מניות הקלינטק ש"כיכבו" בחצי השני של 2020 רשמו מאז תחילת 2021 ירידות. מדד הקלינטק בתל אביב נסוג ב-22%, במקביל לירידות בסקטור האנרגיות המתחדשות והקלינטק בוול סטריט. עם זאת, לא כל מניות הסקטור נסוגו ואחת המניות הבולטות בתחום הקלינטק שרשמה עלייה מרשימה גם ב-2021 היא אפולו פאואר. המניה עלתה מתחילת השנה ב-192% וממרץ 2020 הכפילה את ערכה פי 42 ושוויה של החברה בבורסה הגיע לכ-1.6 מיליארד שקל.
האם יש לאפולו סיכוי להמשיך ולהתפתח ולצמוח, בדומה לצמיחה המרשימה של חברות אחרות בענף, כגון סולאראדג' למשל, שהגיע לשווי של כ-15 מיליארד דולר? "אנחנו מתרכזים כיום בעיקר בפיתוח, אפולו כרגע נמצאת ביריעה דור 2 וממשיכים לחשוב על דור 3 והדורות הבאים. את הייצור אפשר להגדיל עוד הרבה בעתיד במידה ונחליט להעביר אותו לשותף זה או אחר ובכך להוזיל עוד עלויות . בסוף אנחנו רוצים לספק את המוצר הכי זול בשוק העולמי, ואני מאמין שיש לנו את היכולות להגיע לשם. כשאנחנו התחלנו ב-2013 זה היה התקופה הכי גרועה לסולאר, התחום הפסיד כסף, המון חברות פשטו רגל. אבל ידענו שיש לנו משהו מהפכני טכנולוגי, זה יצא לנו טוב מבחינת תזמון", אומר מנכ"ל החברה עודד רוזנברג, בשיחה עם "גלובס".
בניגוד לשאר החברות בתחום הסולאר, העושות שימוש בפאנלים קשיחים וכבדים באופן יחסית, אפולו מפחת ומייצרת יריעה סולארית גמישה וקלה הרבה יותר. עם זאת, היעילות של היריעה של אפולו עומדת על כ-17% כיום לעומת נצילות של 20% ויותר בפאנלים סולארים קשיחים.
למה בעצם להשתמש דווקא בפאנלים של אפולו פאוור לעומת פאנלים רגילים?
"בטווח הארוך הפאנלים שלנו צפויים להיות ריווחים יותר - כי אין לנו צורך בזכוכית כשכבת הגנה, אין לנו מסגרת אלומיניום סביב הפאנל, וכי באופן עקרוני חומרי הגלם של הפאנלים שלנו יותר זולים. גם ההתקנה וההובלה של יריעות גמישות צפויה להיות הרבה יותר זולה. הסיבה שהחברה הוקמה היא כדי להגשים את החזון שלנו וליצור את פאנל העתיד, שהוא בהכרח חייב להיות זול יותר. כיום ברשותנו מפעל שמייצר עדיין כמויות קטנות אך התחלנו כבר בהקמת מפעל שמסוגל לייצר כמויות בסדר גודל בינוני ובטווח הארוך ובעתיד אנו נשאף להצליח ולהציג את אותה היעילות הסולארית של פאנלים סולארים רגילים אך במחיר יותר זול".
לדבריו, "כרגע אנו פונים ללקוחות ולמקומות שבהם אין לנו מתחרים, למשל חברות רכב, כמו השת"פ שיש לנו עם אאודי. אלו חברות שאין להם פתרון אחר שיכול לעזור להם מכוון שפאנלים שבירים לא רלוונטיים עבורם. גם בתחום הסולארי הצף יש לנו יתרון פוטנציאלי משמעותי מבחינת עלויות של הובלה והתקנה וגם בגלל שהמוצר שלנו קל הרבה יותר ואינו צורך קונסטרוקציה מצופי פלסטיק כבדה ויקרה. בנוסף, אנחנו פונים גם לבעלי גגות שלא יכולים להשתמש בפאנלים סולאריים רגילים, כלומר שהם לא יכולים לשאת משקל של פאנלים סולארים ולכן למעשה הם נדלן מבוזבז. בשוק הזה יש לנו יתרון פוטנציאלי עצום, אנו פונים לשוק ענק, ולכן לדעתי בעתיד הלא רחוק זה יהיה הסטנדרט החדש לסולאר. המחירים לכל לקוח משתנים כי יש פרמטרים שונים - לכל אחד צריך להתאים מוצר קצת. בעיקרון, אנחנו יושבים על מקומות שאנשים אחרים לא יכולים להגיע אליהם. מאגרי מים זה שוק עצום בעולם וזה חלק מהחזון שלנו".
