לא צפו את זינוק המחירים: עשרות קבלנים נקלעו לחוזה שעלול להביא אותם לקריסה

בעיצומו של גל ההתייקרויות הגלובלי ועם חוזים ללא הצמדה למדד: הקבלנים שזכו במכרזי החברה למשק וכלכלה נקלעים להפסדים של מיליונים • במשרד האוצר אומרים כי הם מודעים לבעיה, אך עוד אין פתרונות על השולחן: "הטענה נבחנת לאחרונה ע"י החשב הכללי"

עשרות קבלנים נקלעו לחוזה שעלול להביא אותם לקריסה / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי
עשרות קבלנים נקלעו לחוזה שעלול להביא אותם לקריסה / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי

הזינוק במחירי השינוע הימיים הביא לגל התייקרויות בענף הבנייה. בין הנפגעים העיקריים במשבר הגלובלי נמנים קבלנים רבים, ובפרט אלה שזכו במכרזים על מבנים ציבוריים.

הנה דוגמה אחת מיני רבות: בינואר 2020 זכתה חברת בוני בניין ופיתוח בע"מ במכרז של החברה למשק וכלכלה (משכ"ל) לבניית ישיבה תיכונית באשדוד בהיקף של 40 מיליון שקל. העבודות החלו בפועל בתחילת השנה הנוכחית ומתוכננות להסתיים בסוף השנה הבאה. עבור הבעלים ומנכ"ל החברה, חיים מידן, שפועל בתחום כבר עשרות שנים, יתכן שזו הפעם הראשונה שהוא דווקא מצטער על הזכייה. ויש לכך שתי סיבות. הראשונה, היא העובדה שמדובר בהסכם מסגרת שלא צמוד לשום מדד, כך שהמחיר שנקוב במכרז יהווה גם את סך ההכנסות של הפרויקט.

סיבה שנייה, היא שמאז הזכייה במכרז, רבים מחומרי הגלם שבהם משתמש מידן התייקרו בצורה חדה. על כן, אי ההצמדה, בתקופה הזו, הפכה למכשול עבור מידן. "בתקופה של הזכייה במכרז מחירי הברזל והאלומיניום עלו בחדות, וכך גם עלויות התקנת המיזוג ואלה רק דוגמאות", אומר מידן שמסביר מיד כי בשל סוג המכרז הוא נאלץ לספוג את הכל. "מכיוון שמדובר בהסכם מסגרת לא ממודד, העלויות נופלות עלינו הקבלנים. אני 50 שנה קבלן מבצע וזו פעם ראשונה שמגיעים למצב כזה. אני קבלן שעובד עם הון עצמי שלי, והיום אני מתפלל שלא להפסיד חמישה אחוזים בפרויקט הזה. על רווח אני בכלל לא מדבר".

 
  

שולי הרווח נמוכים ונשחקים

החברה למשק וכלכלה שבבעלות מרכז השלטון המקומי (90%) והמועצות האזוריות (10%) הפכה בשנים האחרונות לגוף ענק שמגלגל כ-6.5 מיליארד שקל בשנה. תחום פעילותו המרכזי הוא בהקמת פרויקטים לבנייה ברשויות המקומיות, בעיקר מבני חינוך, ספורט, פיתוח ועוד. לפי דוח של החברה משנת 2020, למעלה משליש מהפרויקטים קשורים לתחום הבנייה ברשויות המקומיות.

בשל התחרות העזה, מתח הרווחים במכרזים של החברה אינו גבוה ונע בין 5% ל-7% בממוצע, כך טוענים גורמים בשוק בפני גלובס. וכך, נוכח עליית המחירים, עשרות קבלנים בשנה ואולי למעלה מכך, שחתומים על הסכמים ללא הצמדה, רואים בשנה החולפת כיצד חומרי הבנייה מתייקרים בחדות, ושוחקים לגמרי את שולי הרווח שלהם.

שני מדדים רלוונטיים מלמדים עד כמה ההתייקרות הזו חדה: מדד הגישור והסלילה, שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (למ"ס) מדי חודש על מחירי חומרי הגלם לסלילת כבישים ובניית גשרים והוא רלוונטי לעבודות הפיתוח. כ-60% מהמדד מורכב מעלויות של חומרי מחצבה, תערובות בטון וצינורות שונים. כ-40% מהמדד מורכב מעלויות של שכירת ציוד ושכר במקצוע. בשנה החולפת המדד עלה ביותר מ-6%, כאשר מרבית העלייה נרשמה בשנת 2021. התחום שתרם לכך יותר מכל הוא רשתות הפלדה ומוצרי ברזל שונים שעלותם זינקה בתוך שנה בלמעלה מ-36%. מעקות בטיחות עלו בכ-11%, ותערובות האספלט עלו בכ-9%.

המדד הרלוונטי השני הוא מדד תשומות הבנייה, שמוכר לציבור הרחב מתחום רכישת הדירות החדשות (שמוצמדות למדד זה) ושגם עולה בחדות בחודשים האחרונים. מעקב אחרי השינויים במחירים מלמד על כך שבשנים האחרונות "נהנו" הקבלנים מיציבות מסוימת בתחום המחירים, כך שהחיסרון בהסכמי המסגרת הלא צמודים, לא בא לידי ביטוי. כעת, משהמחירים מטפסים בחדות, סוגיה זו כאמור הופכת לכבדת משקל עבורם.

