מבקר המדינה | פרשנות

עכשיו זה רשמי, הלקחים לא הופקו: נורות האזהרה למשבר הבא בחסות מבקר המדינה

המסקנה העגומה שעולה מדוח חדש של מבקר המדינה על ניהול משבר הקורונה היא שמלבד הפקת הלקחים של המועצה לביטחון לאומי, לא בוצעו צעדים כדי להתכונן לקראת אסון עתידי • הדוח בעיקר מביא את מעורבות המבקר בביצוע מדיניות הממשלה לשיא

ראש הממשלה ושר האוצר הקודמים, נתניהו וכ''ץ / צילום: אוהד צויגנברג ידיעות אחרונות
ראש הממשלה ושר האוצר הקודמים, נתניהו וכ''ץ / צילום: אוהד צויגנברג ידיעות אחרונות

נתחיל בשורה התחתונה. האם ישראל מוכנה היום להתמודד עם אירוע בסדר גודל של נגיף הקורונה יותר משהייתה מוכנה בחודש מרץ 2020? מה יקרה אם מחר בבוקר ינחת כאן נגיף מסוג חדש, אסון טבע או אסון ידי אדם? המסקנה העגומה, המטרידה, שעולה מדוח מבקר המדינה שהתפרסם היא שבמדינה שום דבר לא באמת השתנה. חוץ מקצת עבודה של הפקת לקחים שעשתה המועצה לביטחון לאומי, לא נעשה כמעט דבר כדי לוודא שישראל תיערך למשבר הבא בצורה טובה יותר.

הכשלון בהתמודדות עם מגפת הקורונה הוא בראש ובראשונה ניהולי - זה המכנה המשותף הרחב ביותר לכל הליקויים והמחדלים. המילה "ניהול" היא התשובה שמחברת בין עשרות הביטויים השונים והמשונים שמופיעים בדוח. ביטויים כמו "לא התקיימה עבודת מטה סדורה", "לא נעשתה הפקת לקחים" וגם "היעדר תיאום", "חוסר בקרה", "נתונים חלקיים" והרשימה עוד ארוכה.

לא צריכים את המבקר שיספר על הכשלים

את רוב הכשלים למדנו להכיר בעצמנו. לא היינו צריכים את מבקר המדינה שיספר לנו מה מתרחש בנתב"ג בשנה וחצי האחרונות וגם על הכשלים באכיפת מדיניות הבידודים אין לו הרבה מה לחדש לנו. גם על המחדל המביך שגרם למוסד לביטוח הלאומי לשלם מיליארד שקל לשכירים שלא היו זכאים לסיוע - כבר שמענו.

אבל הדוח המקיף של אנגלמן מספק הזדמנות לחזור לשורת מחדלים והחלטות שהתקבלו - בעיקר בתחילת הדרך - ונבלעו ונשכחו בסערת האירועים.

מתניהו אנגלמן, מבקר המדינה / צילום: יוסי זמיר
 מתניהו אנגלמן, מבקר המדינה / צילום: יוסי זמיר

בולטת במיוחד, לפחות מבחינת ההיקף הכספי שלה, ההחלטה על "קופסת הקורונה" הראשונה, על התוכנית לחלוקת 80 מיליארד שקל, שהתקבלה כך מתברר, על-סמך עבודת מטה חפיפניקית של האוצר והמועצה הלאומית לכלכלה, שחילקו את הסיוע בעיקר למי שצעק הכי חזק ולא למי שבאמת נפגע.

לא נותר הרבה מקום לספקות על האחראים

המבקר ממשיך במדיניות השנויה במחלוקת שלו ואינו מפנה אצבע מאשימה אל מקבלי ההחלטות באופן אישי ומפורש.

יחד עם זאת נדמה שהפעם הוא לא מותיר הרבה ספקות לגבי האחראים. למשל לעובדה שלא מונה מנהל למטה ההסברה הלאומי מאז 2015. המחדל הזה גרם לכך שהגוף היחיד שמסוגל להעביר מסרים לציבור בשם הממשלה בתקופת קורונה - לא תפקד.

המבקר מציין שהאגף ללוחמה בטרור של המועצה לביטחון לאומי שעליו הוטלה הובלת ההתמודדות - איננו הגוף המתאים לכך. את ההחלטה קיבל כידוע נתניהו.

הלקח המרכזי: המבט צריך להיות רחב יותר

אם יש לקח מרכזי אחד להפיק מכל הדוח הזה שרלוונטי למשבר הבא - הוא שההסתכלות חייבת להיות רחבה יותר.

ההתמקדות בשריפה, כלומר בנזק הישיר שגרמה המגפה, באה על חשבון הטיפול בנזקים הפחות ברורים לעין שנגרמו במעגלים הרחבים יותר. ההתעסקות במספרי חולים קשים ומיטות הטיפול הנמרץ באה על חשבון הטיפול בנזקים הנפשיים שנגרמו למיליון אזרחים מבוגרים שנשארו בבית. ההתעסקות בסיוע המיידי למובטלים ולעובדים בחל"ת באה על חשבון הטיפול בהכשרות מקצועיות ובהתאמות שיידרשו העובדים שנפלטו משוק העבודה לעבור כדי שיוכלו למצוא מחדש עבודה. הנזקים שנגרמו לשני מליון תלמידים שלמדו, אם בכלל, מרחוק לא זכו להתייחסות ראויה.

ומילה אחרונה על הביקורת בזמן אמת. הדוח הנוכחי על משבר שהטיפול בו עדיין נמשך מביא לשיא את המעורבות של המבקר הנוכחי בביצוע מדיניות הממשלה.

המבקר מבין היום שביקורת בזמן אמת היא הדרך הנכונה להיות משפיע ורלוונטי - תוך הקפדה שלא להתערב בתהליך קבלת ההחלטות עצמו.

אפשר בהחלט לצפות שהלקח הזה ייושם גם בדוחות הביקורת הבאים ויחזיר קצת צבע ללחיים וחידוד לשיניים של מוסד ביקורת המדינה. לפחות מהבחינה הזו הקורונה הצליחה לשנות משהו.

מהכשלים בהסברה ועד ההלוואות - עיקרי דוח מבקר המדינה

  • ההחלטות על הטלת סגר התקבלו בלי התייחסות להשלכות כלכליות
  • ההחלטות על חלוקת כספי הסיוע התקבלו ללא תיעוד במשרד האוצר
  • התגלו אי-התאמות ב"קופסאות הסיוע" שנוהלו ע"י גורמים שונים
  • איסוף המידע על מובטלים שנרשמו במרץ-אפריל 2020 היה חלקי
  • ראש הממשלה קיבל תחזית תחלואה מחמירה בלי שהוצגו החלופות
  • קבינט הקורונה הנחה על היערכות מערכת הבריאות בלבד
  • פעולות ההסברה לחברות הערבית והחרדית החלו בהדרגה ובאיחור