שי באב"ד | ראיון

"יש פקידים שהתבלבלו ובוחרים לטרפד, למסמס ולטנף": שי באב"ד נזכר בתקופתו באוצר ומסמן את היעד הבא

שי באב"ד לא מתגעגע לשכר של 17 אלף שקל נטו בחודש, וגם לא לשיטות העבודה של פקידי האוצר ("למסמס, לטרפד ולטנף") • עם זאת, גם לאחר שמונה למנכ"ל עסקי הטייקון מוטי בן משה בשכר של מיליונים, הוא אינו מסתיר את כוונותיו לחזור בעתיד לזירה הציבורית, כמנכ"ל משרד הביטחון למשל

שי באב''ד / צילום: איל יצהר
שי באב''ד / צילום: איל יצהר

לא מעט גבות הורמו בשוק ההון כאשר נודע לפני מספר חודשים כי מוטי בן משה, טייקון בהתהוות ובעל השליטה בקבוצת אלון רבוע כחול, החליט למנות לתפקיד מנכ"ל הקבוצה את שי באב"ד, מי ששימש עד לפני קצת יותר משנה כמנכ"ל משרד האוצר.

בתום תקופת הצינון שלו, בחודש יוני האחרון, נכנס באב"ד למשרדי הקבוצה, הפועלת בתחומי הנדל"ן, האנרגיה, הקמעונות והפיננסים, במרומי המגדל העגול של מרכז עזריאלי בת"א. על פי תנאי העסקתו הוא זכאי לשכר חודשי בסך 165 אלף שקל ולמענק של עד 12 משכורות (ובסך הכול כ-4 מיליון שקל בשנה), וכן להטבות נוספות ובהן תקופת הודעה מוקדמת של חצי שנה.

לצד התנאים המפנקים, הרחוקים מאלו שאליהם הורגל באוצר, באב"ד קיבל מעליו בעל בית הנחשב לכוח עולה במגזר העסקי, המתמודד כמעט על כל עסקת רכישה גדולה שעומדת על הפרק, ומי שנחשב לאיש עסקים ריכוזי דעתן, היורד לפרטים הקטנים של עסקיו - לאו דווקא בוס שקל לעבוד תחתיו למי שניחן בתכונות אופי דומות.

למה דווקא בן משה?
"לא עשיתי בחירות פרסונליות נוסח תחרות יופי לתפקיד הבא שלי אחרי האוצר. בסופו של יום הסתכלתי על הצעה שמדברת על עניין, אתגר, היקפים, מקום שאני יכול ללמוד בו ולהרחיב אופקים. מהבחינה הזו, לצד היכולות הפיננסיות והכישורים הבאמת יוצאי דופן של בעל השליטה, באלון רבוע כחול היו התנאים שיובילו לחיבור טוב.

איך יחסי העבודה ביניכם?
"אני עוד בהתחלה, בשלבי למידה פה. בסופו של יום נצטרך לחלק את התפקיד בצורה כזו שאני אנהל את השוטף ומוטי יתמקד באסטרטגיה ובפיתוח העסקי. אלו הדברים ששנינו רוצים שיקרו, וימים יגידו".

בן משה עצמו צוטט בעבר מסביר למקורביו את המינוי בכך ש"אני מחפש להרחיב את הכוורת שלי, כך שתכלול אנשים חכמים לא פחות ממני, ואפילו יותר".  

מה החזון שאתה רואה לקבוצה?
באב"ד: "זו קבוצה שמתרחבת כל הזמן. יש לה זרוע של תשתיות, נדל"ן בארץ ובחו"ל, קמעונות, דלק וייצור חשמל. קבוצה גדולה עם יכולת לצמוח, ולא ממונפת יחסית, כשהבעלים עם גב פיננסי מאוד חזק. 

"בן משה הוא זה שהשביח והביא את הקבוצה למקום שבו היא נמצאת היום, ועל כך מגיע לו 'שאפו'. למוטי ולי יש רקע דומה מאוד, שנינו חונכנו באותם בתי גידול - בוגרי ישיבות של הציונות הדתית, ויש לנו המון מהמשותף. למשל, אני מאוד מתחבר למקומות האלה של נתינה כדי להחזיר לחברה - לדוגמה מיזם הביטחון התזונתי למשפחות נתמכות שמוטי יזם ועושה באופן פרטי, עשייה שנחשפה רק לאחרונה".

