פאינה קירשנבאום מערערת לעליון: "העונש בלתי מידתי"

פאינה קירשנבאום, סגנית שר הפנים לשעבר ממפלגת ישראל ביתנו, הגישה היום (ה') ערעור לבית המשפט העליון על הרשעתה בפרשת השחיתות החמורה בה הורשעה ונידונה ל-10 שנות מאסר. קירשנבאום מבקשת גם לעכב את ריצוי עונשה הקבוע ל-5 בספטמבר עד להחלטה בערעור.

בערעור, שהוגש על-ידי עורכי הדין גיורא אדרת, אורן אדרת ועודד גזית, נטען כי השופט ירון לוי מבית המשפט המחוזי בתל אביב קבע "שורה חסרת תקדים של מסקנות שאינן מבוססות על ראיות או על ידיעה שיפוטית, אלא מנומקות בהיגיון אשר למצער אינו היגיון הכרחי".

באשר לעונש המאסר הכבד שהוטל על קירשנבאום, נטען כי הוא "בלתי מידתי, חורג ממדיניות הענישה במקרים דומים, ויש להתערב בו ולהפחיתו משמעותית בכל אחד מרכיבי הענישה".

"התנהלות בית המשפט המחוזי עוברת כחוט השני לאורך כל האישומים, לוקה בחריגה קיצונית מיסודות ועקרונות של המשפט הפלילי, בין היתר באי-מתן פרשנות לטובת המערערת כשזו סבירה, הגיונית ועולה מחומר הראיות" נטען בהודעת הערעור.

"המסקנה כי המערערת דרשה וקיבלה שוחד אינה המסקנה ההכרחית. ההסתכלות על מכלול המעשים המיוחסים למערערת במשך שנים - מכלול שאין בו שיטתיות, אין בו היגיון פנימי, ויש בו סתירות - מחזקת את המסקנה כי אין מדובר במי שפעלה באופן שיטתי על-מנת לקבל שוחד.

"המערערת פעלה בתוך מסגרת נורמטיבית קיימת של הענקת כספים קואליציוניים. גם אם בתוך המסגרת הזו נפלו פגמים - בין אם פגם של טשטוש בין מטרות פוליטיות למטרות ציבוריות אחרות; ובין אם כניסה למצב של ניגוד עניינים, בשל הפניית נותני שירותים שהיא מכירה לגוף הנתמך - בשום מקרה לא מדובר היה בשוחד". 

"בית המשפט לא נתן משקל לנסיבות האישיות" 

באשר לבקשה להקל בעונשה של קירשנבאום, בית המשפט לא נתן משקל לנסיבות האישיות של קירשנבאום בת ה-66 שתרמה רבות לפעילות ציבורית, טוענים עורכי דינה ומתייחסים גם לתנאי הכליאה של נשים בישראל. נטען כי קיימים נתונים קשים ומזעזעים נוכח "קיומו של מתקן כליאה אחד ויחיד שהינו כלא ישן וצפוף, היעדר אפשרות למיין אסירות לפי מאפיינים שונים, והעובדה כי רוב האסירות מרצות מאסרים על עבירות כלפי חיי אדם אלימות וסמים".

עורכי דינה של קירשנבאום מבקשים לעכב את תחילת ריצוי עונש המאסר הארוך שהוטל עליה, אליו היא אמורה להתייצב יום לפני ערב ראש השנה. לטענתם, השיקולים התומכים בכך הם חלוף הזמן מקרות האירועים לפני 7-12 שנים, היעדר מסוכנות, התייצבותה של קירשנבאום בעקביות לכל הדיונים, מצבה המשפחתי - בת 66, אם לשלושה וסבתא לשניים. הם מדגישים את הערבויות הגבוהות שהופקדו להבטיח את התייצבותה, וכי אין כל חשש להימלטותה. טיעון נוסף הוא כי קרישנבאום נמצאת באוכלוסייה בסיכון גבוה להידבקות בקורונה. 

אחת מפרשות השחיתות החמורות

בחודש יולי השנה הורשעה קירשנבאום באחת מפרשות השחיתות החמורות בתולדות המדינה ונידונה כאמור ל-10 שנות מאסר. רמי כהן, שהיה ממייסדי המפלגה ושימש בעבר כמנכ"ל משרד החקלאות, נידון לשנתיים וחצי מאסר.

קירשנבאום הייתה אמונה במהלך כהונתה על חלוקת הכספים הקואליציוניים של מפלגת ישראל ביתנו בסכום כולל של כ-1.2 מיליארד שקל. היא הורשעה בקבלת שוחד בהיקף של כ-2 מיליון שקל, באופן שיטתי, ערמומי ומתוחכם. את השוחד קיבלה משמונה גורמים שאינם קשורים זה לזה, בין היתר מהחברה לפיתוח השומרון, המועצה המקומית מגילות, מתנ"ס מטה בנימין ועמותת איילים.

השופט ירון לוי תיאר בהכרעת הדין כי קירשנבאום נהגה לדרוש תמורה כספית לשימושה האישי, לצורכי המפלגה ולמקורבים לה, מגורמים להם הקצתה כספים קואליציוניים, ובשיטה זו נטלה נתח מכספי הציבור עליהם היעתה אמונה.

השופט קבע כי הפרשה יצרה גלי נזק היקפי משמעותיים, פגעה בכללי השוויון בחלוקת תקציבי ציבור, באופן שהוביל להעמקת חוסר האמון הציבורי בנבחרי הציבור, פגיעה אנושה בשורת עמותות ועסקים מהם לקחה שוחד ופגיעה בתדמית של מפלגת ישראל ביתנו.

"בצע-הכסף והשררה הובילוה לסטייה מדרך היש,ר באופן שזכויותיה הרבות כמשרתת ציבור שתרמה לחברה הישראלית מחווירות לנוכח הרקב המוסרי המשתקף משליחת ידה אל הקופה הציבורית שניתנה לידיה במשמרת", קבע השופט.

בפרשה הורשע גם סטס מיסז'ניקוב, שר התיירות לשעבר, שהורשע בהפרת אמונים, נידון ל-15 חודשי מאסר וסיים לרצות את עונשו ב-2019. מיסז'ניקוב כיהן כחבר כנסת מטעם ישראל ביתנו בכנסת ה-17 וה-18, כיושב-ראש ועדת הכספים וכשר התיירות.

טלי קידר, עוזרת שר החקלאות לשעבר, הורשעה בשוחד ונידונה ל-10 חודשי מאסר. על יתר 14 הנאשמים בפרשה מעמותות שונות ועל אשתו של רמי כהן נגזרו עבודות שירות.