הוויה דולורוזה של התיירות הנכנסת: בענף מודאגים מהמתווה החדש

בקרב שבין משרד התיירות, שתפקידו לדחוף לכניסת תיירים לארץ, לבין משרד הבריאות שרואה בהם סיכון לתחלואה - ידו של האחרון על העליונה • "התחושה היא שישראל ויתרה על התיירים", אומרים גורמים בענף • גם בארגון התעופה העולמי יאטא סבורים כי מדינות אמורות לפעול במתווה אחיד ופשוט

קבוצת תיירים בירושלים. סוכנים מחו''ל אומרים כי לא יוכלו לגבש תוכניות לשלוח לישראל תיירים ב־2022 / צילום: Shutterstock
קבוצת תיירים בירושלים. סוכנים מחו''ל אומרים כי לא יוכלו לגבש תוכניות לשלוח לישראל תיירים ב־2022 / צילום: Shutterstock

ה-1 בנובמבר, תאריך היעד לפתיחת ישראל לתיירות, קרב. פרטי המתווה המסתמן כבר דלפו, אף כי המתווה טרם פורסם רשמית - ואנשי התיירות מודאגים.

ב"קרב" שבין משרד התיירות, שתפקידו לדחוף לכניסת תיירים וכמה שיותר, לבין משרד הבריאות שרואה את התיירות כסיכון לתחלואה - ידו של האחרון על העליונה. לראייה, מתווה התיירות של ישראל חריג ביחס לעולם, כשהוא יכלול תנאים שלא יאפשרו לתיירים פוטנציאליים, גם מחוסנים, להגיע לישראל.

ומדוע? ראשית משום שהכרה בתו הירוק, כלומר בתוקפה של תעודת מתחסן, שונה בישראל לעומת העולם (למתחסנים בשלישית או לשתי מנות שטרם חלפה חצי שנה מקבלת המנה השנייה). שנית, לאור התנאי המסתמן של דרישה לבדיקה יומית לתיירים שבקבוצות, בנוסף לכך שלא תתאפשר כניסת ילדים לא מחוסנים בליווי הוריהם, או מתווה המכיר במחלימים. לנוכח זאת, החשש והייאוש בקרב העוסקים בענף גוברים.

סוכני תיירות נכנסת מספרים לגלובס כי סיטונאי נסיעות בעולם אינם מוכנים לשווק את ישראל בפורמט הכניסה המסתמן. סוכן שביקר לאחרונה בכנס סיפר כי "מארגן תיירות איטלקי שמשווק את ישראל הודיע כי ישראל תרד ממפת התיירות לשנת 2022, כיוון שהתנאים נוקשים ומחמירים מדי. לדבריו, סיטונאי התיירות מחפשים לשלוח תיירים למקום שמקבל אותם, ולא למדינות שמקשות על התייר ואין בהן ודאות".

ישראל רודריג מחברת אופקים, שהשתתף בכנס TTG שהתקיים לאחרונה באיטליה, סבור כי "הדרישה לחיסון שתוקפו עד חצי שנה תמנע מהתיירות לישראל להתחדש. באיטליה המחוסנים קיבלו שתי מנות חיסון, ואין שם תוכנית להתחסן בבוסטר. לכן התיירות משם וממדינות אחרות באירופה אינה רלוונטית לישראל במצב הנוכחי".

קרלוס ארלובסקי, בעלי חברת קלי טורס, שנמצא בימים אלו בסדרת פגישות עם סוכנים בספרד, משקף תמונה דומה: "הסוכנים המקומיים תמהים על האופן שבו ישראל פותחת את השערים. הם אומרים כי לא יוכלו לגבש תוכניות לשלוח לישראל תיירים ב-2022".

גם בארה"ב, המקור הראשי של התיירות לארץ, תוהים על המדיניות הישראלית. מארגן תיירות נכנסת שמצוי בקשר עם סוכנים אמריקאים ציין כי "התחושה שם היא שישראל ויתרה על התיירות מארה"ב. לתיירות מארה"ב ערך כלכלי גדול, והאמריקאים חוזרים לטייל בעולם, אך ישראל לא על המפה שלהם בשל התנאים המחמירים. יש להם אלטרנטיבות אחרות".

