קצא"א | בלעדי

אבו דאבי פוזלת לקהיר: באמירויות מגששים אחר חלופה להסכם קצא"א

העתירות בבג"ץ וההתנגדויות בממשלה מדאיגות בכירים באיחוד האמירויות, שכבר שוקדים על תוכנית מגרה למקרה שתבוטל עסקת הנפט עם קצא"א, שנחשפה בגלובס • האלטרנטיבה המתוכננת באבו דאבי היא הקמת קו לשינוע נפט במצרים, בסמוך לצינורות הגז הקיימים שם

החתימה על הסכם קצא''א. מימין לשמאל: השאם עבד אחמד, ומנכ''ל קצא''א, איציק לוי / צילום: דוברות קצא''א
החתימה על הסכם קצא''א. מימין לשמאל: השאם עבד אחמד, ומנכ''ל קצא''א, איציק לוי / צילום: דוברות קצא''א

האפשרות לביטול, צמצום או הקפאה של הסכם קצא"א עם החברה האמירתית Med-Red L.B מעיבה על היחסים בין ירושלים לאבו דאבי. לישראל כבר הועברו מסרים שביטול העסקה לשינוע נפט ומוצריו בקו אילת-אשקלון, ישפיע לרעה על היחסים בין המדינות ולגלובס נודע כי באמירויות שוקלים גם תוכנית ב'. אם אכן יהיה ביטול, נוכח התנגדות חלק משרי הממשלה ו/או פסיקת בג"ץ, באמירויות דנים באפשרות להקמת קו צינור נפט חליפי בשטח מצרים. קו טאבה-אל עריש, שיוקם על תשתית צינור הגז הקיים במצרים. לפי גורם המעורב בנושא, האפשרות עלתה הן בשיחות פנימיות באמירויות וגם בגישורים ראשוניים עם המצרים.

הזיהום ישאר, הכסף ילך

המשמעות הכלכלית של ביטול ההסכם היא אובדן של מאות מליוני שקלים רווח לחברה הממשלתית קצא"א (קו צינור אירופה-אסיה), וגם לאמירתיים. בניית הצינור והוספת נמלים בתחנות קצה ומסופי העברת דלקים, אלו צעדים שאמורים להימשך לא מעט שנים ומשאבים. ולא זאת בלבד, ההתנגדויות בישראל לעסקת הנפט נובעות בעיקרן מסכנת הזיהום למפרץ אילת. אם העסקה תעבור למצרים, מסוף המיכליות יועבר רק מרחק קצר דרומה מעבר לגבול, כך שהסכנה תישאר בעינה.

האמירתיים מאבדים אמון

האמירתים לא מתייחסים לנושא רשמית, אך לפי אחד מהגורמים המעורים בנושא הם בהחלט מוטרדים מאפשרות הביטול, ורואים בה אי עמידה בהסכם בין מדינתי הפוגעת באמינותה של ישראל וממשלתה. "ההשלכות עשויות להתרחב לתחומים נוספים", מזהיר אותו גורם. "ולכל הפחות כל הסכם מעתה ואילך יחוייב בהרבה יותר בטוחות מצד ישראל כדי לוודא עמידה בתנאיו".

נזכיר כי לפי ההסכם, שפורסם לראשונה בגלובס, החברה האמירתית תשתמש בקצא"א בהפעלת גשר יבשתי להובלת ואחסון נפט ומוצריו. הנפט יעבור מאיחוד האמירויות ושוקים אסיאתיים אחרים דרך התשתית של קצא"א באילת ובאשקלון לשוקים מערביים, ובין אזור הים התיכון לשוקי המזרח הרחוק. המשמעות של ההסכם היא לא רק כספית. MRLB, היא חברה פרטית בבעלות משותפת של חברת Petromal - זרוע הנפט והגז של התאגיד NATIONAL HOLDING שבסיסו באבו-דאבי; היא מחוברת למשפחת השלטון באמירויות וההסכם קיבל את ברכת ההנהגה האמירתית.

האמירתים יהיו רשאים להעביר למפרץ אילת עד 70 מיכליות נפט בשנה בעוד חמש שנים (פי 10 מהממוצע השנתי בקצא"א בשנים האחרונות). ההסכם למעשה מיושם כבר היום, ועד לסוף השנה צפויות לעבור בנמל אילת יותר מ-20 מיכליות. המיכליות יפרקו את הדלקים בנמל קצא"א באילת ומשם יועברו לאחסון או שישונעו בצינור היבשתי לנמל אשקלון ומשם לשווקי אירופה. העסקה מאפשרת לאמירתים להעביר דלקים גם בכיוון ההפוך מאשקלון לאילת ולפי ההערכות תניב לקצא"א תזרים של עד כ-700 מיליון דולר בשמונה שנים.