הסיבה: התייקרות עלויות השינוע

הגורם המרכזי לעלייה במחירי חומרי הגלם הוא העלייה החדה במחירי השינוע הימיים, דבר שנגרם מכמה סיבות. הראשונה היא מגפת הקורונה שהביאה לשיבוש מערכי התובלה הימיים, בעיקר מהמזרח עקב סגירות תכופות של נמלים. סיבות אחרות הן גידול בפרויקטים, דבר שהביא לגידול בייבוא, שנתקל במחסור עולמי באוניות, וכן עלייה במחירי הנפט. כך למשל בתחילת יולי חשף גלובס כי יצרניות הבטון הגדולות בישראל העלו מחירים בשיעור של 8%-10.

גם מחירי החצץ ויתר חומרי המחצבה עלו בישראל בחודשים האחרונים, חלק מכך בשל העלאת התמלוג שהמדינה דורשת בשלושה שקלים לטון.

"יש שני סוגים של מכרזים", מסביר מנהל אגף תשתיות ובנייה חוזית בהתאחדות בוני הארץ, גרא קאושנסקי. "מזמין העבודה המרכזי בישראל הוא הממשלה וכשהחוזים האלה נחתמים באמצעות חברות ממשלתיות הם כוללים לרוב הצמדה למדד. אך כשהמדינה מממנת את הפרויקטים העירוניים, באמצעות משרד החינוך שמתקצב בתי ספר וגני ילדים או משרד הספורט שמתקצב אולמות או מגרשים ספורט, אין הצמדות. המדינה אומרת לרשויות המקומיות קחו ותבנו. אנחנו מדברים כאן על 40% מכלל התקצוב הממשלתי לבנייה", הוא מסביר. לדבריו, גם כשקיימת הצמדה, המדד לא תמיד משקף נכונה את מה שקורה בשטח, היות וכמו יתר מדדי הלמ"ס, הוא מתבסס על סקרים.

במשכ"ל מגלגלים את הכדור לאוצר

בכיר לשעבר בחברה למשק וכלכלה מסביר לגלובס כי בחברה אכן מודעים לבעיה, וכי התקיימו לאחרונה שיחות עם אנשי התאחדות בוני הארץ, וכי נמסר להם שבמקרה הזה ידי משכ"ל כבולות היות וההנחיה מגיעה היישר מאגף החשב הכלי באוצר. לדבריו, מה שעומד מאחורי ההנחיה היא המטרה שלא לפרוץ את מסגרות התקציב.
"המצב בשטח מסכן קבלנים רבים, ואני בהחלט מקבל הרבה טלפונים מקבלנים שמתקשים כיום לנוכח ההתייקרות.

"אני צופה שהמצב הזה ילך ויחמיר. אנחנו עדיין בתקופת קורונה ומחירי הסחורות ממשיכים לעלות", הוא מזהיר ומפנה אצבע מאשימה גם לממשלה. "כשהממשלה מעלה את התמלוג על חומרי החציבה למשל, כמו שקרה לפני כמה שבועות, המדינה בעצם מביאה בפועל להעלאת המחירים". 

תגובות: "אין הנחיה על הצמדת המכרזים למדד"

ממשכ"ל נמסר בתגובה: "במסגרת גיבוש המכרזים המתפרסמים מידי שנה, בכפוף לאישור משרד הפנים, מבצעת משכ"ל מעת לעת תיקונים הנובעים בין היתר מהפקת לקחים, התאמות רגולטוריות והוראות גופים מתקצבים, שינויי חקיקה וכדומה. ככלל, במכרזי משכ"ל אין הוראה לגבי הצמדת המחירים למדד, שכן במהלך השנים לא היו שינויים משמעותיים המצריכים הצמדה כאמור.

לאחרונה, בעקבות משבר הקורונה, אנו רואים שינויים משמעותיים במדדים השונים שאכן גרמו לספקים לפנות בעניין. אנו לוקחים בחשבון אף את נתון זה לתשומת ליבנו וכל מכרז נבחן לגופו ובמידת הניתן, מתבצעים תיקונים.

בתחום הבינוי נבחנים המחירים במחירונים השונים ובמחירים למ"ר מדי שנה, ומתבצע עדכון בהתייחסות לעלויות המשוקפות במענקי הגופים המתקצבים. ככל שלא ניתנו הנחיות ספציפיות של הגוף המתקצב להצמדת מחירי הספקים למדד, משכ"ל אינה פועלת על דעת עצמה בענין ומתאימה ככל הניתן את הוראות מכרזיה בהתאם לגופים הרלוונטיים".

ממשרד האוצר נמסר: "אין הנחיה של החשב הכללי בעניין הצמדות במכרזים מסוג זה. הרשויות המקומיות הן האחראיות על המכרזים שמבוצעים בעזרת המשכ"ל ועל ההתקשרויות בגינם. טענה בדבר הפסדים לקבלני תשתיות, לנוכח עליית המדדים והתייקרויות חומרי הגלם, נבחנת לאחרונה על ידי החשב הכללי".

ממשרד החינוך נמסר: "המשרד מתקצב את הרשויות המקומיות על בניית מבני חינוך, בהתאם לסיכום עם משרד האוצר. התקצוב מתבצע לפי מפתח עלות למ"ר. מפתח זה מתעדכן בהתאם למדד תשומות הבנייה בכל שנת תקציב".

צרו איתנו קשר *5988