משקיעי נדל"ן תובעים: כך איבדנו את השקעתנו בפרויקט במקסיקו

תביעה שלישית הוגשה נגד אנשי הנדל"ן רז שחר ושגיא דורון ונגד החברות חיזוק ובינוי ואי.וי.גיי שבבעלותם • את התביעה הגישו 16 משקיעים בטענה כי נפלו קורבן לעוקץ קרקעות במקסיקו, לאחר שרז ודורון הציגו בפניהם שורה של מצגי שווא בנוגע לפרויקט נדל"ן

מקסיקו. טענות למצגי שווא בנוגע לפרויקט נדל''ן / צילום: Shutterstock
מקסיקו. טענות למצגי שווא בנוגע לפרויקט נדל''ן / צילום: Shutterstock

תביעה שלישית הוגשה נגד אנשי הנדל"ן רז שחר, מנכ"ל חיזוק ובינוי, ושגיא דורון, נגד חיזוק ובינוי וחברת אי.וי.גיי שבבעלותם. את התביעה החדשה הגישו 16 משקיעים בטענה כי נפלו קורבן לעוקץ קרקעות במקסיקו, לאחר שרז ודורון הציגו בפניהם שורה של מצגי שווא בנוגע לפרויקט הנדל"ני.

בסך-הכול 21 משקיעים תובעים את יזמי הנדל"ן בסכום של כ-15 מיליון שקל בגין אובדן השקעותיהם תוך הצגת מצגי שווא. בתביעה החדשה טוענים המשקיעים כי הובטחה להם השקעה בטוחה, הכפלה ושילוש ההשקעה, וכי נמסרו פרטים שגויים בנוגע לבעלות על הקרקע ובנוגע לשלב שבו מצויה העסקה.

שחר ודורון טוענים מצדם כי שימשו כגורם המקשר בלבד לחברה המקסיקנית שהייתה אמורה לבצע את פרויקט הנדל"ן, כי נפלו קורבן בעצמם למרמה, וכי הטענה שביסוד התביעה כאילו הוצגו מצגי שווא לגבי הקרקע היא חסרת יסוד ושחר.

על-פי התביעה של 16 המשקיעים, שהוגשה על-ידי עו"ד דורון אריאל, רז ודורון התחייבו לעסקה בטוחה, הציגו את עצמם כבעלי ניסיון רב וטענו כי יש להם יתרון נוכח העובדה ששני שותפים - רוני סימון ועורך דין מקומי בשם אדוארדו סליס - הם תושבי מקסיקו ומוכרים היטב בתחום הנדל"ן.

בין היתר טוענים המשקיעים כי רז ודורון טענו כי השקיעו בדיוק את אותו הסכום שהתבקש מהמשקיעים, וכי למעשה הם שותפים בעצמם לפרויקט ולכן בעלי אינטרס לקדמו. רז ודורון טענו בפני המשקיעים כי השקיעו בעסקה הזו 40% מההון הפרטי שלהם. במסגרת התביעה נטען גם להונאה בהשקעות בישראל וברומניה בהיקפים קטנים יותר.

חברת חיזוק ובינוי שבבעלות רז עוסקת בייזום וניהול פרויקטים של התחדשות עירונית. באתר החברה מוצגים פרויקטים רבים בהם מטפלת החברה, של תמ"א 38 בתל אביב, ברעננה, ברמת גן וברמת השרון.

מצג שווא בנוגע לבעלות על הקרקע

16 התובעים טוענים כי השקיעו על בסיס מצג שלפיו הקרקע הכוללת כ-1,800 דונם תירכש במלואה על-ידי המשקיעים; המשקיעים יהיו בעלי מניות בחברה שתחזיק בקרקע לפי אחוז ההחזקה; ייפתח חשבון במקסיקו עבור החברה, אליו יועברו כספי ההשקעה, וממנו יתבצעו הפעולות החשבונאיות. שלל הבטחות אלה גרמו למשקיעים לבחור להשקיע את כספם במיזם. בנוסף טוענים המשקיעים ללחץ כבד שהופעל על-ידי רז.

השנים חלפו, והמשקיעים ראו שאין כל התקדמות בפרויקט, ושרז התעלם מפניותיהם. רק בשנת 2019 הם עודכנו על-ידי רז כי יש משקיע מקסיקני עלום שתובע בעלות על הקרקע של הפרויקט.

בנוסף הם טוענים כי רז ידע לכל המאוחר בשנת 2013 כי מתנהל הליך משפטי על הקרקע במקסיקו, אך במקום לעדכן את התובעים בדבר, הוא הודיע להם כי הפרויקט מתקדם, ואף מתקבלות כביכול הצעות שונות ביחס לרכישת הקרקע. בתביעה נטען כי במשך למעלה מחמש שנים רז ודורון הסתירו מהמשקיעים כי הקרקע מצויה כביכול במחלוקת משפטית. 

"שחר השרה תחושה של אמינות, המשרדים המפוארים שידרו יוקרה, אמידות ויציבות של שחר (רז) ושותפיו, וכאשר שחר הציג דוח שמאי לקרקע, התובע השתכנע כי מדובר בקבוצה רצינית", נטען בתביעה. 

"שימשנו כמתווכים בלבד" 

רז, דורון וחברת איי.וי.ג'י טוענים, באמצעות עורכי הדין תומר בר-נתן ונוהר הדר ממשרד יגאל ארנון ושות', כי שימשו כמתווכחים בלבד בין המשקיעים לבין אנשי נדל"ן במקסיקו בשם רוני סימון ואדאורדו גאורגו סליס (באמצעות חברת gps שבבעלותם). זאת, כדי להצטרף לעסקת השקעה שתכליתה הקמת פרויקט נדל"ן במקסיקו. לטענתם, המשקיעים הצטרפו להשקעה, "והם משקיעים בדיוק כמו המשקיעים הישראליים".

לדברי עו"ד בר-נתן, ההסכמים בין המשקיעים היו מול קבוצת סימון, ונכתב בהם כי במפורש כי מדובר בעסקה שיש בה סיכון גבוה, וכי המשקיעים מצהירים שבדקו את הפרויקט ושהם מבינים את הסיכון.

לדבריו, "הקרקע אכן נרכשה, ויש, מזמן אמת, נסח טאבו (מקסיקני) מאושר, אישור היעדר חובות על הקרקע, אישור תשלומי מסים ואישור נוטריון ציבורי על ביצוע העסקה (שטר מכר). מה שאירע רק לאחר מספר שנים הוא שבא צד שלישי במקסיקו וטען כי הוא הבעלים המקורי של הקרקע, וכי אותו אחד שמכר לחברה לא היה יכול למכור לה קרקע שאינה שלו. זו טענה מסוג של 'תקנת השוק' המוכרת בדין הישראלי. אותו צד שלישי הפסיד בתביעה שלו, אך בערעור שהגיש הוא ניצח, וכך הקרקע הועברה אליו. כל המידע הזה נמסר לנתבעים על-ידי קבוצת סימון והועבר מן למשקיעים".

עו"ד בר-נתן מוסיף כי "בפרויקט הזה התממש למרבה הצער אחד הסיכונים המשמעותיים שיכולים להתממש בפרויקטים בסיכון מסוג זה. ואולם, אין בכך להשליך על הטענות כלפי רז ודורון. בין זה לבין העלאת טענות הונאה ותרמית כלפי הנתבעים שרק שיווקו את הפרויקט ולא מכרו אותו ואפילו לא התקשרו בהסכמים עם המשקיעים, המרחק עצום".