עתירה לבג"ץ נגד מנהגם של נבחרי הציבור "לחסום" גולשים ברשתות החברתיות

בעתירה נכתב כי מדובר ב"בחשבונות פומביים, המשמשים לצורכי תעמולה ופרסום תכנים הקשורים למילוי התפקיד הציבורי, ואשר ממומנים לא אחת מכספי הציבור" • העיתונאי תומר אביטל מ"שקוף", מגיש העתירה: "לא הגיוני שייחסם גולש רק כי כתב ביקורת נקייה"

תומר אביטל / צילום: יונתן זינדל
תומר אביטל / צילום: יונתן זינדל

העיתונאי העצמאי תומר אביטל ואתר "שקוף" הגישו, באמצעות עו"ד ליעד ורצהייזר, עתירה לבג"ץ נגד מנהגם של נבחרי ציבור "לחסום" גולשים בחשבונותיהם ברשתות החברתיות ולמחוק את תגובותיהם.

המשיבים לעתירה הם היועץ המשפטי לממשלה, היועצת המשפטית של הכנסת ושרת הפנים איילת שקד, הנושאת באחריות לגיבוש מדיניות כוללת לאסדרת השלטון המקומי, להכוונתו ולפיקוח על תפקודו התקין.

בפתח העתירה נכתב כי הרשתות החברתיות מהוות פלטפורמה בלתי אמצעית לציבור לקיים קשר עם השלטון ונציגיו. מרבית נבחרי הציבור והגופים הציבוריים עושים שימוש נרחב ברשתות החברתיות על-מנת להעביר מסרים, לשתף במידע הנוגע לתפקידם ולנהל שיח עם הציבור על פעילותם הציבורית.

בעתירה נכתב כי "מדובר בחשבונות בעלי סממנים ציבוריים מובהקים, הן נוכח תכליתם והן על-פי תבחינים שנקבעו לעניין זה על-ידי בתי המשפט ומבקר המדינה. כך, בין היתר, מדובר בחשבונות פומביים, המשמשים לצורכי תעמולה ופרסום תכנים הקשורים למילוי התפקיד הציבורי, ואשר ממומנים לא אחת מכספי הציבור".

לטענת עו"ד ורצהייזר, בשנים האחרונות נוהגים נבחרי ציבור רבים "לחסום" מגולשים מסוימים את אפשרות הגישה לחשבונותיהם ברשתות החברתיות. זאת, ככל הנראה, במטרה להימנע מביקורת פומבית אשר לא נוחה להם, ולמזער את היקפה בעתיד. מדובר בתופעה רווחת למדי, אשר אינה ייחודית לנבחר ציבור זה או אחר או לצד מסוים במפה הפוליטית.

עו''ד ליעד ורצהייזר / צילום: לירון ויסמן
 עו''ד ליעד ורצהייזר / צילום: לירון ויסמן

על-פי הנטען, מדובר בפרקטיקה הפוגעת באופן מובהק בחופש הביטוי, על רבדיו השונים, ואשר במרבית המקרים אינה עומדת בתנאי פסקת ההגבלה בחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, ואף לא באמות-המידה של הליך מינהלי תקין. כך, חלף היות חשבונות נבחרי הציבור מופת לשיג ולשיח ואמצעי לחיזוק הדיאלוג שבין הציבור לבין השלטון, הפכו אלה לזירה של הדרת דעות, פגיעה בחופש הביטוי, בזכות הפרט למידע ובזכות הציבור לדעת.

עוד נטען כי חרף המלצות מפורשות של מבקר המדינה ופניות מצד גופים שונים, היועצים המשפטיים לממשלה ולכנסת וכן משרד הפנים ממאנים להפעיל סמכותם ולקבוע הנחיות בנושא, ונבחרי הציבור ממשיכים לפעול ככל העולה על רוחם, בבחינת "איש הישר בעיניו יעשה".

לפיכך, כך נטען, ישנו צורך ממשי ושאינו סובל עוד דיחוי במתן הנחיות ברורות, כלליות ואחידות, אשר יתחמו את אפשרותם של נבחרי הציבור "לחסום" משתמשים ולמחוק תגובותיהם, רק למקרים בהם הדבר עולה בקנה אחד עם תנאיה של פסקת ההגבלה בחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו ועם כללי המשפט הציבורי, תוך תיעוד, הנמקה ובשקיפות.

מבקר המדינה כבר התייחס לתופעה

יצוין כי בדוח מבקר המדינה מיולי 2020 נכתב כי "ראוי שבמקרים שבהם בוחר ראש הרשות לטשטש את הגבולות בין הפרטי לציבורי בחשבון שלו ברשת החברתית, יראו ככלל את החשבון כבעל מאפיינים ציבוריים, על המשמעויות הנובעות מכך".

