"השוק השתנה לרעה": מייסד חברת האוטוטק ארבה מתקשה לישון בשקט גם אחרי ההגעה לנאסד"ק

חברת האוטוטק ארבה רובוטיקס צלחה בקושי את המיזוג ל-SPAC לפי שווי של כחצי מיליארד דולר • היזם והמנכ"ל קובי מרנקו מספר על השוק שהשתנה לרעה ("אמרו לי שעד כריסמס נהיה ציבוריים, אבל שכחו לספר איזה כריסמס”), על הפעולות שנדרשו ועל התחושה לאחר המיזוג

קובי מרנקו, מנכ''ל Arbe / צילום: דיוויד גראב
קובי מרנקו, מנכ''ל Arbe / צילום: דיוויד גראב

הושלם המיזוג של חברת ארבה רובוטיקס ל-SPAC והיא החלה להיסחר בנאסד"ק ביום שישי האחרון, תחת הסימול ARBE. ארבה רובוטיקס (Arbe Robotics) מספקת פתרונות לרדארי הדמיה בשוק הרכב והיא מתמזגת לחברת ה-SPAC האמריקאית ITAC לפי שווי חברה של 525 מיליון דולר, לאחר שבעלי המניות ב- SPAC אישרו את העסקה.

חברות SPAC הן חברות ללא פעילות, שמגייסות כסף מהציבור במטרה למזג חברה קיימת תוך פרק זמן מוקצב מראש. על המיזוג של ארבה, שעדיין רושמת הכנסות מהותיות ומייצרת הפסדים (בדומה ליתר חברות האוטוטק הישראליות שמוזגו השנה ל-SPAC) דווח בחודש מרץ. באותה עת נכתב כי היקף הגיוס במסגרת המיזוג יהיה 176 מיליון דולר - 76 מיליון דולר מכספי ה-SPAC ו-100 מיליון דולר במסגרת הנפקה פרטית, שבמשקיעים בה גם איל וולדמן, שהקים וניהל את ענקית הטכנולוגיה מלאנוקס.

לפי הדיווח הנוכחי, מתברר כי סך הגיוס צומצם ל-118 מיליון דולר, מתוכם 18 מיליון דולר בלבד מכספי ה-SPAC. המשמעות היא שבדומה לחברות אוטוטק ישראליות אחרות שמוזגו לספאקים לאחרונה, גם כאן שיעור הפדיון של בעלי מניות ה-SPAC היה גבוה (כ-75%). כלומר, רוב בעלי המניות ב-SPAC העדיפו לקבל בחזרה את כספי ההשקעה שלהם ולא להשתתף בעסקת המיזוג.

עובדי ארבה / צילום: דיוויד גראב
 עובדי ארבה / צילום: דיוויד גראב

"סיימנו תהליך ארוך, מתיש וסיזיפי"

ארבה הוקמה ב-2015 על-ידי קובי מרנקו המכהן כמנכ"ל; ד"ר נועם ארקינד, מנהל הטכנולוגיות הראשי; ועוז פיקסמן, מנהל התפעול הראשי. מרנקו, בן 49, ניהל בעבר את חברת התוכן הסלולרי לוגיה, הקים וניהל את קרן ההון סיכון תיא ונצ'רס, שימש כסמנכ"ל כספים בחברת החדשות של ערוץ 10, והיה בעבר הרחוק כתב לענייני ביטחון בחברת החדשות של ערוץ 2. מרנקו הוא גם היה אחד ממייסדי חברת הפרסום הדיגיטלי טפטיקה (כיום טרמור) הנסחרת כיום בוול סטריט ובלונדון.

ארבה, שאותה הוא מנהל כיום, מפתחת צ'יפ לרדארי הדמיה לרכב; החיישן שהיא פיתחה מאפשר לספק תמונה ברזולוציה גבוהה ב-4 ממדים, ובכך הפתרון שלה מתאים הן לאפליקציות של בטיחות (בלימת חירום) והן לעולם הרכב האוטונומי בעתיד.

לפי נתוני IVC, החברה גייסה עד כה 54.5 מיליון דולר ב-5 סבבי גיוס, ובין המשקיעים בה נמצאים פלטפורמת ההשקעות iAngels של מור אסיא ושלי הוד מויאל (המחזיקה לפי הערכות ב-15% מהמניות), Catalyst CEL ,אוורקראוד, ו-O.G. Tech של אייל עופר. ב-2020 הכנסות החברה הסתכמו ב-332 אלף דולר בלבד והיא רשמה הפסד נקי בסך 15.6 מיליון דולר.

השלמת העסקה מגיעה בתקופה לא קלה לשוק הספאקים בוול סטריט - השוק, שהיה לוהט עד לפני מספר חודשים, הצטנן. מספר ההנפקות ירד, שיעורי הפדיון של משקיעים עלו, וגם חברות רבות שכבר השלימו את המיזוגים שלהן הציגו תשואות חלשות למדי במסחר בשוק, כנראה משום שמשקיעים העריכו שהן הגיעו לשוק בשווי מנופח.