מוטי בן משה / צילום: תמר מצפי
 מוטי בן משה / צילום: תמר מצפי

אתה באלון רבוע כחול להרבה שנים?
"מוטי יודע שיש לי רצון לחזור למגזר הציבורי", מפתיע באב"ד, "שזה או להיכנס לצד הפוליטי, מה שפחות מושך אותי כרגע, או לחזור לתפקידי פקידות בכירים".

מה למשל?
"למשל, מנכ"ל משרד הביטחון, תפקיד מדהים שמשלים את תפקיד מנכ"ל האוצר בראייה רוחבית. מי שעושה את שני התפקידים האלה, מנכ"ל האוצר ומנכ"ל משרד הביטחון, מכיר את התנהלות המגזר הציבורי של מדינה על שני עמודי התווך שלה. פעם אחת האוצר ופעם שנייה הביטחון. יש תפקידים נוספים מעניינים, כמו שגריר ישראל בוושינגטון, או שגריר ישראל באו"ם".

מדוע בעצם עזבת את משרד האוצר - המגזר הפרטי קרץ לך?
"סיימתי קדנציה של חמש שנים באוצר, תקופה מעניינת ומאתגרת, וגם הארוכה ביותר מבין מנכ"לי האוצר מאז שנות ה-70. אבל האירוע הזה, שאני לא רואה את הבנות שלי, מרוויח שכר נטו של 17 אלף שקל, וגם מפגינים לי מתחת לבית - אשתי אמרה 'עד כאן', למרות שהמגזר הציבורי זה החלום שלי".

"יש פקידים שהתבלבלו"

הפגישה עם באב"ד, 45, אשר נערכת בשעות הערב, מתחילה באיחור, אך בסופה אפשר להבין מדוע. הוא פורס בהרחבה את משנתו בכל סוגייה שעליה נשאל, מתנסח ברהיטות ולא עושה חשבון לקולגות לשעבר במשרד אוצר, שעליהם היה ממונה.

לדעתו, שאותה השמיע בעבר, אין כל בושה בהיותך "פקיד" המיישם מדיניות של השר הממונה, גם אם זו עומדת בניגוד להשקפה האישית שלך, כמו למשל תוספות התגמול הנדיבות שאושרו בתקופתו כמנכ"ל האוצר לשוטרים, לסוהרים ולגימלאי מערכת הביטחון.

ברוח זו הוא אינו מהסס לבקר את בכירי המשרד לשעבר, ראש אגף התקציבים שאול מרידור והמנכ"לית שהחליפה אותו, קרן טרנר-אייל, שהתפטרו אשתקד בטונים צורמים בטענה כי הדרג הפוליטי דורס את הדרג המקצועי במשרדי הממשלה. במכתב התפטרות נוקב, שנשלח גם לתקשורת, הלין מרידור על התנהלות השר ישראל כ"ץ, שכללה לדברי מרידור חריגה מכללי התנהלות תקציבית והתעלמות מהדרג המקצועי.

לא הזדהית עם המהלך של מרידור וטרנר-אייל?
"לגמרי לא. אני הייתי פקיד ממשלתי, אבל לא נבחר ציבור. המשמעות היא שאני מייעץ מקצועית לגבי מדיניות ומיישם אותה, אבל בשום צורה אני לא קובע מדיניות.

"יש פקידים שהתבלבלו. הם אומרים לעצמם 'השר לא למד כלכלה ועם כל הכבוד לו הוא בא והולך לפי תנודות פוליטיות. לי, לעומת זאת, יש דוקטורט בכלכלה, אני במשרד פה שנים. אז כל עוד השר פועל לטובת המדינה אני איתו, אבל ברגע שאני חושב שמבחינה מקצועית השר לא פועל נכון - אני פותח בתורת שלושת הצעדים: טרפוד, מסמוס טינוף'".

תסביר.
"זה עובד מעולה באוצר, ויש פקידים שהם מאסטרים בזה. קודם כל ממסמסים את ההחלטה. נניח שהשר לוחץ, והמסמוס לא עזר, אז אני הולך ליועץ המשפטי ואומר 'תוציא חוות דעת ותגיד שזה לא מידתי ולא סביר'.

שאול מרידור / צילום: שלומי יוסף
 שאול מרידור / צילום: שלומי יוסף

"נניח שיצאה כזו חוות דעת, ונניח שהשר הלך ליועץ ואומר שהפקיד סתם מטרפד לו, הנה מגיע השלב השלישי של התורה: טינוף. הולך הפקיד לתקשורת ופותח במסע הכפשות, פעם אחת על העניין עצמו ופעם שנייה על השר עצמו. ברגע שפקיד פועל כך הוא חוטא לתפקידו בעיניי. אתה רוצה לקבוע מדיניות? לך תיבחר".

