פלייטיקה | ראיון

הדאבל של מייסדי פלייטיקה: כל הדרך של חברת השש-בש הסודית של גיגי לוי-וייס ואורי שחק לאקזיט של 300 מיליון דולר

הסטארט־אפ "ביץ' בם", שנמכר השבוע בכ-300 מיליון דולר לחברת המשחקים וודו, לוקח משחקים ותיקים כמו שש־בש ומכניס מהם 70 מיליון דולר בשנה • מי שעומד מאחוריה הם צמד היזמים שהקימו את פלייטיקה: "נכון, אין פה אימפקט", מודה גיגי לוי-וייס, "אבל האנושות זקוקה גם לבידור"

מימין: גילי לוי, אחד ממייסדי החברה, אחראי תחום השש־בש בביץ' בם. במרכז: קרן מרום, סמנ''כלית השיווק ומייסדת משותפת משמאל: שחר שצלקה, מנכ''ל ומייסד משותף / צילום: שלומי יוסף
מימין: גילי לוי, אחד ממייסדי החברה, אחראי תחום השש־בש בביץ' בם. במרכז: קרן מרום, סמנ''כלית השיווק ומייסדת משותפת משמאל: שחר שצלקה, מנכ''ל ומייסד משותף / צילום: שלומי יוסף

"למה דווקא שש־בש?", צוחק גיגי לוי־וייס, "כי שש־בש נותן לי את התחושה שאני יכול לנצח. בשחמט, למשל, אני אחד ש'קורעים' אותו, כי זה משחק מבוסס על מיומנות נטו, ויש בזה משהו מתסכל". השילוב הזה - שבין מיומנות למזל - היה מה שקסם ללוי־וייס ולשותפו אורי שחק, שתיים מהדמויות הבולטות ביותר בשוק הגיימינג הישראלי, להקים חברת משחקים חדשה, שנחשפת כאן לראשונה.

"חשבנו על משחק שיתאים למשחק אחד מול השני במובייל דרך הרשת. ובשש־בש, גם אם יש בו מרכיב של מזל בהטלת קוביות, שחקן מיומן יותר ינצח לאורך זמן. מצד שני, גם שחקן פחות טוב יכול לסגור את הפער", הוא מספר. 

כך נולדה לבסוף ביץ' בם (Beach Bum), חברה שמעבירה למובייל משחקי לוח וקלפים ותיקים כמו שש בש ורמי, שנחשפה השבוע לראשונה ושבבת אחת נמכרה בתמורה לכ- 300 מיליון דולר לחברת המשחקים הצרפתית וודו (Voodoo), בעסקה הכוללת מרכיב מזומן ומניות. השתיים מתכוונות ליצור ענקית משחקים אירופית שתשלב משחקי היפר קז'ואל, משחקים קצרצרים וכיפיים, יחד עם משחקי חשיבה ארוכים יותר, כמו משחקי לוח, ובסופו של דבר לצאת להנפקה. באמתחתן המשותפת משקיעות דוגמת טנסנט הסינית וגולדמן זאקס, מה שיקל על המהלך.

הראיון עם החברה נערך לפני המכירה לוודו, והחברה עוד האמינה שתוכל להישאר עצמאית. אך עלויות השיווק שהולכות וגדלות בתחום המובייל והמשחקים, יחד עם ההצעה הנדיבה שהגיעה מפריז, הטו את הכף לטובת המכירה.

היזם גיגי לוי־וייס / צילום: NFX
 היזם גיגי לוי־וייס / צילום: NFX

את החברה ייסדו ב־2015 לוי־וייס ושחק, שלפני 11 שנה היו מבין המייסדים של פלייטיקה (שהונפקה בראשית השנה בוול סטריט ונסחרת בשווי של מעל 10 מיליארד דולר). זמן קצר לאחר שנוסדה נמכרה פלייטיקה לענקית ההימורים האמריקאית סיזרס תמורת סכום שהוערך בקרוב ל־100 מיליון דולר. עם המכירה שחק עזב ולוי־וייס הפסיק להיות מעורב בחברה, ולביץ' בם הגיעו השניים כיזמים עם כיסים עמוקים. שחק, שמתרחק מתקשורת וסירב להתראיין גם לכתבה זו, עזב את החברה זמן קצר בלבד לאחר הקמתה, כמו בפלייטיקה. לוי־וייס נשאר אך בתפקיד היו"ר, כלומר אינו פעיל בניהול היומיומי.

