האם יוזמות האקלים העולמיות לקיצוץ הפליטות בדרך לכישלון צורב?

דוח סוכנות האנרגיה העולמית מתריע: מדיניות האקלים הנוכחית של מדינות העולם תוביל להתחממות של 2.6 מעלות עד סוף המאה • למרות שהעולם צריך לאפס את הפליטות עד שנת 2050, הן יפחתו רק ב-40% עד שנת 2050 • מדינות העולם צריכות לשלש את ההשקעות באנרגיות מתחדשות כדי להשיג את יעדי האקלים

זיהום אוויר / צילום: Shutterstock, Roschetzky Photography
זיהום אוויר / צילום: Shutterstock, Roschetzky Photography

לפי דוח סוכנות האנרגיה העולמית (IEA) המתפרסם הבוקר (ד'), ההתחייבויות הנוכחיות של המדינות, יובילו לכך שפליטות הפחמן העולמיות ירדו רק ב-40% עד שנת 2050. זאת, תחת תרחיש אופטימי, בו יעמדו המדינות בהתחייבויותיהן באופן מלא. מדענים מזהירים כי כדי להימנע מהתחממות של יותר ממעלה וחצי ובכך לבלום את השפעותיו הגרועות ביותר של משבר האקלים, יש לאפס את פליטות הפחמן עד אמצע המאה.

לקראת פסגת האקלים של האו"ם שתפתח בעיר גלאזגו שבסקוטלנד בסוף החודש, מדיניות האקלים הנוכחית של מנהיגי העולם תוביל להתחממות של 2.6 מעלות צלזיוס עד סוף המאה, ותוביל להשלכות הרות אסון ברחבי כדור הארץ. כדי להדביק את הפערים הקיימים, לאפס את הפליטות ולבצע את המעבר הנדרש לשימוש באנרגיה נקייה תוך מענה לביקושים הגוברים לאנרגיה, נדרשות השקעות של ארבעה טריליון דולר מדי שנה בעשור הקרוב - פי שלושה מהקיים. תחזית ה-IEA מעריכה כי 70% מההשקעה של 4 מיליון דולר הנדרשים כדי להגיע לאפס נטו חייבים לזרום לשווקים המתפתחים ולכלכלות מתפתחות.

האנרגיות המתחדשות מניעות את העולם לעבר אנרגיה נקייה, אך לאט מדי מכדי לייצר ירידה מתמשכת בזיהום ובפליטות. מנגד, צריכת הפחם והנפט בעולם גדלה מאוד השנה - גרמה לעלייה השניה בגודלה בפליטות פחמן דו חמצני לאטמוספירה בהיסטוריה, ודוחפת את הפליטות המניעות את שינויי האקלים כלפי מעלה. מנכ"ל הסוכנות, פטיח בירול, אמר ל"גרדיאן" כי "כלכלות גדולות שהתאוששו ממשבר הקורונה כבר החמיצו את ההזדמנות לעודד השקעה באנרגיה נקייה. אנו עדים להתאוששות בלתי בת קיימא מהמגיפה".

מנכ"ל הסוכנות קרא למדינות העשירות שישתתפו בפסגת האקלים של האו"ם (COP26) לנקוט בצעדים שיזרימו כסף לכלכלות המתעוררות, ולהפעיל לחץ על משקיעים פרטיים, תוך התחייבויות שאפתניות וקשיחות יותר לצמצום פליטות הפחמן. "הייתי רוצה לראות את מנהיגי העולם מתאחדים ומעבירים מסר פוליטי לעולם שאנו נחושים בעתיד של אנרגיה נקייה. אם אתה משקיע במקורות אנרגיה ישנים, במקורות אנרגיה מלוכלכים, אתה מסתכן להפסיד את כספך. אם תשקיע באנרגיה נקייה, תרוויח רווחים נאים".