מה הדרך שאתה היית נוקט?
"לגופו של עניין, כולנו כפופים לחוק. אם הפקיד הבכיר הגיע למסקנה שנחצו קווים אדומים, עליו לפנות ליועץ המשפטי לממשלה. עם כל הכבוד, התקשורת היא לא הכתובת של הפקידות הבכירה, בטח לא בזמן שהולכים לבחירות. במקום פקיד אתה הופך להיות שחקן פוליטי. מרידור שם את המפתחות על השולחן ושלח מכתב לתקשורת; אם הוא שולח מכתב ליועץ המשפטי לממשלה, אני עוד יכול להבין. אבל מה שהיה זה סיבוב פוליטי. אגב, עד היום לא נשלח מכתב ליועץ המשפטי בנושא הזה, אני עוד מחכה.

"שיטות הפעולה של אגף התקציבים הן להדליף את הסיפור ולנסות להרוג אותו על-ידי פיתוח אנטי כלפיו, זה פוגע בקולגיאליות. להבדיל, נתניהו ידע בזמן משבר הקורונה שלא משנה מה יקרה, משה בר סימן טוב (לשעבר מנכ"ל משרד הבריאות, ג' ב') יתיישר ותתקבל החלטה. לא ראיתם שם מסמוס, טרפוד טינוף.

"ראית שרוני חזקיהו (החשב הכללי שהתפטר אשתקד) הלך לטנף בתקשורת? הוא הלך הביתה וסתם את הפה. קרן ושאול חטאו. אירועים כאלה גורמים לדרג הפוליטי להסתכל על הפקידים כגיס חמישי. הפקידות לא השכילה להבין שהממשלה יכולה להסתדר בלעדיה. הכוח של הפקידות הוא להבין שככל שהם ייצרו יותר אמון עם השר, ככה היכולת שלהם להוציא דברים לפועל תהיה גדולה יותר".

שאול מרידור מסר בתגובה: "הטפה על פוליטיזציה מפי שי באב"ד, שהיה ברשימת כולנו לכנסת והיה מנכ"ל פוליטי, מביכה. לגופו של עניין, חזרה שוב ושוב על דבר שקר לא הופכת אותו לאמת. תפקיד הממונה על התקציבים הוא ליישם את מדיניות הממשלה בצורה אחראית ומקצועית ביותר, וכך עשיתי לאורך כל שנות תפקידי, גם כאשר גורמים פוליטיים ניסו להסיט אותי מדרכי".

"במגזר הציבורי אתה נוגע בדברים ענקיים"

באב"ד נולד בהרצליה, למד בבי"ס ממלכתי-דתי ומעיד על עצמו שהיה תלמיד טוב, אבל גם די מרדן. הוא בעל תואר ראשון בכלכלה ומשפטים מהאוניברסיטה בירושלים, ותואר שני בכלכלה ומימון מטעם בית הספר לכלכלה של לונדון. במקביל ללימודי התואר השני, עבד כאנליסט בקרן ההשקעות אייפקס. בהמשך, עם שובו לישראל, שימש כראש אגף תקציבים וכלכלה של חברת הספנות צים.

בשנת 2013 מונה על-ידי מי שהפך לפטרון הפוליטי שלו, שר התקשורת דאז משה כחלון, למנכ"ל הרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו, תפקיד שבמסגרתו קידם את הסדרת שוק התקשורת המסחרית. לאחר כשנתיים בתפקיד, בדצמבר 2014, הוא פרש ממנו כדי להצטרף למפלגת כולנו בראשות כחלון, והוצב במקום ה-11 ברשימה, אך לא נכנס לכנסת, לאחר שכולנו זכתה לעשרה מנדטים בלבד. במאי 2015, עם כניסתו של כחלון לתפקיד שר האוצר, מונה באב"ד לתפקיד מנכ"ל המשרד.

הוא מתקשה להסתיר את געגועיו לימיו במשרד הממשלתי: "אין תחליף לעשייה, לאתגר, לתחושת הסיפוק האדירה ולזכות לשרת במגזר הציבורי. כאשר אתה עושה דברים כמו הסכם כחלון-יעלון (הסדרת יחסי האוצר ומשרד הביטחון, ג' ב'), מעביר חמישה תקציבי מדינה, הפרדת כרטיסי האשראי מהבנקים, אתה נוגע בדברים ענקיים".