לוי־וייס, צמח בתחום כמנכ"ל ענקית ההימורים 888 בשנותיה הטובות, ומאז שימש כמשקיע הראשון ויו"ר ענקית משחקי האסטרטגיה פלאריום, שנמכרה בחצי מיליארד דולר והיה מעורב גם במכירת חברות משחקים קטנות לזינגה ולפלייטיקה. כיום הוא שותף בקרן NFX, אותה הקים, המתמחה בהשקעות בשלב מוקדם.

עוד חברת משחקים? זה איזה חיידק שיש לך? אחרי כל האקזיטים, זה לא שאתה צריך להתפרנס.
לוי־וייס: "לא חושב שאפשר לענות על זה בצורה לוגית. אבל כשאתה רואה משהו שיכול להצליח, מאוד קשה לא לעשות אותו. מה שמפעיל יזמים - ולא שאני שם את עצמי בכובע של הטופ של היזמים - אבל מה שמפריד יזמים מאנשים אחרים זה שאתה מגיע לנקודה שבה אתה לא חייב להקים חברה כדי להתפרנס, אלא אתה פשוט לא מסוגל שלא לעשות את זה. אתה רואה משהו, אתה רואה חור בשוק, והרעיון מתחיל לבעור לך בבטן - בלי קשר לשיקולים אחרים. במקרה של ביץ' בם, אני ואורי (שחק) ידענו שיש צורך במשחקים מהז'אנר הזה, ועיבדנו את זה הרבה מאוד זמן. אמרנו לעצמנו, אם נראה חברה כזו שקיימת - נשקיע בה. וכשלא ראינו, הקמנו אותה בעצמנו".

ובכל זאת, כיזם אתה חוזר לתחום הזה שוב ושוב.
"הייתי גיימר בתור ילד, אני אוהב את הבידור הזה שנקרא משחקים, אני חושב שלבידור הזה יש תוקף כמו כל בידור אחר, ואני אישית אעדיף לשחק משחק מאשר לראות סדרה בנטפליקס. האם לראות סדרה על רוצח שעושים לו גלוריפיקציה זה יותר טוב או יותר רע ממשחק שהורגים בו אנשים? אני לא יודע להגיד. משחקים אינם דבר שלילי לעולם, אבל אני גם לא מתיימר להגיד שזה יציל את העולם. זה מה שזה, לטוב ולרע, ואני שמח שאני מעורב בחברות משחקים".

שלושת המשחקים שהחברה מציעה (שש־בש, רמי וספיידס) זכו עד כה ל־25 מיליון הורדות למכשירי אפל ואנדרואיד, מרביתן ממשחק השש־בש. בחברה מסרבים להתייחס למספרים מדויקים כשמדובר על ההכנסות, אך מדובר במאות אלפי דולרים ביום, עם קצב הכנסות שנתי שמתקרב לרף ה־70 מיליון דולר. החברה מעסיקה 140 עובדים והיא רווחית כבר שנה שנייה ברציפות. 2020, שנת הקורונה הראשונה, הייתה לשנה הרווחית ביותר שלה, עם רווח כפול מזה שב־2019. ביץ' בם, באופן חריג, גייסה הון זעום ביחס לשלב שבו היא נמצאת, 14 מיליון דולר בלבד מהקרנות 83North וסבן ונצ'רס של חיים סבן. את שוויה, לפי המכפילים המקובלים בתעשייה, אפשר להעריך בכ־300־400 מיליון דולר.

משחק מזל או עניין של מיומנות?