"היום, כשאחד מבעלי המניות שאל אותי איך אני ואיך העסקה, אמרתי לו 'בסדר גמור - העסקה בסדר ואני גמור'", צוחק מרנקו בשיחה עם גלובס. "כשהתחלנו את התהליך, הבנק שלנו, וולס פארגו, הבטיח לנו שעד כריסמס נהיה ציבוריים, אבל שכח לספר איזה כריסמס. התהליך התארך הרבה יותר מהצפוי, ולאורך הזמן השוק השתנה.

"בשורה התחתונה, מבחינתנו, למרות תהליך ארוך, מתיש וסיזיפי, אנחנו מגיעים לקו הסיום עם התוצאה שייחלנו לה - גייסנו את הכסף שאנחנו צריכים כדי לנצח במשחק הזה, כ-120 מיליון דולר. לפי התחזית הפסימית שלנו אנחנו צריכים 50 מיליון דולר להגעה לאיזון כשהמכירות יעלו על ההוצאות, כשבחברות כמו שלנו רוב ההוצאות הן פיתוח. אז בסופו של דבר קיבלנו יותר כסף ממה שהיינו צריכים".

עדיין שיעור הפדיון בקרב בעלי מנות ה-SPAC גבוה.
"זה יחסית שולי, כי ב-SPAC בעסקה שלנו מלכתחילה היו 75 מיליון דולר, כלומר זה SPAC קטן, והערכנו כבר בתחילת התהליך שמעל 50% יפדו. על רקע הסנטימנט בשוק בחודשיים האחרונים, שיעור הפדיון הממוצע בספטמבר היה 89%, אז אצלנו זה היה פחות. אם נסתכל על התחשיב הכללי של הכסף, אז חשבנו שיהיו לנו עוד 15-17 מיליון דולר בקופה, זה יחסית בשוליים. בספאקים של 100-200 מיליון דולר, פדיון גבוה משפיע מאוד, אבל אצלנו יש גם גיוס של 100 מיליון דולר ב-PIPE, כך ששיעור הפדיון זו הערת שוליים".

חיפוש:
- חברה שווי (במיליוני דולרים) שינוי בשווי מאז המיזוג (בקירוב) פעילות
1איירון סורספלטפורמה
לשוק האפליקציות
10,7074%-
2פיונירפינטק2,77316%-
3טאבולההמלצות תוכן1,94725%-
4סלברייטמודיעין דיגיטלי1,78326%-
5ולנסשבבים64641%-
6אוטונומואוטוטק65647%-
7אינוויזאוטוטק69450%-
8היפוביטוח דיגיטלי2,49350%-
9טוקספייסטיפול נפשי וירטואלי56959%-
10REEאוטוטק1,25060%-
הצג עוד

"600 ספאקים יצאו לשוק שהיה תחת קלקול"

בחודשים האחרונים, "מאז שהבנתי שהשלמת העסקה לא תהיה 'הליכה בפארק'" כהגדרתו, מרנקו נמצא בניו יורק ונפגש עם משקיעים. לדבריו, "אם אני רוצה מחר בבוקר לגייס בשווי הזה עוד 20-30 מיליון דולר, יש שלוש קרנות שישמחו לתת לי את הכסף, אבל יש לנו מספיק. נעבוד קשה בשנה הקרובה, נגדיל את החברה ונעלה את השווי".

לדבריו, "המשקיעים הבינו ששווי החברה הוגן, על הצד הנמוך אפילו. כשיצאתי לשוק, משקיעים שאלו אותי למה לא לגייס בשווי של מיליארד דולר. אמרתי שאני לא מאמין שהחברה שווה עכשיו מיליארד דולר, ואני לא מוכר מניה במחיר שלא אקנה בעצמי. אני עצמי השתתפתי ב-PIPE ואני חושב שמי שקנה בו מניות יראה אפסייד ב-12-24 חודשים הקרובים".

מניות אוטוטק מישראל נחתכו לאחרונה בעשרות אחוזים לאחר שמוזגו ל-SPAC. לא חששת בשום שלב לגורל העסקה?
"גם עכשיו, כשהכול חתום ויש אישור של הנאסד"ק, אני עדיין חושש - אנחנו אוהדי הפועל רואים תמיד ליתר ביטחון את השידור החוזר. לקחתי שלושה ילדים ואת זוגתי וטסנו כמעט בהחלטה של רגע לארה"ב, ואני יושב פה מהבוקר עד הערב כדי לתת מה שאפשר כדי לנצח את הקרב. זה לא היה פשוט, היה היפוך משמעותי של המגמה".

