3.5 טריליון דולר: על מה מתקוטטים חברי הקונגרס הדמוקרטים בינם לבין עצמם?

הדמוקרטים מתקשים להעביר תקציב "משלים" בהיקף של טריליוני דולרים, בעיקר בגלל התנגדות של שני סנאטורים מהאגף הימני של מפלגה • מה יש בתקציב שמעורר המחלוקת הפנימית?

הקונגרס של ארצות-הברית / צילום: Shutterstock
הקונגרס של ארצות-הברית / צילום: Shutterstock

אחרי שהסנאט ובית הנבחרים העבירו ברגע האחרון בשבוע שעבר חוק שאיפשר דחייה של ההחלטה על העלאת תקרת החוב שאיימה על שיתוק מסוים של הממשל והפיכת ארה"ב לחדלת פרעון, התפנו חברי הקונגרס להתקוטט ביניהם על העברת חבילת תקציב נוספת בגובה 3.5 טריליון דולר - הרחבה של רשת הביטחון הסוציאלית, צעדים מתוקצבים למלחמה בשינויי האקלים, הרחבת מדקייר, קיצוצי מס למעמד הבינוני והנמוך, ומימון הלימודים במכללות, בין השאר. הצעת החוק "לבנות טוב יותר מחדש" (Build Back Better Act) מתפרשת על פני 2,465 עמודים, ומבוססת על הצעות וחוקים שהנשיא ביידן חוקק מאז שנכנס לבית הלבן בינואר השנה.

בגלל שהרפובליקאים מתנגדים להצעה שעלותה 3.5 טריליון דולר, הדמוקרטים מנסים להעבירה דרך הליך תקציבי המכונה "השלמה" (reconciliation), בתמיכה דמוקרטית בלבד. אלא שהרוב הדחוק של המפלגה בשני הבתים ובמיוחד בסנאט, הופך את העברת התקציב לכאב ראש פוליטי פנים-מפלגתי.

בשונה מהכנסת, כמעט בלתי אפשרי להטיל בסנאט משמעת קואליציונית. לשם השוואה, המצב הנתון הוא שכל חבר קונגרס הוא בחזקת "ח"כ סורר" בכל רגע בגלל שיטת הדמוקרטיה הייצוגית בארה"ב. הסנאטורים הם נבחרי ציבור של המדינות אותן הם מייצגים, והם דה-פקטו חייבים דין וחשבון קודם כל לבוחריהם (ולמעשה לבוחריהם "העתידיים" בבחירות הבאות). ובהקשר הנוכחי של החוק שהדמוקרטים מנסים להעביר, שני סנאטורים - קירסטן סינמה (אריזונה) וג'ו מנצ'ין (מערב וירג'יניה) - שבו ואמרו בימים האחרונים, שלא יתמכו בהצעה אלא אם היא תרד בהיקפה. למרות שניתן ללמוד מסקרים בארה"ב שבסה"כ התקציב זוכה לתמיכת האמריקאים הדמוקרטים וגם חלק ניכר מהרפובליקאים, למנצ'ין וסינמה יש סיבות טובות לדאוג לעתידם הפוליטי, דבר שגם יכול להשליך על המאזן בין הדמוקרטים והרפובליקאים בסנאט בבחירות הבאות, אחרי שאזרחי מדינותיהם יצביעו בקלפיות.

מבחינת ביידן, מדובר בתקציב שיגדיר את עתידו הפוליטי וכן את מורשתו כנשיא בכלל. הוא יקבע אם ביידן יהיה נשיא שהעביר רפורמות ענק בסדר גודל של ה"ניו דיל" של לפרנקלין ד. רוזוולט שהוא נוטה להזכיר לא פעם בנאומיו. יוקרתו של ביידן, שסובלת בחודשים האחרונים מירידה בפופולריות, מונחת, אם כך, על הכף.

כדי לממן את התוכנית, ולא לשקוע בגרעון, הדמוקרטים כללו בתוכנית צעדי מיסוי. כך, מס החברות יעלה מ-21% ל-26% (במקום 28% שביידן הציע במקור) ומדרגת מס ההכנסה הגבוהה ביותר לאמריקאים המרוויחים יותר מ-400 אלף דולר בשנה תעלה מ-37% ל-39.6%. שיעור המס הגבוה ביותר על רווחי הון יעלה גם הוא, מ-20% ל-25%.

המועצה המשולבת למיסוי העריכה ששינויי המס שמובילים הדמוקרטים יכניסו יותר מ-2 טריליון דולר בהכנסות במשך 10 שנים, עם הכנסה של כטריליון דולר ממיסים שישלמו אמריקאים בעלי הכנסה גבוהה וכמעט טריליון דולר מרפורמות במס החברות ומיסים בינלאומיים.

הדמוקרטים רוצים גם להגביר את אכיפת המיסים על ידי רשות מס ההכנסה כמכשיר למימון החבילה, ולכן הרשות צפויה לקבל עוד סכום ניכר של כ-80 מיליארד דולר. על פי התחזיות, העמקת הגבייה תכניס לבדה עוד כ-700 מיליארד דולר לקופת המדינה בעשור הקרוב.

כדי להבין יותר לעומק מדוע חברי הקונגרס מתנגדים להצעה החוק, שתקציבה נועד להתפרש על פני עשור, הנה כמה מהפרטים המרכזיים בהצעה.

