הומלסים | טור סופ"ש

במקום לטפל ברעבים ובעניים, המשטרה והשופטים עוצרים אותם

רק בשבוע שעבר המשטרה עצרה זוג דרי רחוב שגנבו אוכל כדי להשביע את רעבם • במקום להפנות אותם לרווחה, משטרת ישראל התעקשה לעצור אותם, ורק שופט אמיץ ונדיר שחרר אותם • הגיעה העת שנביט בחצר האחורית של החברה הישראלית

דר רחוב / צילום: תמר מצפי
דר רחוב / צילום: תמר מצפי

דרוש לב של אבן ועיוורון מוסרי של ממש כדי לא רק לעצור זוג דרי רחוב שנתפסו גונבים אוכל בליל שישי מתוך רעבם הכבד, אלא גם לבקש את הארכת מעצרם לעוד ארבע יממות ולאחר שהשופט מבהיר שאין שום סיבה לכך - להמשיך ולהתעקש ולבקש עיכוב ביצוע השחרור משל היו השניים פושעים מסוכנים שאם חלילה ישובו לרחובות עלול להתרחש אסון נורא. אבל זה בדיוק מה שעשתה משטרת ישראל בשבת האחרונה ואם לא היה השופט אלעד פרסקי בולם בתקיפות את בקשות המשטרה בבית משפט השלום בירושלים, אפשר שאותם שני אנשים רמוסים היו ברגעים אלה עדיין במעצר.

זה מקומם משום שבני הזוג הם דרי רחוב שמוכרים למשטרה ולרווחה. שניהם מכורים לסמים ומטופלים ע"י משרד הבריאות במתדון (תחליף סם). לא נדרשת מומחיות ארוכת שנים או נגישות למאגר המידע של שירותי הרווחה כדי לדעת זאת. למרבה הצער, המראה החיצוני שלהם מלמד על עומק מצוקות חייהם. שניהם גרומים עד כאב וצלקות חייהם נראים למרחוק. היא בת 33 והוא כחמש שנים מעליה. בליל שישי, כשכולנו ישבנו סביב שולחנות סעודת ליל שבת שלנו, הם הסתובבו רעבים ברחובות שכונת רחביה. כשראו את ארגזי המזון שהושארו בחצר אחד המרכולים בשכונה מבעד לגדר הם התקשו להתאפק, נכנסו לחצר (בלי לשבור דבר או לפרוץ) והחלו לאכול במלוא פה ולאסוף מכל הבא ליד.

ארגז כלים מלא

אין שום מחלוקת שמעשיהם מהווים עבירה פלילית של גניבה, אלא שלשוטרי ישראל יש בארגז הכלים לא רק את החוק הפלילי היבש אלא גם אמצעים נוספים. כך למשל השוטרים יכלו (לאחר שחקרו אותם והבינו במי ובמה מדובר) להפנותם מיד ללשכת הרווחה. זו הכתובת הטיפולית הנכונה למקרים כאלה. הם יכלו גם להפנותם לאחד מבתי התמחוי שפועלים בעיר (לרבות בסופי השבוע במזרח העיר). משום מה, השוטרים העדיפו לעצור אותם בעילה של "צרכי חקירה" למשך יממה תמימה. עורכי הדין פארס מוסטפא ואכרם אבו ליבדה מהסניגוריה הציבורית בירושלים שייצגו אותם, התקשו להבין אילו צרכים עוד יש לחקירה כשהשניים נתפסו על חם (כשהם מנסים ללעוס את האוכל שחפזו בידיהם) הודו ויש סרטון שמתעד את הכל? אכן קשה להבין.

לא זו בלבד אלא שלאחר שהמשטרה החזיקה את השניים במשך יממה, הם הובאו לבית המשפט השלום בבקשה להארכת מעצרם בארבע (!) יממות נוספות. לטובת זאת המשטרה הציגה סדרת פעולות שנדרשות לחקירה ושמחייבות את המשך מעצרם. זאת כאמור כשאין באמת עילת מעצר, אין פעולות בנות שיבוש ויש סרטון. תמוה הדבר: ממה חששה המשטרה? ששני האנשים מוכי הגורל הללו יצליחו לפרוץ לתחנת המשטרה ולמחוק את הודאותיהם או את הסרטון ששמורים במחשב העל שמוגן שם??? נו, באמת.

