בעקבות עתירת גלובס: בג"ץ מורה לממשלה לנמק מדוע לא מפורסמים הפרוטוקולים מדיוני הקורונה

בג"ץ נגד תקנון הממשלה המורה על סיווג כל דיוני הממשלה כסודיות: בג"ץ קיבל את עתירת גלובס לפרסום פרוטוקולי הקורונה והורה לממשלה להסביר "מדוע לא יימסרו לעותרים תמלילים של ישיבות הממשלה וועדות השרים בקשר לניהול משבר הקורונה בישראל".

ארבעה חודשים לאחר שהתקיים דיון בעתירה לחשוף את הפרוטוקולים של דיוני הקורונה בממשלה - הנשיאה אסתר חיות והשופטים יצחק עמית וג'ורג' קרא הוציאו צו על-תנאי שיחייב את הממשלה להסביר למה לא לבטל את הסעיף המורה על סיווג כל ישיבות הממשלה כסודיות.

הנשיאה חיות אמרה בדיון שהתקיים ביוני לנציג הממשלה כי "חוק יסוד: הממשלה מלמד הפוך מהנוהג הקיים". חיות הוסיפה כי "הם (הממשלה - נ.ש.) לא מפעילים שיקול-דעת כל פעם מחדש, למרות שהחוק מאפשר הפעלת שיקול-דעת", וכי הטיעון של המדינה על אפקט מצנן הוא במדרג יותר נמוך ממעמד של חוק יסוד: הממשלה המאפשר שיקול-דעת.

למרות אמירות נוקבות אלה, ההחלטה התעכבה בחודשים האחרונים, והממשלה הנוכחית המשיכה את אותה מדיניות של חיסיון תמלילי הדיונים בעניין הקורונה.

העתירה יחד עם ערעור מינהלי הוגשו בינואר השנה על-ידי התנועה לחופש המידע, גלובס, שורת גופי תקשורת ועורכי הדין שחר בן מאיר ויצחק אבירם, לאחר הליך בבית המשפט לעניינים מינהליים שדחה את את הבקשה לחשיפת הפרוטוקולים.

גם ממשלה השינוי לא חשפה את הפרוטוקולים

ב-14 ביוני, יום לאחר השבעת הממשלה החדשה, התקיים הדיון בעתירה. הציפייה כי הממשלה החדשה תשנה את עמדתה ותאשר את פרסום הפרוטוקולים, לא התממשה.

הממשלה החדשה אימצה את תקנון הממשלה, והיא עומדת על חיסיון הדיונים. זאת בניגוד לעמדתו של שר הביטחון בני גנץ, שהביע בפני בג"ץ ובפני ראש הממשלה נפתלי בנט את עמדתו לפיה יש לאפשר שקיפות של דיוני הממשלה בנושא.

ב- 16 ליוני כתב גנץ בחשבון הטוויטר שלו כי פנה לבנט כדי שיקדם באופן מיידי את חשיפת הפרוטוקולים, והוסיף: "בזמן המאבק בנגיף נשחק אמון הציבור בהחלטות הממשלה, ובאותה תקופה נחשפו פרסומים חלקיים מדיונים שהתבססו על הדלפות מגמתיות. הגיע הזמן לחשוף את הפרוטוקולים, כדי שהציבור ייחשף לפעולות הקבינט והתנהלות הממשלה על-ידי שינוי תקנון הממשלה".

גורם בכיר בממשלה אמר לגלובס כי מדובר באיזון עדין, וכי טרם התקבלה החלטה. לדבריו, ״יש שיקולים לכאן ולכאן בחשיפת הפרוטוקולים. מצד אחד, זה אכן מגביר את השקיפות וחושף את המידע לציבור. מצד שני, אי-אפשר להיתמם - ברגע שהכול מתומלל וציבורי, הדיון הופך להיות מיועד למיקרופון, ושרים יחששו להציג עמדות לא פופולריות. כל שר יסתכל רק על ההיבט הציבורי והתקשורתי, ובמקום דיון ענייני נקבל מסיבות עיתונאים. זה ייראה כמו דיוני ועדות בכנסת, שחלק מהחברי הכנסת מגיעים אליהם בעיקר לצורכי פרובוקציה".

הצורך בחשיפה רק התחזק מאז הוגשה העתירה, וסוגיית החיסונים - שמלכתחילה כללה סוגיות של זכויות אדם - נהייתה מורכבת יותר עם הלבטים בנוגע לחיסון בני נוער וילדים וחיוב הציבור במנת הבוסטר השלישית.

טענת גלובס ויתר העותרים היא כי תקנון הממשלה, אותו אימצה גם הממשלה הנוכחית, לא עומד בהוראות חוק יסוד: הממשלה המאפשר שיקול-דעת למזכיר הממשלה לסווג באופן שונה דיונים שאינם ביטחוניים, כמו משבר הקורונה, ובכך לחשוף את הציבור לדיונים המשליכים על חיי כולנו.

בדיון אמרה עו"ד רחלי אדרי, מנכ"לית התנועה לחופש המידע, כי "מי שחוקק את חוקי היסוד לא התכוון שהאיסור יהיה מוחלט. הקורונה היא אירוע אזרחי ולא ביטחוני. חייבת להיות הבחנה. נדרשת שקיפות כדי שהציבור יבין כיצד התקבלו החלטות".

עמדת המדינה לעתירה הייתה כי קיים איסור על-פי הדין, ואין שיקול-דעת, אך למעלה מן הצורך טענו כי מהותית אין מקום לשנות את הסיווג ולאפשר את הפרסום, וזאת בשל חשש לאפקט מצנן שיוביל לפגיעה באיכות הדיון.

הכתבת המדינית של "הארץ", נעה לנדאו, יזמה את הגשת העתירה שנכתבה על-ידי התנועה לחופש המידע. אליהם הצטרפו גלובס, תאגיד השידור הציבורי "כאן", "כלכליסט", ארגון "השומרים" ועורכי הדין שחר בן מאיר ויצחק אבירם המיוצגים על-ידי עורכי הדין רחלי אדרי, שחר בן מאיר, אוריין אשכולי, יערה וינקלר-שליט וטל ליבליך.