ברוב העולם השש־בש, ששורשיו במזרח התיכון לפני כמה אלפי שנים, נחשב למשחק חוקי ולגיטימי. זאת למרות ניסיונות חוזרים ונשנים להגבילו. כך, באנגליה האליזבתנית של המאה ה־16 נאסרו משחקי לוח. גם באיראן המודרנית יצאו מספר אנשי דת קיצוניים נגד המשחק הפופולרי. בארה"ב, למרות ניסיונות של מספר מדינות להכריז עליו כעל משחק הימורים, משפט מתוקשר שנערך בתחילת שנות ה־80 חילץ את השש־בש ממשפחת המשחקים האסורים ברוב המוחלט של המדינות.

טד בר, בעליו של מועדון שש־בש מקומי במדינת אורגון, זוכה ב־1982 מאישום בהפעלת משחק הימורים. עד המפתח שהיטה את הכף לטובת בר והביא בסופו של דבר לפסיקה שזיכתה אותו, היה פול מגריאל, לשעבר אלוף שחמט, ומשתתף קבוע בטורנירים של פוקר ושש־בש בלאס וגאס. "הטלת קובייה היא אמנם מעשה של מזל, אבל היא לא קובעת את מהלך המשחק, היא רק מקטינה את האפשרויות העומדות בפני השחקן", אמר מגריאל במהלך עדות המומחה שלו. "גם לאחר הטלת קובייה יש לשחקן 30 ויותר אפשרויות להזזת כלי המשחק שלו - השחקנים המיומנים יותר יבצעו את המהלכים הטובים יותר".

אז נכון, שש־בש משלב מזל ומיומנות יחד. אבל בישראל, כמו שיודע היטב כל מי שבגר את צבא ההגנה לישראל או צפה בסרט "סלאח שבתי", הוא משמש לא מעט גם לארגון משחקי הימורים. את הלקח הזה זוכרים היטב מייסדי חברת אינטרלוג'יק, או בשמה המוכר יותר Play 365, שהייתה חלוצת השש־בש הדיגיטלי ונאלצה לסגור את שעריה בשנת 2012 לאחר שב־2006 עמדה במרכז סערה משפטית. פרקליט המדינה דאז, ערן שנדר, ומי שעמד אז בראש אגף החקירות והמודיעין במשטרה (אח"מ), יוחנן דנינו, הובילו מהלך להפסקת ארגון משחקי הימורים על בסיס שש־בש, שבמרכזו עמדה אינטרלוג'יק. הוא כלל לא רק פנייה תקיפה לחברה, אלא גם בקשה תקיפה מחברות האשראי לחדול מסליקה הכרוכה במשחקים אלה. ב־2007 הותר לה לחזור לפעילות אך כאמור, היא נסגרה לאחר כמה שנים.

לרוב, מדינות בעולם מגבילות או מסדירות את האפשרות להציע משחקי מזל. בדרך כלל, ההגבלה על האפשרות להציע משחקי מזל או ההסדרה של התחום תחת משטר רגולטורי, תלויה במבחן משולש: שהמשחק הוא עבור תשלום כסף (או שווה כסף), שאפשר לזכות במשחק בכסף (או בשווה כסף), ושהזכייה תלויה במזל.

"אנו בראשיתה של מגמה רגולטרית עולמית, במסגרתה מתחילים להתייחס למשחקים המשוחקים תמורת כסף ושניתן לזכות בהם בכסף כמשחקים שיש להסדיר או להגביל, אפילו אם הם נחשבים, לפי ההגדרה הרלוונטית, כמשחק שאינו משחק מזל", אומר ל־G עו"ד אריאל יוספי, שותף בהרצוג וראש מחלקת הרגולציה של טכנולוגיות ומסחר אלקטרוני. "לכן, אנחנו צפויים לראות יותר מדינות שדורשות ממפעילי משחקים לעבור הליך של רישוי, גם כאשר הם מציעים משחקים שאינם משחקי מזל.

"במקרה של שש־בש, מדובר במשחק שמערב אלמנטים של מזל ושל יכולת, והשאלה היא גם עובדתית: מה הדומיננטיות של היכולת לעומת המזל כדי לנצח, וגם משפטית: האם ההגדרה במדינה הרלוונטית בנויה על הגדרת דומיננטיות של מזל או על הגדרה של כל אלמנט של מזל".

