הרווחים של החברות הממשלתיות נחתכו, והציבור לא נהנה מהדיבידנדים

עפ"י דוח החברות הממשלתיות לשנת 2020, הכנסות החברות הממשלתיות הסתכמו בשנה החולפת בכ-70 מיליארד שקל, לעומת 76.3 מיליארד ב-2019, כאשר הירידה נובעת בעיקר מירידה בהכנסות חברת החשמל • אף שהחברות הממשלתיות הגדולות השיאו רווחים יפים, הציבור לא נהנה מרווחים אלה בדיבידנדים שמנים

בניין חברת החשמל בתל אביב / צילום: איל יצהר
בניין חברת החשמל בתל אביב / צילום: איל יצהר

החברות הממשלתיות הרוויחו בשנת 2020 כ-3 מיליארד שקל (רווח נקי), לעומת כ-4 מיליארד שקל ב-2019. הירידה ברווח בשנת 2020 לא מיוחסת רק למשבר הקורונה, אלא נובעת מחתימה על הסכמי התייעלות ופרישה מרצון של עובדים (בדואר ישראל ובנמל חיפה), שמהווים חלק מכלי התייעלות וחיסכון בחברות, כהכנה ליישום החלטות הממשלה בעניין הפרטת חברות אלה. הסכמים אלה הביאו לרישום חד-פעמי של הוצאות בסך של כמיליארד שקל כבר בשנת 2020. כך עולה מדוח מדוח החברות הממשלתיות לשנת 2020. 

הכנסות החברות הממשלתיות הסתכמו בשנת 2020 בכ-75 מיליארד שקל, לעומת 76.3 מיליארד בשנת 2019. הירידה בסך כ-1.25 מיליארד נובעת בעיקרה מירידה בהכנסות חברת החשמל (900 מיליון שקל) כתוצאה מירידה בתעריפי החשמל ובצריכת החשמל; וכן מירידה בהכנסות דואר ישראל (250 מיליון שקל) כתוצאה ממשבר הקורונה; וירידה בהכנסות רפאל ורכבת ישראל (בסך 250 מיליון שקל כל אחת).

הרווח התפעולי של החברות הממשלתיות ירד מכ-6.7 מיליארד שקל ב-2019 לכ-6.3 מיליארד בשנת 2020. עיקר הקיטון בסך 350 מיליון שקל מיוחס שוב לדואר ישראל, בשל השפעת משבר הקורונה כאמור.  

71 חברות ממשלתיות 

הדוח מפרט את מצב עסקיהן, נכסיהן ותוצאות פעילותן של 71 חברות ממשלתיות, אשר 17 מהן נחשבות למובילות ולמשמעותיות ביותר, ואשר הכנסותיהן מהוות כ-97% מההכנסות של כלל החברות הממשלתיות, והן בעלות כ-97% מסך הנכסים של כלל החברות הממשלתיות. בין החברות הללו: חברת החשמל, מקורות, רפאל, נתיבי ישראל, נת"ע, רכבת ישראל, דואר ישראל ועוד.

מהדוח, המרכז נתונים כספיים על החברות הממשלתיות לשנים 2020-2018, עולה כי חברת החשמל היא בעלת הרווח הנקי הגבוה ביותר בתקופה המדווחת של 2020, עם רווח נקי של כ-1.7 מיליארד שקל, לעומת רווח נקי של כ- 1.8 מיליארד בשנת 2019. הכנסות חברת החשמל ממכירות חשמל בתקופת הדוח הסתכמו בכ-23.5 מיליון שקל, לעומת כ-24.4 מיליון בתקופה המקבילה ב-2019.

הקיטון בהכנסות ממכירת החשמל, בסך כ-866 מיליון שקל (קיטון של כ-4%), נובע בעיקרו מירידת תעריף החשמל ומקיטון בצריכת החשמל, שקוזז בחלקו מהכנסה חד-פעמית בסך 740 מיליון שקל שהתקבלו מחברת החשמל מזרח ירושלים.

אחרי חברת החשמל, החברה בעלת הרווח הנקי השני בגודלו היא חברת נמלי ישראל עם רווח נקי של כ-560 מיליון שקל, ואחריה התעשייה האווירית עם רווח נקי של כ- 460 מיליון שקל. 