למזלם, השופט פרסקי, עוד לפני שהסניגורים טענו בכלל, הורה על שחרורם המיידי ללא שום תנאים כשהוא קובע שאין מסוכנות בשל מצבם. למרות דבריו הברורים של השופט, החרפה לא הסתיימה. נציג המשטרה במקום להרכין ראש, העז לבקש עיכוב ביצוע כדי שהמשטרה תוכל לשקול הגשת ערר לבית המשפט המחוזי. לא יאומן כי ייכתב. השופט פרסקי לא ויתר ובצעד חריג קבע כי "אף שהכלל הוא היענות לבקשת עיכוב ביצוע, בנסיבות בהן אין עילת מעצר ונוכח מצבם של המשיבים אני דוחה את הבקשה".

למזלם, כאמור וגם למזלנו, הודות לאותו שופט, אחרי עשרים ושש שעות במעצר, השניים שוחררו, עם בטן פחות מקרקרת אבל עם צלקת חדשה ונוספת בנפש המצולקת גם כך.

התעקשות משטרתית

לא הייתי מתעכב על פרשה זו אם היא הייתה חריגה. למרבה הצער, היא לא. בשנים האחרונות אנו עדים לעלייה במספר המקרים שבהם המשטרה מתעקשת למצות את חומרת הדין עם אנשים דוגמת הזוג בו עסקנו. כך ארע בפרשה (שבה אני טיפלתי כעו"ד) בה חייל משוחרר בקושי בן 22 גנב בקבוק שתייה ריק למחצה מבעד לחלון, הגיר אותו לפיו באחת וכשנתפס ע"י השוטרים הסביר "כי אין לי אוכל ולא רציתי לבקש מההורים שנמצאים במצוקה קשה מאוד". בתגובה, המשטרה ביקשה מבית המשפט לעצור אותו למשך שישה ימים תמימים בטיעון המקומם ש"מדובר באדם עני שאין לו כסף ולכן סביר להניח שהוא יפעל באופן דומה בעתיד, יתפרץ ויגנוב". למותר לציין שבית המשפט קיבל את הבקשה ואישר זאת.

כך גם קרה בבית משפט השלום בת"א כשאישה כבת 30 נעצרה לאחר שגנבה ממסעדה שלושה שקלים ופחית שתיה. גם כאן אישרה השופטת את הארכת מעצרה למרות שהסניגור הציבורי שמונה לה, עו"ד רדא ענבוסי, טען כי אין צורך בהארכת מעצר שכן בעלי החנות מסרו עדות, החשודה נחקרה, והאירוע תועד במצלמה. השופטת התרשמה יותר מהעובדה שההרשעה האחרונה של אותה אשה הייתה לפני שש שנים. כך היא נימקה את המשך המעצר. מסתבר שלבעלי עבר פלילי כלשהוא אסור להיות רעבים ועניים. החריג היחידי כאן הוא התנהלות השופט פרסקי שהבין שפטיש המעצר המשטרתי הוא הדבר האחרון שצריך להפעיל ולכן למרות הלחץ שהופעל עליו - הגן על זכויותיהם הבסיסיות של השניים ועל כבודם.

רעבים ללחם

השבוע כשהגעתי למרכז החלוקה של המתדון בירושלים, נתקלתי בהם בדרך מקרה. נתקלתי והתביישתי. התביישתי בשביל השוטרים שמטפלים באנשים משולי השוליים של הקיום החברתי שלנו, ובמקום לעשות את הדבר הנכון, לשלוח יד תומכת ולהעבירם לרווחה, מחליטים דווקא איתם להקפיד על קוצו של יוד ואף יותר מכך. והתביישתי גם בשביל כולנו, שמהלכים בינינו אנשים כה רעבים שהדרך היחידה שלהם לשבור את רעבם ולאכול חלה לא טרייה בליל שישי היא להתגנב לחצר אחורית של מרכול נעול ולעבור על החוק. אנשים שהרעב הוא לחם חוקם היחידי כי אין בעבורם שום חוק מגן אחר.

צרו איתנו קשר *5988