תקדים: חרף הסכם הסגרה, בוטלו הליכים נגד איש עסקים שנידון למאסר ברומניה

הפרקליטות סירבה לבקשת רומניה כי גדעון זליבנסקי ירצה בארץ מאסר בגין עבירות מרמה ומס, וביהמ"ש שחרר אותו • הנימוק: מעשיו אינם עבירות פליליות בישראל, גם אם תיתכן תביעה אזרחית • האם לתקדים מחיקת ההליך יהיו השלכות על ישראלים החשופים להליך פלילי בחו"ל?

רומניה. הפרקליטות לבקשת משרד המשפטים הרומני ליישם את אמנת ההסגרה האירופית / צילום: Shutterstock
רומניה. הפרקליטות לבקשת משרד המשפטים הרומני ליישם את אמנת ההסגרה האירופית / צילום: Shutterstock

פרקליטות המדינה הודיעה לבית המשפט המחוזי בירושלים כי היא מושכת את בקשתה, שלפיה איש העסקים, גדעון זליבנסקי, ירצה בישראל את 6 שנות מאסר שנגזרו עליו בפסק דין חלוט ברומניה. בכך, מתנגדת הפרקליטות לבקשת משרד המשפטים הרומני ליישם את אמנת ההסגרה האירופית המהווה הסכם הסגרה בין המדינות.

ראשיתו של ההליך במאי 2013 בבוקרשט עם הגשת כתב אישום חמור נגד זליבנסקי בגין עבירות מס ומרמה. זליבנסקי הורשע באוקטובר 2014 ונידון ל-10 שנות מאסר. ביהמ"ש הרומני קבע כי זליבנסקי פעל כדי להעביר במרמה מניות במטרה להבריח נכסים מהנושה, וכן העלים מס של כמיליון אירו. בנובמבר 2015 עקב שינוי חקיקה ברומניה, הופחת עונשו בערעור ל-6 שנות מאסר.

בקשה למאסר בישראל

חודש לפני מתן פסק הדין בערעור, יצא-נמלט זליבנסקי מרומניה חזרה לישראל. בעקבות גזר הדין שהפך חלוט, הגישה רומניה באפריל 2016 בקשת הסגרה לישראל. אולם משרד המשפטים דחה בקשה זו. חוק ההסגרה קובע כי "אדם שעבר עבירת הסגרה לפי חוק זה ובעת עשיית העבירה הוא אזרח ישראלי ותושב ישראל, לא יוסגר אלא אם כן... בקשת ההסגרה היא כדי להעמידו לדין במדינה המבקשת". מכיוון שזליבנסקי כבר הורשע ונגזר דינו ברומניה, משרד המשפטים הודיע כי לא ניתן להיעתר לבקשה להסגירו רק כדי לרצות את עונשו ברומניה.

בעקבות כך, הגישה רומניה באפריל 2018 בקשה כי משרד המשפטים יאכוף בישראל את גזר הדין נגד זליבנסקי. שנה חלפה, והפרקליטות נעתרה לבקשה, וביוני 2019 הגישה בקשה בעניין למחוזי בירושלים. בינתיים מעצרו של זליבנסקי מאחורי סורג ובריח הוארך עד תום ההליכים על ידי השופטת דנה כהן-לקח.

הגם שהמתווה קיים ומוסדר בחוק, בפועל מדובר בהליך ראשון ותקדימי, שבו מוגשת בקשה לאכוף על אזרח ותושב ישראלי עונש מאסר שהוטל במדינה זרה במקום הסגרתו אליה.

"מערכת מושחתת"

עם מעצרו שכר זליבנסקי את משרדו של עו"ד איתן מעוז, מומחה למשפט פלילי בינלאומי, ואת משרדו של עו"ד משה מזרחי, היועץ המשפטי הראשי לשעבר של רשות המסים, שהחלו בסדרת פגישות עם נציגי הפרקליטות, מנהל המחלקה הבינלאומית עו"ד יובל קפלינסקי וצוותו. בפגישות אלה נפרסה בפני המחלקה הבינלאומית סקירה מקיפה על האירועים שהובילו לשפיטתו של זליבנסקי ועל תחלואיה של שיטת המשפט ברומניה.

איתן מעוז עו''ד / צילום: שלומי יוסף
 איתן מעוז עו''ד / צילום: שלומי יוסף

סנגורי זליבנסקי טענו כי בתוך סבך פוליטי ומושחת של מערכת אכיפת החוק הרומנית, מצא עצמו זליבנסקי מתמודד עם מערכת אגרסיבית, שנטלה סכסוך מסחרי באופיו בינו לבין איש עסקים רומני ומקושר, והפכה אותו לתיק פלילי שבסיס טענותיו מעורפל מאוד. לטענתם, אם ההליך היה מנוהל בישראל, לכל היותר רשויות האכיפה היו מסתפקות בתשלום כופר, ו-ודאי לא בעונש מאסר של 6 שנים.

משה מזרחי / צילום: איל יצהר
 משה מזרחי / צילום: איל יצהר

לגולבס נודע, כי למעשה מלכתחילה התובע הראשון שקיבל לידיו את התלונה בתיק ברומניה החליט לסגור את התיק, ורק לאחר מכן נפתח התיק מחדש וזליבנסקי הועמד לדין והורשע.

שחרור לחופשי

השבוע, כאמור, חרף הרגישות המדינית וחרף אמנת ההסגרה האירופית שעליה חתומה ישראל, משרד המשפטים הישראלי החליט כי אין מקום לאכוף את גזר הדין הרומני בארץ ולמעשה דחה את בקשת רומניה ושחרר את זליבנסקי לחופשי.

פרקליטות המדינה מסרה בתגובה כי "בפסק הדין שאותו ביקשה רומניה לאכוף בישראל נידון זליבנסקי למאסר בגין העלמת מס בידי חברה רומנית שהייתה בשליטתו, ומרמה כלפי נושה. לאחר הגשת הבקשה העלתה בפנינו ההגנה שורת טענות, שנבחנו על ידינו בקפידה.

"סיכומו של דבר מצאנו כי המעשים שבגינם הורשע זליבנסקי ברומניה אינם מהווים בישראל עבירות פליליות, גם אם ייתכן שהיה בהן כדי להקים עילת תביעה אזרחית. משום כך, הודענו לבית המשפט המחוזי בירושלים ולרשויות רומניה על משיכת הבקשה".
מעניין יהיה לבחון אם לתקדים מחיקת ההליך בישראל יהיו השלכות רוחב על עניינים נוספים התלויים ועומדים ביחס לישראלים אחרים החשופים להליכים פליליים במדינות זרות.

"ברכות לפרקליטות"

סנגוריו של זליבנסקי מסרו בתגובה: "המחלקה הבינלאומית בפרקליטות ראויה לכל שבח על העצמאות המחשבתית והיושרה המקצועית. פעילותו העסקית של זליבנסקי לא הייתה אמורה להגיע להליך פלילי כלל, ואנו מלאי סיפוק על כך שנציגי הפרקליטות ניאותו לבחון לעומקה את הפרשה ועל מסקנתם כי תקנת הציבור הישראלי אינה מאפשרת לבקש לאכוף גזר דין שכזה".

נציג היועמ"ש בהליך היה עו"ד אבי קרוננברג; את זליבנסקי ייצגו עוה"ד איתן מעוז, משה מזרחי, דניאל עינב ועמית קליגר.

צרו איתנו קשר *5988