על-פי הדוח, החברות הממשלתיות שיפרו את ביצועיהן והגדילו את פעילותן והיקף נכסיהן, מה שהביא לשיפור משמעותי בהון החוזר שלהן (גידול של 15%) וביחס השוטף ששיפר משמעותית את איתנותן הפיננסית (יכולתן לפרוע את התחייבויותיהן). 

בחברת החשמל מתחילים ליהנות מתוצאות מכירת תחנות הכוח

לפי הדוח, עלות צריכת הדלקים של חברת החשמל הסתכמה בכ-6.2 מיליארד שקל. מדובר בקיטון של כ-2 מיליארד שקל לעומת 2019, שמוסבר בירידה במחירי הפחם ומחירי הגז הטבעי והנוזלי. גם הוצאות המימון של החברה קטנו ב-857 מיליון שקל בהשוואה ל-2019. מנגד נרשם גידול ברכישת חשמל בהיקף של קצת יותר ממיליארד שקל, לאור מכירת תחנות כוח לבעלים פרטיים וכניסת יצרני חשמל חדשים לשוק. גם הוצאות ההנהלה עלו, וזאת בשל "הפרשה לחובות מסופקים".

בדוח מוזכר כי במהלך 2020 החלה לפעול חברת ניהול המערכת (נגה) שמתבססת על אגף שלם שנפרד מחברת החשמל, כחלק מהרפורמה במשק החשמל שבמסגרתו נגה תפעל כחברה עצמאית בניהול רשת החשמל. כחלק מההסכם הקיבוצי עליו חתמה החברה, כל עובד שעבר לנגה קיבל מענק חד פעמי של 50 אלף שקל ברוטו. מרשימת היעדים של החברה לשנת 2021, נראה כי הנחת העבודה בחברה היא כי התדמית שלה בשפל, אחרת לא היה נכתב היעד "שיפור האווירה הציבורית כלפיי החברה ושיקום תדמיתה".

ותודה למצרים ולירדן

התוצאות הכספיות של נתג"ז הממשלתית מצוינות, בשונה ממצב חיבורי הלקוחות לגז טבעי בשטח. לפחות בישראל. חברה ממשלתית מעניינת אחרת, אם כי כזו שהעין הציבורית פחות מכירה, היא נתג"ז שאחראית על הקמה, תחזוקה והפעלה של המערכת להולכת הגז הטבעי במדינה. בפועל החברה אחראית על הנחת התשתית להבאת הגז הטבעי למספר רב של נקודות מרכזיות בארץ, משם שש ספקיות הגז הפרטיות שפועלות בישראל מכוח זיכיון, אחראיות על החיבור של לקוחות הקצה (מפעלים וכדומה). אם נשווה לתחום התחבורה, הרי שנתג"ז היא המקבילה של נתיבי ישראל שבתחום הכבישים פועלת בתחום הכבישים הבינעירוניים. מבין כל החברות הממשלתיות. הכנסות החברה ב-2020 זינקו ל-902 מיליון שקל, לעומת 630 מיליון שקל בשנה שקדמה לה.

עם זאת, וכפי שחשף לפני כמה שבועות גלובס, בשטח כמות המפעלים או צרכני הגז לא עלתה משמעותית. ההפך - רק בשבוע שעבר, כחלק מדיון באחת מוועדות הכנסת על שינויים בתחום כחלק מחוק ההסדרים, נשמעה ביקורת נוקבת על המצב בשטח מפיהם של מנהלים של מפעלים שונים. כך מנהל מפעל קימברלי קלארק בנהריה סיפר כי המפעל ממתין זמן רק לחיבור המפעל של ולגז טבעי, גם מנהל בחברת שטראוס הסביר כי מתוך ששת מפעלי החברה, רק מפעל אחד בשדרות מחובר לגז טבעי. הוא אף פירט וסיפר כי מפעל של החברה בלוד שכבר ביצע הסבה של המערכות בשטחו בעלות של 2 מיליון שקל, לא מחובר לרשת הגז הטבעי, למרות שהמערכת של נתג"ז מגיעה ממש בסמוך למפעל - מרחק של 2 קילומטר בלבד. הדבר עורר את זעמו של יו"ר ועדת הכלכלה, ח"כ מיכאל ביטון, שדרש הסברים בעניין. יודגש כי חלוקת הגז מהנקודות של נתג"ז הינה באחריות ספקיות הגז הפרטיות.