מרנקו מנתח את שוק ה-SPAC ולא חוסך ביקורת: "אני חושב שמה שקרה בשוק הספאקים, זה שהשוק יצר מסגרת שבה כל מי שמשקיע ב-SPAC זה שחקני ארביטראז'. הם השקיעו ב-SPAC, פדו את הכסף ונשארו עם כתבי אופציות (warrants), ובגלל שבנקאי השקעות דחפו חברות לספאקים, זה איפשר למשקיעים לפדות ולהישאר עם האופציה ביד. זה שוק מקולקל, ו-600 ספאקים יצאו לשוק תחת הקלקול הזה. בהתחלה הייתה חגיגה והיו פחות פדיונות כשהמניות רצו קדימה, אבל אז הבינו שיש קלקול והתחילו פדיונות, הבינו שחלק מהספאקים יצאו במחירים לא ריאליים, וכל הדבר הזה ירד. מה שקורה בשוק זה תיקון, ובספאקים החדשים שיוצאים מי שעושה פדיון מאבד גם את האופציות. זה יסדר את המודל. בשוק ההון, כשיש פרצה כולם רצים, אז מסדרים את הפרצה וזה נהיה הגיוני".

לדבריו, הוא זיהה את הקלקול בשוק בשלב מוקדם, ולכן הקפיד על PIPE חזק עם משקיע עוגן, M&G Capital "שמנהל קרנות פנסיה בבריטניה מאז שוויקטוריה הייתה המלכה". מרנקו מספר שמי שמוביל את ההשקעה שם שלח לו בשבוע האחרון הודעות הרגעה, "אל תדאג, אנחנו איתך לטווח הארוך, זו תהיה חברה של 15 מיליארד דולר".

"שוק ההשקעות הפרטיות באוטוטק חטף שפעת"

בדיעבד, היית חוזר על התהליך?
"חוכמת הבדיעבד מיותרת בעיניי. ההחלטה התקבלה כששוק ההשקעות הפרטיות בעולם האוטוטק קצת חטף שפעת והיה נראה שהשוק הציבורי יותר פתוח לזה. בוודאי היום כשאני רואה חברות דומות שמגייסות 100 מיליון דולר בשווי של מיליארד דולר, אולי הייתה דרך יותר קלה. בשורה התחתונה, אם הייתי צריך להחליט היום אם לגייס 120 מיליון דולר בשוק הפרטי או באותו שווי בשוק הציבורי - אני חושב שיש ערך לעסקה הציבורית, ובטווח הארוך היא תעזור לנו לנצח. בשוק הציבורי יש יכולת לגייס בטווח זמן קצר, לעשות מהלכים חדים ומהירים במיזוגים ורכישות, אז יש יתרון להיות ציבורי. כמובן, זה גם בא עם אינסוף חסרונות".

מה נותנת היום ארבה רובוטיקס ללקוח, מה היתרון שלה?
"אנחנו נותנים ללקוחות את הצ'יפ הכי מתקדם שיש היום לעולם הרדאר, שבעזרתו הם בונים חיישן שמסוגל לספק תמונה כמעט ברמה של מצלמה, אבל עם כל היתרונות של רדאר, בכל תנאי תאורה ומזג אוויר, לטווח של 350 מטר ואף יותר.

"רדאר, בניגוד למצלמה, הוא בעל 4 ממדים, הוא יודע לבחון את המרחק בין הרכב לאובייקטים שונים, וגם את המהירויות היחסיות של האובייקטים. בזכות החיישן שלנו הרכב מקבל זאת בזמן אמת. אם צריך בלימת חירום - אם ילד קופץ לכביש - הרכב מזהה. כמובן, אם רוצים זה יכול להתאים גם לכל אפליקציה של נהיגה, עם או בלי ידיים (רכב אוטונומי). זה נותן את הפתרון".

קובי  מרנקו

אישי: בן 49, בזוגיות + 3 מתגורר בתל אביב
מקצועי: מנכ"ל וממייסדי ארבה רובוטיקס. ניהל את חברת התוכן הסלולרי לוגיה, הקים וניהל את קרן תיא ונצ'רס, שימש כסמנכ"ל כספים בחברת החדשות של ערוץ 10, ובעבר הרחוק כתב ביטחון בערוץ 2. ממייסדי חברת הפרסום הדיגיטלי טפטיקה (טרמור) הנסחרת בוול סטריט ובלונדון.
עוד משהו: משקיע בחברות הייטק שונות

ארבה רובוטיקס

תחום עיסוק: מפתחת צ'יפ לרדארי הדמיה לרכב שמשמש לאפליקציות בטיחות (בלימת חירום), ולעולם הרכב האוטונומי בעתיד
היסטוריה: הוקמה בשנת 2015 על ידי קובי מרנקו (מנכ"ל), ד"ר נועם ארקינד (CTO) ועוז פיקסמן (COO).
עד המיזוג ל־SPAC גייסה 54.5 מיליון דולר. ובין המשקיעים בה: תיא ונצ'רס Canaan, iAngels, אוורקראוד, OG Tech ואחרים. לאלה הצטרפו בהשקעה הנוכחית - איל וולדמן, M&G, טקסס ונצ'רס ו־Varana
נתונים: פועלת מתל אביב ומעסיקה 105 עובדים, 87 מהם בתחומי המו"פ. הכנסותיה ב־2020: 332 אלף דולר, עם הפסד נקי של 15.6 מיליון דולר.