ישראל רחוקה מאוד מהתואר "המדינה המחוסנת בעולם"

מי היא המדינה "המחוסנת ביותר בעולם"? לפי חלק מהח"כים באופוזיציה התשובה ברורה: ישראל. "1,250 נפטרים במדינה המחוסנת בעולם!", זעק ח"כ מיקי זוהר (ליכוד) במשדר מיוחד של חדשות 12. יו"ר מפלגת הציונות הדתית, בצלאל סמוטריץ’, חזר על הטיעון בציוץ בטוויטר, ואף הרחיב אותו: "ישראל, המדינה המחוסנת ביותר בעולם, מובילה את העולם גם במספר המתים לנפש". המסקנה ברורה: למרות שישראל מחוסנת יותר מכולם נרשם בה מספר גבוה במיוחד של מתים. יש עדות ברורה יותר לכישלון המדיניות של הממשלה הנוכחית?

אל הטיעון של סמוטריץ’ שלפיו ישראל מובילה את העולם במתים לנפש מקורונה נחזור בהמשך, אבל לפני כן: האם ישראל היא אכן "המדינה המחוסנת בעולם"? כפי שנראה מיד לא מדובר בבדיקה טריוויאלית, ולכן פנינו קודם כל לשני הח"כים בניסיון להבין על מה נסמכת קביעתם.

זוהר נמצא בחו"ל ולא היה באפשרותו להגיב. הדובר של סמוטריץ’ שלח לנו כתבה מגלובס ופרסום של משרד הבריאות ששניהם מצדיקים את טענתו. אלא שהמקורות הללו הם מדצמבר 2020 וינואר 2021 בהתאמה - תחילת מבצע החיסונים בישראל, שכידוע הקדימה בראשית הדרך את כל העולם. ברור שאין טעם לדבר מצד אחד על מספר המתים הגבוה כעת, ומצד שני לנפנף בנתונים על מצב החיסונים בעבר.

מהו מצב החיסונים בישראל כעת בהשוואה לעולם? כפי שנראה בשורות הבאות, התשובה אינה טריוויאלית. יחד עם זאת, אפשר לקבוע שההגדרה של ישראל כ"מחוסנת ביותר בעולם" היא כבר אינה נכונה.

המדד הראשון: כמה אנשים התחסנו?

המדד ששימש כמדד ההשוואתי העיקרי בתחילת הדרך - ועדיין משמש להשוואה באתר של רויטרס - הוא שיעור האנשים שקיבלו לפחות מנה אחת של החיסון. במדד הזה ישראל היא לא הראשונה, אלא דווקא איחוד האמירויות הערביות, עם 95% מהאוכלוסייה בת 10 מיליון הנפשות. ישראל נמצאת רק במקום ה-22, עם 67% אנשים שקיבלו לפחות מנה אחת, כשלפניה, למשל, פורטוגל שבמקום השני (86%), קובה במקום השלישי (83%), ועוד מדינות רבות, חלק גדול מהן ממערב אירופה.

היתרון במדד הזה הוא בכך שניתן באמצעותו לדעת כמה אנשים התחילו לפחות לפתח נוגדנים לקורונה בכל מדינה, בלי להיכנס לשאלות של סוג החיסון או שינויים בפרוטוקולים בשל החלמה וכדומה. אבל זה גם החיסרון שבו: קובה שבמקום השלישי מחסנת בחיסון שפותח על ידה, ולא ברור איך הוא עומד ביחס לחיסונים המערביים. הבריטים החליטו לתת את שתי המנות של פייזר במרווח גדול זו מזו, האם הם מחוסנים באותה רמת אפקטיביות כמו ישראלים שקיבלו את שתי המנות לפי פרוטוקול החברה?

המדד השני: כמה מנות חולקו?

עוד דרך לבדוק, כפי שעושים למשל ב-CNN, היא לספור כמה מנות חיסון חולקו בסך הכל ולחלק בגודל האוכלוסייה. גם במדד הזה ישראל אינה הראשונה בעולם, אבל כאן מצבה כבר טוב בהרבה. אם מנטרלים מהדירוג מדינות זעירות, מגלים שגם אותו מובילה איחוד האמירויות עם 202 מנות שחולקו לכל 100 איש, ואחריה קובה ואורגוואי. ישראל נמצאת כאן במקום הרביעי עם 174 מנות ל-100 נפש.

אבל לפני שממהרים לשמוח, גם בהשוואה הזאת יש כמובן בעיות. ברור למה המדד הזה מיטיב עם ישראל, שחילקה כבר כ-3.6 מיליון מנות שלישיות ("בוסטר") של פייזר. אך המנות הללו הרי ניתנות רק בחלוף זמן מסוים מהמנה השנייה, ובחלק גדול מהמדינות הן עדיין לא נדרשות. במקרה כזה ה"בוסטר" מעלים אוכלוסיות שלא מתחסנות, וסופר פעם נוספת את מי שמיהרו לקבל את שתי המנות הראשונות. בנוסף, לא כל החיסונים דורשים שתי מנות (או שלוש). החיסון של ג’ונסון אנד ג’ונסון, למשל, ניתן כרגע רק במנה אחת.

