שנה להסכמי אברהם: עת לחשבון נפש

השנה הראשונה לכינון היחסים המדיניים הייתה רצופה בשגיאות של הצד הישראלי • לעומת זאת, האינטרסים והיחסים הכלכליים רק הולכים ומתעצמים – בזכות המגזר הפרטי

נתניהו, טראמפ, בן ראשיד ובן זאיד בטקס החתימה על הסכמי אברהם. ספטמבר 2020 / צילום: אבי אוחיון, לע''מ
נתניהו, טראמפ, בן ראשיד ובן זאיד בטקס החתימה על הסכמי אברהם. ספטמבר 2020 / צילום: אבי אוחיון, לע''מ

התקשורת חוגגת ומציינת שנה להסכמי אברהם. רבות דובר על איך נרקמו, מי היו השחקנים שהובילו לפריצת דרך וכו'. עם זאת, המציאות היא שההתנהלות המדינית כלפי מדינות הסכמי אברהם (איחוד האמירויות, בחריין וסודאן) זקוקה לבחינה משמעותית ולחשבון נפש על ידי מקבלי ההחלטות. השנה הראשונה לכינון היחסים הייתה רצופה בשגיאות ובטעויות שהצדיקו את האמירה הידועה על ישראל ויחסים מדיניים - אנחנו אולי טובים לפרוץ את השלום, אך גרועים מאוד בשימור ופיתוח של יחסים מדיניים.

השגיאות היו רבות ולעיתים הציבור אינו מודע לעוצמת הפגיעה בתדמית הישראלית המדינית שנגרמה בשנה זו. רבות כבר נכתב ודובר על מטוסי ה-35-F או שאלת הסיפוח. לצד זאת, היו עוד תקריות משמעותיות נוספות כגון הביטול ברגע האחרון של השתתפות התעשיות הביטחוניות בתערוכת ההגנה היוקרתית IDEX באבו דאבי והפארסה הידועה של ביקור רה"מ לשעבר נתניהו באבו דאבי לפני הבחירות תוך ביטול כוונתו הראשונית לבקר גם במנאמה בירת בחריין. מיד לאחר הביטול התפרסמה הודעה ישראלית על כוונה של האמירויות להשקיע עשרה מיליארד דולר בישראל.

הודעה זו הייתה לצנינים בעיני האמירותים, שראו בה כניצול ציני של היחסים לצורך קמפיין הבחירות והיא הובילה לפרסום הודעה אמירותית כי למעשה מדובר רק ביוזמה שנמצאת בשלבי בחינה ראשוניים. רצף השגיאות מול מאע"מ (מדינת האמירויות הערביות המאוחדת), בחריין ואף מרוקו (שקצרה היריעה מלהכיל כאן) מצטרף לשינוי דרמטי במזה"ת בעקבות בחירתו של הנשיא ג'ו ביידן לנשיאות ארה"ב והרצון האמריקאי להפחית את מעורבותה במזה"ת ולהתמקד באסיה וסין.

חרף הכתבות המחמיאות, הסרטונים והתמונות לציון יום השנה לחתימה על הסכמי אברהם שיחולו ב-15 בספטמבר, המציאות היא שהמערכת המדינית-ביטחונית השקיעה מעט מאוד משאבי זמן וכסף ביחסים עם מדינות ברית אברהם. התירוצים רבים - סבבי בחירות, היעדר תקציב, ההנהגה התחלפה, קורונה, מתיחות ביטחונית מול איראן וסיבות מוצדקות נוספות. כל אלה היו מתקבלים על הדעת אלמלא השגיאות והנסיבות האסטרטגיות שצוינו לעיל . האמת היא, שישראל לא יכולה להרשות לעצמה יותר שגיאות שכאלה כשמסתכלים קדימה. איתות בולט לכך ניתן למצוא בהתקרבות המפתיעה בין הנהגת איחוד האמירויות לבין מנהיגי קטאר וטורקיהה.

היועץ לביטחון לאומי של איחוד האמירויות, טחנון בן זאיד, ערך סבב ביקורים במזה"ת, אשר כלל גם פגישות עם מנהיגי קטאר וטורקיהה. זמן קצר לאחר מכן, נערכו גם שיחות ומפגשים בין מנהיגי מאע"מ לבין מנהיגי טורקיהה וקטאר. אומנם היחסים בין מאע"מ לבין טורקיהה וקטאר ידעו עליות ומורדות לאורך השנים, ואין צורך להפריז בחשיבות ההתקרבות לכאורה בין ההנהגות, אך גם צריך להשכיל לבנות יחסים אסטרטגיים משמעותיים עם מאע"מ, בחרין ומרוקו, כאלה אשר כוללים שיח אסטרטגי משמעותי ולא רק שיתופי פעולה מודיעיניים שנועדו לסיכול פיגועים.

נקודת האור העיקרית בשנה האחרונה היו היחסים הכלכליים והעסקיים בין איחוד האמירויות שצמחו בשיעור של יותר מפי 10 מהתקופה המקבילה אשתקד. על פי נתוני הלמ"ס, היקף הסחר ב-2019 עמד על 11 מיליון דולר וב-2020 על כ-189 מיליון דולר. לעומת זאת, בשבעת החודשים הראשונים של 2021 היקף הסחר בין המדינות עמד על כ-614 מיליון דולר (סחורות בלבד, לא כולל שירותים). מדובר בגידול משמעותי, במיוחד על רקע ההתמודדות עם מגפת הקורונה והעובדה כי אינו כולל שירותים כגון תיירות או חלק משירותי תעשיית ההייטק.

