בנק ישראל חוזה יציבות בריבית, ובינתיים ציפיות האינפלציה מטפסות לשיא של עשור

שוק האג"ח צופה כי האינפלציה לחמש שנים קדימה תעמוד על 2.52%, הרמה הגבוה ביותר מאז אוגוסט 2012 • בנק ישראל לא מודאג, אך הנתון, שלו משקל לא קטן בשיקוליו המוניטריים, ממשיך בדרך שמתווים השיבושים בשרשרת האספקה הגלובלית ועליית מחירי האנרגיה

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון / צילום: המכון הישראלי לדמוקרטיה
נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון / צילום: המכון הישראלי לדמוקרטיה

החששות מהמשך העלייה בסביבת האינפלציה בעולם, בעקבות קשיים בשרשרת הייצור העולמית ועליית מחירי האנרגיה, הביאו לעלייה בציפיות האינפלציה הנגזרות משוק האג"ח בישראל לרמה של 2.52%, שיא של שמונה שנים. הכלכלה הגלובלית אומנם ממשיכה להתאושש לאור התמתנות קצב התחלואה בקורונה ועלייה בשיעורי ההתחסנות, אך המומנטום נחלש והשיבושים הללו, שנחשבים בקרב בנק ישראל כזמניים בלבד, מגדילים את סיכוני האינפלציה.

ציפיות האינפלציה הן אחד הגורמים המקבלים משקל מרכזי בשיקולים של בנק מרכזי. כשאלו עולות מעל ליעד גובר הלחץ להעלאת ריבית. הבנקים המרכזיים החלו בצמצום התמיכה המוניטארית, כמו הצפי להתחלת צמצום רכישות האג"ח על ידי הפדרל ריזרב בארה"ב, וגם סדרת העלאות ריבית בקרב מדינות מפותחות שם האינפלציה חרגה מהיעד. בשבוע שעבר הבנקים המרכזיים של ניו-זילנד ושל פולין, העלו בתגובה את הריבית, ובכך הצטרפו לבנקים מרכזיים בנורבגיה, בקוריאה הדרומית, בצ'כיה, ובהונגריה שהגדילו לעשות ואותתו על המשך העלאות בחודשים הקרובים. 

 
  

הבנק סבלני, בינתיים 

בבנק ישראל סבורים כי המשך העלייה בסביבת האינפלציה בעולם הוא חלק מתהליך התאמה זמני. יחד עם זאת, מכיוון שהיקף המגבלות על הפעילות הכלכלית במדינות שונות משתנה לעתים תכופות, בבנק מעריכים כי קשיי ההיצע עלולים להימשך זמן רב מהצפוי, מה שמגדיל את האי ודאות בנושא האינפלציה הגלובלית עקב צווארי בקבוק בצד ההיצע.

בניגוד ליציאה מהמשבר הגלובלי ב-2009, שבה בנק ישראל היה החלוץ מבין הבנקים המרכזיים ביציאה מסביבת הריבית האפסית, בין היתר בשל עלייה מהירה באינפלציה מעבר ליעד ועוצמה פחותה של השקל, כיום התמונה נראית אחרת. סביבת האינפלציה הנמוכה בישראל יחסית לעולם, מאפשרת לבנק ישראל להיות סבלני לגבי שינוי הריבית. בגולדמן זאקס מעריכים שבנק ישראל לא יעלה ריבית לפני 2023, ומנגד, התחזיות בשוק הנגזרים הן עדיין לשתי העלאות ריבית ב-2022. לאור העלייה בציפיות האינפלציה עולה השאלה עד כמה סבלני בנק ישראל יהיה עם העלאת הריבית.

ברקע: סחורות ואנרגיה

אחת הסיבות לעליית הציפיות לאינפלציה בטווח הקצר מיוחסת להתייקרות בעלויות ההובלה של הסחורות. מאז שיא המשבר ועל רקע ההתאוששות בכלכלת סין, מתרחשת עליית מחירים ברוב סוגי הסחורות כאשר אחת הסיבות לכך הן השקעות בסחורות כגידור אפשרי לאינפלציה. יחד עם זאת, בימים האחרונים נרשמה הקלה בתעריפי ההובלה. מנגד, בעת כתיבת שוראות אלה מחיר הנפט, שיש לו השפעה על מחירי ההובלה, עולה ב-3.3% ל-82 דולר לחבית - שיא של שבע שנים.

"איננו מעריכים כי בנק ישראל יעלה את הריבית פעמיים ב-2022", אמר מודי שפריר, האסטרטג הראשי של בנק מזרחי-טפחות. "ציפיות האינפלציה ירדו ביום חמישי בחדות לאור ביטחון בנק ישראל בזמניות האינפלציה, וככל הנראה גם בשל ההכרזה הפורמאלית של בנק ישראל על סיום תוכנית רכישות המט"ח בשנת 2021. מהלך זה עשוי להגביר את לחצי הייסוף של השקל. למרות הירידה ביום חמישי, ציפיות האינפלציה עלו בסיכום השבועי, בדומה למגמה בעולם, בעיקר על רקע המשך עליית מחירי הסחורות והאנרגיה".

לפי רפי גוזלן, הכלכלן הראשי של בית ההשקעות אי.בי.איי, "עליית מחירי האנרגיה בעולם מערערת את מידת הביטחון בתרחיש האינפלציה הזמנית - ככל שהרגיעה בסביבת האינפלציה, ובפרט במחירי האנרגיה, לא תגיע מצד ההיצע, ההתאמה בשווקים תיאלץ להגיע מצינון הביקושים בין אם בעליית תשואות בשוק האג"ח ובין אם בלחץ לתיקון בשוק המניות, כאשר הנזילות הגבוהה צפוי להוות גורם ממתן".