אז מאיפה נובעת העלייה הגבוהה בהכנסות החברה? בדוח נכתב כי הכנסות בגובה 201 מיליון שקל מקורם בגידול היצוא של הגז הטבעי למצרים, שהכניס לקופת החברה 97 מיליון שקל; וגידול ביצוא הגז הטבעי לירדן, שהכניס לנתג"ז 104 מיליון שקל.

מנגד הוצאות ההפעלה עלו ב-60 מיליון שקל לעומת 2019, חלקן בשל הוצאות פחת בגין מקטעים ומתקנים שטרם החלו לפעול.

בקו ישיר לעלייה בהכנסות החברה הציגה קפיצה ברווח הנקי, מ-50 מיליון שקל ב-2019, ל-239 מיליון שקל בשנה שעברה. "הגידול ברווח הכולל נובע בעיקר מגידול בהכנסות כתוצאה מתחילת יצוא למצרים וירדן החל מתום שנת 2019 וקיטון בהוצאות המימון בעיקר בגין ירידת המדד בתקופה, בקיזוז גידול בהוצאות הפחת ובקיזוז גידול בהוצאות המסים", נכתב.

הרווח הנקי של תש"ן נחתך בחצי

עוד חברה שעוסקת בתשתיות שבתחום האנרגיה היא תש"ן (תשתיות נפט ואנרגיה בע"מ), שמוגדרת כחברת התשתית הלאומית של משק הדלק בישראל, ושבבעלותה חברת-הבת דו מוצרי דלק בע"מ (קמ"ד). החברות פעולות בתחומי אחסון וניפוק תזקיקים, אחסון נפט גולמי, שירותי נמל והזרמות.

הכנסות החברה ב-2020 עמדו על 316 מיליון שקל, לעומת 366 מיליון שקל בשנת 2019. הרווח הנקי עמד על כ-32 מיליון שקל, לעומת כ-61 מיליון שקל ב-2019 - ירידה של כ-47.3%. הדוח לא כולל הסבר לכך, אך מפניית גלובס לרשות החברות נמסר כי הסיבה היא ירידה בצריכת דלקים שהביא לקיטון בהכנסות, והשפעת הקורונה.

מקורות מכרו יותר מים, וההכנסות עלו

הכנסות חברת מקורות גדלו מ-4.65 מיליארד שקל ב-2019, לכדי 4.89 בשנת 2020. בחברה מסבירים כי "הגידול נובע בעיקר מהעלייה במכירות המים כתוצאה מעלייה בכמויות המים ותעריפי המים, והן מעלייה ברישום ההכנסות בגין גביית דמי המים מהמפיקים הפרטיים עקב גידול בתעריף".

גם הרווח הנקי עלה מ-61 מיליון שקל ב-2019, לכדי 209 מיליון שקל בשנת 2020, אם כי יש להדגיש שעלייה זו נובעת בעיקר מהוצאות חד-פעמיות נטו בסך 154 מיליון שקל (לפני מס), בגין עלות תוכנית פרישה, מענקים חד-פעמיים לעובדים בסך של 41 מיליון שקל (בהתאם להסכם הקיבוצי), ובקיזוז רווח חד-פעמי בסך של 151 מיליון שקל.

גם ההכנסות של חברת נתיבי ישראל בסימן עלייה, מ-5.23 מיליארד שקל ב-2019 ל-6.24 מיליארד שקל. מדובר בגידול של כ-20%. בחברה מסבירים כי עלות העבודות שביצעה החברה גבוהות בכמיליארד שקל לעומת 2019 (כ-6 מיליארד שקל). הסיבה לכך היא תקציבים שהחברה קיבלה במסגרת האצת פרויקטים לאור נגיף הקורונה והעובדה שהתנועה בכבישים בחלק מהזמן הייתה דלילה, כך שמועדי ביצוע הוקדמו.

כן נכתב בדוח כי ב-2020 השקיעה החברה כ-1.3 מיליארד שקל (34% מההשקעה בפרויקטי פיתוח) בקידום עשרות פרויקטי נתיבי תחבורה ציבוריים (נת"צ) ומסילות רכבת, ובהן פרויקט המסילה המזרחית והמסילה הרביעית באיילון. השקעה בפרויקטים אלה צפויה לגדול בשנים הקרובות.

