ירושה | דעה

מדוע צ'ק ללא שם מוטב אינו נחשב כמתנה

לאחר שקשישה הלכה לעולמה, גילו יורשיה כי מספר חודשים לפני מותה בנה משך מחשבונה את כל חסכונותיה בסך של 1.2 מיליון שקל, באמצעות צ'ק • הבן טען כי הפעולה נעשתה על דעת המנוחה, אך היורשים האחרים טענו כי הבן פעל על דעת עצמו במטרה לנשלם מהירושה • מה קבע ביהמ"ש?

סכסוכי ירושה / צילום: Shutterstock, Photographee.eu
סכסוכי ירושה / צילום: Shutterstock, Photographee.eu

לאחר שקשישה הלכה לעולמה, גילו יורשיה כי מספר חודשים לפני מותה, בנה משך מחשבונה את כל חסכונותיה בסך של 1.2 מיליון שקל, באמצעות צ'ק אותו הפקיד בחשבונו ארבעה חודשים מאוחר יותר. הצ'ק היה חתום על-ידי המנוחה, אך יתר הפרטים מולאו בכתב-ידו של הבן, שנהג לסייע לה בכתיבת צ'קים.

הבן טען כי הפעולה נעשתה על דעתה של המנוחה, ובהתאם לרצונה לתת לו מתנה לפני מותה, ובכך לתגמל אותו על יחסו החם וטיפולו המסור בה במהלך חייה. מנגד, היורשים האחרים טענו כי הבן פעל על דעת עצמו במטרה לנשלם מהירושה ולרוקן את העיזבון.

ראשית פנה בית המשפט לבחון את מצבה הקוגניטיבי של הקשישה בעת חתימת הצ'ק ופדיונו, והגיע למסקנה שהאישה הייתה צלולה ובעלת כשרות משפטית לתת מתנות, אם אכן רצתה בכך. בשלב הבא דן בית המשפט בשאלת מעמדו של צ'ק כמתנה.

מבחינה משפטית, חתימה על צ'ק שניתן ללא תמורה, ומסירתו לצד השני, אינה מקנה לאלתר את המתנה, שכן הצ'ק אינו מקנה מיידית את סכום הכסף הרשום בו, אלא רק עם פירעונו. כל עוד הכסף מצוי בבעלות הנותן, יש לראות במסירת הצ'ק רק התחייבות לתת מתנה עתידית, והמתנה תהפוך למוגמרת רק לאחר מעבר הכסף בבנק. כל עוד המתנה אינה מוגמרת, נותן המתנה רשאי להתחרט ולחזור בו. לטענת הבן, העובדה שבין החתימה על הצ'ק לבין הפקדתו בחשבונו עברו ארבעה חודשים, מבלי שהמנוחה פעלה לבטלו, מוכיחה כי היא לא חזרה בה מהמתנה.

הן מתנה והן התחייבות להעניק מתנה מעבירים לכתפי מקבל המתנה את הנטל להוכיח גמירות-דעת מצד הנותן. מאחר שנותן מתנה משנה את מצבו לרעה ופועל לכאורה בניגוד לאינטרסים שלו, קיים סוג של חשד מובנה כלפי עסקאות מתנה, בניגוד לעסקה רגילה שבה קיימת החלפת תמורות.

במקרה זה הנטל אף כבד עוד יותר, משתי סיבות: האחת - שנותנת המתנה הנטענת כבר הלכה לעולמה, ולכן לא ניתן לשאול אותה מה הבינה ולמה התכוונה. בנוסף, העובדה שהמתנה הנטענת רוקנה את הקשישה מכל נכסיה בחייה, תורמת להגברת החשש לניצול. בית המשפט לא יכול שלא לשאול את עצמו מדוע תבקש המנוחה, בסוף ימיה וכשהיא במצב רפואי מורכב, להעביר את מלוא הכספים שהיו לה בחשבון הבנק עד כדי ריקונו המוחלט, להעניק אותם במתנה לבנה ולהעמיד את עצמה במצב שבו היא תלויה למעשה בחסדיו.

במקרה זה, העובדה שהמנוחה לא מילאה את פרטי הצ'ק בעצמה, שמטה את הקרקע תחת טענת הבן שהצ'ק ניתן לו כמתנה בידיעתה ומרצונה. מעדותו של הבן עלה כי האם המנוחה מילאה בכתב-ידה רק את הסעיפים הפשוטים, שכללו את החתימה, את הסכום במספרים ואת התאריך. את החלק המילולי, שכלל את שמו של הבן ואת הסכום במילים, הוא מילא בעצמו.

מאחר שהצ'ק הוא חוזה המתנה, ושמות הצדדים לחוזה הם תנאי יסוד בחוזה שנערך בכתב, בית המשפט קבע כי בהיעדר פירוט שמו של הבן על-ידי המנוחה על גבי הצ'ק, לא משתקפת גמירת דעתם של הצדדים להתקשר בהסכם מחייב, ובייחוד גמירות-דעתה של המנוחה להעניק דווקא לבן את הצ'ק. לאור זאת בית המשפט הורה כי הסכום שלקח הבן לחשבונו, יוחזר לעיזבון ויחולק בין היורשים.

אנשים רבים משתמשים בצ'קים "פתוחים" כדי לאפשר סחירות רבה יותר, ולא להגביל את מקבל הצ'ק בהפקדתו בבנק. יש לדעת אם כן כי צ'ק כזה יכול להיפסל כאשר הוא ניתן כמתנה, אם נותן הצ'ק או מי מטעמו יערער על הלגיטימיות שלו. 

ליהיא כהן דמבינסקי היא עורכת דין שותפה במשרד מ.פירון ושות' ומנהלת את תחום דיני המשפחה

צרו איתנו קשר *5988