האם גם בישראל עלולים צרכנים להישאר ללא חשמל בגלל זינוק במחיר הגז

הזינוק המטאורי במחירי הגז בבריטניה ובשאר מדינות מערב אירופה, מעורר כצפוי גל של ביקורת ציבורית וקריאות לממשלות לעשות חשבון נפש. לצד הביקורת על התלות ברוסיה ועל ההייפ המוגזם סביב המעבר לאנרגיות ירוקות יש גם מי שטוענים נגד מהלכי ההפרטה שנעשו במשק החשמל בבריטניה.

במוקד הביקורת עומדות ספקיות החשמל לצרכנים הביתיים, שרבות מהן הגיעו לסף קריסה בגלל זינוק מחירי הגז ועלות החשמל שהן רוכשות מצד אחד, וחוסר אפשרות החוקית להעלות את תעריף חשמל לצרכנים מהצד השני. עיקר הביקורת מופנית לרגולטור, שקרא לצרכנים לבחור בחברות המציעות את התעריפים הזולים ביותר מבלי לוודא שלחברות האלה תהיה יכולת עמידות בזעזועי מחירים (למשל באמצעות גידור או חוזים ארוכי טווח).

מבחינת צרכני החשמל בישראל לא מדובר בוויכוח תיאורטי. פתיחת שוק אספקת החשמל לתחרות מגיעה עכשיו גם לישראל, וחברות כמו הוט, סלקום ופזגז כבר מנסות לשכנע צרכני חשמל ביתיים לעבור לרכוש את החשמל באמצעותן. האם יש חשש שגם צרכנים בישראל ימצאו את עצמם ללא חשמל בגלל זינוק בלתי צפוי במחיר הגז?

התחרות לא תמיד עובדת

כשלי הפתיחה לתחרות של שוק החשמל הם מהלקחים המרכזיים שעולים מניתוח מעמיק שפרסם סר דיטר הלם, מומחה למדיניות אנרגיה מאוניברסיטת אוקספורד. הלם סבור שהרגולציה בבריטניה שגתה כששמה דגש גדול מדי על הוזלת עלות החשמל לצרכנים על חשבון העמידות של הספקים.

"שרים, פקידים בכירים ורגולטורים שכחו שמערכות הן יותר מסכום החלקים שלהן, ושביטחון האספקה הוא אינטרס ציבורי ולא פרטי", כתב הלם בבלוג שלו השבוע. "הם (השרים והרגולטורים - ע"ב) החלו להאמין שהתחרות תעבוד תמיד. ממש כמו בסלוגן של ג'ורג' אורוול 'ארבע רגליים טוב, שתי רגליים רע' מהספר חוות החיות. כך הפכה גם המחשבה 'תחרות זה טוב, תכנון זה רע' לנחלת הכלל".

  

בעקבות מהלכי הפתיחה לתחרות של משק החשמל בבריטניה, עבר מקטע אספקת החשמל לצרכן לידיהם של כ-70 ספקי חשמל פרטיים. המחדל העיקרי של הרגולטור, טוען הלם, היה כשאיפשר לספקים הפרטיים לרכוש את כל החשמל שלהם מהיצרנים בשוק הספוט (שוק החוזים לאספקה מיידית). ההסתמכות הזו גרמה לספקים להיות חשופים במידה כמעט מוחלטת לתנודתיות במחירי הדלקים לייצור החשמל, מבלי שיוכלו להעלות מהצד השני את תעריף החשמל לצרכנים.

הרגולטור היה צריך לדרוש מספקי החשמל להבטיח לעצמם גידור כלשהו על עלות החשמל שלהם, או לדרוש מהם להחזיק מלאי גז שיספיק לייצור חשמל למספר שבועות - אבל לא התעקש על-כך מחשש שהעלות הנוספת תתגלגל בסופו של דבר לצרכנים ותייקר את המחירים.

"כל מה שקרה היה צפוי", כותב הלם, "ההתנהגות של רוסיה, הזינוק במחירי הגז, התלות המוחלטת בשוק הספוט - אבל מקבלי ההחלטות נרדמו ליד ההגה".

בישראל מסתכלים לכיוון אירופה

שוק החשמל בישראל עומד לקראת פתיחה לתחרות דומה לזו שנעשתה בבריטניה. הסכם הרפורמה שנחתם עם חברת החשמל לפני שלוש שנים מאפשר למדינה להכניס תחרות למקטע האספקה, החוליה האחרונה בשרשרת ייצור החשמל והולכתו. חברת החשמל תוכל להתחרות בספקים רק לאחר שאלה יגיעו לנתח שוק של 40%.

בחודש יולי חגגו במשרד האנרגיה וברשות החשמל את העובדה ש-18 חברות עסקיות - ובהן הוט, סלקום, חברות דלק ואנרגיה מובילות - נרשמו לפיילוט של מכירת חשמל ישירות לצרכנים. הפיילוט החל בספטמבר תחת הבטחות ל-7% הנחה בתעריף החשמל לכל צרכן שיעבור לספקים הפרטיים. המרווחים צרים והספקים בונים את המודלים העסקיים שלהם על כך שיצליחו לשכנע את צרכני החשמל לעבור לצרוך חשמל בשעות השפל. ואם זה לא יקרה? האם נראה גם כאן גל של פשיטות רגל או זינוק במחירים?

במשרד האנרגיה בטוחים שלנו זה לא יקרה. קודם כל כי זה כבר קרה. ב-2012 עמדה חברת החשמל לפני פשיטת רגל כשהמצרים עצרו את אספקת הגז והממשלה התערבה וחילצה אותה. היום, שוק הגז בישראל נמצא במקום אחר ומסתמך על הפקת גז ממאגרים מקומיים. האם תמר, לוויתן, וחבריהם כריש ותנין הם תעודת ביטוח מוחלטת בפני סערות כמו אלה שפוקדות את השוק האירופי? המציאות ההפכפכה במזרח התיכון עוד עלולה להפתיע.

עוד זווית

עוד לפני החשמל: כשהבריטים הפריטו את הרכבות

הפרטת שוק החשמל בבריטניה לא הייתה הדוגמה הראשונה שסיפקה לנו הממלכה המאוחדת למגבלות של פתיחת שווקים לתחרות. בשנות התשעים הפריטה ממשלתו של ג'ון מייג'ור, תלמידה ויורשה של מרגרט תאצ'ר, את מערכת הרכבות במדינה. ההצלחה של המהלך הזה היא שנויה במחלוקת עד היום.

מצד אחד נרשם גידול מרשים במספר הנוסעים ברכבת, אך מאידך נרשם זינוק במחירי הנסיעה ברכבות, בעיקר בשעות השיא של הבוקר. מצד אחד מעידים משתמשים רבים ברכבות על עיכובים ושירות לקוי, ומהצד השני הנוסעים בבריטניה אינם סובלים משביתות תכופות של עובדי הרכבת - כמו למשל בצרפת.

מה שאינו שנוי במחלוקת היא העובדה שהמפעילים הפרטיים לא השקיעו את הכסף הדרוש בתחזוקת מסילות הרכבת. הידרדרות מצבן של המסילות ומערכות האיתות הובילה לתאונות רכבות, וב-2001 לפשיטת רגל של חברת ריילטראק, הבעלים של המסילות ותחנות הרכבת הגדולות. ממשלת בריטניה נאלצה להלאים מחדש את התשתיות ולאחר מכן גם את האחריות על תחזוקת המסילות.

בישראל הפרטת הרכבת אינה נמצאת כלל על השולחן, כך שמבחינת נוסעי הרכבת בישראל החשש מטעויות הפתיחה לתחרות אינו קיים.