משחקים שעוברים מהסבתא לנכד

ההשוואה בין פלייטיקה לביץ' בם בלתי נמנעת. על הנייר, הסיכוי של פלייטיקה לצמוח במהירות ולצבור הצלחה עולמית היה שם מהיום הראשון. היא הביאה את חווית הקזינו המיינסטרימית מלאס־וגאס לטלפון הנייד. המוצר הראשון שלה, סלוטומניה, נחשב עד היום למשחק מכונת המזל הפופולרי ביותר למובייל.

ביץ' בם משחקת במגרש אחר, זה של משחקי הלוח והמשחקים הוותיקים והשכונתיים. אלה שעברו מדור לדור ובדרך כלל מוכרים לשחקנים מההורים ומהסבים והסבתות.
בז'רגון המקצועי, הם נקראים "משחקי אוורגרין", ירוקי עד - משחקים מוכרים ואהובים שקיימים כבר מאות ואלפי שנים. החברה מציעה נכון לעכשיו שלושה: השש־בש המזרח התיכוני, שפופולרי במדינות מזרח אירופה והמזרח התיכון; משחק הרמי שנפוץ בעיקר במדינות אסיה; והספיידס האמריקאי, וריאנט של משפחת משחקי הויסט, שמשאיר מקום נרחב יותר למזל מחבר המשפחה הידוע ביותר, הברידג'. בקרוב תשיק החברה גם אפליקציית דומינו, משחק ותיק נוסף, שתועד בכתבים סיניים כבר במאה ה־13.

''לורד אוף דה בורד'' של ביץ' בם / צילום: צילום מסך
 ''לורד אוף דה בורד'' של ביץ' בם / צילום: צילום מסך

"הם פופולריים כבר מאות שנים לפנינו וכנראה ימשיכו לשחק בהם גם מאות שנים אחרינו", אומר שחר שצלקה, מנכ"ל החברה ואחד מחמשת מייסדיה. "משהו בדי־אן־איי שלהם, בשילוב בין מזל לבין חשיבה אסטרטגית, זיכרון ויכולת מתמטית פוצח בצורה הנכונה, וזה מה שהופך אותם לנצחיים".

המשחקים של ביץ' בם פופולריים במדינות מזרח אירופה, המזרח התיכון ואסיה, אך הם נהנים גם מקהל הולך וגדל בקרב מהגרים: אסייתים ומקסיקנים בארה"ב, ומהגרים ממדינות ערב ומטורקיה במדינות אירופיות כגון גרמניה ובריטניה. הפלח הגדול ביותר של שחקני משחק השש־בש של ביץ' בם, "לורד אוף דה בורד" (Lord of the Board), מגיע מרומניה (15% מכלל השחקנים). אחריה ברשימה ישראל, עיראק, מצרים ויוון.

"היה ברור לנו שהמשחקים האלה לא יהפכו לקוינמאסטר או סלוטומניה", אומר שצלקה ומתייחס להצלחות הכבירות של פלייטיקה. "אבל ידענו שאלה משחקי אוורגרין שיש להם קהל נאמן גם מחוץ לדיגיטל. ידענו שאם יש לך מוצר מצליח תוכל להשיג מהקהל נאמנות גבוהה, וכשאתה רואה את זה בפלטפורמה שלך, כשאתה יודע שאתה מספק חוויית משתמש נכונה, אתה יודע שאתה בכיוון הנכון. שיעור השחקנים שחוזרים אלינו הוא 40%, שזה גבוה מאוד. שואלים אותי למה לא ללכת על משחק שמייצר מיליון דולר ביום? אני מעדיף לייצר שבעה משחקים קטנים כדי לא להיות תלוי במשחק אחד ולשים את כל הביצים בצד אחד".

במידה רבה, נישת משחקי לוח וקלפים עתיקים שעוברים מסב לנכד - צרה ככל שתהיה, הפכה את ביץ' בם לכוכבת הגיימינג של הקורונה. "כמות המשתמשים עלתה מאוד, וגם שיעור המשתמשים החוזרים - נדהמנו לראות כמה אנשים מכירים שש־בש ורוצים לשחק בו. זה לא כמה ספינים של מכונות מזל", אומר שצלקה. החודש תעלה ביץ' בם אפשרות נוספת למסוגרים בבית - האפשרות לשחק תוך צילום וידאו.