אבל שם יש לכם תחרות גדולה
" נכון, יש"
אני מתאר לעצמי שיש עוד חברות בעולם שעושות מה שאתם עושים
"נכון, אבל יש לנו טכנולוגיה ייחודית מוגנת פטנט. השוק הסולארי הוא גדול ובמונחים שלנו הוא ממש אינסופי - פשוט צריך לייצר מוצר טוב , לוודא שהלקוח יהיה מרוצה ושהעלות תהיה זולה . אצלנו החומר לא שביר, ניתן להגן עליו בפשטות".
מבחינת חומרי גלם, היום לפי מה שאני יודע - רוב החלקים מיוצרים בסין. מאיפה אתה מביאים את חומרי הגלם?
"הכל MADE IN ISRAEL אצלנו. התחום של הפאנלים הסולאריים עשה שיפטינג, זה התחיל דווקא באירופה ורק אח"כ עבר לסין".
סין הוזילה את הפאנלים ביותר מ-90% בעשור האחרון..
"כן, הם הוזילו את השוק משמעותית. אבל היום יש טרנד הפוך, חברות באירופה והחלטות ממשלתיות רואות את השינוע מסין כבעייתי אז ישנה חזרה שוב לייצור אירופאי. השוק הופך להיות תחרותי וכיום שוב נהיה רלוונטי לייצר במקום שבו משתמשים מכוון שצריך להוסיף למחיר של הפאנל גם את מחיר ההובלה שהתייקר משמעותית לאחרונה. החלום שלי הוא שעוד 10-20 שנה נראה כולנו פאנלים של אפולו בכל מקום. שכל רכב חשמלי שנראה ישתמש בטכנולוגיה שלנו , ואני בטוח שגם אם יהיו מתחרים גדולים בעולם שיעשו דברים דומים למה שאנחנו עושים, נרגיש שהבאנו אימפקט לעולם ונשמח לראות את הטכנולוגיה שלנו בכל מקום".
עודד רוזנברג, מנכ''ל אפולו / צילום: רמי זרנגר
"השוק הוא אינסופי, אנחנו רק בהתחלה"
אפולו פאוור, שהגיעה לבורסה לקראת סוף שנת 2017 באמצעות מיזוג לשלד הבורסאי אור סיטי (שבעבר היה בשליטת יזמת הנדל"ן ענבל אור), מציגה עצמה כ"חברת קלינטק המונעת על ידי החזון לייצר אנרגיה סולארית בצורה חדשנית מכל משטח קיים החשוף לאור השמש, ללא צורך בפינוי שטחים פתוחים נוספים". באמצעות החברה הבת (בבעלות מלאה) סולארפיינט מחזיקה אפולו פאוור, לטענתה, ב"טכנולוגיה ייחודית לייצור יריעה סולארית גמישה, קלת משקל, עמידה ומשתלמת הניתנת ליישום בצורה עצמאית או בשילוב במגוון חומרים".
את העניין הגובר סביב מנייתה ניצלה אפולו פאוור באחרונה לגיוס סכום משמעותי עבורה, 75 מיליון שקל, מכמה משקיעים בראשות הפניקס ומור בית השקעות, בהקצאת 13% מהונה. ההקצאה, שנעשתה בסוף חודש מרץ, בוצעה לפי מחיר מניה של 16 שקל - שהיה אז קרוב למחיר השוק של המניה, שמאז ועד כה זינק כמעט פי 3 ל-46 שקל.
מי שעוד נהנה בינתיים מעליית הערך המטאורית של אפולו פאוור הם צמד בעלי השליטה בה, האחים ישי ויוסף מור, המחזיקים בכ-49% מהון החברה באמצעות החברה הפרטית וסטאר - החזקה בשווי שוק נוכחי הנע סביב כ-900 מיליון שקל .
המנכ"ל רוזנברג מחזיק כ-1.9% מההון בשווי נוכחי של כ-35 מיליון שקל והיו"ר יום טוב סמיה המחזיק בכ-0.5% מהון החברה, שקיבל בשווי נמוך וששווים כיום כ-7 מיליון שקל .
בחודש יולי השנה עדכנה החברה כי החלה בהקמת מפעל חדש לייצור אוטומטי של היריעה הסולארית הגמישה. המפעל החדש ימוקם באזור התעשייה מבוא כרמל (סמוך למשרדי החברה ביקנעם) וצפוי להיות בעל תפוקת ייצור שנתית מרבית של כ-190 מגוואט. החברה מעריכה כי סכום ההשקעה בהקמת המפעל, הכולל השקעה במכונות וציוד יעמוד על כ-21 מיליון אירו (כ-81 מיליון שקל, והקמתו תושלם ברבעון השלישי של 2022.
מה החשיבות של הפטנט שקיבלתם לאחרונה בארה"ב?
