סופר-טנקר מצנן: בני גנץ והחופש העיתונאי בגל"צ

אם גנץ רוצה לסגור את גלי צה"ל, שיבושם לו • אם הוא רוצה להשאיר את גל"צ, שיבושם לו •  אך אין זו זכותו לשים אקדח על השולחן ולהשתמש באופציה לסגור את גל"צ ככלי לפגיעה בחופש העיתונאי של התחנה

שר הביטחון בני גנץ / צילום: אמיר מאירי
שר הביטחון בני גנץ / צילום: אמיר מאירי

שר הביטחון בני גנץ ניהל קמפיין ארוך על רצונו לסגור את גלי צה"ל. הוא הודיע בהזדמנויות שונות ועל במות שונות כי צריך להוציא את תחנת הרדיו גלי צה"ל מצבא הגנה לישראל.

הרמטכ"ל הנוכחי, אביב כוכבי, נחרץ כמו קודמו גדי איזנקוט בהתנגדותו להמשך שידורי גלי צה"ל ומבחינתו דין התחנה להיסגר. גנץ הודיע כבר בינואר השנה כי החליט להוציא את גל"צ ממערכת הביטחון. לטענתו, "ההחלטה נובעת מהייעוד של צה"ל, וכן מהצורך להפריד בין שירותם של חיילי צה"ל לבין פעילותו של אמצעי תקשורת שבו מועסקים לובשי מדים בתכנים פוליטיים".

אלא שבפועל הדברים התנהלו אחרת. לפני כשבוע מינה גנץ את העיתונאית גלית אלטשטיין למ"מ מפקד התחנה. בראיון לחדשות 12 ביום רביעי גנץ פתאום שינה את המנגינה. לאחר אמירתו הנחרצת שצריך לסגור את גל"צ ולהוציא אותה מצה"ל ומשרד הביטחון, לפתע אמר דברים קצת הפוכים. גנץ אמר לדני קושמרו כי "אני חושב שגלי צה"ל צריכה לתפקד בצורה ממלכתית. צריך להרחיק חיילים מעיסוק בפוליטיקה. ככל שנוכל לסדר את זה נסדר את זה. והאופציה של הסגירה נשארה כאופציה - קיימת על השולחן. אנחנו יוצאים לדרך. ואני מקווה לראות שהתחנה ממשיכה לפעול. היא תרמה רבות לתקשורת הישראלית, שהיא ממשיכה לפעול נכון, ואנחנו נראה את העניין הזה".

גנץ למעשה מרוויח כיום מכל העולמות. הוא גם מינה כמשרת אמון מפקדת לגלי צה"ל במילוי מקום לשלושה חודשים, שתלויה בחסדיו להארכת כהונתה. וגם מבהיר כי האופציה לסגור את גל"צ לא בוטלה, או כלשונו "האופציה של הסגירה כאופציה - קיימת על השולחן". צריך להבין כמה חמור מה שעושה שר הביטחון גנץ שלמעשה מחזיק בכלי תקשורת ציבורי-ממלכתי כבן ערובה למאווייו.

לא צריך מחקר של אמ"ן כדי להבין מה גנץ רוצה 

מיד לאחר מינויה של אלטשטיין, ניתחו מספר כתבים פוליטיים את המשימה של אלטשטיין. פרשן הפוליטי של חדשות 12, עמית סגל, כתב בחשבון הטלגרם שלו כך: "תפקידה מבחינת גנץ הוא אחד: לסלק את ברדוגו". הכתב הפוליטי של מעריב, אריק בנדר, כתב כך בחשבון הטוויטר שלו: "סוף עידן ברדוגו? גנץ מינה את גלית אלטשטיין לממלאת מקום מפקד גלצ".

עיתונאי גל"צ לא צריכים מחקר של אמ"ן כדי להבין מה גנץ רוצה מהם. זה לא אפקט מצנן זה סופר-טנקר מצנן.

לפני כשלושה שבועות התקיימה ישיבה של בכירי משרד המשפטים אצל היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט. בפגישה השתתפו גם נציגי הייעוץ המשפטי של משרד הביטחון.

אביחי מנדלבליט / צילום: שלומי יוסף
 אביחי מנדלבליט / צילום: שלומי יוסף

מלכתחילה מנדלבליט הודיע לגנץ כי קיימת מניעה משפטית לסגור את גלי צה"ל במהלך תקופת בחירות ובזמן של ממשלת מעבר. כדי להבהיר היטב את האיום, גנץ לא מינה מחליף למפקד גלי צה"ל. בדיון שהתקיים לפני כשלושה שבועות, לאחר שכבר התקבלו חוות הדעת המשפטיות של משרד הביטחון והמחלקות השונות במשרד המשפטים, הוסכם כי נראה שדרך המלך לסגור את גל"צ היא באמצעות החלטת ממשלה. הסיבה לכך נעוצה בנבירה בפרוטוקולים המצהיבים של ישיבת הממשלה לפני 70 שנה. לטענת המשנים ליועמ"ש לוין ונזרי, ככל הנראה מי שהקים את גלי צה"ל לא היה שר הביטחון אלא ממשלת ישראל. משום כך, דרך המלך היא שהחלטה על סגירת גלי צה"ל תתקבל על ידי הממשלה ולא על ידי שר הביטחון לבד. יש לציין כי משרד הביטחון מפרש אחרת עובדה היסטורית זו, וממילא חולק גם על המסקנה שיש צורך בהחלטת ממשלה.