אינפלציית מטושים

בכנסי התיירות הבינלאומיים התחרות קשה. כשהרצון לנפוש עולה והתיירים מחפשים היכן להוציא את כספם, סיטונאי התיירות בכל העולם משקיעים בשיווק המדינות שלהם לתיירים. הסיטונאים המקומיים חשים שישראל - שממילא היא יעד יקר ומאתגר לשיווק - נמצאת בנחיתות לאור המתווה וההגבלות המחמירות כאמור. התסכול מהמתווה המסתמן הוביל את אנשי התיירות, בעיקר מדריכי הדרך שנפגעו קשה מהמשבר, להפגין (שוב) בנתב"ג השבוע.

"מישהו חשב בכלל מה זה אומר לתייר לדחוף מטוש כל יום לאף?", אמר לגלובס סוכן שעוסק בשיווק טיולים מאורגנים לישראל. "יש איזו דעה רווחת כאילו שהתיירים רק מחכים שישראל תאפשר להם להגיע, והם יעשו זאת בכל תנאי. אז זה ממש לא ככה". אותו סוכן מתוסכל מגיבוש המתווה "מבלי שדיברו אתנו - מי שנמצאים בשטח ויודעים איך אפשר לייצר מתווה שיביא את התייר וישמור על האינטרס הבריאותי".

במדור עסק ביום של גלובס התראיינה לאחרונה ואי-לאם צ'אן, שזה כעשור משמשת כמדריכת תיירים לדוברי סינית. צ'אן מאמינה בפוטנציאל של ישראל כיעד לתיירים, אך חוששת שהוא יתמסמס לנוכח ההגבלות. "תדמייני איך תיראה הכניסה לכנסיית הקבר כשכל תייר יידרש לעבור בדיקה שתיארך רבע שעה. מפחדים שתיירים יביאו וריאנטים, אבל לא חושבים על מה שהם מרגישים, ועד כמה דרישות כאלה פוגעות בתיירים ובתדמית של ישראל. הם עברו שתי בדיקות PCR, ובדיקה לפני כניסה לכל אתר היא דרישה מכבידה. אנשים באים לבקר ולראות את הוויה דולורוזה, אבל לא לעבור ויה דולורוזה בעצמם".

דיסהרמוניה בין מדינות

בכנס של ארגון התעופה העולמי יאטא שנערך בבוסטון בתחילת אוקטובר הוצגו מתווים שונים של מדינות להכנסת תיירים, כשברור היה לכל שמתווה פשוט שאינו מרתיע בהיבט הבירוקרטי, יסייע לעודד תיירים להגיע למדינות. הלך הרוח היה שיש להגביל כניסה למחוסנים בלבד, בכפוף לביצוע של בדיקת קורונה לפני הטיסה לארץ היעד.

מנכ"ל יאטא, וילי וולש, דיבר בכנס על הפערים הגדולים שבין תעופת הפנים שמתאוששת מהר לבין התעופה הבינלאומית, אשר קשורים גם במגבלות הכניסה למדינות: בארגון מערכים שתעופת הפנים תסיים את שנת 2021 בשיעור של 73% לעומת 2019, בשעה שהתעופה הבינלאומית תסתכם ב-22% לעומת 2019.

"חוסר ההרמוניות בין מדינות הוא מה שמשאיר תיירים רבים במדינותיהם. נוסעים נרתעים לטוס בגלל בירוקרטיה ואינספור מסמכים, כשהם בעיקר לא יודעים מה רוצה כל מדינה", הסביר וולש. "לממשלות היה מספיק זמן לבחון איך אפשר וצריך להתנהל בכל הנוגע לפתיחת גבולות גם לטובת תועלתן הכלכלית, ולפעול בצורה אחידה, כפי שדרכון הוא מסמך אחיד המוכר בעולם לייצר אחידות בנוגע לדרישות מתיירים".

מבדיקה של ארגון התעופה בקרב 50 המדינות האמונות על 92% מהתנועה העולמית עלה כי 38 מתוכן מגדירות הגבלות כלשהן בכניסה אליהן, 6 מאפשרות לילדים להתלוות להורים לא מחוסנים, 24 מקבלות בדיקות pcr בלבד, 16 מכירות בבדיקות אנטיגן, 18 מדינות פוטרות את המחוסנים מביצוע בדיקה, 20 מאפשרות תנאי כניסה למחלימים הדומים למחוסנים ו-33 פוטרות ילדים מבדיקה בכניסה - אם כי גילאי הילדים משתנים בין מדינות.