מה עמדתך בנושא התוספות לתקציב הביטחון הנוכחי?
"מערכת היחסים בין האוצר ובין מערכת הביטחון מורכבת. הצרכים של מערכת הביטחון הולכים וגדלים. כמי שישב שם אני יכול להגיד שישנתי הרבה יותר טוב בלילה לפני שידעתי את האיומים שיש על מדינת ישראל.

"לצערי, כשמשרד האוצר מנהל את השיח בצורה של כיפופי ידיים, ומתחיל עם ההכפשות והטינופים הבלתי נגמרים, בסוף משרד הביטחון מכריע את האוצר וכולם יוצאים מפסידים. אנחנו הבנו שלריב אין תוחלת וצריך להגיע להסכמות. הציבור בישראל תמיד יהיה עם מערכת הביטחון.

"העיתונות והכלכלנים יכולים לכתוב מה שהם רוצים, אבל לכולנו יש דוד חייל, אח חייל, ובסופו של יום - לפני שהציבור ישמיץ את צה"ל הוא ישמיץ את האוצר.

"הדבר הכי חשוב שלמדתי במגזר הציבורי הוא ש'צדק' זה כוכב, יש פרקטי ואפשרי, זה העולם, אין צדק. אם אתה פקיד חכם שמבין את האילוצים, ומבין את מערכת הביטחון, אז במקום לטנף על גבי העיתון וללכת ראש בראש נגד צה"ל, ולפגוע בהרבה משרתים במערכת, תבוא, תשב עם מערכת הביטחון - ולא בכיפופי ידיים.

"גם בהסכם כחלון-יעלון לא השגנו מה שרצינו, התפשרנו, אך שמנו רגל בדלת, והצלחנו להגיע למשהו מסוים שיוריד את פנסיית הגישור, לצמצום כוח האדם, ולהפרשה של רבי סרנים. עשינו דרך, אבל במקום להמשיך אותה הפקידות הלכה ראש בראש וסתם התרסקה. זה יכול היה להתנהל אחרת".

כמו שבתקופתך התקפלתם מול דרישת תוספות השכר והפנסיות של השוטרים.
"הייתה בעיה אמיתית בפנסיה של השוטרים. היו כאלה עם פנסיות נמוכות של 3,000 שקל בחודש. הייתה דרך לטפל בבעיה, כך שזה לא היה עולה 22 מיליארד שקל, אלא 3 מיליארד שקל.

"שנתיים הובלנו את המאבק הזה, ולמרות שסוכם עם נתניהו משהו אחד, אחרי ששבתו מתחת לבית שלי ושל כחלון, בסופו של דבר ראש הממשלה קיבל את ההחלטה שנלחמתי בה בכל כוחי. ברגע שהתקבלה ההחלטה היו שני דברים שיכולתי לעשות: או להגיד צו מצפוני לא מתיר לי ולשים את המפתחות, או ליישם את ההחלטה".

במה בחרת?
"מה שעשיתי היה להדיר את עצמי מהנושא מבחינה אמוציונלית, לא יכולתי לטפל בזה אחרי שקיללו אותי ואת הבנות שלי. אמרתי לכחלון 'עזוב, אני לא רוצה לעשות את זה'. הפקידות תקעה את זה, ואחרי חודשיים כחלון החזיר אותי לדיונים. מצאתי את עצמי בסיטואציה שבה אני נאבק לשלם לשוטרים בניגוד לדעתי, מתוך הבנה שבתור פקיד עליי ליישם החלטה, גם אם היא לא מוצאת חן בעיני".

על הבוס שלו לשעבר באוצר יש לו רק מילים טובות להגיד: "כחלון הוא האיש הכי מדהים שהכרתי בפוליטיקה הישראלית, ובכלל אחד האנשים הטובים שהכרתי בחיי. עבדתי עם כל השרים, אין שני לו. הרצון העז שלו לצמצם את הפערים החברתיים ולדאוג לשכבות החלשות זה משהו יוצא דופן".

רצון זה טוב, אבל מהיכן נובעת המקצועיות שלו בתחום הכלכלי?
"לכחלון אין דוקטורט בכלכלה, אך בכלכלת החיים, בכלכלה הפשוטה, אין מבין ממנו ואין חכם ממנו. היכולת שלו להשלים פערי ידע, לבוא ולשאול, מבלי לחשוב שהוא יודע הכול, ואחר כך לתרגם את התיאוריה למשהו שיעשה טוב לאזרחים - בעיניי אלו יכולות יוצאות דופן.

