הסכם הנפט של קצא"א והאמירויות: מה אנחנו יודעים עליו, ובעיקר מה לא

התשתיות שיעברו בסמוך לשטחי מגורים וכמויות הנפט הגדולות שישונעו בשטחי ישראל ועלולות לפגוע בסביבה וב־‏50% מתוצר העיר אילת הם לא הסיכונים היחידים שכרוכים בהסכם קצא"א • לפי רשימה חלקית שהגיעה לידי גלובס, מאז 2011 התרחשו במתקני קצא"א בחוף 15 תקלות מדווחות, ובזירה הימית, מאז שנות התשעים, נרשמו 19 תקלות - וזוהי רק רשימה חלקית

חוף קצא''א אילת / צילום: יוד צילומים
חוף קצא''א אילת / צילום: יוד צילומים

בחודש אוקטובר אשתקד, כחלק מחתימת הסכמי אברהם ונרמול היחסים מול איחוד האמירויות, הודיעה חברת קצא"א (קו צינור אירופה אסיה) העוסקת בהולכה ואחסון של נפט וגז, על חתימת חוזה מול החברה האמירתית Med-Red L.B. במסגרת העסקה תשמש קצא"א כמפעילת גשר יבשתי להובלת נפט מאיחוד האמירויות ללקוחות באסיה ובאירופה. במשרד להגנת הסביבה מזהירים מפני הסיכונים הסביבתיים הכרוכים בהסכם, ובארגוני הסביבה פתחו במחאה, במסגרתה מדי שבת מפגינים תושבים בגשרים ובצמתים ברחבי הארץ. המחלוקת אף הגיעה לבג"ץ והמדינה נדרשה להגיש את תשובתה לסוגיה בעוד שבועות ספורים. מדוע הסכם קצא"א לשינוע הנפט מעורר סערה, ומה הצעדים הבאים? גלובס עושה סדר.

על מה מוחים?

קצא"א היא חברה ממשלתית, המפעילה שני נמלי נפט באשקלון ובאילת, צינור המחבר בין מסופים, מכלי אגירה ושני בתי זיקוק (בחיפה ובאשדוד), ואף מאחסנת בשטח ישראל דלקים לבקשת לקוחותיה. הדלקים אותם משנעת קצא"א לא מיועדים כולם לשימוש אזרחי ישראל וחלקם מופנים ליצוא. ההסכם, שפרטיו המלאים לא נחשפו לציבור, יגדיל את כמות הנפט המשונעת באמצעות קצא"א דרך ישראל לעולם, ובארגוני הסביבה, במשרד להגנת הסביבה וכך גם באקדמיה, חוששים כי ההסכם יגדיל את הסיכונים לסביבה הימית והחופית בישראל.

מיכל של קצא''א באילת / צילום: שלומי יוסף
 מיכל של קצא''א באילת / צילום: שלומי יוסף

בדירקטוריון החברה יושבים נציגי ממשלה, והיא מפוקחת על ידי משרד האוצר. אבל בטרם חתימתו, הוא לא הובא להתייחסות או עיון של משרדי הגנת הסביבה והאנרגיה. זמן קצר לאחר חתימתו, דרש המשרד להגנת הסביבה לערוך דיון עומק בממשלה בנושא, כאשר לפי חוות דעת של המשרד, הגדלת כמות הנפט המשונעת בישראל עלולה לגרום לאסון סביבתי, בעוד שהמדינה וקצא"א לא ערוכות להתמודדות עם דליפה.

ארגוני הסביבה אדם טבע ודין, צלול והחברה להגנת הטבע אף עתרו לבג"ץ וטענו כי ההסכם נחתם מבלי שאושר על ידי הממשלה ומבלי שהתקיים דיון מקצועי בעניינו, ולכן אינו תקף. לאחר שהמדינה קיבלה ארכה מבג"ץ, היא צפויה להגיש את תשובתה לעתירה עד תחילת נובמבר. על כן, הוקמה ועדת מנכ"לים בין משרדית, והנושא מצוי על שולחנו של ראש הממשלה, נפתלי בנט, ושר החוץ, יאיר לפיד.