מה מעורר מחלוקת בהצעת החוק

קיצוץ מחירי תרופות במרשם

סעיף מפתח בהצעת החוק נועד לעזור לקצץ את מחירי תרופות המרשם. בממוצע אמריקאים משלמים פי שניים או שלושה על תרופות מרשם לעומת אנשים במדינות אחרות, כך על פי נתונים שהבית הלבן פירסם. בין היתר, החקיקה תרשה למדיקר לעשות משא ומתן על מחירי תרופות - דבר שכיום אסור בחוק. 

הרחבת מדיקר (Medicare)

סעיף זה, שנמצא בלב מחלוקות רבות, ירחיב את הטבות מדיקר כך שיכסה גם טיפולי שניים, שמיעה וראייה.

שנתיים של לימודים בחינם במכללות ציבוריות

הצעת החוק כוללת שנתיים של לימודי מכללה בחינם לכל האמריקאים, בלי קשר להכנסה של משפחותיהם. ההצעה צפויה לעלות 108 מיליארד דולר.

הצעת החוק כוללת גם 80 מיליארד דולר במימון למענקי פל (Pell) - תוכנית מענקים פדרלית ללימודים גבוהים לסטודנטים בעלי הכנסות נמוכות, שנוסדה ב-1965. בניגוד ל"סיוע פדרלי", מקבלי המענקים לא צריכים להחזיר אותם למדינה. 

סיעוד לילדים וגני טרום חובה

כל משפחה נזקקת, תקבל סיוע בטיפול בילדים לילדים מגיל לידה עד גיל 5. בסך-הכול, מקצה הצעת החוק כ-450 מיליארד דולר להורדת המחיר של טיפול בילדים ומעניקה שנתיים של טיפול טרום חובה לילדים בני 3 ו-4, על פי וועדת החינוך והתעסוקה של בית הנבחרים. הוועדה מעריכה שההצעה הזו תשמור על המחיר של טיפול בילדים סביב או מתחת ל-7% מההכנסה של רוב המשפחות.

הרחבת הטבות המס על ילדים

הדמוקרטים הרחיבו את הטבות המס על ילדים לשנת 2021 בתוכנית הסיוע לקורונה, שעלתה 1.9 טריליון דולר. כעת הם מבקשים להאריך אותה עד 2025.

במסגרת ההארכה, משפחות יקבלו 3,600 דולר על כל ילד מתחת לגיל 6, ו-3,000 דולר לילדים בין הגילאים 6 ו-18. רוב המשפחות יקבלו תשלומים חודשיים של 250 או 300 דולר לילד.  התנאי להטבת המס מורחבת במלואה: אנשים המרוויחים עד 75 אלף דולר בשנה או זוגות נשואים המרוויחים יחד עד 150 אלף דולר.

בעוד שביידן התגאה בהצלחה של הטבת המס להוציא ילדים ממעגל העוני, הסנטור מנצ'ין טוען שחבילת ההוצאה המיוחדת של הדמוקרטים צריכה להטיל על הורים העומדים בקריטריונים של התוכנית דרישות בנוגע לעבודה. "אתה רוצה לעזור לילדים ולהורים שבעצם מפרנסים את הילדים האלה. אין שום דרישת עבודה כעת, אין שום דרישות חינוכיות להשגת מערכת כישורים טובה יותר", הוא אמר לרשת CNN בראיון החודש.

חופשה משפחתית וחופשת מחלה בתשלום

אם החוק יעבור, לראשונה בהיסטוריה שלה, תהיה בארה"ב חופשה כוללת בתשלום, המכסה 12 שבועות של חופשה בתשלום למשפחות וחופשת מחלה בתשלום. הבית הלבן בעבר העריך שהתוכנית תעלה 225 מיליארד דולר ב-10 השנים הקרובות.

שינויי אקלים

מאבק נגד שינוי האקלים והאטת קצב התחממות כדור הארץ משמעותו, קודם כל מבחינת ביידן, הקטנת וביטול השימוש בדלקי מאובנים, המקור העיקרי לפליטות גזי חממה.

ישנם גם צעדים לתמרוץ רכישה של מכוניות חשמליות ובנייה של תחנות טעינה; החזרים לבתי מגורים שבעליהם יתאימו את בתיהם לשימוש באנרגיה מתחדשת; ועונשים כספיים ליצרניות נפט וגז על דליפות מתאן, בין היתר.

בסעיף זה מנצ'ין למשל מתנגד ל"תוכנית החשמל הנקי" שעלותה 150 מיליארד דולר, שתממן סבסוד לחברות חשמל, שיעלו את כמות האנרגיה המתחדשת שלהן בלפחות 4% כל שנה. מנגד, על חברות שלא יגיעו ליעד הזה יוטלו עונשים כספיים. הצעת החוק כוללת גם מימון משמעותי לניהול היערות וצעדים אחרים הקשורים לשריפות חורש.

שיקום אסירים והתמודדות עם אלימות בקהילה

על פי הצעת החוק יועברו 5 מיליון דולר בשנה למינהל העסקים הקטנים שיממנו תוכנית יזמות לאסירים לשעבר.

הצעת החוק תעביר 2.5 מיליארד דולר נוספים למשרד המשפטים על מנת לעודד מענקים תחרותיים או חוזים לממשלות מקומיות, ארגונים מבוססי קהילה וקבוצות אחרות לתמיכה באסטרטגיות התערבות להקטנת האלימות בקהילה.