הקרנות הן נאמנות לתיקי ההשקעות המנוהלים - וזה עובד גם בכיוון ההפוך

ניהול קרנות נאמנות וניהול תיקי השקעות הן שתי תעשיות שהולכות יד ביד כבר שנים, והמגמה הולכת וגוברת • יותר מחצי מתיקי ההשקעות המנוהלים משקיעים כיום יותר מ–50% מנכסיהם בקרנות, ויותר מ–17% מסך נכסי הקרנות נמצאים בתיקים המנוהלים • כתבה שנייה משתיים

אילוסטרציה: Shutterstock
אילוסטרציה: Shutterstock

תעשיית קרנות הנאמנות ותעשיית ניהול תיקי ההשקעות משולבות זו בזו. תעשיית ניהול תיקי ההשקעות מנהלת, נכון לסוף 2020, נכסים פיננסיים בסך של כ-299 מיליארד שקל, מהם כ-179 מיליארד שקל עבור לקוחות פרטיים ותאגידים, וכ-120 מיליארד שקל עבור גופים מוסדיים.

תעשיית קרנות הנאמנות על כל חלקיה, אקטיבי ופסיבי, נכון לסוף 2020, ניהלה נכסים פיננסים בסך של כ-330.6 מיליארד שקל.

יחד מנהלות השתיים כ-630 מיליארד שקל, ובניכוי חפיפה (ראו להלן), כ-570 מיליארד שקל.

קרנות נאמנות אינן אפיק השקעה - הן מכשיר השקעה, שיוצר באופן יעיל ביותר פיזור השקעות, וככאלה, חברות לניהול תיקי השקעות עושות בהן שימוש כחלק מהפיזור שהן יוצרות ללקוחותיהן. בדרך כלל, החברות שעושות שימוש בקרנות הנאמנות כמכשיר השקעה הן חברות לניהול תיקי השקעות שיש להן חברת אחות שמנהלת קרנות נאמנות, כלומר, קרנות מאותו בית השקעות.

היתרונות של הקרנות עבור הלקוחות

מבחינת הלקוחות, הם נהנים מניהול מקצועי, מפיזור קל ומהיר, מדחייה בתשלום מס רווח הון, מכך שהקרנות (ברובן) אינן משלמות עמלות קנייה ומכירה על פעולות בניירות ערך, מהיעדר עמלת רכישה או מכירה של יחידות בקרנות נאמנות אקטיביות, מקלות מעקב, מאפשרות נוחה מאוד של מימוש מהיר בעת הצורך ועוד.

יש הטוענים, שיש בשימוש בקרנות הנאמנות מתוצרת אותו בית השקעות משום ניגוד עניינים. זוהי טענה משוללת כל יסוד, שמושמעת מתוך אי-הכרת העובדות. להיפך, יש כאן השלמת עניינים. שימוש בקרנות נאמנות משרת את האינטרסים של שני ה"צדדים": החברה ולקוחותיה. לחברה הרבה יותר נוח להשתמש בכלי הזה, בעיקר בתיקי השקעות קטנים יחסית (בדרך כלל עד 500 אלף שקל), כי קשה מאוד לייצר פיזור בתיקים כאלה בדרך אחרת, ואלה מנוהלים כמעט רק באמצעות השקעה בקרנות נאמנות.

הסוגייה העיקרית האמיתית בעניין זה היא דמי הניהול שגובה קרן הנאמנות. רבים אינם יודעים זאת, אבל לחברה המנהלת תיקי השקעות אסור לגבות את דמי הניהול שלה על אותו חלק מתיק ההשקעות המושקע בקרנות נאמנות מתוצרת אותו בית, כלומר, אין כפל עמלות. נכון שדמי הניהול של הקרנות גבוהים לעיתים (בעיקר בתיקים עם שווי כספי גבוה) מדמי הניהול שגובה החברה לניהול תיקי השקעות, אבל הלקוח נהנה מכל היתרונות שמנינו, ונוסף על כך - הפער בדמי הניהול הצטמצם מאוד, הודות לירידה החדה שנרשמה בכל השנים האחרונות בדמי הניהול שגובים מנהלי הקרנות.