עמדתם של השניים בנושא אינה ברורה. בפוסט שפרסם לפיד בעקבות הפגנה מול ביתו, הוא כתב כי לאחר שהממשלה הקודמת חתמה על ההסכם, הנסיגה ממנו מורכבת: "מדינות צריכות להתייחס ברצינות להסכמים שהן חותמות עליהם. אם נעשו טעויות, ננסה לתקן. המשמעויות הסביבתיות של ההסכם יבדקו בקפידה יתרה".

הסכנות לסביבה ולאילת

הסיכון הגדול ביותר הוא לשונית האלמוגים באילת. זוהי שונית האלמוגים הצפונית והעמידה בעולם. 14% משוניות האלמוגים בעולם, המכונות "יער הגשם של הים", נהרסו תוך עשור. ההשלכות של פגיעה בשוניות מתחילות בנזק בלתי הפיך לבעלי החיים בים, מה שיוביל לפגיעה בענפי הדיג והתיירות בעולם, וכלות בהשלכות חמורות של זיהום אוויר ונזק למתקני ההתפלה ומי השתייה. ההתחממות הגלובלית והלחץ שמפעיל האדם על הסביבה הימית עלולים להוביל להיעלמותן בתוך עשורים בודדים.

דווקא שונית האלמוגים באילת, מגלה עמידות גבוהה יחסית לשאר השוניות בעולם. אבל השנה, התריעו 250 מדענים ישראלים כי הסכם קצא"א מסכן את קיומה. לדבריהם, די בדליפה אחת של 1% מהנפט של מכלית אחת (הנושאת 300 אלף טונות של נפט), כדי לגרום לנזק בלתי הפיך.

אלמוגים בחוף קצא''א אילת / צילום: אמיר שטרן
 אלמוגים בחוף קצא''א אילת / צילום: אמיר שטרן

גם עיריית אילת מתנגדת להסכם ומעריכה שהפגיעה בשונית האלמוגים עלולה להביא ל־50% פגיעה בתוצר של העיר. נזכיר ש-90% מהמשרות באילת תלויות בענף התיירות שלה. למוחים הצטרפו גם אפידמיולוגים הטוענים כי כניסת עשרות מכליות נפט נוספות בשנה תגביר את זיהום האוויר, שגובה מחיר כבד בבריאות. בנוסף, בעוד שבקצא"א טוענים שלהסכם חשיבות ביטחונית, בארגוני הסביבה טוענים כי מכליות נפט הפכו בשנים האחרונות למטרה של מדינות אויב.

בחוות דעת של רני עמיר, מנהל היחידה הארצית להגנת הסביבה הימית במשרד להגנת הסביבה, הוא מזהיר כי ההסכם מגדיל משמעותית את הסיכון לתקלות כמו דליפות נפט. במסגרת ההסכם, יכולה לגדול כמות מכליות הנפט באילת בכ-50 עד שנת 2025, ובעתיד אף יותר. כל אחת מהן יכולה לשאת עד 260 אלף טון נפט.

זאת, כאשר לפי עמיר, קצא"א "אינה ערוכה עדיין לתת מענה יעיל ועצמאי לתקלת שפיכת נפט לים בהיקף מקומי, ואינה ערוכה לתת מענה כנדרש לפריקת דלק בהיקפים של פי 10 ויותר מהתנועה כיום במפרץ אילת". לפי עמיר, תוכנית החירום שאושרה לקצא"א נותנת מענה להיקף של פקידת כשש מכליות בשנה, ולא יותר מ-2 מיליון טון נפט בשנה קלנדרית. לכן, ככל שתגדל כמות המכליות, יש לבדוק את השלכות הגדלת כמויות הנפט המשונעות דרך אילת.

דליפת דלק בקצא''א בקו החברה במועצה האזורית חוף אשקלון / צילום: המשרד להגנת הסביבה
 דליפת דלק בקצא''א בקו החברה במועצה האזורית חוף אשקלון / צילום: המשרד להגנת הסביבה

בקצא"א אכן הגישו למשרד להגנת הסביבה סקר סיכונים, בו נבדקה ההיתכנות לתרחישי זיהום בעקבות ההסכם. לפי הסקר, הסיכון לאירוע נפט משמעותי באילת הוא אפסי ועומד על סבירות של אחת ל-366 אלף שנה. במשרד להגנת הסביבה דחו פעמיים את הסקר שביצעה החברה, וטענו כי הוא לא בוצע לפי הנחיותיהם. בין היתר: "מידע וקביעות רבות נוספות לא מדויקים או שגויים, וזיהוי הסיכונים לא בוצע כנדרש".