"לורד אוף דה בורד" של ביץ' בם, הוא נכון להיום אפליקציית השש־בש המובילה במספר ההורדות במובייל, הן בחנויות של אנדרואיד והן בחנויות אפל. אבל היא לא לבד בתחום: מזנבת בה Backgammon Live של החברה הישראלית Come2Play, שמספר ההורדות שלה אמנם כמחצית מזה של ביץ' בם, אך היא זוכה לביקורות קהל חיוביות יותר ולצמיחה רבה. גם Spades Royale, משחק הספיידס של ביץ' בם זוכה להצלחה גדולה בעולם ולביקורות טובות, אם כי הוא זוכה לתחרות מכיוונה של Spades Plus של זינגה.

מימין: גילי לוי, קרן מרום, שחר שצלקה / צילום: שלומי יוסף
 מימין: גילי לוי, קרן מרום, שחר שצלקה / צילום: שלומי יוסף

אפשר להמר, לא על כסף

משחק השש־בש של החברה אינו מאפשר הימורים - כלומר לא ניתן למנף כסף תמורת זכייה אפשרית בסכום גבוה בהרבה. אך בדומה למשחקי הפוקר ומכונות המזל של פלייטיקה, הוא כולל אלמנטים פסיכולוגיים וויזואליים מעולמות הקזינו. כמו גם אפשרות להמר על נקודות או לסובב גלגל מזל בין המשחקים אשר זכייה בו מאפשרת לזכות בנקודות נוספות. לאחר רצף הפסדים והימורים כושלים על נקודות, המעוניינים להמשיך נאלצים לגהץ את כרטיס האשראי, קל וחומר אם ברצונם להתחרות בטורנירים יוקרתיים ולבלוט מעל שאר המתחרים.

כמו במשחקי מובייל אחרים, עומדת לרשות השחקנים קופת מטבעות וירטואליים. כאשר היא מצומצמת ולא מאפשרת להמשיך הלאה, יכולים השחקנים להמתין מספר שעות או ימים עד שיקבלו מטבעות ללא תשלום. שחקנים סבלניים שמעוניינים להעביר כמה דקות של משחק פה ושם יכולים לשחק בחינם. אפשרות נוספת היא לרכוש סלי מטבעות, שמחיריהם במשחק משתנים בין שלב לשלב. שחקן מתחיל למשל שהפסיד במשחק אחד יכול לקבל מספר המלצות בזו אחר זו לרכוש מטבעות בסך של דולר אחד או לסובב גלגל מזל וירטואלי בתמורה לדולר.

שחקנים "כבדים" יותר, המהווים כ-5%-6% מכלל השחקנים, מוציאים עשרות דולרים בחודש על טובין וירטואליים כמו אלבום תמונות ממשחקים בולטים, השתתפות בטורנירים, טבעות המעידות על רמת המשחק וקוביות מעוצבות. ככלל, לא ניתן לעבור את רף 100 דולר בהפקדה, כיוון שחנויות האפליקציות מגבילות את האפשרות הזו. סכום זה גם דומה להכנסה הממוצעת של החברה מכל לקוח לאורך זמן, שעומדת גם היא על כ־100 דולר.
המצדדים יגידו שהמשחק אינו שונה מקנדי קראש, או מאינספור משחקי קזו'אל נוספים.

ועם זאת, מחקרים הוכיחו שמשחקי קזינו חברתיים במובייל עשויים להוביל להתמכרות או לסנטימנט חיובי יותר כלפי הימורים. "משחקי הקזינו החברתיים מנרמלים התנהגות של הימורים", אמרה סאלי גייסברי, חוקרת במכון לחינוך ולמחקר למודעות להימורים באוניברסיטת סאות'רן קרוס באוסטרליה שחקרה את תחום משחקי הקזינו החברתיים במובייל וברשתות החברתיות. "מומלץ לאנשים בעלי נטייה להתמכרות להתרחק ממשחקים כאלה. משחקים כאלה מתחילים בחינם, אבל ככל שאתה מתקדם איתם, הם גובים ממך כסף על משחקים נוספים, מתנות לחברים, וההוצאות הולכות ונערמות, במיוחד כשהן עטופות בהתרגשות מהמשחק ומנצחון".