הגידול בכמות המיכליות הוא אחת הסיבות המרכזיות לחשש של ארגוני הסביבה מפני דליפות נפט, אבל בחברה הזכירו כי מספר גדול יותר של מיכליות עבר בנמל אילת בעבר, נפט שנרכש ממצרים וזאת בעת שהמסוף היה בטיחותי פחות ולפני שעבר שדרוג בהגנות מפני הדליפות.

הדיון בבג"ץ ובממשלה

גורל ההסכם עומד כעת בבג"ץ ובממשלה. החברה להגנת הטבע, יחד עם ארגוני אדם טבע ודין וצלול, הגישו לפני מספר חודשים עתירה לבג"ץ בה הם דורשים לבטל את עסקת קצא"א. לטענתם, ההסכם לא תקף מפני שלא אושר בממשלה ולא נידון במשרדים הרלוונטיים (כמו האנרגיה והגנת הסביבה). בנוסף, הארגונים הירוקים טוענים שההסכם מעורר חשש כבד מפגיעה אנושה בים ובחופי אילת. זאת כתוצאה מדליפת נפט שתיגרם מתקלה, תאונה, או פגיעה מכוונת של אויבים בטחוניים. הטיעון האחרון קיבל משנה תוקף עם התרבות מקרי הפגיעות בספינות במזרח התיכון כחלק מהמאבקים בין המדינות באזור.

חבר הכנסת יובל שטייניץ, שהיה שר האנרגיה בעת חתימת ההסכם, אומר לגלובס כי שמע על העסקה המדוברת רק בתקשורת, אף שהנושא נמצא בתחום משרדו. הסיבה לכך היא שחברת קצא"א נמצאת משום מה תחת אחריות משרד האוצר, ולכן לא נדרשה לאישור של משרד האנרגיה.

המדינה צפויה להשיב את עמדתה לעתירה הזו עד תחילת נובמבר, אבל ספק אם זה יהיה כל כך פשוט כשגם בממשלה עצמה יש חילוקי דעות מהותיים בנוגע לעסקה.

השרה להגנת הסביבה תמר זנדברג מתנגדת נחרצות ומשרדה דחה את סקר הסיכונים של קצא"א להסכם, מה שמעכב את המשך היערכות החברה להגדלת הפעילות במסוף. זנדברג מקבלת את תמיכת יו"ר מפלגתה השר ניצן הורוביץ ושרים נוספים והיא הודיעה כי תקיים דיון אסטרטגי בממשלה בנוגע לנחיצות ההסכם, שלדבריה "ספק שתורם בכלל למשק הישראלי, ומנגד, מסכן דרמטית את שונית האלמוגים הצפונית בעולם ואת כלל תיירות אילת". דיון כזה טרם התקיים ולא ברור אם יקרה לפני ההתקדמות בבג"ץ.
מנגד, ראש הממשלה נפתלי בנט מתלבט, בעיקר בשל החשש מפגיעה ביחסים עם האמירויות. גורם מפתח בעניין יהיה שר החוץ יאיר לפיד שבימים האחרונים נפגש פעמיים עם שר החוץ מהאמירויות.

שר החוץ יאיר לפיד / צילום: רונן טופלברג
 שר החוץ יאיר לפיד / צילום: רונן טופלברג

תגובות

מחברת קצא"א נמסר בתגובה: "תמר זנדברג גוררת את ממשלת ישראל למחוזות הזויים מאינטרסים פוליטיים, תוך התעלמות משיקולים כלכליים גיאו-פוליטיים וביטחוניים. קצא"א עומדת ותעמוד בכל דרישות המשרד להגנת הסביבה, כולל דרישות שאין בשום מקום אחר בעולם.

"קומץ המפגינים, שמפיץ "פייק ניוז" ללא כל ביסוס מקצועי, שכל מטרתו להטעות ולזרוע פחד בציבור, על מנת להוביל לביטול ההסכם - דבר שיפגע ביחסי החוץ של ישראל, בביטחון האנרגטי ויביא לעליית מחירי הדלק בישראל.

"הקמת חלופה בטאבה, בשטח מצרים, מרחק של כ-100 מטר מקצא"א - מדגימה את גודל האבסורד, גם אזרחי ישראל ומדינת ישראל לא ייהנו מהיתרונות הכלכליים, הגיאופוליטיים והביטחוניים האדירים של ההסכם וגם לא יוכלו לפקח או להשפיע על המתקן המצרי במפרץ אילת.

"אנו בטוחים כי ממשלת ישראל לא תאפשר כל פגיעה בהסכם, שאינו שונה ממאות הסכמים שנחתמו ב-50 שנה האחרונות והינו חלק מפעילותה השגרתית של החברה".

ממשרד האוצר, שקצא"א נמצאת תחת חסותו, נמסר בתגובה: "עמדת המדינה תוצג במלואה במסגרת תגובתה לעתירה בבג"ץ אשר תלויה ועומדת לפני בית המשפט העליון".

צרו איתנו קשר *5988