המדינה סייעה, והכנסות הרכבת ירדו "רק" ב-6.5%

שנת 2020 הייתה מאתגרת עבור רכבת ישראל, בשל העובדה שבחלקים שונים של השנה היא הושבתה, ועם זאת הכנסות החברה לא נפגעו דרמטית, לא מעט בשל סיוע תקציבי מהמדינה. אם בשנת 2019 ההכנסות הסתכמו ב-2.56 מיליארד שקל, הרי שבשנת 2020 סך ההכנסות עמדו על 2.39 מיליארד שקל - ירידה של 6.5%.

ההכנסות מהסעת נוסעים ב-2020 הסתכמו ב-241 מיליון שקל, לעומת 737 מיליון שקל ב-2019. מדובר בקיטון משמעותי של 67% בהכנסות מסגמנט זה, וזאת כמובן בשל מגבלות הקורונה. גם ההכנסות מהובלת מטענים קטנו בשיער של 8% משנת 2019, לכדי 168 מיליון שקל. לפי הדוח, הסיבה היא ירידה בכמות המובלת בשל הקורונה וסגירת קווים.

אז כיצד הקיטון בהכנסות לא היה דרמטי? בין יתר בשל סיוע מהמדינה. כך למשל הכנסות מדמי ההפעלה עלו בכ-23% לכדי 1.95 מיליארד שקל. דמי הפעלה הם המינוח לסבסוד של המדינה של הפעילות השוטפת של הרכבת שאיננה קשורה לפיתוח תשתיות חדשות. דמי ההפעלה מכוסים על-ידי ההכנסות מנסיעה, ואליהם מצטרפות השלמות מהמדינה כדי שיגיע ל-100% מימון הפעילות השוטפת.

יצוין כי חלק מהיעדים של החברה ל-2021: העמדת השירות כערך, המשך קידום אינטנסיבי של פרויקט חישמול הרכבת (מוגדר בפרויקט המוביל והחשוב של החברה) וכמו בחברת החשמל, גם כאן מדברים על "חיזוק תדמית הרכבת, וזאת באמצעות שימוש "במדיות השונות".

נת"ע: הקורונה גרמה למספר רב של אירועי כשל מהותיים

החברה הממשלתית נת"ע שפועלת כיום ללא יו"ר דירקטוריון, לאחר שהיו"ר הקודם, רם בלינקוב, עבר לשמש כמנכ"ל משרד האוצר, היא אחת החברות המעניינות שפועלות תחת רשות החברות. מעבר לתקציבי הענק שהיא מרכזת, היא אמונה על הפרויקט התחבורתי בגדול בישראל כיום - רשת הדנקל - הרכבות הקלות של מטרופולין תל אביב (הקווים האדום, הירוק והסגול), ונכון לעת הזו, גם מקדמת את תכנון המטרו (הרכבת התחתית של המטרופולין) עד להכרזה על החברה הממשלתית שתהיה אחראית על הפרויקט, דבר שצפוי לקרות בעוד מספר חודשים ולאחר השלמת הליכי חקיקת חוק המטרו בכנסת. 

היעד להפעלה של הקו הראשון מופיע על שלט דהוי מתחילת העבודות / צילום: גיא ליברמן
 היעד להפעלה של הקו הראשון מופיע על שלט דהוי מתחילת העבודות / צילום: גיא ליברמן

תקציב החברה לשנת 2020 עמד על 4.28 מיליארד שקל, גבוה ב-208 מיליון שקל לעומת 2019. יודגש כי התקציב כולו מתבסס על תקציב המדינה. בפירוט הפעולות נכתב כי בשל הקורונה התרחשו בחברה כמה "אירועי כשל מהותי". הכוונה היא לאירוע שהתרחשותו משפיעה על הנתיב הקריטי ו/או שהוא בעל השפעה פיננסית משמעותית שלא הוגדרה במסגרת תקציבי הפרויקטים.

האירועים כפי שפורטו הם: "מחסור של משאבי כוח-אדם (זרים וישראלים) בין היתר עקב הגבלות תנועה ותחלואה בדגש על עובדים של קבלן המערכות בקו האדום, עיכובים בקידום תהליכים לרבות תהליכי תכנון וקבלת אישורים, עיכוב במכרזים, עיכובים באספקת ציוד לרבות אספקת קרונות, וכן עיכובים בהפקעות מקרקעין. נזכיר כי היעד הקודם להפעלת הקו האדום שמחבר בין פתח תקווה לבת ים חל החודש, ושונה לנובמבר 2022.

