שימוש במידע מודיעיני חסוי כשיטה ל"חיסול עסקים" - בתי המשפט חייבים להתערב

דמיינו לעצמכם שבוקר אחד, בהיר פחות או יותר, מתקבלת אצלכם הודעה מהרשות המינהלית האחראית לפי חוק על עיסוקכם (כל עיסוק הטעון רישיון), לפיה בשל מידע מודיעיני חסוי ממשטרת ישראל, אתם פסולים מהמשך עיסוקכם. ניסיונותיכם לגלות מהו המידע המודיעיני יעלו בתוהו. הרשות והמשטרה מסרבות לגלותו.

תימסר לכם רק "פרפרזה" משטרתית, על-פי רוב משפט לקוני שמשמעו חשד למעורבות בעבירות פליליות. העובדה שלא זומנתם מעולם לחקירה במשטרה כדי לאמת או להפריך את המידע המודיעיני, אינה רלוונטית. לפי המצב המשפטי הנוהג בישראל, הרשות רשאית לעשות שימוש במידע המודיעיני הנחשב ראיה מינהלית (שאדם סביר יסתמך עליה), אף שהמידע אינו קביל בהליך פלילי ואף לא תוקף בהכרח בחקירה, וזאת לפרק זמן בלתי ידוע.

המירב שניתן להשיג לרוב בפנייה לבית המשפט הוא הצגת המידע המודיעיני החסוי לשופט/ת ללא נוכחותכם ומבלי שתוכלו לדעת על מה מדובר ולהגיב לטענות. הזירה הדיונית נתונה לניצוח בלעדי של נציג/ת הפרקליטות הצפוי/ה להרשים את השופט/ת בדבר חומרת המידע, בעוד אתם ועורך דינכם ממתינים במסדרון. בפרק זמן קצר תמצאו את עצמכם פסולים מעיסוק בתחום בו השקעתם עמל ויזע, רכשתם ניסיון ומוניטין, לעתים רבי-שנים. קיפוח פרנסתכם יהפוך לעובדה מוגמרת.

אף קריאה למשטרה לחקור בטרם פסילת הרישיון אינה זוכה למענה

תרחיש האימים אינו דמיוני אלא מנת חלקם של עוסקים רבים בענף נותני שירותים פיננסים (צ'יינג'ים - בלשון העם), ענף המספק שירותים של אשראי, ניכוי צ'קים, המרות מטבע ושירותים פיננסים נוספים לציבור ומפוקח בידי הממונה על שוק ההון, ביטוח וחיסכון במשרד האוצר. בשנים האחרונות נפסלו עוסקים רבים ותיקים בענף בשל מידע מודיעיני שנותר חסוי מפניהם ואינו מתוקף בהכרח בחקירה משטרתית.

למעשה, המלצת המשטרה הופכת מבחינת עוסקים אלה ל"פסק דין מרשיע" לקיפוח עיסוקם ופרנסתם ללא הליך ראוי, בו יוכלו להגיב לחשדות נגדם ולנסות לשכנע כי אין בהם ממש. אף קריאה למשטרה לחקור בטרם פסילת הרישיון אינה זוכה למענה.

החמרת הרגולציה בענף נעשית מכוח חוק פיקוח חדש שפורסם לפני כחמש שנים ונועדה להרחיק גורמים עבריינים שניצלוהו להלבנת הון ועבירות כלכליות אחרות. ועדה מקצועית בראשותו של המשנה ליועמ"ש אבי ליכט, שהמלצותיה מפברואר 2015 שימשו יסוד לחוק, קבעה כי מדובר בענף שיש בו צורך כלכלי חברתי מרכזי, הוא מחולל תחרות מול המגזר הבנקאי הריכוזי, וחשיבותו בעיקר למשקי בית ועסקים קטנים ובינוניים.

שיטה סיטונאית לפסילת עסקים

המטרה של שיפור רמת העוסקים בענף, תדמיתו ואמון הציבור בו ראויה לעידוד, אולם הצעדים שננקטים בידי רשות שוק ההון - ובראשם שימוש במידע מודיעיני חסוי - אינם מידתיים ופוגעים חמורות בזכויות יסוד.