החדשות הטובות: המכוניות החשמליות, ועלות האנרגיות הירוקות

האזהרה של בירול וסוכנות האנרגיה מונחת על השולחן שעה שאירופה, אסיה וארה"ב מתמודדות עם משבר אנרגיה, ומחירי גז נוסקים, המאיימים לשבש שרשראות אספקה ולהעלות את מחירי החשמל לצרכנים לקראת החורף. זאת, שעה שהמדינות עודן מסתמכות במידה רבה על גז, שכן אנרגיה מתחדשת עדיין לא מסוגלת לספק אחוזים גבוהים של צריכת אנרגיה. לפי סוכנות האנרגיה, מצוקת המחירים היא "התרעה מוקדמת" מפני הסיכון של התקדמות איטית מדי לעבר אנרגיה מתחדשת.

בירול טען כי הטענות בדבר הקשר שבין מאמצי המעבר לאנרגיה מתחדשת והמשבר בשווקים הן "לא מדויקות ומטעות", ואמר כי "נראה כי בעולם האנרגיה הנקייה הזעזועים הנובעים מהכפלת מחירי הנפט והגז יורגשו הרבה פחות על ידי הצרכנים". לפי הסוכנות, מעבר אנרגטי מהיר ויתר לעבר אנרגיות מתחדשות יגן טוב יותר על הצרכנים בעתיד. זאת, שעה שדלקים מאובנים - פחם, גז טבעי ונפט - היוו כמעט 80% מאספקת האנרגיה העולמית בשנת 2020 והתחדשות רק 12%.

הבשורות הטובות בדוח, הן שבשווקים רבים, אנרגיות מתחדשות הן מקור החשמל הזול ביותר - כך שמבחינה כלכלית הן מתועדפות על פני תשתיות הדלקים המאובנים, ואף מכירת מכוניות חשמליות רשמה בשנת 2020 שיא עולמי. בהתאם למחירי האנרגיה המתחדשת היורדים, נרשמה ירידה במתן אישורים להקמת תחנות כוח פחמיות, וגם מדינות ובנקים מפחיתים את המימון לפרויקטים הללו.

למרות האזהרות של הארגון על התקדמות איטית ובלתי מספקת של המדינות לקראת איפוס הפליטות, לפי הארגון, יותר מ-40% מההפחתה הנדרשת בפליטות עשויה לנבוע מאמצעים שעלותם הכלכלית מתקזזת עם התועלת שבהם, כגון שיפור היעילות, טיפול בדליפות מתאן בהפקת גז, או התקנת שדות סולריים ושבשבות רוח במקומות בהם הטכנולוגיות הללו כבר זולות ויעילות. הארגון גם הצביע על התועלות הכלכליות של איפוס נטו של הפליטות, ואמר כי ההתחייבויות הקיימות והבלתי מספקות לבדן - ייצרו 13 מיליון מקומות עבודה חדשים, בזמן שהגברת היעדים לכדי עמידה באיפוס הפליטות - תכפיל את הנתון הזה.

לאור אותן מגמות, השימוש בפחם יחל לרדת החל מהשנה הבאה, ולאחר שיא צריכת הנפט (צריכת הנפט תגיע לפי הצפי לשיאה במהלך שנת 2025), הביקוש לנפט יחל לפחות במהלך העשור הבא (תהליך המונע על ידי המעבר למכוניות חשמליות). בדוח הסוכנות אשתקד, היא הבהירה כי כדי לעמוד ביעדי הפליטות ולהימנע מהשלכותיו הקטסטרופליות של משבר האקלים, יש להפסיק פיתוח שדות גז ונפט חדשים עוד השנה. ירידה בביקש לדלקים הללו, תהפוך את השדות החדשים למיותרים.

הארגון מציע ארבעה צעדים בהם צריכות המדינות להתמקד: דחיפה מסיבית לחשמל נקי, הפסקה מהירה של השימוש בפחם, 'מיקוד בלתי פוסק' בהתייעלות אנרגטית, טיפול בדליפות מתאן בתשתיות הדלקים המאובנים, ודחיפה משמעותית לחדשנות באנרגיה נקייה.