עלייה בגיוסי החוב 

אחד השינויים הבולטים בפעילות החברות ב-2020 נרשם בגיוסי החוב, שצמחו משמעותית בשנה זו. סך הנפקות איגרות החוב של החברות הממשלתיות בשנת 2020 הסתכמו בכ-4 מיליארד שקל והיוו כ-6% מסך כל ההנפקות בשוק הקונצרני של אותה השנה. גורמים ברשות החברות אומרים כי "יעד זה הושג על אף הקשיים שאפיינו את שנת 2020 בעקבות משבר הקורונה".

בשנים האחרונות חל גידול בהיקף החוב הציבורי מסך החוב של החברות הממשלתיות, ובשנת 2020 היווה החוב הציבורי 50% מסך החוב של החברות - נתון שיא ביחס לשנים קודמות. "מעבר לחוב ציבורי משפר את השקיפות, היקפי הגילוי, היעילות והממשל התאגידי בחברות הממשלתיות", מציינים גורמים ברשות החברות. 

הציבור לא נהנה מהרווחים 

על-פי מדיניות הרשות, החברות הממשלתיות אמורות לחלק רווחים בשיעור של לפחות 50% מהרווח הנקי השוטף התקופתי (לפני בונוס לעובדים) ודיבידנדים מהרווחים הצבורים בהתאם לדרישת הרשות לאחר בחינת מצב החברה ויכולתה לשלם לבעלי המניות - שהם הציבור הרחב.

הגם שהחברות הממשלתיות הגדולות השיאו רווחים יפים, הציבור הרחב לא נהנה מרווחים אלה בדיבידנדים שמנים. בשנת 2020 סך הדיבידנד שהוכרז (אך לא כל הסכום חולק עדיין) עומד על 44 מיליון שקל בלבד בכל החברות הממשלתיות - יחס של 1.5% ביחס לרווח הנקי. ב-2019 חולקו 681 מיליון שקל כדיבידנד (יחס של 16.7%), וב-2018 חולקו 105 מיליון שקל כדיבידנד (יחס של 2.3%). 

רפורמות ושינויים מבניים

בשנת 2020 המשיכה רשות החברות הממשלתיות, יחד עם החברות, לקדם את החלטות הממשלה בדבר רפורמות ושינויים מבניים בתחומי האנרגיה והנמלים. במסגרת זו החלו בפעילותן חברות נתיב האור (חברה-בת של חברת החשמל) ונגה - החברה לניהול המערכת, כחלק מיישום הרפורמה במשק החשמל, עידוד התחרות בשוק, התייעלות ושיפור האיתנות הפיננסית של החברות הפועלות בו.

כמו כן, הוקמו שתי חברות-בנות של חברת נמלי ישראל, שעתידות לקלוט את פעילות מחלקות הים של חברת נמל חיפה וחברת נמל אשדוד, כחלק מההיערכות לפתיחת הנמלים החדשים ועידוד התחרות בתחום התעבורה הימית.

בנוסף, נמשכו גם ב-2020 הצעדים ליישום ההסכם בנוגע לרפורמה בחברת החשמל, שהחלו בשנת 2018 ויימשכו בשנים הקרובות, ובין היתר הוקמה חברת-הבת לייצור תחת השם "נתיב האור - אורות רבין בע"מ", שנועדה לבצע תכנון הנדסי ופעולות תכנון לגבי שתי יחידות הייצור המופעלות באמצעות גז טבעי ובסולר באתר אורות רבין בטכנולוגיית מחזור משולב (מחז"מ) וביצועם; הקמה, תפעול ותחזוקה של שני המחז"מים; וייצור חשמל באמצעות שני המחז"מים ומכירת החשמל שיוצר כאמור בכפוף לכללים ולאמות-מידה של רשות החשמל.

לדברי ממלא-מקום מנהל רשות החברות הממשלתיות ומנכ"ל משרד האוצר, רם בלינקוב, "תוצאות פעילותן של החברות הממשלתיות לשנת 2020 מראות שיפור מתמשך בתפקוד החברות ובשיפור במגוון פרמטרים עסקיים ותפעוליים. רווחיות החברות הממשלתיות משמשות הן לחיזוק איתנותן הפיננסית והן ליצירת הכנסות לתקציב המדינה וגידול בהיקפי היצוא וההשקעה בתשתיות". 

צרו איתנו קשר *5988