"כל הרפורמות שרואים כיום זה מה שכחלון עשה: פתחנו את שוק האשראי לתחרות, מחוק נאוי ועד הפחתת עמלות הסליקה, דרך הרפורמה בניידות בין חשבונות בנקים. בתקופתו עליית מחירי הדיור נבלמה וההיצע עלה".

"תראה לי אחד כמו כחלון במערכת הפוליטית"

אחד התחומים שזוכים בשנים האחרונות לפריחה בזכות הרפורמות שהובילו כחלון ובאב"ד להגברת התחרות ולצמצום הריכוזיות בשוק הבנקאות בישראל הוא תחום האשראי החוץ-בנקאי, שהחברות הפועלות בו מתרבות כפטריות לאחר הגשם. אחת מהן, יונט קרדיט הנסחרת בבורסה, הודיעה לפני מספר חודשים על מינויו של השר בדימוס כחלון לתפקיד יו"ר החברה בתנאים מפנקים, שכללו הטבת אופציות ענקית שהעמידה את עלות שכרו על 8.3 מיליון שקל בשנה.

משה כחלון / צילום: ליאור מזרחי
 משה כחלון / צילום: ליאור מזרחי

הביקורת הרבה שלה זכתה חבילת התגמול הנדיבה למי שקידם את הגבלת שכר הבכירים במגזר הפיננסי, גרמה ליונט ולכחלון להתקפל בתוך זמן קצר, ולהפחית את התגמול השנתי בכ-5 מיליון שקל, ולהפחית את רוב הטבת האופציות הנדיבה (בשבוע שעבר אף עדכנה יונט על צמצום של 20% בשכר בכירי החברה, כולל כחלון, במסגרת תכנית התייעלות שהונהגה בה).

נראה לך תקין שכחלון מקבל ג'וב בחברה שנהנית מהרפורמות שהוביל? 
"הוא לא ממנף רגולציה שהוא קידם. אתה יודע בכמה דברים נגעתי שקשורים בעקיפין לרבוע כחול בזמני כשר אוצר? הוא לקח חברה עם תיק אשראי מאוד קטן, במטרה להגדיל אותו. אם אתה כאזרח נהנה ממשהו שהוא עשה, אז לו לא מגיע ליהנות? זוהי זכותו היום כאיש פרטי, הוא כבר לא שר אוצר. אני לא מבין את צרות העין".

אולי בגלל הנסיבות שבהן מונה לתפקיד.
"במקום לבחור בפוליטיקה, כחלון יכול היה לצמוח מלמטה בסקטור הפרטי, אבל אז הוא היה עושה אפס למדינת ישראל. כמה כחלונים יש? תראה לי אחד כמו כחלון במערכת הפוליטית, ואת זה אי אפשר לקחת ממנו. לעשות רפורמות בסלולר כשכל גופי התקשורת יוצאים נגדך, ועדיין ללכת עד הסוף ולהוריד את תעריף הסלולר לכל אחד מאיתנו, רק על זה צריך להגיד לו תודה רבה. רוב האזרחים לא עושים את זה.

"עם כל הכבוד, שר האוצר של מדינת ישראל הקדיש למעלה מעשרים שנה לעשייה ציבורית. הציבור צריך להגיד 'תודה רבה שהסכמת לעשות למדינת ישראל', כי רובנו לא מסכימים. בראייה שלי, הזכות לקטר נובעת מהזכות לשרת. רוב האנשים אוהבים לקטר, אבל איפה הם על המגרש? רוב האנשים יושבים בצד ונותנים ביקורת".

"הקורונה עשתה פחות נזקים מכפי שצפינו"

כשבאב"ד נשאל איזו ירושה הותירו הוא והשר כחלון באוצר לישראל כ"ץ, שנכנס למשרד במאי אשתקד, הוא אומר כי "כשעזבנו הייתה קורונה, אירוע שטיפלנו בגל הראשון שלו, טיפול שבדיעבד לא היה מהגרועים שיש.

"אם אני מנטרל את הקורונה, השארנו לו מצב טוב. יחס החוב-תוצר היה נמוך, עמדנו ביעדי הגירעון - היו שנים שסיימנו ב-1.9% במקום 2.9%. העברנו למעלה מ-14 רפורמות שייצרו תחרות, אם כי לא הצלחנו להשלים את כל מה שרצינו.