סוגיה אחרת שמטרידה את ארגון התעופה בהקשר של הדרישות הבירוקרטיות היא שתהליך טרום הטיסה, שכבר התארך (עם החובה להציג את ממצאי הבדיקות), יוביל לעומסים בלתי סבירים בנמלי התעופה ככל שהביקוש לטוס יגדל. "לפני המגפה הליך טרום הטיסה הכפיל את עצמו משעה וחצי בממוצע לשלוש שעות בשעות השיא", אמר וולש.

"מה שבאמת מדאיג הוא שכאשר המספרים יתקרבו לאלה של 2019, תהליך טרום הטיסה עשוי להגיע לחמש שעות. בנוסף, ככל שתנועת הנוסעים גדלה ראינו עלייה בעיכובים בטיסות. זה מצב שלא יוכל להימשך גם בגלל אי הנוחות לנוסעים, וגם בגלל הקנסות שמושתים על חברות התעופה המאחרות על ידי נמלי התעופה".

ביאטא שואפים לחזון דיגיטלי שיאגד את כל מסמכי הנסיעה, לרבות תעודות מתחסן או ממצאי בדיקות הקורונה. "חוץ מהבלבול של הנוסעים לגבי הדרישות של כל מדינה, הבעיה השנייה היא כאוס בהליך טרום הטיסה. במצב כזה, מי שלא חייב לטוס לא יעשה זאת. נראה תיירות של ביקורי משפחה בעיקר, ומעט תיירות פנאי או תיירות עסקית".

ולש מזכיר כי "תעופה היא עניין בילטרלי, והנכון יהיה להשוות תנאי כניסה בין מדינות בצורה של הדדיות ושל פישוט התנאים לנוסעים. אם רואים שממשלות עושות משהו נכון, וניתן לבחון זאת גם לפי התחלואה, למה לא ליישם מודלים מוצלחים?".

באופן בלתי אובייקטיבי, הוא מתעקש כי השפעת התיירות על תחלואה במדינות נמוכה מזו שחושבים. כדוגמה הוא מספק את בריטניה, שהחליטה להסיר מגבלות לתיירים זה מכבר. "מתוך 3 מיליון מבקרים בבריטניה בחודשים פברואר-אוגוסט נדגמו 42 אלף חיוביים לקורונה, כלומר כ-250 בממוצע ליום, וזה בתקופה שבה בריטניה הגיעה ל-35 אלף מאומתים מדי יום. זה אומר הרבה, ומזה מדינות צריכות ללמוד".

מכשלת התו הירוק

בחזרה לישראל: המתווה המסתמן מוציא כאמור את האוויר מבועת הציפייה לקבל תיירים בחורף הקרוב. התסכול גובר כשבוחנים את המתווה שעליו הכריזה ארה"ב, שתאפשר כניסת תיירים מאירופה, סין, בריטניה והודו מה-8 בנובמבר. התנאים: כניסת תיירים מחוסנים בלבד, בכפוף לביצוע בדיקת pcr בטווח של 72 שעות לפני הטיסה. אין בדיקות לאחר נחיתה, ואין תנאים מעבר לכך.

במדינות כמו איטליה, ספרד, יוון וצרפת אף מסתפקים בתעודות מתחסן, ללא דרישה לבדיקות קורונה. מדינות בודדות דורשות מהנכנסים אליהן לבצע בדיקת קורונה לאחר הנחיתה, בהן ישראל ואיחוד האמירויות, נושא שגם תלוי באי האמינות באשר לבדיקות הקורונה שכל הנוסעים מחויבים לבצע 72 שעות לפני הטיסה לישראל. היקף הזיופים שמתגלים מדי יום לא מתיר כנראה ברירה.

המכשלה העיקרית במתווה נוגעת להגדרה של מיהו מחוסן הזכאי לתו ירוק. ישראל, כאמור, מחמירה ביחס למדינות העולם. מי שמוגדר מחוסן בכניסה לארה"ב - אינו מוגדר מחוסן בכניסה לישראל, במידה שקיבל שתי מנות חיסון וחלפה חצי שנה מאז קבלת המנה השנייה. הדרישה הזו תשאיר תיירים פוטנציאליים רבים מחוץ ללופ של ישראל - ובעיקר המבוגרים, שכבר חוסנו לפני יותר מחצי שנה. קבלה של מנת חיסון שלישית אינה נחלת רבים בעולם, כידוע.

צרו איתנו קשר *5988