בדין וחשבון השנתי של מבקר המדינה בכובעו כנציב תלונות הציבור לשנת 2016, הוקדש פרק שלם לתופעה, תחת הכותרת "פגיעה בחופש הביטוי - מחיקת תגובות מדפי פייסבוק של אנשי ציבור וחסימת הגישה אליהם". בגוף הדוח נכתב, בין היתר, כך:

"בשנת 2016 החלה הנציבות לקבל תלונות על כך שאישי ציבור שונים מחקו תגובות של המתלוננים מדף הפייסבוק שלהם או חסמו את גישתם של המתלוננים אליהם... עמדת הנציבות היא כי על גוף ציבורי או איש ציבור המפעיל דף פייסבוק ציבורי לפרסם מדיניות בדבר השימוש בדף ולקבוע נהלים שיסדירו שימוש סביר וראוי בתגובות הציבור המופיעות בדף הפייסבוק, כדי לשמור על כבוד השיח והמשתמשים בדף, בשים לב בין היתר לאופיו הציבורי של הדף, לחופש הביטוי ולחשיבות הביקורת הציבורית [...] ראוי שנבחרי ציבור - בייחוד מקום שבו יש שימוש בכספי ציבור למימון הפעילות בדף הפייסבוק - יאמצו מדיניות שימוש ונהלים לתפעול דף הפייסבוק אשר יעלו בקנה אחד עם הזכות לחופש הביטוי, וכן יקבעו אמצעים מידתיים שיינקטו כנגד המפרים את מדיניות השימוש והנהלים שנקבעו".

בדוחות מבקר המדינה בכובעו כנציב תלונות הציבור לשנים 2017-2019, חזר המבקר על האמור ואף דיווח כי התקבלו תלונות נוספות בעניין. בדוח מבקר המדינה מיולי 2020 צוין כי בכל הרשויות המקומיות שנבדקו - למעט אחת - היו בעת הבדיקה משתמשים חסומים, וכי כולן הודו כי הן נוהגות להסתיר או למחוק תגובות. בכל הרשויות לא נשמר תיעוד לסיבות החסימה ולזהות הגורם החוסם.

עוד צוין בדוח כי "עד מועד סיום הביקורת, בדצמבר 2019, לא עשה משרד הפנים שום מהלך לפרסום מדריך על אופן השימוש של רשויות מקומיות ברשתות החברתיות, ואף לא קבע כללים כלשהם בעניין, לרבות סטנדרטיזציה מזערית של התחום".

"לא הגיוני שייחסם גולש רק כי כתב ביקורת נקייה"

משרד הפנים השיב לפניית המבקר כי הוא "אינו רואה תפקידו כמאסדר של הרשויות המקומיות בתחום זה, ולכן אין זה מתפקידו לתת את דעתו לסוגיות העולות מעצם השימוש של הרשויות ונבחריהן ברשתות החברתיות", וכן כי "מדובר בנושא אשר ניתן לטיפול על-ידי הרשות המקומית, כפי שנעשה על-ידי חלק מהרשויות שנבדקו".

משרד המשפטים מסר כי "ככלל, הנחיות היועץ המשפטי לממשלה אינן חלות במישרין על הרשויות המקומיות, ומשרד הפנים הוא המנחה אותן. לפיכך משרד המשפטים רואה קושי בהטלת האחריות עליו להנחיית הרשויות המקומיות בתחום זה".

"בדפים של נבחרי הציבור לא תמצאו מחשבות פילוסופיות וגם לא התלבטויות על עיצוב הסלון", אומר תומר אביטל. "הפוסטים שלהם עוסקים במדיניות, ובדפיהם מתנהל דיון ציבורי, במימון הציבור, על סוגיות שחשובות לכולנו. לכן לא הגיוני שייחסם גולש רק כי כתב ביקורת נקייה. הגיע הזמן לעדכן את המציאות לעידן בו כיכר העיר היא דיגיטלית".

לדברי אביטל, שחסום הן אצל יאיר לפיד והן אצל מיקי זוהר - זה לא שייך לימין או שמאל.

אביטל סיקר את הנושא באינטנסיביות בשנים האחרונות, וטרם הפנייה לבג"ץ ניסה לפעול בדרכים אחרות כדי להציף את הסוגיה. הוא תיעד מאות פניות של גולשים שנחסמו, פרסם את מדד החוסמים ושיגר מכתבים ופניות לחברי כנסת, שרים ופקידים בכירים בבקשה לעגן אמות-מידה. הם סירבו.

"אין בעיה עם חסימת דברי הסתה ושקרים", הוא מדגיש, "הבעיה היא הניסיון לייצר דיונים סטריליים ולצייר מציאות מעוותת".

צרו איתנו קשר *5988