עם יד על הלב, מה תעשיית הגיימינג מייצרת יותר, כסף או ערך?
לוי־וייס: "שאלה קשה. ובפשטות אינני חושב התעשייה הזו שונה מתעשיית הגיימינג העולמי. איך שלא תסתכל על זה, חברות משחקים שייכות יותר לעולם הבידור ופחות לעולם האימפקט. חברות משחקים מוכרות בסופו של דבר בידור. האם העולם צריך בידור? צריך. האם חברות הסרטים ונטפליקס עושות טוב לעולם? שאלה טובה. האם אנשים רוצים בידור? הם רוצים, אבל אני לא חושב שחברות המשחקים מתיימרות לתת אימפקט חיובי בעולם, אבל גם לא אימפקט שלילי. חברות משחקים לא נמדדות לפי רמת האימפקט שלהן. האם משחקי קזינו יותר טובים או פחות טובים ממשחק לילדים בני 10 שבו הם הורגים אחד את השני? אין לי תשובה לכך. ולכן, אני חושב שבסוף בידור הוא משהו שהאנושות צריכה ואין סיבה שישראל לא תיקח חלק מהתעשייה החשובה ביותר בעולם הבידור, 200 מיליארד דולר".

קבוצה של חמישה מייסדים משותפים

שחק ולוי־וייס נחשבים למייסדים המקוריים של ביץ' בם, אך עוד כשהקימו את החברה יחד ידעו שבתוך שנה יעבירו את שרביט ההנהלה לצוות חדש. רוברט אנטוקול, מנכ"ל פלייטיקה, הכיר לשחק את שחר שצלקה וגילי לוי שפיתחו ומכרו את רמי רויאל לפני תשע שנים לטדי שגיא, והוכיחו ידע וניסיון בתחום משחקי קלפים מרובי משתתפים. השניים הצטרפו לחברה לצד קרן מרום, סמנכ"לית השיווק, כמייסדים, כך שביץ' בם מונה כיום קבוצה של חמישה מייסדים משותפים, מספר שהופך אותה לייחודית בתעשייה. לוי־וייס נשאר, אך בתפקיד היו"ר.

באיזו פוזיציה אתה מרגיש נוח יותר? יש קונפליקט בין להיות משקיע ולהיות יזם?
"זה לא ממש קונפליקט, ומעולם לא הייתי ממש היזם שנמצא בחברה 24/7. יש מעין רצף שקיים בין להיות מעורב ממש מעט בחברה ולשים קצת כסף, לבין להיות מאוד מעורב - עד רמה של להביא את הרעיון ולהקים את החברה. אני חושב שאני נהנה לנוע על הרצף הזה. אם יש רעיון שאיש לא מבצע, והוא יושב אצלי, אז אני אלך ואקים אותו. במקרים אחרים אני אצטרף בתור משקיע ליזם אחר שיקים אותו".

אבל היזם שני, אורי שחק, עזב יחסית מהר. זה לא שכיח שיזם מקים חברה מצליחה בפעם השנייה - ובתוך זמן קצר עוזב.
"זה לא מודל נפוץ של הקמת חברה וזה דורש אנשים מיוחדים מאוד כדי שזה יעבוד. להקים צוות חדש שיקח את החברה לידיו עם מעמד של מייסדים, ליצור אצלו חיבור אמוציונלי לחברה ובו בזמן לשחרר מהצד שלך, זה לא קורה הרבה פעמים, אבל כשזה קורה, זה ווין־ווין לכולם".

קרן מרום, סמנכ"לית השיווק של החברה, מספרת שהדבר לא קרה כרעם ביום בהיר. "מהיום הראשון שלי בחברה, אורי שחק אמר לי שהוא רוצה להיות הסבא של החברה, והוא למעשה גידל אותנו לתוך התפקיד".