"יש לנו פטנטים רבים בשלבים שונים שקשורים לטכנולוגיה שלנו ולמוצרים שלנו, אנחנו פועלים לרישום פטנטים בכל מיני מקומות בעולם, ארה"ב, אירופה, סין ועוד. החברה השקיעה בזה סכומי כסף גדולים בשנים האחרונות ומאוד משמח לראות שהעץ נותן פרי ולאט לאט מאשרים לנו פטנטים ברחבי העולם".
אתם מתכוונים להתפרש בעולם?
"זו החלטה שנצטרך לקחת בחברה אבל להבנתי החברה שלנו חייבת בשלב כלשהוא לפרוץ קדימה לשוק הגלובלי לבארה"ב ולאירופה. בסופו של דבר השוק בישראל יחסית קטן והוא מעין פיילוט של העולם כרגע אנחנו עדיין חברה יחסית קטנה, התחלנו עם המפעל הראשון בישראל, מפעל הדגל, אנחנו נרצה לראות שהוא עובד כמו שצריך ואז נרצה להתרחב למקומות שונים בעולם.
כרגע התוכנית העסקית שואשרה בדירקטוריון ואותה אנחנו מממשים היא הקמת מפעל אחד גדול בישראל, אנחנו משקיעים בו כרגע את כל האנרגיה ואח"כ במידה ונחליט נעבור להתעסק בייצוא".
אפולו דיווחה בשבוע שעבר כי את המחצית הראשונה של השנה סיימה עם הכנסות של 505 אלף שקל לעומת 158 אלף שקל במחצית הראשונה של 2020.ההפסד התפעולי העמיק לכ-13 מיליון שקל, לעומת כ-5 מיליון שקל בתקופה המקבילה, בעיקר עקב קפיצה בהוצאות מחקר ופיתוח. בשורה התחתונה רשמה החברה הפסד של כ-14 מיליון שקל. בקופת אפולו היו בסוף יוני השנה מזומנים בהיקף של כ-130 מיליון שקל.
הכסף בקופה מספיק לצרכים שלכם?
"כן, כרגע כן. אבל החברה כבר נוסעת הלאה, אפשר להתחיל לראות הכנסות ממכירות. אנחנו נמשיך ונשקיע את כל הכסף והזמן שצריך כדי לייצר פאנל יותר טוב יותר יעיל ויותר חכם ממה שיש עכשיו בשוק".
יש פה חומרי גלם שמין הסתם שונים מפאנלים רגילים
"אכן חומרים בחלקם שונים, המחירים משתנים בעולם כל הזמן. המחירים של חומרי הגלם שלנו לא זהים למחירי החומרים של הפאנלים הרגילים. החדשות מהשנה האחרונה על פגיעה בשרשראות האספקה טובות לאפולו - בגלל עלויות של הובלה שעלו משמעותית ודבר שעלינו פחות משפיע. נפח ומשקל משפיע מאוד על המחירים ולנו יש פחות נפח ופחות משקל".
אין כרגע בעיה של מחסור?
"אין, אנחנו עם פחות נפח ופחות משקל".
כיום יש לאפולו פאואר מספר הסכמים ושיתופי פעולה. בחודש יולי אשתקד חתמה אפולו על מזכר הבנות שנחתם מול חברת אאודי לשילוב טכנולוגיית היריעה הסולארית שלה ברכבים מקבוצת פולקסווגן ובספטמבר דיווחה על הסכם שנחתם מול חברת הטכנולוגיות הביטחוניות רפאל "לבדיקת היתכנות לשילוב טכנולוגיית היריעה הסולארית בחומרים למוצרים ביטחוניים".
בחודש אוקטובר עדכנה אפולו פאוור על כניסה לתוקף של הסכם מול האגודה החקלאית מי חוף הכרמל להקמת פיילוט סולארי צף בתמורה של כמה מאות אלפי שקלים. כמה שבועות לאחר מכן דיווחה על הסכם לאספקת יריעות סולאריות לחברה בבעלות תאגיד הרכב הסיני גילי ( Geely ), המחזיק בין היתר במותג הרכב וולוו, ועל הסכם לביצוע בדיקות במוצריה עם מרכז מו"פ "של אחת מיצרניות הרכב האסייתיות המובילות".
ובחודש מאי האחרון חתמה החברה על הסכם עם תדיראן סולאר, למשך 3 שנים, לפי תפיץ האחרונה ותתקין את היריעות הסולאריות הגמישות של אפולו בארץ, על "גגות מבנים וחממות בהם קיימת מגבלת משקל, על פני שטחים מעוקלים, או כאשר הלקוח מעוניין לשלב את השטח הסולארי בפני השטח של גגות העשויים מחומרי בנייה קלים כגון פרגולות, גגות אצטדיונים, סככות, חממות חקלאיות וכיו"ב".
