פערים באישור הלוואות ופגיעה בעסקים זעירים: דוח המבקר על התנהלות המערכת הפיננסית בעת משבר הקורונה

אנגלמן המליץ לשפר את התיאום בין אגף החשכ"ל ובין רשות המסים ובנק ישראל • בבדיקה שביצע משרד המבקר נמצאו פערים באישור ההלוואות בערבות המדינה בין יישובים יהודים ובין יישובים שאינם יהודים • המבקר קבע כי לרשות ני"ע אין גמישות מספקת בעיתות משבר

עסקים סגורים בזמן משבר הקורונה. הלוואות שהובטחו אושרו באיחור / צילום: שלומי יוסף
עסקים סגורים בזמן משבר הקורונה. הלוואות שהובטחו אושרו באיחור / צילום: שלומי יוסף

לא התקיים שיתוף-פעולה לזיהוי מוקדי פגיעה בין רשות המסים לאגף החשכ"ל במטרה לטייב את פעילות הקרנות להלוואה בערבות מדינה ואת פעילותה של רשות המסים - כך קבוע מבקר המדינה, מתניהו אנגלמן, בדוח שפרסם לבחינת התנהלות המערכת הפיננסית בעת משבר הקורונה.

עוד בסדרהלכל הכתבות

הצג עוד

בנוסף, מבקר המדינה מותח ביקורת על שיתוף-הפעולה של החשכ"ל גם עם בנק ישראל, בכל הנוגע לתהליך קבלת ההחלטות לגבי היחס בין הערבות שהעניקה המדינה לאשראי שניתן לאותם עסקים - לעומת הריבית שהעמיד בנק ישראל לבנקים במסגרת תוכניות הסיוע. לדברי אנגלמן, החלטות המאזנות בין גובה הערבויות לבין סיכון האשראי היו עשויות להביא תועלת רבה יותר בהשגת מטרות התוכניות.

"לגובה הערבות על התיק הייתה השפעה שלילית על תהליך אישור ההלוואות בקרן לעסקים קטנים ובינוניים. השפעה שלילית זו התבטאה בהפחתת רצון הגופים המממנים ליטול סיכונים וביצירת תמריצים לפעולות שאינן עולות בקנה אחד עם המטרה המוצהרת של הקרן ופוגעות בתדמיתה, על אף חשיבותה הרבה בתקופת המשבר", הסביר המבקר.

"מומלץ לטייב את שיתוף-הפעולה בין החשכ"ל לבין בנק ישראל ורשות המסים ולבחון יחדיו את חבילת הסיוע הכוללת שניתנה לציבור, בשים לב ליחסי הגומלין בין אשראי למענקים, לענפים שנפגעו ולעוצמת הפגיעה", כתב אנגלמן.

כמו כן גילה הדוח כי זמני הטיפול בבקשות בעלי העסקים בקרנות להעמדת הלוואות בערבות מדינה היו ארוכים מאלה שהובטחו. בהסכם ההתקשרות נקבע כי הגורמים המממנים ישלימו את הטיפול בבקשות בתוך שבעה ימי עסקים, אך בדיקת משרד המבקר מצאה כי זמני הטיפול בכל המסלולים חרגו מהותית, בכ-15 ימים בממוצע, מזמני הטיפול שנקבעו. "בעקבות שינוי המנגנון להעברת המידע בקרנות הגופים המממנים נדרשו לקלוט את הנתונים באופן שהצריך להקלידם מחדש. הדבר גרם לעיכובים במתן המענה לעסקים מבקשי ההלוואות", ציין אנגלמן.

דווקא ההלוואות לעסקים שהכי נפגעו סורבו

כחלק מהבדיקה בחן משרד המבקר את מימוש הקרנות להלוואה בערבות מדינה. לטובת הקרן לעסקים קטנים הוקצתה תחילה ערבות מדינה בסך 480 מיליון שקל שהוגבלה ל-12% מסך תיק ההלוואות שיעמיד כל גורם מממן שישתתף בקרן. כלומר, היקף ההלוואות מהקרן נאמד ב-4 מיליארד שקל, אך לאחר מספר הרחבות היקף ההלוואות עלה ל-36 מיליארד שקל, וערבות המדינה עלתה ל-5.4 מיליארד שקל.

במסגרת הקרן פעלו 11 גופים, בהם שישה בנקים, חברות כרטיסי האשראי וגורמים חוץ-בנקאיים. במקביל הוקמה קרן הלוואות לגופים גדולים, עם מחזור הכנסות של יותר מ-200 מיליון שקל בשנה, בה ערבות מדינה עמדה על סך של 720 מיליון שקל ובהיקף הלוואות של 6 מיליארד שקל.

