שער סודי של ה-CIA בשדה התעופה של קאבול הפך לנתיב בריחה לאפגנים

כניסה אחורית המכונה "שער התהילה" הוסתרה מעיני הטליבאן ושימשה לפינוי סגל השגרירות ואחרים

חיילים אמריקאים עומדים בשדה התעופה בקאבול / צילום: Reuters, US MARINES
חיילים אמריקאים עומדים בשדה התעופה בקאבול / צילום: Reuters, US MARINES

בזמן שאלפי אנשים התגודדו מחוץ לשערים העיקריים של שדה התעופה של קאבול וביקשו לברוח מאפגניסטן באוגוסט, סוכנות הביון האמריקאית CIA פתחה כניסה אחורית לשדה במרחק של כ-3 קילומטר משם, על הגדר הצפונית של השדה.

השער מוכר בכמה שמות קוד, כולל שער התהילה ושער החירות, והכניסה הסודית הזו, שבעבר לא דווח עליה, הייתה כל כך סודית שאפילו טליבאן לא היה מודע לקיומה. היא מוקמה מול תחנת דלק ונוהלה בידי פעילי CIA וכוח דלתא והשומרים עליה היו חברים ביחידה אפגנית צבאית למחצה בשם 02, שעברו אימונים בידי ה־CIA. בטיסות האחרונות פונו שומרים אלה לצד האמריקאים.

"תחנת הדלק הייתה המקום בו האנשים שלנו היו פוגשים אפגנים שרצו לעזוב", אמר פעיל לשעבר ב־CIA.

בתחילה, שימש השער הסודי להברחת אנשים בעדיפות גבוהה עבור ה־CIA, כולל נכסים מודיעיניים, סוכנים מקומיים ומשפחותיהם ורשימה של אנשים בעלי חשיבות שנשלחה מהבית הלבן. אחר כך, הורחבה הכניסה הזו לשמש כצינור העיקרי במאמצי מחלקת המדינה ב־48 השעות האחרונות של משימת הפינוי האזרחית לעזור לאפגנים פגיעים שעבדו בשגרירות ארה"ב ואחרים שלא הצליחו לעבור במחסומים של טליבאן, שחסמו גישה לשדה התעופה.

הכניסה המאולתרת נוצרה ממחסומי חול, חוט תיל וקירות מבטון מזוין שהושמו שם על ידי מלגזה כדי לספק שכבת הגנה למפעילי המעבר.

האפגנים שעברו דרך השער, בין אם ברגל או באוטובוסים, עברו חיפוש מאחורי קירות הבטון ואז היו מוסעים כמה מאות מטרים ועל גבי גשר אל תוך בסיס אמריקאים שבעבר היה מכונה מכנה אלברדו, והיה חלק ממערך הבניינים של שדה התעופה. מאוחר יותר פתח ה־CIA שער שני סודי בגבול הצפוני של השדה. ב־CIA סירבו להגיב לכתבה זו. תפקיד הסוכנות בתפעול הגשר תואר על ידי בכירים אמריקאים בהווה ובעבר, וגם על ידי עמותות שהיו מעורבות במאמצי הפינוי. במחלקת המדינה סירבו להגיב על תפקידה של סוכנות הביון.

"בכל יום נתון, לא ידענו אם נעביר בשער 100 אנשים או 5,000 אנשים"

ג'ון בס, לשעבר שגריר ארה"ב לאפגניסטן שנבחר להוביל את מאמצי הפינוי, תיאר את הקשיים שבעבודה עם הטליבאן, ובהתמודדות עם קהלים גדולים של אנשים נואשים שכולם ביקשו להגיע לשדה התעופה דרך כמה מחסומים בודדים. "ובכן, בכל יום נתון, לא ידענו אם נעביר בשער 100 אנשים או 5,000 אנשים", אמר בס.

מחלקת המדינה ארגנה שאמריקאים ותושבי קבע ייכנסו לשדה התעופה דרך אוטובוסים על כביש שעבר דרך משרד הפנים הסמוך, תהליך שהצריך מעבר במחסומים של טליבאן. מאמץ להעביר אפגנים באותו מסלול נתקל במכשולים לאחר שהטליבאן דרש רשימת שמות, והכה והטריד את הנוסעים האלה.

מסלול שער התהילה הפך לפעיל יותר ביום חמישי ה־26 באוגוסט, יותר משבוע אחרי שהטליבאן כבש את קאבול, לאחר שצוות של מחלקת המדינה עשה מסע ומתן על הסכם עם ה־CIA להשתמש במעבר לפינוי צוות שגרירות ארה"ב ומשפחותיהם ב־48 השעות האחרונות של מאמץ פינוי האזרחים. נאמר לעובדי השגרירות וקרוביהם להתאסף במקומות סודיים מחוץ לעיר ולעלות על אוטובוסים שייקחו אותם לשדה התעופה.

שלושת האוטובוסים הראשונים נקבעו לשעות הבוקר על מנת לבחון אם התוכנית עובדת. בסופו של דבר, כ־40 אוטובוסים נוספים היו צפויים להעביר אנשים בהמשך היום וביום שישי.

