למנוע עומס על קופות החולים. כך נוצר כאוס בשטח, כשמקומות מסוימים מקבלים נבדקים שליליים בבדיקת PCR, ואחרים לא.

בעקבות הארועים הללו והתלונות הרבות בציבור, הודיע משרד הבריאות השבוע, כי כל תחנות מד"א באזור המרכז שהציעו השבוע בדיקות בתשלום, יספקו את הבדיקות בחינם, ומי שנבדק בתשלום יוכל לקבל החזר על הוצאתו, בפניה למד"א.