הזמן הנכון לשבור שתיקה

ביץ' בם, למרות גודלה והבולטות שלה בשוק הגיימינג הישראלי, הצליחה לשמור על פרופיל נמוך מאז הקמתה. "החברה מוכרת בעולם יותר מאשר בישראל", אומר לוי־וייס. "המייסדים כאן לא ביקשו חשיפה, הם רצו לבנות אותה בשקט. אבל המצב בשוק העובדים הוא כזה שהרבה חברות שנהנו להיות שקטות רוצות לעשות קצת רעש. חיפשנו את נקודת הזמן הזו שאנחנו רואים שביץ' בם היא לא עוד חברת גיימינג עם להיט אחד אלא שיש לה תשתית משחקים יציבה, שחקנים נאמנים ומובילות עולמית בז'אנר שבו אנחנו פועלים".

פלייטיקה בנאסד"ק / צילום: יח''צ
 פלייטיקה בנאסד"ק / צילום: יח''צ

לוי־וייס אמנם משמש כיו"ר ביץ' בם, אבל את רוב זמנו ומרצו הוא משקיע בקרן ההון סיכון NFX שהקים עם שותפים מעמק הסיליקון, להשקעות בסטארט־אפים. "אני מאוד אוהב ונהנה ממה שאני עושה", הוא מספר, "אני אוהב לעבוד עם יזמים צעירים, וזה גורם לי להישאר צעיר, לא הייתי עושה משהו אחר. אני לא יודע ולא רוצה לשבת ולא לעשות כלום. אז אני יכול או להקים חברות ולעבוד שם 24 שעות ביממה, ואז החיסרון בזה הוא שאני מוגבל לחברה אחת - והאפשרות השניה היא לגעת בהרבה מאוד חברות, וזה מה שכיף לי לעשות".

ממה שאתה רואה, אנחנו בבועת שכר ובועת שווי בגיוסים?
"אנחנו חיים בתקופה שאין בה חברה שלא צריכה אנשי טכנולוגיה ושיווק - ואני לא מדבר רק על חברות טכנולוגיה. כל חברת ביטוח שמתחרה בלמונייד צריכה לגייס יותר אנשי טכנולוגיה, שיווק, מוצר ועיצוב. הדרישה לאנשים שהם בעלי הכשרה טכנולוגית רחבה - לא רק מהנדסים - מתרחשת בישראל, בלונדון, מזרח אירופה וגם בארה"ב, ואין לנו ברירה אלא לשלב עוד אוכלוסיות בתחום. האם ההייטק הישראלי עלול להיכשל בגלל המחסור באנשים? לא. הוא פשוט יצטרך לשלם משכורות קצת יותר גבוהות, אבל בסופו של דבר זה יוביל אנשים נוספים להיכנס לתחום.

"לגבי השוויים של חברות, צריך לשאול האם החברות אמיתיות והאם הן מייצרות ערך אמיתי. אני חושב שבניגוד לבועות הטכנולוגיה של העבר, החברות של היום הוכיחו שיש להן טכנולוגיה שפותרת בעיות - בין אם זו מאנדיי שמספקת כלים חדשניים לניהול חברות, למונייד שמתחרה בהצלחה בענקיות ביטוח אמריקאיות, סימילרווב שמוכרת מידע עסקי, או ביץ' בם שמספקת בידור לאנשים בכל העולם. אנחנו לא רואים מודלים כלכליים שאינם אמיתיים. בסוף אנחנו פועלים בשוק ציבורי בעל ריבית נמוכה שפוגש כסף רב שזורם מהמשקיעים; זה מתחיל מהחברות הציבוריות ומחלחל מטה לסטארט-אפים. שווי החברות גבוה אבסולוטית - כמשקיע לפעמים כואב לי כששווי החברה שאני משקיע בה גבוה ולפעמים טוב לי כשהשווי של החברות בהן אני מושקע עולה. אולי יהיה תיקון בשווי פה ושם אבל לא יהיה כאן משבר כי החברות אמיתיות".

צרו איתנו קשר *5988