המדד השלישי: כמה התחסנו באופן מלא?

המדד האחרון בוחן כמה אנשים קיבלו את כל המנות הרשומות בפרוטוקול החיסון שאותו נטלו. במדד הזה השתמשו במאגר הנתונים Our World in Data של אוניברסיטת אוקספורד, ועל בסיסו מפרסם "הניו יורק טיימס" מדד משלו. גם במדד הזה, צר לנו לאכזב את הקוראים, ישראל לא ראשונה. מי שנמצאת כרגיל בראש היא איחוד האמירויות עם 85%, ואחריה פורטוגל, סינגפור ועוד רשימה ארוכה של מדינות. ישראל מופיעה רק במקום ה-27 עם 63% מהאוכלוסייה שחוסנה באופן מלא.

  

המדד הזה הוא לכאורה המדויק ביותר, שכן הוא מאפשר לראות כמה אנשים מחוסנים באופן המקסימלי שמאפשר להם החיסון שאותו נטלו. אבל גם פה יש אותיות קטנות: במאגר של אוקספורד מבהירים שמחלימים שקיבלו מנת חיסון אחת משתיים לא נספרים, כדי "למקסם את ההשוואתיות" בין המדינות. כלומר, למדינה בה רבים נדבקו לפני שחוסנו יש תקרת התחסנות נמוכה יותר. וגם: האם ישראלי שחלפה חצי שנה מיום קבלת המנה השנייה שלו נחשב מחוסן במלואו? לפי המדדים כן, אבל לפי ישראל עצמה הוא כבר חייב לקבל מנה שלישית.

מספרים זה לא הכל: מי במצב טוב יותר?

ואחרי הכל, יש גם שאלות שמספרים לבדם לא יכולים לענות עליהן. חלק מהן הזכרנו כבר. למשל, מי במצב טוב יותר: ישראלי שקיבל שתי מנות של פייזר בהפרש של שלושה שבועות, כפי שממליצה החברה, או בריטי שקיבל את שתי המנות בפער של שמונה שבועות? הבריטים, אגב, מעריכים שהשיטה שלהם מציבה אותם בעמדה טובה יותר.
שאלה אחרת היא האפקטיביות של החיסונים: האם מדינה שהתחסנה רק באסטרהזניקה נמצאת במצב זהה למדינה שחיסנה באותם אחוזים אבל רק בפייזר? ומה עם מדינות שהחליטו לערבב בין חיסונים?

וישנו גם עניין הגיל: בישראל האוכלוסייה צעירה יותר ביחס למערב, כך שגם אם נחסן את כל מי שזכאי לחיסון, השיעור הגבוה של בני ה-12 ומטה ימנע מאיתנו לעקוף מדינות מבוגרות יותר. זה לא משהו שמדיניות של ממשלה יכולה לשנות.

מדד המתים: איפה אנחנו ואיפה ה־OECD?

אז ישראל היא לא המדינה המחוסנת בעולם, אבל מה לגבי טענתו של סמוטריץ’ על מספרי המתים לנפש? כאן עולה נקודה מעניינת ששווה להתעכב עליה. הח"כ לא הבהיר זאת בצורה מפורשת, אבל מההקשר שבו נכתבו הדברים אפשר להניח שהוא מתכוון למצב מאז השבעת הממשלה החדשה. בפרק הזמן הזה, כשלושה וחצי חודשים, מציגה ישראל נתון קשה של 158.5 מתים לכל מיליון נפש. לא, זה לא הופך אותה למובילה במדד הזה, אבל כן הציב אותה עד לאחרונה בעשיריה הראשונה והלא מחמיאה מבין מדינות ה-OECD, כשכעת המיקום הוא 11. ממוצע המדינות בארגון בתקופה שמאז הקמת הממשלה נמוך משמעותית מהנתון אצלנו, ועומד על 125.8 מתים למיליון נפש.

כל זה אכן קורה בעידן שבו כבר יש חיסונים, שישראל הייתה מהראשונות לקבלם, ולאחר שבימי הממשלה הקודמת, שבראשה עמד נתניהו, המצב היה כמעט הפוך: ישראל דורגה אז במקום העשירי מהסוף מבין מדינות ה-OECD.

כמובן שגם כאן התמונה מורכבת וצריך להיזהר ממסקנות נמהרות (למשל, הגל הרביעי הגיע לשיאו בימי הממשלה הנוכחית אך נולד בימי הממשלה הקודמת). אחרי הכל, כפי שכבר הראינו, לפעמים המספרים היבשים לא מספרים את כל הסיפור.