אלא שבדיון לפני שלושה שבועות השתמע מאנשי משרד הביטחון כי ייתכן שגנץ, בניגוד להצהרתו המקורית בפנייתו לייעוץ המשפטי, בעצם לא רוצה בכלל לסגור את גל"צ אלא רק לעשות שינויים מבניים ואחרים בתחנה. משום כך הורה מנדלבליט למשרד הביטחון להבהיר מה רצונו של שר הביטחון בנוגע לתחנה, על מנת שחוות הדעת המשפטית תהיה מותאמת להחלטה השלטונית הרצויה והעדכנית. שלושה שבועות חלפו, ותשובה כלל לא הגיעה. גנץ פשוט לא השיב לפנייה, ובינתיים מינה מפקדת חדשה לגל"צ במילוי מקום, ופיזר איומים בתקשורת.

משרד המשפטים שידע לנהל מלחמה מול מירי רגב ב-2017, כעת ממלא פיו מים

משרד המשפטים שידע להיאבק ב-2017 ברצונו של שר הביטחון דאז אביגדור ליברמן להוציא את גלי צה"ל מצה"ל ולהעבירו כיחידת סמך של משרד הביטחון, פתאום נאלם דום מול הסופר-טנקר המצנן של בני גנץ. בדיון בוועדת הכלכלה אמרה המשנה ליועמ"ש דאז דינה זילבר כי תנאי בל יעבור להעברת גל"צ למשרד הביטחון הוא "שמירה על החופש העיתונאי ויצירת חיץ מוחלט בין התחנה לדרג הפוליטי, שמירה על מעמד האזרחים עובדי צה"ל ועל הדי.אן.אי של התחנה". החיץ המוחלט בין התחנה לדרג הפוליטי כיום הוא לכל היותר בדיחה עצובה.

משרד המשפטים שידע לנהל מלחמה מול מירי רגב ב-2017, כעת ממלא פיו מים. אז המשנה ליועמ"ש דינה זילבר, בגיבוי היועמ"ש מנדלבליט, כתבה לרגב כי "פניות מסוג זה המופנות לרשויות מקומיות, מוסדות ציבור או גורמים אחרים, המתייחסות לתוכן פעילויות התרבות, יוצרות את הרושם כי התמיכה במוסדות הרלוונטיים עלולה להיפגע או היא 'על תנאי' בתוכן קונקרטי ותלויות בהתאמתו למצב הרוח השלטוני, הן בלתי לגיטימיות ויש להימנע מהן. זאת, בשל האפקט המצנן על חופש הביטוי בתחום האומנות והתרבות בו קיימת חשיבות מיוחדת לשימורו של מרחב חופשי המאפשר שיח פלורליסטי והצגה של דעות רבות ומגוונות ומבלי שיש בידי השרה מקור סמכות לדרישות מאין אלו".

ואילו כאן, משרד המשפטים מאפשר לגורם פוליטי לנקוט בצעד כה קיצוני של פגיעה בחופש העיתונאי של תחנת שידור צבאית-ממלכתית, ולהשתמש באופציית סגירת התחנה כאפקט מצנן וכחרב מונחת על צווארם של עיתונאי גל"צ, כאשר המסר המצנן עובר בצורה בוטה במישרין ובעקיפין, וכל זאת כאשר מפקדת התחנה שאמורה להיות הגורם העצמאי מונתה על ידו כמילוי מקום לשלושה חודשים, וכאשר היעד שהוצב לה על פי הפרסומים הוא להצר צעדיו של עיתונאי ביקורתי.

אם גנץ רוצה לסגור את גלי צה"ל, שיבושם לו. אם הוא רוצה להשאיר את גל"צ, שיבושם לו (חרף דעתי האישית). אם הוא רוצה ללכת על רפורמה אחרת, גם זו זכותו. אך אין זו זכותו לשים אקדח על השולחן ולהשתמש באופציה ככלי לפגיעה בחופש העיתונאי. אם אתה רוצה לסגור, סגור. אל תדבר. העובדה שמנדלבליט מאפשר את המשחק הכפול של גנץ ולא עוצר אותו באיבו, מעלה אופציה נוגה על השולחן: לוחמנות משפטית סלקטיבית.

משרד המשפטים ושר הביטחון בני גנץ בחרו שלא להגיב.

צרו איתנו קשר *5988