שכר הדח"צים צריך לשקף את האחריות וההשקעה

דח"צים איכותיים צריכים להשקיע זמן רב בלימוד החומרים ובדיקתם, הם חשופים לתביעות ייצוגיות ולתביעות נגזרות, מוטלת עליהם גם אחריות פלילית ומינהלית, וכל זה בסכום זעום של עשרות אלפי שקלים לשנ. אם התגמול לא ישתנה נתחיל לראות פחות ופחות איכות אנושית בין הדח"צים, במיוחד בחברות הקטנות והבינוניות

תלוש משכורת / צילום: אוריה תדמור
תלוש משכורת / צילום: אוריה תדמור

כבר לא מעט שנים, מילת המפתח בדיני התאגידים היא ממשל תאגידי, מנגנונים שמטרתם להגן על ציבור המשקיעים בניירות ערך.

אמצעי מרכזי להגנה על הציבור הוא מינוי דירקטורים חיצוניים (דח"צים) ודירקטורים בלתי תלויים (דב"תים) ,(להלן יחד:" דח"צים "), חסרי זיקה לחברה או לבעלי השליטה בה (מלבד היותם דירקטורים בחברה).

דח"צים חברים בוועדת ביקורת, בוועדת תגמול ובוועדה לבחינת הדוחות הכספיים של חברות ציבוריות. בנוסף לכך, הם מכהנים כחברים בוועדות עסקאות בלתי תלויות.

החקיקה כוללת הן הוראות הנוגעות למקצועיות הדח"צים (אחד הדח"צים חייב להיות בעל מומחיות חשבונאית ופיננסית והאחר - בעל כשירות מקצועית); הן הוראות הנוגעות לאי תלותם בבעל השליטה בעת המינוי (המינוי מחייב רוב מבין המיעוט); והן תקנות המגבילות את הגמול שאותו יוכלו לקבל ואשר נועדו למנוע תלות בחברה או בבעל השליטה לאחר מינויים (להלן:" תקנות הגמול ") .

לכאורה חקיקה אידיאלית. אלא שהשטן מצוי בפרטים הקטנים. כשלים בתקנות הגמול גורמים לכך שעד היום הדח"צ לא התפתח בישראל כמקצוע והכהונה כדח"צ היא עיסוק צדדי.

להלן נסקור חלק מכשלים אלה:

מבנה הגמול - גמול שנתי וגמול לישיבה - גמול דח"צ מורכב מגמול שנתי קבוע וגמול לישיבה, המשולם בגין כל ישיבת דירקטוריון או ועדת דירקטוריון.

חברות ציבוריות רבות מאחדות דיונים של הוועדות השונות שבהן חברים דח"צים וכך דח"צים מקבלים תשלום עבור כ-9-10 ישיבות בשנה בלבד. שכר הדח"צים נגזר מההון העצמי של החברה. בחברות בעלות הון עצמי נמוך (עד כ-43 מיליון שקלים) הגמול הכולל הממוצע לדח"צ אינו עולה על 40-50 אלפי שקלים בשנה.

די לראות את מספר התביעות הייצוגיות והנגזרות המוגשות בישראל נגד דח"צים, כדי להבין שגמול זה אינו הולם את ההכשרה, האחריות והסיכון, לפחות לא בעיני מועמדים איכותיים. מאחר שכך, סביר כי מי שיסכימו לכהן כדח"צים בחברות בעלות הון עצמי נמוך, שמחקרים מראים שהם תאגידים מסוכנים במיוחד, הם דווקא מי שאינם בעלי ניסיון רב כדירקטורים.

בחברות בעלות הון עצמי בדרגה הגבוהה ביותר ( מעל 1.16 מיליארד שקלים), דח"צ עשוי להשתכר כ-160,000 שקלים בשנה ומעלה, אלא שרק כ-18% מהחברות הציבוריות הן בדרגת הון עצמי זו.

