השאיפה של פנאקסיה מתחילה להתגשם; האם היא תחלחל גם לשורה התחתונה?

חברת הקנאביס פנאקסיה  הגשימה בשבוע שעבר חלום, או לכל הפחות נדבך משמעותי מאוד בחזון שלה. החברה קיבלה את היתר משרד הבריאות לשווק תמציות קנאביס ייחודיות למתן בשאיפה, מחוץ לישראל.

פנאקסיה לא מגדלת קנאביס בעצמה אלא מתמקדת בעיבוד שלו, והאסטרטגיה המוצהרת שלה מתחילת דרכה היא, כי יתרונה (והיתרון של ישראל כולה בשוק הקנאביס) יהיה ביצוא מוצרים מיוחדים. ואולם, עד כה התיר משרד הבריאות לשווק בישראל רק תפרחות בתצורות שונות ומיצויי שמן, מוצרים שאין בהם ערך מוסף, ולא הותר להוציא לחו"ל באופן מסחרי מוצרים שאינם משווקים בישראל. כך נמנע מפנאקסיה להגשים את החזון ואת התוכנית העסקית שלה.

"הרגשתי כאילו אני עומד להיכנס לשוק שכולו עגלות עם סוס, ולי יש מכונית", אומר ד"ר דדי סגל, מנכ"ל החברה, לגבי שוק הקנאביס הגרמני. "אבל מישהו נעל לי את המכונית בגראז'".

לדברי סגל, "היינו במצב מוזר שבו כל הזמן אומרים לנו 'לישראל יש יתרון יחסי בקנאביס', אבל מה עוזר לי היתרון הזה אם לא נותנים לי לשווק את המוצר? היתרון של ישראל הוא לא בזנים מיוחדים. הזנים בצפון אמריקה טובים יותר. היתרון הוא רק במוצרים מיוחדים, וגם הוא הולך ופוחת ככל שהמתחרים תופסים תאוצה".

כעת, הדלת נפתחה. האישור הנוכחי מאפשר לראשונה להוציא לחו"ל מוצרים ייחודיים לפנאקסיה. למוצר כבר יש אישור שיווק בגרמניה, וגם הסכם שיווק עם חברת התרופות Neuraxpharm (נורקספארם), כך שהכול מוכן, ושיווק המוצרים יחל בקרוב.

היתרון תורגם להכנסות, אבל לא לרווחים

פנאקסיה ישראל נסחרת לפי שווי של 188 מיליון שקל. השנה האחרונה אופיינה דווקא בירידה של כ-50% במניית החברה, לאחר שהצליחה להפוך את המעמד המוביל שלה בתחום הטכנולוגי של עיבוד הקנאביס להכנסות נאות, אך לא לרווחים. במחצית הראשונה של 2021 רשמה הכנסות של 37 מיליון שקל, גידול של 37% לעומת המחצית המקבילה אשתקד. על כך רשמה הפסד תפעולי של 4.3 מיליון שקל, והפסד נקי של 4.6 מיליון שקל.

זה לא ריגש אותה. פנאקסיה הצהירה מאז ומעולם כי היא ממוקדת בחו"ל, והייתה מהחלוצות שהחלו בייצור של מוצרי הקנאביס הקלאסיים לשוק הגרמני. היא גם זכתה במכרז לפיילוט יוקרתי בצרפת, אולם אותן מגבלות שתוארו לעיל עיכבו אותה.

אבל החברה לא סטתה מהדרך שהגדירה לעצמה, וגם כאשר הפעילות בחו"ל נתקלה במחסומים, היא המשיכה במתן דגש על חו"ל לעומת ישראל, ואפילו מכרה את פעילות בתי המרקחת שלה בארץ, בתקופה שבה רוב החברות דווקא בונות פעילות כזו, ורושמות כך עלייה משמעותית בהכנסותיהן.

"האמריקאים לא מעשנים, הם עושים וייפינג"

סגל מאמין שכל עוד היצוא של המוצרים המיוחדים היה תקוע, שוק ההון הישראלי שפט את החברה לפי פעילותה בשוק הישראלי בלבד. כרגע, נפתח בפניה עולם חדש, והוא מאמין כי יהיה גם שינוי מגמה בתנועת המניה. בינתיים, בעקבות ההודעה היא עלתה כ-4%. נראה כי השוק מחכה לראות את המשלוחים יוצאים ואת הכסף נכנס.