עוד טענו במשרד, כי לא צורפו נתונים לגבי תקלות ואירועי זיהום ים וקרקע בפעילות קצא"א לאורך שנות הפעלת המתקנים באילת. ואכן, לאורך העשורים האחרונים התרחשו תקלות במתקני ובעבודת החברה, חלקם אף הובילו לפתיחה בחקירה פלילית. במשרד להגנת הסביבה העבירו לגלובס רשימה חלקית של התקלות; מאז שנת 2011 נרשמו במשרד להגנת הסביבה 15 תקלות מדווחות בזירה החופית: באשקלון, אילת ובקווי החברה במספר מוקדים בארץ.

בנוסף לכך, בזירה הימית, מאז תחילת שנות התשעים, התרחשו במסוף קצא"א באילת 9 תקלות מדווחות במכליות, ובמקשרי קצא"א באשקלון, 10 תקלות מדווחות מאז שנות התשעים ועד היום במכליות. זוהי רק רשימה חלקית, כאשר לא כל התקלות הללו הובאו לידיעת הציבור. בארגון שומרי הבית פנו לחברת קצא"א בבקשת חופש מידע, וקיבלו פרטים על 7 תקלות נוספות שהתרחשו מאז 2019, ושפרטיהן לא הגיעו לידי גלובס.

רק לפני חודשיים חזינו בדליפת דלק מאסיבית מצינור קצא"א שזיהמה 800 טון של קרקע. האירוע הזה הצטרף לשניים נוספים בשנת 2021 באילת, של שפך בצנרת פנימית בחוות מכלים בשל קורוזיה. בארבעה אירועים חופיים נפתחה חקירה פלילית של המשטרה הירוקה נגד קצא"א; זיהום נחל צין בדלק, אסון שמורת עברונה, מפגעי ריח ממכלי קצא"א באשקלון אשתקד, ואירוע דליפת דלק ליד מושב משען שהתרחש השנה.

בקצא"א אומרים כי ההסכם נחתם בידיעת משרדי החוץ והאוצר, החשב הכללי באוצר ונציגי המדינה בדירקטוריון החברה, לרבות רשות החברות. לדבריהם, ההתקשרות בהסכם היא חלק ממהלך העסקים הרגיל של החברה, ואינו שונה ממאות הסכמים אחרים שחתמה. לטענתם, קצא"א פועלת בכפוף להנחיות הגורמים הרלוונטיים, עומדת בתקנים מחמירים, ונבדקת באופן שוטף על ידי גורמי מקצוע. בחברה אף אומרים כי "ההסכם ההיסטורי יחזק את הכלכלה הישראלית ויבטיח ביטחון אנרגטי לישראל, תוך שמירה קפדנית ורציפה על הסביבה".

למרות זאת, משרד האנרגיה, המופקד על הביטחון האנרגטי של ישראל, אומר כי: "עסקת קצא"א אינה נדרשת למשק האנרגיה הישראלי". היות שפרטי הסכם קצא"א חסויים, לא יכול ללמוד הציבור באופן שקוף על תרומתו האפשרית לזירה המקומית, והמאזן בינה ובין הסיכונים העומדים על הפרק.

המרוויחים הגדולים

פרטי ההסכם חסויים. אך לפי פרסומים בתקשורת, ההסכם יכול להניב לקצא"א מאות מיליוני דולרים בשנה במהלך שמונה שנים. שורה של חברות פרטיות ירוויחו מהמהלך, ובהן חברת AF Entrepreneurship, חברה ישראלית אשר מקדמת ומפעילה פרויקטים ומיזמים בשוק האנרגיה בבעלות יונה פוגל ומלאכי אלפר, לשעבר בכירי חברת הדלק פז.