קונדומים, אופניים ותנורים: זו רשימת ההחרגות ברפורמת היבוא

לידי גלובס הגיעה רשימת ההחרגות המוסכמת ברפורמה ביבוא שבה כ-100 מוצרים שיידרשו לעמוד בתקן ישראלי ולא ניתן יהיה לייבא כאלה העומדים בתקנים אמריקאים ואירופיים • "למה קונדום שעובד בחו"ל לא יכול לעבוד בארץ? למה חייבים תקנים ישראלים ייחודיים?"

אופניים / צילום: אריק סולטן
אופניים / צילום: אריק סולטן

לידי גלובס הגיעה רשימת ההחרגות המוסכמת ברפורמה ביבוא. כל המוצרים המופיעים בטבלה שהתפרסמה יידרשו לעמוד בתקן ישראלי ולא ניתן יהיה לייבא כאלה העומדים בתקנים אמריקאים ואירופיים.

הרשימה כוללת למעלה ממאה מוצרים, אולם היא סבירה ביחס ללחצים שהופעלו כדי להרחיב אותה יותר מכך, טוענים במשרדי האוצר והכלכלה.

ברשימה מופיעים בין היתר קונדומים, כפפות גומי, סוגי מנורות, צינורות בטון ומערכות צנרת, מפסקים חשמליים, ציוד כיבוי אש, קסדות בטיחות, מכשירי חשמל כמו מדיחי כלים, מייבשי כביסה, מכונות כביסה, תנורי בישול, כיריים ומזגנים, וגם אופניים לילדים, אופני מירוץ ואופני הרים, ציוד בנייה ואריחים, ועוד עשרות מוצרים שבשלב הראשוני להפעלתה יהיו מוחרגים מההקלות החדשות ברפורמה ביבוא.

ביום רביעי התקיים דיון, כפי שנחשף בגלובס, בלשכת ראש הממשלה בנט בהשתתפות שרת הכלכלה אורנה ברביבאי ומנכ"ל משרדה וכן נציגים ממשרד האוצר ומנכ"ל משרד ראש הממשלה יאיר פינס. במהלך הפגישה הוסכם על מסלול חדש ברפורמה, שבו חלק מהמוצרים שיוחרגו ממנה והוגדרו מוצרים מסוכנים יידרשו תחילה לעמוד בבדיקת מכון התקנים הישראלי בהליך בקרה ובהמשך יוכלו לצאת ממנה למסלול ההצהרה המקל.

עוד נקבע כי במקרים של מוצרים שבהם הוראות החוק הישראליות סותרות את היכולת לייבא תקנים אירופיים ואמריקאים תיעשה עבודת מטה להסדרה, ולאחר מכן ניתן יהיה בצו השרה וללא חקיקה נוספת להכניס את המוצרים הללו לרפורמה ולייבא אותם במסלול הצהרה בלבד. לצד שני אלו הוסכם כאמור על רשימת ההחרגות שבה למעלה ממאה מוצרים - שגם מהם תוכל השרה להוציא עם הזמן בצו ולבטל את החרגתם.

"התרגלנו שאנחנו משלמים יותר"

אמש פרסם ראש הממשלה פוסט בדף הפייסבוק שלו בעקבות אותה פגישה עם ברביבאי שבו כלל בעיקר את הבשורות ביבוא ולא את ההחרגות המובאות בכתבה. "סיכמתי עם שרת הכלכלה, אורנה ברביבאי, על 'רפורמת העגלות', שתאפשר ליבואנים ישראלים לייבא מוצרים שמאושרים באירופה, אך לא עומדים בתקן הישראלי המיושן וחסר ההיגיון שקיים היום.

"במשך שנים התרגלנו שהישראלים משלמים יותר. למשל, אותה עגלה שעולה בארץ 1,790 שקל תעלה 700 שקל בחו״ל. בקבוק לתינוק שעולה בארץ 24 שקל יעלה בחו״ל 15 שקל. אותו הדבר קורה גם עם מוצרים נוספים ויקרים יותר כמו מוצצים, מיטות תינוק, מנשאים, טרמפולינות, כסאות תינוק לרכב, כסאות אוכל, צעצועי ילדים, תנורי אפייה, תנורי חימום, מברשות שיניים חשמליות, שואבי אבק והרשימה עוד ארוכה".

עו"ד רחל גור, מנהלת תחום ממשלה בלובי 99, אמרה לגלובס כי "לאחר דרישות חוזרות ונשנות ועשרות רבות של שעות דיונים, משרד הכלכלה פרסם סוף סוף לעיון הציבור את רשימת המוצרים שיוחרגו בשלב זה מהרפורמה ביבוא. הרשימה ארוכה וכוללת, בין היתר אריחי קרמיקה, אופניים, משקפי שמש, קונדומים ועוד. למה קונדומים שעובדים בחו"ל לא יכולים לעבוד בארץ? למה חייבים תקנים ישראלים ייחודיים? נשאל את השאלות בדיון המתוכנן ביום ראשון".

בתחילת השבוע הבא תתכנס ועדת הכלכלה לדיון נוסף ברפורמה המתוכננת ותדון ברשימת ההחרגות לפני אישור החוק לקריאה שנייה ושלישית. יו"ר הוועדה מיכאל ביטון, שכבר נזף באנשי משרד הכלכלה על האיחור בהצגת רשימת ההחרגות, יתבשר באותו דיון גם על השינויים הנוספים שהוכנסו בה בעקבות התערבות ראש הממשלה וצפוי דיון סוער.

מנכ"ל הלובי הציבורי "האינטרס שלנו" אלעד מלכא אמר לגלובס כי "רשימת ההחרגות מונה כמעט חצי מהתקנים הקיימים ומשקפת כניעה לקבוצות לחץ. ככה עושים חצי רפורמה. יש מספר רב של תקנים אירופיים שניתן לאמץ ולהוריד מחירים עבור הציבור הרחב. רשימת ההחרגות מראה שמקבלי ההחלטות לא מאמינים עד תום בהיגיון שעומד מאחורי הרפורמה: מה שבטוח עבור האירופים בטוח גם עבורנו. שמחים שלפחות בכל הנוגע למוצרי תינוקות, שבהם התקן הישראלי מאמץ תקן אירופי מיושן, עמדתנו התקבלה. עכשיו הכדור מונח לפתחם של חברי הוועדה, זה הזמן לצמצם את רשימת ההחרגות".