"מאז שפנאקסיה התחילה את דרכה, הכול מתרכז לנקודת הזמן הזו", אומר סגל. "אנחנו סוף סוף מביאים לשוק מוצר שאף אחד עדיין לא רשם באירופה. לעומת זאת בצפון אמריקה, אנשים הצביעו ברגליים, כלומר בריאות. השוק האמריקאי לא מעשן, הוא עושה וייפינג (כלומר נוטל קנאביס בשאיפה). אפילו משתמשי הפנאי בארה"ב מעדיפים וייפינג על פני עישון".

מדוע אין מתחרים בתחום הזה בשוק הגרמני?
סגל: "הדרישות ממוצר בשאיפה בגרמניה הן מאוד קשוחות. לעומת ארה"ב שבה הווייפינג הוא מוצר פנאי, כאן ההתייחסות אליו היא כמעט כמו מוצר אינהלציה רפואי, מבחינת הניקיון שלו, חומרי הגלם, תוצרי הלוואי של החימום, וגם ההדירות - כלומר אנחנו צריכים להראות שכל מנה של החומר היא כמעט אותו דבר.

"צריך לעשות רגולציה כמו של תרופה, ניסוי קליני במאות אנשים. הניסוי בווייפינג קשוח אפילו יותר מאשר בטבליות לבליעה. בגרמניה, אנחנו החברה היחידה שנכנסה למסלול של ניסויים קליניים במוצר הזה. אני מעריך שקיים מחסום כניסה של 2-3 שנים בערך וזה פרק זמן מספיק כדי להתבסס בשוק".

גרמניה היא רק ההתחלה. פנאקסיה מגישה בקשות לאישור המוצר במדינות נוספות באירופה. "שם הדרישות אפילו יותר מחמירות, משמע - החסמים לתחרות יותר גבוהים", אומר סגל. המדינה הראשונה תהיה כנראה פולין, שגם בה יש לפנאקסיה שיתוף פעולה עם נורקספארם. מדינות נוספות על הכוונת הן יוון, פורטוגל, קפריסין וצרפת, שם כאמור כבר יש לה פיילוט.

חברות ישראליות נוספות מפתחות שיטות מתן מיוחדות, אם כי אף אחד מהן לא מדגישה את זה כחלק עיקרי בפעילות שלה כמו פנאקסיה, למעט חברת סייקי הלא-בורסאית, אשר מתמקדת במשאף עצמו. המוצר שלה אושר לשיווק באפריל בקנדה.

כל עוד לא אושר היצוא מישראל, הצהירה פנאקסיה כי תייצר את אותם המוצרים, אך מהמפעל שלה במלטה. "המפעל הזה מוכן, ואנחנו ממשיכים להחזיק באופציה הזו. יש יתרונות רגולטוריים למלטה", אומר היום סגל, אבל רוב היצוא בינתיים צפוי להתבצע מישראל.

כל חברה שרוצה לייצא צריכה לעבור דרך פנאקסיה

מלבד המוצר בשאיפה, פנאקסיה משווק גם מוצרים קלאסיים לשוק הגרמני, בעיקר מיצויי שמן. המפעל של פנאקסיה אושר על ידי גורם מוסמך מן האיחוד האירופי רגע לפני תחילת מגפת הקורונה. אף אחד מן המפעלים האחרים בישראל לא הספיק לקבל את האישור, וכרגע אין ביקורים של המפקחים בישראל, וגם לא אישור ישראלי מקביל מגורם המקובל על האיחוד.

עד שתיפתר המגבלה הזו, כל חברת קנאביס שרוצה לייצא לאירופה בעצם צריכה לעבור דרך פנאקסיה. המוצרים הממותגים במותג פנאקסיה מבוססים על חומר גלם של חברת שיח. במהלך השנה הקרובה סביר כי גם מפעלים אחרים, כמו של יוניבו , קנאשור , תיקון עולם  ו-BOL יבקשו, ואף יקבלו את האישור, אך פנאקסיה מנצלת את היתרון הזה כל עוד אפשר.

"משרד הבריאות מתיר היום את היצוא מישראל", אומר סגל, "אבל צריך לזכור ששוק מיצויי השמן הוא לא שוק גדול, והתפרחות שמייצרות חלק מן החברות הישראליות לא עומדות במונוגרף הגרמני (הטבלה הקובעת את ריכוזי המקסימום והמינומום של כל החומרים הפעילים), בעוד שמשרד הבריאות מתיר סטייה גדולה יותר".