השוק שאני חושב עליו הוא קירות של מבנים, אמרת שאתה חושב על מאגרי מים ומה עוד..?
"אני חייב להגיד שעברנו איזו נקודה בחברה, אני פה כבר כמעט 8 שנים, החברה הוקמה ב-2014 אך כבר מסוף 2013 אנחנו מתעסקים עם הרעיון של אפולו, התחלנו את החברה יחד ערן מיימון פיזיקאי ומהנדס מכונות שהוא כיום ה CTO- , וספי וישי מור שמהם גייסנו את ההשקעה הראשונית והם בעלי השליטה בחברה עד היום והתקדמנו לאט לאט. ישבנו בטכניון בשנים 2014 עד 2018 , לקח לנו הרבה זמן למצוא את הפתרון הטכני".
לדבריו, "אחרי שמצאנו את הפתרון הטכנולוגי התחלנו לחשוב מי צריך אותו? מי יסכים לשלם עליו? למי אתה פותר בעיה? לקח לנו הרבה זמן להבין את הדברים האלה עד שהגענו למוצר שאתה רואה היום. שהוא מצוין למאגרי מים, לכלי רכב, לגגות ופרגולות. ואז היינו צריכים לפתור את עניין הייצור".
כיום כמה אתם מייצרים? איזה נפח?
" כיום המפעל שלנו יודע לייצא סדר גודל של 100,000 מטר מרובע בשנה. וזה בערך 10 מגה וואט בשנה. עוד שנה בערך אנחנו אמורים לעלות לאזור ה-200 מגה וואט, זה פי 20. קפיצת מדרגה מרשימה לכל הדעות".
ומה הלאה?
"אחר כך נצטרך להמשיך ולהגדיל את היכולת משמעותית, אני לא רוצה להתחייב על מספרים".
אם אתה מסתכל על השוק זה עדיין קמצוץ מהשוק הסולארי בעולם ובטח ובטח מהיקף החשמל שמיוצר בעולם.
"נכון. קח לדוגמה חברה סינית גדולה שמייצרת פאנלים סולארים, היא מייצרת פאנלים של 50 ג'יגה בשנה זה סדרי גודל של מובילות בשוק העולמי. אבל העולם זה שוק אינסופי של סולאר, אנחנו רק בהתחלה".
"מה שמעניין אותנו זה הטכנולוגיה"
רציתי לשאול אותך מבחינת עניין של אגירה זה בטח כמו אצל אחרים?
"החברה כיום לא מתעסקת באגירה. בהחלטה מודעת אנחנו מתמקדים בייצור היריעה הכי טובה בעולם וזהו. החלטה אסטרטגית של החברה לא להתעסק בייזום פרויקטים ולא באגירה".
אז אתם לא שואפים להיות כמו אנלייט, למשל..
"נכון. חשוב להבין שאנחנו חברה טכנולוגית, אנחנו מפתחים מוצר אנחנו לא יזמים סולארים. מה שמעניין אותנו זה הטכנולוגיה. היתרון שלנו הוא המוח היהודי, שפותר בעיות קשות באופן יצירתי ופשוט. אני גם לא פוסל שותפות עתידית עם יצרנים גדולים. אפולו תמיד תרצה להמשיך ולהתעסק בפיתוח של המוצרים ובחדשנות טכנולוגית".
יש מצב חירום עולמי בגלל ההתחממות. אז אין ברירה חייבים כל פתרון
"ואנרגיה סולארית היא פתרון מדהים".
כן אבל צריך פתרונות אגירה - בשנים האחרונות יש התפתחות של אגירה. הסולאר אם אתה יכול לספק אנרגיה של רק 8 שעות במקרה הטוב. ברגע שיש לך אגירה משמעותית אתה יכול לעלות ל-16 שעות ואז זה פתרון מאוד ישים.
"התפתחות פתרונות האגירה תביא את הישועה לעולם, ככל הנראה".
בישראל למשל -אדם שיש לו טסלה - יש ימים שלהם שהוא יכול לנצל את הסוללה כשהוא לא נוסע - לבית שלו
"זה תחום שברמה האישית מאוד מעניין אותי, רכב שמייצר חשמל לבית, החיבור של זה לסולאר הוא מושלם. לייצר חשמל כשאוטו חונה מחוץ לבית בשמש".
השאיפה שלכם אחרי שתגיעו לייצור של 200 מגה, להגיע לג'יגה או יותר?
"כמובן. כמו שאמרתי, אנחנו רק בתחילת הדרך. אני מאמין שיש לנו מוצר מנצח. כשאני אומר שהוא יותר זול הכוונה שלי היא יותר זול לקילוואט חשמל. יותר וואטים בפחות כסף - זה מה שחשוב ללקוח".
כתבות
ני"ע
