משבר התקציב בוושינגטון: הדמוקרטים שוקלים קיצוץ תוכניות כדי להקטין את עלות ההצעה בגובה 3.5 טריליון דולר

הדמוקרטים בארה"ב, העובדים על איחוד השורות בנושא הצעת החוק מרחיקת הלכת בנושאי מדיניות חברתית והאקלים, בעלות של 3.5 טריליון דולר במשך עשור, שוקלים שתי גישות שונות להקטנת המחיר הכולל שלה: חיסול לגמרי של חלק מהתוכניות או קיצוץ משך הזמן שלהן

נשיא ארה''ב ג'ו ביידן / צילום: Associated Press, Evan Vucci
נשיא ארה''ב ג'ו ביידן / צילום: Associated Press, Evan Vucci

הדמוקרטים בארה"ב, העובדים על איחוד השורות בנושא הצעת החוק מרחיקת הלכת בנושאי מדיניות חברתית והאקלים, שוקלים שתי גישות שונות להקטנת המחיר הכולל שלה: חיסול לגמרי של חלק מהתוכניות או קיצוץ משך הזמן שלהן.

הדיון בתוך המפלגה לגבי שתי האפשרויות קיבל משנה תוקף בסוף השבוע לאחר שנשיא ארה"ב ג'ו ביידן אמר ביום שישי כי עלותה של הצעת החוק תהיה חייבת להצטמצם. כיום עומדת ההצעה על 3.5 טריליון דולר במשך עשור להרחבת ויצירת תוכניות חינוך, בריאות, אקלים ואחרות.

פוליטיקאים הנוטים למרכז התנגדו לגודל ההוצאה והעלו שאלות לגבי השפעה פוטנציאלית של החוק על האינפלציה. ביידן אמר לדמוקרטים בבית הנבחרים כי לאחר הדיונים עם המחוקקים מהמרכז הוא צופה כי המחיר הסופי של ההצעה יהיה בין 1.9 ל־2.3 טריליון דולר, כך אמרו אנשים המכירים את דבריו.

דמוקרטים פרוגרסיביים, שתומכים במחיר של 3.5 טריליון דולר, הכירו ביום ראשון בצורך לבצע נסיגות בהצעת החוק על-מנת למצוא פשרה, אם כי הם הוסיפו שלא הייתה עדיין הסכמה לגבי גודל הנסיגות הללו.

"אין על השולחן עדיין מספר שכולם הסכימו עליו", אמרה חברת בית הנבחרים פרמילה ג'ייפאל מוושינגטון, יושבת-הראש של שדולת הפרוגרסיביים בקונגרס. מאוחר יותר היא אמרה כי "זו תחילת המשא-ומתן". המחוקקת אמרה את הדברים לרשת CNN.

על-מנת להוריד את רף ההוצאה, כמה מחוקקים, כולל הפרוגרסיביים, בודקים קיצור של לוח הזמן על ההוצאות המוצעות, כך אמרו עוזרים שלהם - בעוד שאחרים, כולל כמה מהמרכז, מעדיפים לרכז את הכסף במספר קטן יותר של תוכניות.

"ישנן שתי אופציות", אמר הסנאטור טים קיין (דמוקרט מווירג'יניה). "אתה יכול להוציא חלקים מההצעה, או שתוכל להתחיל חלקים מסוימים בשנה השנייה במקום בראשונה. או שתעשה חלק מהדברים 5 שנים ולא 10, וסומך על כך שהתוכניות יהיו כל-כך פופולריות שבשנה השישית אנשים יאמרו 'ובכן, כמובן שנרצה להמשיך'".

בחירת אחת מהאפשרויות האלה - או שילוב של כמה מהן - צפויה לגרום לדמוקרטים להיאלץ לקבל החלטות קשות על מטרות חשובות בשבילם. בין הצעדים הרבים, המחוקקים רוצים להאריך הטבת מס על ילדים שהורחבה לאחרונה, ליצור תוכנית לחופשה בתשלום ברמה לאומית ולדחוף חברות אנרגיה להקטין את מידת השימוש שלהן בדלקי מאובנים.

דמוקרטים מובילים בבית הנבחרים עיכבו שוב ושוב הצבעה בשבוע האחרון לגבי הצעת חוק על תשתיות בשווי כטריליון דולר שכבר עברה בסנאט, כשפרוגרסיבים התעקשו להגיע קודם כל להסכם על המדיניות החברתית ועל הצעת החוק לגבי האקלים. במהלך סוף השבוע הקונגרס אישר הארכה של 30 יום לתוכניות תחבורה שאמורות היו להיות מאושרות מחדש בהצעת החוק על תשתיות אבל פגו ב־1 באוקטובר, ובכך קבע סד זמנים חדש של חודש, בו יכולים הדמוקרטים ליישב את הוויכוחים בתוך המפלגה.

בשבת אמר ביידן לעיתונאים כי בעוד ש"כולם מתוסכלים" מהתהליך, שתי הצעות החוק צריכות לעבור. "אין סיבה לכך ששתי הצעות החוק האלה יעברו בנפרד, חוץ מזה שאין את הקולות לעשות זאת כך. זה מצב פשוט", אמר. "אני תומך בשתיהן, ואני חושב ששתיהן יכולות לעבור".

כמה דמוקרטים אומרים כי המדיניות החברתית וההצעות על האקלים הם ההזדמנות היחידה שלהם להתמודד עם רוחב סדר העדיפויות של המפלגה כל עוד הם נהנים משליטה גם בבית הלבן וגם בקונגרס, שכמה דמוקרטים חוששים שייפול לידי הרפובליקאים לאחר בחירות האמצע בשנה הבאה.