מגמה זו היא רק ההתחלה והיא צפויה להימשך, במיוחד כאשר מבחינת מאע"מ, זהו המיקוד המרכזי. מרבית המאמצים מושקעים במשיכת השקעות והון אנושי מישראל למאע"מ ושימוש בישראל לחיזוק מעמדה של מאע"מ כמעבר של סחורות ואנשים בין המזרח למערב. מאע"מ רואה את עצמה לא רק כשחקן איזורי אלא כשחקן גלובאלי עם שאיפות להיות בחזית החדשנות הטכנולוגיה העולמית. לישראל יש יכולות בתחום הזה שיכולות לקצר עבורה את הדרך למימוש חזון מנהיגיה בהקשר זה. לא בכדי ראינו חתימה על הסכם להקמת חברה משותפת בתחום הבינה המלאכותית וה-Big Data בין חברת הבינה המלאכותית המאע"מית 42G לבין חברת רפאל הישראלית . לכך מתווספות השקעות אסטרטגיות נוספות שביצעה בשנה החולפת, כמו רכישת חלקה של דלק קידוחים במאגר תמר (22%) או התמודדותה של חברת הלוגיסטיקה והספנות הענקית מדובאי DP World על רכישת נמל חיפה.

בשנה הקרובה ישנם מספר אירועים משמעותיים שצפויים למשוך מבקרים ישראלים ושיתופי פעולה עסקיים נוספים למאע"מ. האירוע הראשון במעלה הוא כנס ה-EXPO העולמי 2020 שנדחה בשל נסיבות מגפת הקורונה לשנה ועתיד להימשך מתחילת אוקטובר ועד לסוף מרץ 2022. ישראל השקיעה משאבים רבים בבניית הביתן ובגיבוש מענה לאתגרים הביטחוניים העולים מביקורם של ישראלים רבים, לרבות משלחות שרים ובכירים אחרים הצפויות לפקוד את התערוכה ואת הביתן הישראלי. האירוע השני צפוי בשבוע הראשון של דצמבר, אז יחול חג החנוכה שגם השנה מתרחש באותו השבוע של "יום העצמאות" האמירתי. ב-2 בדצמבר הקרוב, מאע"מ תציין יובל להחלטת שבעת האמירויות להתאחד תחת מסגרת מדינית משותפת וצפויים שורה של אירועים במסגרת החגיגות. בדצמבר שעבר, חג החנוכה והתערוכה הטכנולוגית ה-GITEX שהתקיימה בדובאי הובילו לביקורם של כ-180 אלף אזרחים ישראלים בדובאי. השנה, תערוכת ה-GITEX תתקיים במהלך חודש אוקטובר וצפויה למשוך שוב אלפי אנשי עסקים ותיירים מישראל.

השאיפות המאע"מיות לרכישת נכסים אסטרטגיים, משיכה של הון אנושי איכותי לנסיכויותיה לצד האתגרים הביטחוניים העולים מאפשרות של ביקור מאות אלפי ישראלים במאע"מ במהלך השנה הקרובה, מדירים שינה בקרב חלק מהגורמים הממשלתיים בישראל. הדרך לפתרון או לכל הפחות להפחתת הסיכונים היא לא בסיכול התכניות האמירותית אלא בשיח הדוק, מתמשך ורציף עם האישים המרכזיים במאע"מ וגישה חיובית שרואה את ההזדמנויות, לצד גידור הסיכונים.

לכן, משעברה הצעת התקציב בקריאה ראשונה, הכוללת את יישומה של החלטת הממשלה להקמת הנציגויות החדשות באבו דאבי, דובאי, מנאמה ורבט, על הממשלה והעומדים בראשה להעמיד את הכינון וחידוש היחסים עם המדינות החדשות (כולל גם סודאן וצ'אד) בראש סדר העדיפויות ולשלב ידיים יחד עם מדינות אלה, בראשם מאע"מ, על מנת לעמוד בקדמת הבמה העולמית, כשחקנים משמעותיים אשר יחד יכולים להוביל לשינויים אסטרטגיים וטכנולוגיים אשר עשויים לשנות לחלוטין את פני האזור. אלמלא נשכיל לממש את מלוא הפוטנציאל, בפעם הבאה שייווצרו הנסיבות המדיניות לכינון יחסים עם מדינות נוספות, אלו יסתכלו על מה שישראל עשתה מול מדינות ברית אברהם ויחשבו פעמיים לפני שינקטו בצעד זה. לכן, זה אך טבעי ואף אירוני שנציין שנה לחתימה על הסכמי ברית אברהם עם מאע"מ ובחריין דווקא בערב יום הכיפורים - עלינו להכות על חטא ולעשות תיקון לקראת השנה שבאה עלינו לטובה.

הכותבת היא מנהלת פיתוח קשרי ממשל בפלטפורמת ההשקעות OurCrowd. עד לפני כשלושה חודשים שימשה כראש ענף זירה אזורית באגף למזרח תיכון, אפריקה וקשרים מיוחדים במטה לביטחון לאומי. במסגרת תפקידה לקחה חלק מרכזי בעבודת המטה ששימשה את ראש המל"ל בכינון היחסים עם מאע"מ ובחריין ובחידוש היחסים עם מרוקו. הייתה חלק מהמשלחות הישראליות הרשמיות לבחריין ומרוקו