שיעור מספר התיקים שהם, בהגדרת רשות ני"ע, תיקי קרנות (תיקים שבהם יותר מ-50% מהנכסים הפיננסים מושקעים בקרנות נאמנות) עומד על 54% מתוך סך מספר תיקי הלקוחות הפרטיים והתאגידים (לא כולל מוסדיים). שיעור זה עלה מ-31% ב-2013 ל-40% ארבע שנים לאחר מכן, בסוף 2017, ול-54% כיום, דבר המלמד על שימוש גובר במכשיר של קרנות נאמנות במסגרת תיקי השקעות.

ההשפעה של הפיכת תעודות הסל לקרנות

יחד עם זאת, הקפיצה הגדולה הייתה בשנת 2018, מ-40% ל-50%, והיא הייתה ברובה טכנית, שכן מי שהיו עד אז תעודות סל (ולא נכללו בהגדרת קרנות נאמנות) הפכו להיות בעקבות תיקון 28 קרנות נאמנות לכל עניין ודבר.

חלק אחר מהגידול נובע, אכן, מרכישה מוגברת של קרנות נאמנות, לרבות סכומים (שוליים יחסית) שנכנסו לקרנות נאמנות עקב הפעלת כמה פלטפורמות אינטרנטיות-רובוטיות שרוכשות קרנות נאמנות עבור הלקוחות שלהן.

מ-74% ועד 21% הוא שיעור הנכסים המוחזקים באמצעות קרנות נאמנות בתיקים המנוהלים עבור לקוחות שאינם מוסדיים. שיעור זה משתנה בהתאם לגודל התיק, ובתיקי השקעות ששווים עד 150 אלף שקל הוא עומד כיום על כ-74%, לעומת 69% בסוף 2019 (בהשפעת ניהול התיקים הדיגיטלי). משם יורד השיעור בהדרגה ל-21% בתיקים שהשווי שלהם יותר מ-5 מיליון שקל.

זוהי סיטואציה הגיונית מאוד, שכן בתיקים גדולים מאוד, דמי הניהול הם יותר נמוכים מאשר בתיקי השקעות בשווי נמוך או בינוני, וגם יותר נמוכים מדמי הניהול בקרנות הנאמנות, שכן בקרנות נאמנות דמי הניהול הם אחידים לכל, בלי קשר לגודל הפוזיציה.

שיעור שווי התיקים המוגדרים כתיקי קרנות מתוך סך הנכסים המנוהלים עבור לקוחות פרטיים ותאגידים (כאלה שאינם מוסדיים) עומד על 29%. אחרי שבמשך כל השנים האחרונות השיעור הזה עמד על 17%-18%, הוא זינק בסוף 2017 ל-21%, וכיום, כאמור, ל-29%. מספר התיקים (להבדיל משווי התיקים) המוגדרים כתיקי קרנות עומד, כאמור, על שיעור כמעט כפול של 54%.

32% מהקרנות מוחזקות ע"י חברות הניהול

חלקן של קרנות הנאמנות המוחזקות על-ידי החברות המנהלות תיקי השקעות עומד על כ-32.3% מתוך סך נכסי תעשיית הקרנות בנטרול הקרנות הכספיות. בדרך כלל, אלה הן "קרנות הבית", כלומר קרנות המנוהלות על-ידי אותו בית השקעות באמצעות חברה אחות.

הסכום הכולל שמושקע בקרנות נאמנות במסגרת ניהול תיקי השקעות, בין ב"תיקי קרנות" ובין בתיקי השקעות "רגילים", עומד על כ-57.9 מיליארד שקל. הסכום הזה כולו מושקע במסגרת תיקי השקעות שמנוהלים עבור לקוחות שאינם מוסדיים, קרי לקוחות פרטיים ותאגידים.