הרפובליקאים מצידם מאוחדים במידה רבה בהתנגדותם לכל ההצעות ומיקדו הרבה מהביקורת שלהם על הגדלות מסים שהוצעו לכיסוי מימונן. בגלל זה הדמוקרטים מבקשים להעביר את הצעות המדיניות החברתית והאקלים דרך הליך המכונה הליך השלמה, המאפשר להם לקדם חקיקה עם רוב פשוט בסנאט, ולא ברוב של 60 קולות כפי שנחוץ לרוב הצעות החוק.

העברת צעדים במקביל על תחומי מדיניות שונים - מהטבות מס ורכבים חשמליים ועד הורדת תשלום על תרופות מרשם - היא דרך להתמודד עם רבים מהנושאים החשובים למפלגה לפני בחירות האמצע, אפילו אם צעדים בנושאים אלה יפקעו מתוקף בעוד כמה שנים.

יושבת-ראש בית הנבחרים ננסי פלוסי (דמוקרטית מקליפורניה) אמרה בשבוע שעבר כי הדמוקרטים צריכים לדון בקיצור משך הזמן לתוכניות המוצעות בהצעת החוק כדרך להקטין את עלותה הכוללת. "אם מדובר בתקופת זמן קצרה יותר או משהו כזה, זו שאלה שנתמודד איתה", אמרה לעיתונאים.

גם חברת בית הנבחרים אלכסנדריה אוקזיו קורטז (דמוקרטית מניו יורק) העלתה את האפשרות של מימון תוכניות למשכי זמן קצרים יותר, ואמרה לרשת CBS ביום ראשון: "אנחנו כן נצטרך להתפשר".

הקמת התוכניות לכמה שנים בלבד תגביר את הלחץ על מחוקקים משתי המפלגות לחדש אותן בעתיד, ולחלק את העלות של מימון התוכניות על סעיפים רבים של חקיקה על פני כמה שנים. כמה פוליטיקאים מהמרכז אמרו כי טקטיקה כזו היא רק דרך להסתיר את העלות האמיתית של הצעת החוק, ובמקום זה לקדם סדרה קטנה יותר של תוכניות.

"התוכניות האלה לא ייגמרו לעולם", אמר הסנאטור ג'ו מנצ'ין (דמוקרט ממערב ווירג'יניה), אחד הפוליטיקאים מהמרכז שיש לו תפקיד מפתח בשיחות. "מרגע שאתה מתחיל לעשות משהו, הוא הופך לחלק מהשגרה".

מנצ'ין אמר כי הוא רוצה שהצעת החוק תוגבל ל־1.5 טריליון דולר, וגם דחף לכך שהתוכניות ייועדו רק לאמריקאים בעלי הכנסה נמוכה על-מנת להקטין את סך כל ההוצאה.

אפילו עם תג מחיר של 3.5 טריליון דולר, תכננו הדמוקרטים עדיפויות מימון על בסיס זמני. לדוגמה, חקיקה שנכתבה על-ידי דמוקרטים בבית הנבחרים מימנה את הרחבת הטבת המס על ילדים לארבע שנים נוספות, שנתיים במכללות ציבוריות לחמש שנים, הטבות לטיפול בילדים לשש שנים וגן טרום חובה בחינם לשבע שנים. לוחות הזמנים לתוכניות אלה, כמו גם לגבי חופשה משפחתית בתשלום, הם בין המרכיבים שהמחוקקים מבקשים לקצר, כך אמרו העוזרים.

סנאטור ברני סנדרס (עצמאי מוורמונט), שבתחילה רצה הוצאה של יותר מ־3.5 טריליון דולר, אמר כי נחוצה פשרה, אבל 2 טריליון זה "מעט מדי". כשדיבר בתוכנית "השבוע" ברשת ABC, אמר: "מה שאומר הנשיא זה שהולך להיות משא-ומתן כלשהו, ואני חושב שכך צריך להיות".

כמה דמוקרטים רוצים שהעדיפויות שלהם יקבלו בהצעת החוק תמיכה גדולה יותר. חברת בית הנבחרים סוזאן דלבנה (דמוקרטית מוושינגטון), יושבת-הראש של הקואליציה הדמוקרטית החדשה, שדולה מתונה בבית הנבחרים, אמרה כי דמוקרטים צריכים למקד משאביהם בהרחבת הטבת המס על ילדים ולהימנע מאי-ודאות לגבי השאלה אם התוכנית תימשך גם בעתיד.

"הדבר הגרוע ביותר יהיה פשוט לומר שאנחנו הולכים לעשות קצת מהכול, אז במקום זה אנחנו צריכים לעשות את הדברים היטב, ושווה לבחור מה יהיו הדברים האלה ולוודא שבאמת העבודה שלנו שם טובה", אמרה.

דמוקרטים אחרים רואים השקה של תוכניות חדשות רבות כדרך לזכות בתמיכת הציבור בצעדים ולהתקדם בכמה עדיפויות מדיניות בבת-אחת, בגלל הסכנה שקונגרס עתידי עשוי לתת להן לפוג מתוקף.

"הנה שאלת המפתח: מה הדרך לגרום לכך שמשהו ימומן במשך תקופה ארוכה? והדרך היא שהוא יהיה גדול מספיק ואוניברסלי מספיק וחשוב מספיק שאנשים ידרשו שיימשך", אמר נציג בית הנבחרים אנדי לווין (דמוקרט ממישיגן), חבר בשדולת הפרוגרסיבים בקונגרס.

"החיים הם הימור. אנחנו רק כאן לזמן קצר", אמר.