מנתונים של הרשות שהוגשו לאחרונה לבג"ץ (גילוי נאות: הכותב ייצג חלק מהעותרים) עולה כי ביוני 2020 עמדו בפני הרשות 2,176 בקשות לרישיון (בהן כאמור בקשות רבות של עוסקים ותיקים). מתוכן הסתיים נכון לעת זו הטיפול ב-1,683 בקשות (כ-80%). כשני שליש מהבקשות שטופלו סורבו או שבוטלו, וכשליש בלבד התקבלו. מספר הבקשות שנדחו או שמצויות בבדיקה בשל מידע מודיעיני מוערך בכמה מאות ומדובר בשיטה סיטונאית ממש לפסילת עסקים.

כדי להגדיר אדם כ"עבריין" שיש למנוע ממנו רישיון עיסוק, ההגינות מחייבת להציג הוכחות סבירות ולהבטיח הליך דיוני וזכות להתגונן. אחרת אנו פשוט מניחים את הטעון הוכחה וחיים מפי המשטרה. הפגיעה בזכויות יסוד חוקתיות: חופש העיסוק, הזכות למשלח יד ולפרנסה ולהליך ראוי מחייבת זהירות מפני שימוש בלתי מרוסן במידע מודיעיני, שעשוי להיות כלי חשוב של המשטרה בלחימה בפשיעה אבל אינו יכול להחליף את חובתה כחוק לחקור.

הרשות נוקטת חזקה לפיה המלצתה של המשטרה נכונה ונסמכת עליה. אולם אם כך פני הדברים - לשם מה נהוגה ההבחנה בין גוף חוקר לגוף המעמיד לדין? ולשם מה ישנו בכלל משפט? אין לקבל את הטענה המבחינה בהקשר זה בין הליך מינהלי לפלילי. מידע מודיעיני עשוי להיות קצה חוט לחקירה משטרתית אך עשוי להתברר כלא כלום, ולמרות זאת נותר "לרחף" מעל לראש הנדון ולחרוץ דינו במישור התעסוקתי שאינו פחות חשוב לעתים מפגיעה בחירות בהליך פלילי, עת עסק שהוא לעתים עמל חייו של אדם - נמחק כלא היה.

השימוש במידע מודיעיני צריך שיישמר, אם בכלל, למקרי קיצון מובהקים, ולא ייתכן שיהפוך לשיטה סיטונית לפסילת עסקים. נדרש מבתי המשפט להגן על זכויות יסוד. יש להגביל השימוש במידע מודיעיני שאינו מתוקף בחקירה לפרק זמן מוגדר שלא ייתכן שיתפרס על פני שנים (לפי המצב הנוהג אף בין שנה לשנתיים ללא חקירה). יש להרחיב חובת הגילוי לפרט בהליך דיוני ראוי.

נשיאת בית המשפט העליון לשעבר דורית ביניש עמדה על הקושי בשימוש במידע מודיעיני חסוי בהליך המינהלי מולו עומד הפרט כ"סומא באפילה" כלשונה, ואף ציינה כי בשלה העת לבחון פתרונות הנהוגים באנגליה, בקנדה ובארה"ב כדוגמת מינוי עורך דין בעל הרשאה מיוחדת לעיון במידע המודיעיני. איני יודע אם זהו הפתרון הראוי או היחיד. כך או כך, הדברים נאמרו לפני למעלה מעשור, ולא נעשה דבר. השימוש במידע מודיעיני חסוי הועתק מאזורי הספר הביטחוניים וממרתפי השב"כ ללב המשפט המינהלי הישראלי ככלי מרכזי בחסות המשטרה לפסילת עיסוק ללא הליך ראוי וגילוי. על מעצבי המדיניות מוטלת חובה לפעול לשינוי מצב הדברים הפסול הזה.

הכותב הוא עורך דין ומשפטן המתמחה בעבירות כלכליות ומשפט מינהלי ומלווה עוסקים בענף נותני שירותים פיננסיים