"בדיעבד, הקורונה עשתה פחות נזקים מכפי שצפינו והגירעון נמוך מכפי שחשבנו שיהיה. המדיניות שנוקט כעת שר האוצר, של להתכנס בגירעון ולא לחנוק את המשק בשנה הראשונה, היא נכונה לדעתי", מציין באב"ד. "יש פטורים היסטוריים ממסים שיש מקום לבטל, כמו למשל ממע"מ על פירות וירקות או על המע"מ באילת, אבל קשה מבחינה פוליטית לבוא לציבור ולעשות את זה".

הדרג המקצועי באוצר התנגד למודל החל"ת, מה הייתה דעתך?
"כשנכנסנו לאירוע של הקורונה בהחלה אמרנו 'אין ברירה, חייבים ליישם את מודל החל"ת כי אין מודל אחר, לא שולחים הביתה אנשים שאין להם עבודה ללא מענה', המדינה עשתה את זה, אם כי לא באופן מושלם. הייתה כלכלת בחירות וכולם הבינו את זה.

"איפה התחילה הבעיה? אחרי חודשיים-שלושה כשהיה צורך להחזיר אנשים לשוק העבודה. לתת מודל שאומר לאנשים 'תהיו בבית שנה ותקבלו כסף עד יוני הבא' גורר הפסד מכמה גורמים.

"צריך היה לפתח מודל חלופי; מי שלא רוצה לחזור לעבוד - אין חל"ת, ומי שלא יכול לחזור ממשיכים לטפל בו. עוד דבר שהמדינה הייתה צריכה לעשות ופוספס בענק זה ההכשרות המקצועיות. עוד לפני הקורונה הבנו שהעולם מתפתח מבחינה טכנולוגית, אז תעשו הסבות מקצועיות.

שר האוצר אביגדור ליברמן בדיון בכנסת על חוק ההסדרים ותקציב המדינה / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת
 שר האוצר אביגדור ליברמן בדיון בכנסת על חוק ההסדרים ותקציב המדינה / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

"יש מחסור גדול של מהנדסים בהייטק, יכול להיות שצריך לייבא מחו"ל כדי שהחברות לא יהיו במחסור, אבל זה לא צריך לבוא על חשבון הישראלים. המסלול המרכזי שיש לצורך התעסוקה כיום זה רק האוניברסיטאות, אבל צריך לפתח מסלול מקביל לזה האקדמי שעונה על צורכי התעשייה, לא רק לילדים באוכלוסיות כמו חרדים וערבים, אלא גם להורים שלהם.

"זה מה שהממשלה צריכה לעשות בעיניי, במיוחד אם היא רוצה להתמודד עם הבעיה הדמוגרפית כש-51% מתלמידי כיתה א' של היום הם חרדים וערבים. אם לא ניתן לכך מענה אנו נמצא את עצמנו בבעיה מאוד גדולה".

הצעדים של שר האוצר ליברמן, שפוגעים באוכלוסייה החרדית, נכונים לדעתך?
"אני לא חושב שליברמן מכוון נגד החרדים. צריכים לפעול להידברות, כי לא יהיה מנוס מלשלב אותם בשוק העבודה. להתעקש על צבא או על לימודי ליבה מגיל שש אפשר עד מחר אך הסיכוי שזה יצלח מאוד נמוך. אם עד עכשיו לא הצלחת, אז בטח עם הגידול שלהם באוכלוסייה לא תצליח אלא בהידברות.

"כמי שאוהב את הצבא, ועושה המון מילואים (באב"ד משמש כמג"ד חי"ר), אני אומר שאין צדק אבל יש פרקטי. אני לא חושב שליברמן מונע ממקום ששונא את החרדים, אני חושב שהוא רוצה גם בשבילם להגיע לסיטואציה שתהיה להם יכולת לפרנס".

שי באב"ד

אישי: בן 45, נשוי לשני ואב לשלוש בנות. בוגר מדרשיית נועם של הציונות הדתית בפרדס חנה. נצר למשפחת ראשי העדה התימנית בישראל ולמחבר ה"מנחת חינוך", רבי יוסף באב"ד

מקצועי: בתפקידו האחרון כיהן כמנכ"ל האוצר (הצעיר ביותר מקום המדינה). קודם לכן היה מנכ"ל הרשות השנייה ומנכ"ל אזור ישראל והמזרח הקרוב בחברת צים. משמש עד היום כמג"ד חי"ר במילואים

עוד משהו: חובב ספורט אתגרי - דייב מאסטר, סנו בורד, מצנחי רחיפה

צרו איתנו קשר *5988