"מדינות העולם לא מצליחות להתמודד עם משבר האקלים"

ישראל איננה מצליחה ליישם את התחייבויותיה במסגרת הסכם פריז, וכושלת במעבר לאנרגיה מתחדשת. למרות שהתחייבויותיה הראשונות של ישראל, ל-10% אנרגיה מתחדשת עד שנת 2020, נחשבות לשמרניות ונמוכות, היעד לא הושג, ובשנת 2020 פחות מ-6% מהחשמל בישראל יוצר באמצעות אנרגיה נקייה. היעדים לשנת 2030 הם 30%, אך לשנת 2050 - לא הציבה ישראל יעדים.

ד"ר גיל פרואקטור, מנהל תחום אנרגיה ואקלים במשרד להגנת הסביבה, אומר על עליית מחרי הדלקים בעולם כי "העלייה קצרת הטווח במחירי הדלקים הפוסיליים בעולם מאיצה מאוד את ההשקעות ואת הרגולציה במדינות ה-OECD וכלכלות רבות נוספות ליישום היעדים האסטרטגיים למעבר לכלכלות מאופסות פליטות, ללא שימוש בגז, נפט ופחם. כאן בישראל עלינו למהר ולפעול עכשיו במדיניות אקלים קוהרנטית ונחושה, אשר בראש ובראשונה מוציאה לפועל את הצעדים הנדרשים להפסקת התלות שלנו בדלקים הפוסליים ולהסטת השקעות לעבר תשתיות יעילות ודלות פחמן. מדיניות כזו - שאנו מובילים בממשלה - מאפשרת להסתכל על ההזדמנויות הכלכליות-סביבתיות בארץ ובעולם, במקום להמשיך להיתקע בשיקולי רווח צרים וקצרי טווח של הדלקים הפוסיליים".

ד"ר אריה ונגר, מדען איכות אוויר ואנרגיה בארגון "אדם, טבע ודין", אומר כי "משמעות הדוח היא שמדינות העולם לא מצליחות להתמודד עם משבר האקלים. אנחנו לא צריכים את סוכנות הארנגיה הבינלאומית כדי לדעת את זה. כדי לפתור את המשבר, אנחנו צריכים להשקיע הרבה השקעות - כל מדינות העולם ביחד. ישראל צריכה לעשות את חלקה בצמצום הפליטות. ישראל כושלת במעבר למתחדשות. היא צריכה להעלות את היעדים שלה, ולהגיע בעצמה לאפס פליטות בשנת 2050. היום, אין לנו יעדים כאלו. אזרחי ישראל ירוויחו משינוי משקי מהסתמכות על דלקים מזהמים לאנרגיה ירוקה. מי שיפתח טכנולוגיות, גם יכול להרוויח כלכלית. אם עוברים לאנרגיה ירוקה, גם מצמצמים את זיהום האוויר המקומי הפוגע בבריאות. ישראל היא בין המדינות שיפגעו ממשבר האקלים".

חן הרצוג, כלכלן ראשי ושותף בפירמת הייעוץ BDO, מוסיף על כך ומזהיר כי ישראל תוסיף שלא לעמוד ביעדים שהציבה לעצמה, אילו לא תפעל באופן שיטתי ליישומם. לדבריו, "דוח סוכנות האנרגיה מצביע על האתגרים בעמידה ביעדי האקלים בעולם, ומראה שלא מספיק לקבוע יעדים אלא נדרש להקצות את המשאבים הנדרשים להשגתם. היקף ההשקעות העולמיות בתשתיות אנרגיה דלת-פחמן עומד על כ-1 טריליון דולר לשנה בשנת 2021, ולפי סוכנות האנרגיה העולמית צריך לגדול לרמה של 3.3 טריליון דולר בשנה כדי לעמוד ביעדי האקלים.

"זהו תמרור אזהרה לממשלת ישראל שהציבה אמנם יעדים לשנת 2030, אולם טרם תירגמה אותה למדיניות ותקציבים. הדוח גם מצביע על הצורך בגיבוש משולבת להפחתת פליטות. להערכתנו ישראל לא תוכל לעמוד ביעדי הפחתת פליטות באמצעות קידום אנרגיה סולרית בלבד, וחייבת לגבש מדיניות רוחבית לחישמול מלא של התחבורה הפרטית, האוטובוסים והמשאיות, טיפול בפסולת והתייעלות אנרגטית ביצור החשמל".

צרו איתנו קשר *5988