בסוף 2016 עמד הסכום על כ-36 מיליארד שקל, ובסוף 2017 הסכום שהיה מושקע בקרנות נאמנות נע סביב 40 מיליארד שקל. סכום זה צמח ב-2018 לכ-50 מיליארד שקל, בעיקר הודות לשינוי בהגדרת תעודות סל כקרנות סל.

ב-2019 הגיע הסכום ל-56.5 מיליארד שקל, וב- 2020 ל-57.9 מיליארד שקל, שהם כ-32.3% מסך הנכסים המנוהלים עבור לקוחות אלה (כ-179 מיליארד שקל). עם זאת, קצב הצמיחה הואט מאוד בשנה האחרונה, שכן הוא עמד על כ-2.5% - כ-1% בלבד יותר מהגידול שנרשם הודות לעליית ערך שנבעה מהשווקים הפיננסיים.

אנו מעריכים שהסכום של כ-57.9 מיליארד שקל מורכב מ-44 מיליארד שקל בקרנות מסורתיות מנוהלות, וכ-14 מיליארד שקל בקרנות מחקות ובקרנות סל.

תעשיית קרנות הנאמנות כללה בסוף 2020 כ-189 מיליארד שקל שנוהלו בקרנות מסורתיות אקטיביות, ולפיכך שיעור ההחזקה הפנימי (בתיקים) בסגמנט זה של קרנות מסורתיות מגיע לכ-26.5%.

בקרנות המחקות ובקרנות הסל נוהלו 5 מיליארד שקל, כך ששיעור ההחזקה שלהן בתיקים מגיע לכ-10%. בקרנות מחקות ובקרנות סל יש החזקה משמעותית גם למנהלי תיקי השקעות שאינם יצרנים של קרנות סל ו/או קרנות מחקות.

בסיכומו של דבר, שתי התעשיות הפיננסיות האלה, זו של ניהול תיקי השקעות וזו של ניהול קרנות נאמנות, צועדות זה שנים זו לצד זו, וזו בתוך זו, ומושפעות מאותן מגמות בשווקים הפיננסיים ומאותם מוצרים אלטרנטיביים שמתחרים בשתיהן, אף כי הן נבדלות מאוד בעוצמת ההשפעה הזו ובמהירותה.

תעשיית קרנות הנאמנות מתרחבת וגדלה, או לחלופין, מתכווצת, הרבה יותר מהר וחזק מאשר תעשיית ניהול תיקי ההשקעות. הסיבה היא שבתיקי השקעות מתקיים קשר אישי וישיר בין החברה ובין לקוחותיה. לעומת זאת, כאשר מדובר בקרנות נאמנות, הקשר הוא מול יועצי המערכת הבנקאית, ולא עם המשקיעים עצמם, הצרכנים הפרטיים.

כדי להמחיש זאת אין דוגמה מובהקת יותר ממה שקרה במרץ 2020, עקב הירידות התלולות בשווקים הפיננסיים, וגם מה שקרה אחר כך בפרק הזמן של ההתאוששות: יציאת כספים מבוהלת ומסיבית מקרנות הנאמנות, לעומת יציאת כספים מינורית מניהול תיקי השקעות, ואז, בהתאוששות, כניסה חזקה ומהירה לקרנות הנאמנות לעומת יציבות עם עלייה קלה בתיקי ההשקעות.

הכותב הוא מבעלי בית ההשקעות מיטב דש. אין לראות בכתבה המלצה או תחליף לשיקול דעתו העצמאי של הקורא, או הזמנה לבצע רכישה או השקעות ו/או פעולות או עסקאות כלשהן. במידע עלולות ליפול טעויות ועשויים לחול שינויי שוק

צרו איתנו קשר *5988