התקווה היא כי דגש על השוק הגרמני "יתקן" גם את סוגיית הרווחיות של פנאקסיה. היום הרווחיות שלה נמוכה מחברות שמגדלות או מייבאות את הסחורה שלהן. "המוצרים בגרמניה רווחיים יותר מבישראל. מנה חודשית יכולה להימכר ב-500-600 אירו, בעוד שבישראל זה המחיר בשקלים", אומר אסי רוטברט, ממייסדי החברה והמנהל הכללי שלה. "אנחנו מאמינים שגרמניה תהיה משמעותית בדוחות שלנו תוך חצי שנה עד שנה".

מספר חברות קנאביס ישראליות כבר נסחרות בנאסד"ק. אינטרקיור  ו-איי.אם. קנאביס  נרשמו שתיהן למסחר בנאסד"ק אחרי שכבר היו רשומות בבורסה הקנדית. נראה כי גם פנאקסיה מכוונת לכך. לאחרונה הודיעה על כוונתה למזג את החברה, הנסחרת בתל אביב, עם החברה האם פנאקסיה ארה"ב.

הפעילות בארה"ב הייתה המקור של פנאקסיה, עוד טרם החלה פעילותה הישראלית להיסחר בתל אביב. היא הקימה מספר מפעלים, אולם בהדרגה הפך השוק האמריקאי לשוק של פנאי, ופנאקסיה, שמייסדיה מגיעים מעולם התרופות, לא מצאו לעצמם יתרון יחסי בשוק.

"המוצרים שלנו לא מיוחדים בשוק הזה. היום חברות קנאביס שנסחרות בנאסד"ק - אסור שתהיה להן פעילות קנאביס בארה"ב, משום שהיא אסורה פדרלית. בברירה בין השוק האמריקאי ובין שוק ההון האמריקאי, נכון לנו יותר לבחור בשוק ההון", אומר סגל. הפעילות בארה"ב צפויה להימכר.

מה יקרה אם גם בישראל תהיה לגליזציה? אתם אוהבים להיות בשוק כמה שיותר רפואי.
"אם יהיה קנאביס לפנאי, לא ברור לאן הצרכן הרפואי ילך. גם במדינות שבהן הלגליזציה מלאה, יש ביקוש למוצרים רפואיים, למוצרים בשאיפה, למוצרים שברור בדיוק מה יש בהם. הדיבורים על לגליזציה כרגע לא משפיעים על המדינות העיקריות באירופה. אולי קצת לוקסנבורג, פורטוגל, מלטה, אבל לא על הגדולות".

במהלך השנה מכרה פנאקסיה כאמור את פעילות בתי המרקחת שלה, דווקא בתקופה שבה יתר החברות קונות בתי מרקחת. IMC הישראלית רכשה את בית המרקחת יחד עם מערך ההפצה של החברה. זו עוד סיבה לכך שהכנסות החברה צומחות מהר פחות משל המתחרות, שהוסיפו השנה פעילות קמעונית.

"השוק שופט אותנו לעומת החברות האחרות, למרות שאנחנו הולכים למקום אחר לגמרי", אומר סגל. "חברה צריכה להתמקד. הפוטנציאל באירופה כל כך גדול, ומבחינת תשומת הלב הניהולית היה חבל שנתמקד במה שלא בפוקוס שלנו".

פנאקסיה

תחום עיסוק: עיבוד קנאביס למוצריו, בדגש על מוצרים מיוחדים, ושיווקו בעולם

היסטוריה: החברה הוקמה ע"י ד"ר דדי סגל, ד"ר ערן גולדברג ואסי רוטברט, והייתה מחלוצות עיבוד הקנאביס בישראל ובמדינות מסוימות בארה"ב

נתונים: רשמה הכנסות של 37 מיליון שקל ברבעון, והפסד של 5.6 מיליון שקל. נסחרת לפי שווי של 190 מיליון שקל

עוד משהו: שניים ממייסדי החברה הם בוגרי מכון ויצמן. החברה צמחה בתוך קבוצת חברות התרופות והמכשור הרפואי של משפחת סגל, שכוללת גם את לומינרה וטרי אוף לייף