"רק אל תחשפו את סוד קיומו של השער"

עבדול, שביקש לא להשתמש בשמו המלא על מנת להגן על קרובים שעדיין נמצאו באפגניסטן, היה בין הראשונים שהצליח לעבור עם משפחתו. הוא עובד במשרד השירותים הכלליים של שגרירות ארה"ב ועזר לקבוע זמני נסיעה לדיפלומטים אמריקאים. הוא ניסה ונכשל כמה פעמים להגיע לשדה התעופה עם אשתו, שהייתה בחודש התשיעי להיריון, ועם שני ילדיהם הקטנים.

עמיתיו האמריקאיים לשעבר אמרו לו שיש תוכנית להבריח אותם דרך אוטובוסים. נאמר לעבדול להגיע לנקודת מפגש בפאתי העיר ולחפש אוטובוס עם הסימון 404 M 98311 KBL. הם מצאו את האוטובוס, עלו עליו ותוך זמן קצר החלו בנסיעה לשדה התעופה. הנסיעה ארכה כחצי שעה.

לאחר שעברו דרך השער הסודי, לקח עוד ארבע או חמש שעות לעבור במחסומים שונים בתוך השדה והמשפחה מילאה טפסים ועברה בדיקות ביומטריות. בערך בשעה 2 בלילה, עלו על מטוס תובלה צבאי יחד עם יותר מ־600 איש אחרים. המטוס המריא לגרמניה. אשתו ההרה קיבלה מושב, לצד כמה נוסעים אחרים חולים או נשים בהיריון. שאר האנשים עמדו בטיסה בת 12 השעות לגרמניה, בלי מזון או מים.

סם ארונסון, פקיד פוליטי במחלקת המדינה, היה בשער התהילה בתפקיד ביום המבצע. כשהאוטובוסים הראשונים הגיעו ללא תקלות, שאל אם יוכלו להביא משפחות מהרחוב. "רק אל תחשפו את סוד קיומו של השער", אמר המפעיל, על פי ארונסון.

הוא התקשר למטה המבצעי המשולב, בו אנשי מחלקת המדינה וצבא ארה"ב שהו ביחד בתוך הטרמינל בשדה התעופה של קאבול, ואמר להם ששכנע את מפעילי השער להביא גם משפחות ברגל. עמיתיו של ארונסון החלו להתקשר לאפגנים שהיו ברשימה ארוכה של אנשים שקיוו להתפנות ובמקרים רבים ביקשו עזרה מארגוני סיוע, מהקונגרס ומחיילים לשעבר שיעזרו להם.

המשפחות קיבלו הוראות מפורטות איך להגיע לאזור השער של ה־CIA ונאמר להם ללבוש בגדים מסוימים שיאפשרו לארונסון ולמתרגם שלו לזהות אותם. הוא הביא 13 משפחות, סה"כ 52 אנשים ביום חמישי, 26 באוגוסט, לפני שהשער נסגר באופן זמני אחרי הצהריים בגלל אזהרות שצפויה עליו מתקפה.

זמן קצר לאחר מכן, פיצוץ בשער אבי הצפוף של שדה התעופה הרג 13 חיילים וחיילות אמריקאים והביא לעצירה כמעט מוחלטת של מאמצי הפינוי האמריקאיים ביום שישי. כל השערים העיקריים נסגרו. כמה אזרחים אמריקאים ומחזיקי גרין קארד הועברו דרך הכביש שליד משרד הפנים. רק השער של ה־CIA נותר פתוח לאפגנים ולמשפחותיהם. פינויי אזרחים אמורים היו להיגמר בשעה שש בבוקר בשבת, 28 באוגוסט, בוקר המחרת.

עד הערב, הומיירה קאדרי, סופרת מפורסמת מקאבול שגרמה לשערורייה באפגניסטן לאחר שפרסמה ספר ששמו "לרקוד במסגד", איבדה תקווה שתפונה יחד עם בנה בן ה־8. היא כבר התכוננה להישאר במדינה ולפעול למען זכויות הנשים.

אבל בערך ב־6:30 בערב ביום שישי קיבלה טלפון מארונסון, שהורה לה לצאת מיד לכיוון שדה התעופה. ארונסון הגיע לשער עם מתורגמן לשפת דארי בשם מוסטפה פופאל בדיוק בזמן שנשמעה ברחבי קאבול הקריאה לתפילות הערב. הם אישרו ששתי משפחות אפגניות הצטרפו זו לזו והיו בנקודה.

כשפעילי ה־CIA הודיעו שיש אישור להתקדם, ארונסון הבהב בפנס דרך צורת ווי שעשה באצבעות, ואז פופאל צעק להם שהם יכולים לעבור. בתוך הבלבול כתוצאה מזה, החיילים האפגנים שתפקידם היה להגן על אנשי CIA בשער הסודי ירו באוויר יריות אזהרה. כולם צעקו שיש לתת למשפחה לעבור והם עברו סוף סוף.

קאדרי ובנה היו בין האחרונים שעברו דרך שער התהילה.

צרו איתנו קשר *5988