גמול לישיבות בלבד - על פי תקנות הגמול ניתן לשלם לדח"צים רק עבור השתתפות בישיבות והוצאות נסיעה אליהן. מכאן, שפעולות רבות של הדח"צים, כגון לימוד החברה בעת הכניסה לתפקיד, קריאת חומרים כהכנה לישיבות, התעדכנות בחקיקה ובפרסומים של רשות ניירות ערך, דברים שבהם מושקע זמן רב, נעשים ללא כל תמורה. הדבר עלול לעודד בינוניות בקרב הדח"צים, אם לא למטה מכך.

דח"צים גם אינם זכאים לגמול עבור הזמן שהם נאלצים להקדיש לטיפול בחקירות, שעורכות הרשויות השונות, כמו גם לטיפול בהליכים משפטיים נגדם. פעמים רבות, מדובר בהליכים האורכים שנים ונמשכים אף לאחר שהדח"צ סיים את כהונתו בחברה.

גמול מופחת לישיבות במתקיימות באמצעים אלקטרוניים - תקנות הגמול קובעות גמול מופחת (של 60% בלבד) לישיבות המתקיימות באמצעים אלקטרוניים. כיום, כשישיבות זום אינן שונות מישיבה פרונטלית לא מבחינת משכן, לא בסוג הנושאים העולים בהן ובוודאי שלא בסיכונים הכרוכים בהחלטות המתקבלות בהן, אין סיבה שהתשלום בגין ישיבות אלה יהיה שונה מהתשלום עבור ישיבות פרונטליות.

גמול מיוחד עבור תפקידים אקזקוטיביים -כשדח"צים מכהנים בוועדת עסקאות בלתי תלויה, תפקידם, בין היתר, לשכור יועצים, לערוך הסכמים, ועוד, כך שלמעשה הם משמשים בתפקיד אקזקוטיבי. יש מקום לקבוע גמול מיוחד לדח"צים בעת שהם משמשים בתפקידים ביצועיים, לא רק בשל המאמץ והזמן הכרוכים בביצוע המוטל עליהם, אלא גם בשל הסיכון המוגבר לתביעות.

גמול מיוחד ליו"ר ועדות

בכל הוועדות דלעיל, אחד הדחצ"ים הוא יו"ר. כפי שיו"ר הדירקטוריון נהנה מגמול מיוחד, כך יש מקום לקבוע גמול מיוחד גם ליו"ר ועדה.

אי שיתוף דחצ"ים בתגמולים הוניים

כשל חמור במיוחד הוא אפליה לרעה של הדח"צים בכל הנוגע לתגמולים הוניים. תקנות הגמול מאפשרות אומנם לשתף דח"צ בתוכנית אופציות, אך הם מתנות זאת בתנאים ההופכים את השיתוף ללא ישים. מאחר שכך, גם בחברות המאמצות תוכניות תגמול הוניות, בפועל, דח"צים אינם נהנים מהן כפי שנהנים עמיתיהם.

על דח"צ חלות כל החובות, האחריות והסיכון החלים על דירקטורים אחרים. אין סיבה להפלות אותו לרעה לעומת דירקטורים אחרים בחברה.

אנו קוראות למחוקק לתקן כשלים אלו בתקנות הגמול כדי לגרום לאנשים בעלי ידע וניסיון, לראות בכהונה כדח"צ ייעוד ומקצוע ולא רק פעילות צדדית ונוספת לעיסוקם העיקרי. רק פיתוח דח"צים מקצועיים יביא לחיזוק ההגנה על הציבור.

עו"ד ליטבק משמשת כדח"צית וכיו"ר ועדות דירקטוריון של תאגידים מובילים במשק, בעבר כיהנה בתפקידי ניהול בכירים

ד"ר (עו"ד) פסרמן-יוזפוב, היא מרצה בכירה בפקולטה למשפטים של הקריה האקדמית אונו ויועצת חיצונית למשרד גורניצקי ושות'. לשעבר - חברת מליאת רשות ניירות ערך וחברת ועדת אכיפה מינהלית לפי חוק ניירות ערך

צרו איתנו קשר *5988