מומחי האוניברסיטה העברית: בזכות התו הירוק צפויה ירידה בתחלואה גם עם פתיחת בתי הספר

המומחים תולים את האופטימיות בתו הירוק, אשר לדעתם מעודד התחסנות במנת הדלף של החיסון לקורונה, וגם פועל בעצמו להפחתת תחלואה • רוב המומחים מסכימים על כך שבסופו של דבר ההתחסנות בבוסטר לצד צבירת המחלימים, תוביל לירידה בתחלואה

חיסון לקורונה בתחנת מד''א / צילום: Associated Press, Tsafrir Abayov
חיסון לקורונה בתחנת מד''א / צילום: Associated Press, Tsafrir Abayov

מומחי האוניברסיטה העברית העוקבים אחרי נתוני הקורונה מתחילת המגפה, פרסמו היום (א') חוות-דעת אופטימית, לפיה הירידה בתחלואת הקורונה שניכרת בנתוני משרד הבריאות בימים האחרונים, צפויה להימשך גם אחרי פתיחת שנת הלימודים. המומחים תולים את האופטימיות בתו הירוק, אשר לדעתם מעודד התחסנות במנת הדלף של החיסון לקורונה, וגם פועל בעצמו להפחתת תחלואה.

רוב המומחים מסכימים על כך שבסופו של דבר ההתחסנות בבוסטר לצד צבירת המחלימים, תוביל לירידה בתחלואה, וכי אנחנו כבר רואים סימנים לכך בימים האחרונים.

אולם, הדאגה של כמה גורמים, ביניהם קבינט המומחים המייעץ לממשלה, בראשות היו"ר פרופ' רן בליצר מהכללית, היא כי החזרה ללימודים עלולה להביא לעיכוב בתהליך או שינוי זמני במגמה, באופן שיגבה חיי אדם רבים ויוביל לתחלואה רבה בתקופת הביניים. לכן המליצו בקבינט לנקוט בטווח הקצר מגבלות מעטות נוספות, כמו הגבלת התקהלויות.

החשש התבסס בין היתר על מגמה של התגברות התחלואה במגזר הערבי, שם המשיכו הלימודים באופן מלא לאורך חודש ספטמבר, וגם התחלואה גאתה. אולם, יש לציין כי שיעורי ההתחסנות במגזר הערבי הם נמוכים משמעותית מאשר במגזר הכללי, כך שקשה לדעת בדיוק לאיזה מאפיין של המגזר יש לייחס את ההבדל במגמה.

הפיילוט של משרד החינוך

שאלה נוספת היא שאלת הבידודים במערכת החינוך. בעוד לפני היציאה לחופשות החג נרשמו בידודים של כ-200 אלף תלמידים, ואף נאמר כי זו כנראה הערכת חסר. כעת, משרד הבריאות ומשרד החינוך מעוניינים לצאת לפיילוט בדיקות מהירות, גם כחלק משגרת ניהול הקורונה, וגם כתחליף לבידודים. בדיקות כחלק מהשגרה עשויות להפחית את התחלואה הכוללת, אולם הימנעות מבידודים פועלת בכיוון ההפוך ויכולה לחבל בהצלחה.

כאמור, בשכלול המגמות המומחים מגיעים לתוצאה אופטימית: "נמשכת הירידה במקדמי ההדבקה המוערכים באופנים השונים, בכלל המגזרים. אנחנו צופים שהירידה תישמר לפחות בעשרה הימים הקרובים. ישנו פער גדול בין האוכלוסייה שקיבלה מנת דחף לבין שאר האוכלוסייה. במחצית השנייה של ספטמבר ניכרת עליה במקדם ההדבקה בשכבת הגיל המבוגרת הלא מחוסנת. מקורה בריבוי הדבקות בחברה הערבית. מומחי האוניברסיטה מעריכים כי העליה בתחלואה במגזר הערבי לא נבעה באופן משמעותי מהחזרה לבית הספר.

"השפעת מנת הדחף והתו הירוק מובילים לירידה מואצת ביציאה מגל התחלואה הנוכחי אפילו ביחס לגל התחלואה הקודם", הם אומרים. התחלואה הקשה יורדת לאט יותר, אך הסיבה היא אולי חיובית. "התארכות האשפוז של אוכלוסיה צעירה לא מחוסנת ושרידות חולים קשים, הובילו לעיכוב של כשבועיים בירידת התחלואה הקשה באשפוז. הירידה צפויה להתחזק".

המומחים מאוד זהירים לגבי טווח הזמן לו תקפה התחזית. המשך הירידה, הם אומרים, תלוי בהתנהלות. "מומלץ להפקיד על מתווה יציאה זהיר, שיאפשר את שימור צמצום התחלואה".

לגבי מתווה החזרה לבתי הספר הם ממליצים על בידוד של ארבעה ימים למי שבאו במגע עם חולה מאומת ואינם מחוסנים, ולאחר מכן ביצוע בדיקת אנטיגן, כאשר ההנחה היא שבשלב הזה, אצל מי שהחלו תסמינים ועלולים להדביק, העומס הווירלי כבר הגיע לרמה המאפשרת לזהות אותו. אך ההמלצה מגיעה עם אזהרה - ליישמה רק אחרי פיילוט מוצלח.

חלק משמעותי מן הזהירות צריך להיות סביב נתב"ג. המומחים חוששים מגל תחלואה נוסף באירופה, שם כרגע במדינות רבות התחלואה יציבה, אולם דעיכת ההגנה של שתי מנות חיסון, מבלי שכרגע מתוכנן קמפיין זריקות דחף, עלול להוביל לשינוי במצב זה. "יש צורך בגיבוש מתווה המשך לגבי כניסה לארץ, הכולל שילוב של בחינת תקפות חיסונים יחד עם בדיקות", ממליצים המומחים.

חברי צוות המומחים שכתבו את הדוח הם פרופ ינון אשכנזי, פרופ דורון גזית ,פרופ נדב כץ - שלושתם ממכון רקח לפיסיקה, פרופ רונית קלדרון מרגלית מבית הספר לבריאות הציבור של האוניברסיטה העברית והדסה, ופרופ ניר רן פז מבית החולים הדסה.

צרו איתנו קשר *5988