בבדיקה נמצא כי במסלול הרגיל נמצאו פערים באישור ההלוואות בין היישובים היהודים לבין יישובים שאינם יהודים, לטובת היישובים היהודים - הן בשיעור הבקשות שאושרו (כ-3.1%) והן בשיעור הסכום המאושר בממוצע (כ-6.7%).

נמצאו גם פערים בשיעור האישור של מספר הבקשות בחלוקה לענפים, ולפי נתוני רשות המסים בדבר שלושת ענפי הפעילות שחוו את עיקר הפגיעה במחזור העסקאות (אירוח ואוכל, אמנות ובידור וחינוך), תועדו שיעורי אישור של מספר בקשות נמוכים מהממוצע.

עוד נמצא כי סורבו בקשות עסקים זעירים רבים להעמדת אשראי בהשוואה לקבוצות עסקים אחרות (שיעור סירוב הגבוה ב-4%-11%), וקבוצות עסקים גדולים יותר לא זכו לאישור מלוא הסכומים הנדרשים להם כדי לצלוח את המשבר.

כאן מפתיע המבקר, ובחלק שנוגע להמלצות הוא כותב כי "נוכח הרצון להרחיב את היצע האשראי לעסקים בסיכון גבוה, המשתקף בהקמת המסלול המוגבר, לצד המימוש הנמוך ופוטנציאל המענה הטמון ברתימת גופים חוץ-בנקאיים, מומלץ כי החשכ"ל ישקול העמדת ערבות מדינה לקבוצה הגופים החוץ-בנקאיים בתנאים מסחריים שיוגדרו בין הצדדים".

תזכיר החוק שמרחיב את סמכויות רשות ניירות ערך בשעת חירום - תקוע

בפרק שעסק בעולם הפיננסי מתייחס אנגלמן בהרחבה להיערכות לשעת חירום, וקבע כי לרשות ניירות ערך אין גמישות מספקת בעיתות משבר למתן תגובה מהירה ומתבקשת, תגובה שתהיה הולמת לתנודות בשווקים בעתות משבר, כך שלרשות יתאפשר פיקוח יעיל ומועיל. הוא ציין כי במהלך הביקורת קידמה רשות ניירות ערך תזכיר חוק שנועד להרחיב את הסמכויות הקיימות שלה ולאפשר לה לקבוע הוראות בנושאים מסוימים באופן עצמאי ומהיר. "תזכיר הצעת החוק פורסם באתר משרד המשפטים ובמרשתת למתן הערות לציבור עד ליום 23.7.2020, אך נכון למועד סיום הביקורת (דצמבר 2020) לא קודם ההליך מעבר לכך", הבהיר המבקר.

"למרות החשיבות הגלומה בפעילותה של רשות ניירות ערך מתוקף תפקידה כרגולטור פיננסי, לא ניתן לכך ביטוי בתקנות שעת חירום, ולא נקבעה לגבי הרשות הקלה בתחולת ההגבלה על מספר העובדים המרבי המותר לשהייה במקום העבודה. הנושא מקבל משנה תוקף ברקע התנודדות החדות בשווקים הפיננסיים, התעצמות המשבר הכלכלי והחרגת המגזר הפיננסי בתקנות", כתב אנגלמן.

על-מנת להתמודד עם לקונה זו, ממליץ המבקר כי שר האוצר יבחן את ההגדרה של היקף כוח-האדם שיפעל בשירות הרגולטורים הפיננסיים בשעת חירום בטרם יגיש את המלצותיו לממשלה, וכי הדבר יתבטא בעתיד בכל עת שבה הממשלה מתקינה תקנות לשעת חירום. 

מרשות שוק ההון נמסר: "חשוב לציין כי בעתות משבר לא ניתן לעסוק בניהול סיכונים, שכן משבר הינו התממשות הסיכון. לפיכך הכינה הרשות עוד קודם את המוסדיים לאירועי קיצון אפשריים, ואיתנותם של הגופים המוסדיים במשבר הוכיחה את רמת ההיערכות הגבוהה. במהלך משבר הקורונה הרשות גם דאגה להגביר את פיקוחה על גופים מוסדיים בהם זוהו סיכונים ספציפיים והפנתה לצורך כך משאבים. הרשות קיימה ניטור רצוף של כלל הגופים המוסדיים במהלך המשבר, טיפלה במקרים נקודתיים שדרשו התייחסות, וווידאה כי הגופים אכן פועלים בהתאם להנחיות הקיימות.

מעורבות בנק ישראל בשוק המט"ח התבצעה גם לאחר דיון של רשות שוק ההון עם בנק ישראל על מנת שיספק נזילות לשווקים, כולל שווקי המטח, כדי לתמוך בתפקוד תקין של המשק הישראלי בשיאו של משבר גלובלי. רשות שוק ההון סברה שאלו חלק מהכלים הרלוונטיים שיש להפעיל בעיתות משבר קיצוני, בפרט לאור ההשקעות הגוברות של המוסדיים בשווקי חו"ל".