התקציב לפיתוח החברה הערבית הוכפל, אבל זה לא יספיק למלחמה בפשיעה

תוכנית החומש החדשה לחברה הערבית, לדרוזים-צ’רקסים ולחברה הבדואית בדרום מביאה בשורה של ממש בהיקפי התקציבים והתחומים החדשים. התוכנית ממשיכה את תוכנית החומש הקודמת 922 ומכפילות את הסכומים. ועם זאת, ההבטחות לטפל בשתיים מהבעיות המרכזיות שתרמו לעליית ארגוני הפשע, לא מיושמות בהחלטה שאושרה בתחילת השבוע בממשלה: בעיית היעדר מקורות אשראי לגיטימיים בבנקים וסוגיית המכרזים.

השרה לשוויון חברתי מירב כהן נטלה בשתי ידיים את הנדוניה שסיפק יו"ר רע"מ מנסור עבאס בהסכמים הקואליציוניים, עם התקציבים המוגדלים - והיא ממשיכה ביתר שאת את מה שהחלה השרה שקדמה לה גילה גמליאל.

תחום החינוך הוא בעל התקציב הגדול ביותר - 9.5 מיליארד שקל, וחלק ניכר ממנו ייוחד לתשתיות כמו בניית 3,500 כיתות חדשות, בתי ספר חדשים, טכנולוגיות ומחשבים ועוד. בד-בבד יורחב התקציב הדיפרנציאלי מבתי הספר היסודיים גם לתיכון, שם יוקטנו הכיתות, ויתווספו מגמות לימוד טכנולוגיות ואחרות. שדרוג שמנסים להשיג באמצעות התוכנית הוא העלאת רמת המורים, עם הכשרות ממוקדות, אבל גם ניסיון לשנות את שיטת המיונים החמולתית הנהוגה בלא מעט יישובים ערבים.

מנכ"לית המשרד יעל מבורך אומרת לגלובס כי תחום הדיור מקבל גם הוא תשומת-לב מיוחדת, והיעד של 35 אלף דיור חדשות בחמש שנים הוא יותר מכפול מבחמש השנים האחרונות. את זה אמורים להשיג באמצעות חמישה הסכמי-גג לשכונות חדשות לעיריות ערביות ובעיקר בהמשך מגמת אישור התב"ע והליכי התכנון הכלליים, האמורים לשחרר לבנייה קרקעות רבות. המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, עו"ד ארז קמיניץ, היה זה שהכין את דרכי הפעולה להסרת חסמי התכנון בחברה הערבית.

גם הערים המעורבות שלא היו חלק מהתוכנית הקודמת יזכו לתקציב של 300 מיליון שקל עבור שיפור רמת החיים של האוכלוסייה הערבית. הנקודה הזו חשובה במיוחד לאור מאורעות מאי בערים אלה - שבסיסן לאומני, אבל מצבם הכלכלי הלא טוב של הערבים בערים אלה והפשע הגואה בהן תרמו לא מעט למהומות.

האשראי: האזרחים נדחפים לזרועות השוק האפור

היעדר מקורות אשראי לגיטימיים בבנקים, הדוחף את הערבים הישראלים לזרועות השוק האפור שבו שולטים ארגוני הפשע, הוא בעיה שכמעט לא מטופלת בתוכנית החדשה. רוב הבתים בחברה הערבית לא מוסדרים, ולכן אין אפשרות למשכנם. כדי לבנות או לשפץ מקורות המימון החליפיים הם הלוואות בשוק האפור, והגורמים המלווים מקושרים רובם ככולם לארגוני הפשע. 

הממשלה החליטה להקים ועדה לטיפול בנושא, בראשותו מנכ"ל משרד האוצר רם בלינקוב, שאמורה לתת פתרונות בתוך כמה חודשים, אבל בינתיים נקבעו רק יעדים להשגה: הכפלת מספר מקבלי המשכנתאות בחברה הערבית (נכון להיום רק 3% מסך מקבלי המשכנתאות) וגם מה שהוגדר: הגברת האוריינות הפיננסית, צמצום שימוש במזומן והגברת השימוש באמצעי תשלום מתקדמים, בתקציב של עד 15 מיליון שקל.

משמעות הדבר היא שאין פתרון ממשי, אף שהצורך בהלוואת ובמשכנתאות יגדל מאוד בשל הקידום המהיר של אפשרויות הבנייה והפרויקטים הרבים לדיור שכלולים בתוכנית. אחת מהסיבות לאי-מציאת הפתרון היא התנגדות האוצר למתן ערבות מדינה לבנקים עבור הלוואות בחברה הערבית. המשמעות היא שארגוני הפשיעה השולטים על השוק האפור ייהנו מביקוש גדל והולך להלוואות, ימשיכו להתעשר, ומי שלא יחזיר את חובו, יתווסף לרשימת הנפגעים מהאלימות והירי - ובמקרה הגרוע לרשימת הנרצחים. 

המכרזים: נשארו ברשויות המאוימות על-ידי ארגוני פשע

התחום השני שטופל חלקית בלבד הוא סוגיית המכרזים. לפי הערכות הממשלה, כמיליארד שקל זלגו מכספי התוכנית הקודמת 922 לארגונים ומשפחות הפשע באמצעות חברות קבלניות המשמשות להם כסות חוקית לכאורה.

למרות זאת, אין בתוכנית החדשה קביעה לגבי העברת תחום המכרזים, כפי שהובטח, לטיפולם של גורמים ממשלתיים או למרכז השלטון המקומי. משרדי הממשלה יוכלו, אם יעדיפו, לקיים בעצמם את המכרזים הנמצאים בתחום שיפוטם, אך אין לכך הנחיה גורפת, ולמעשה חלק ניכר מהכסף יוזרם אל הרשויות, הנמצאות בלחץ ואיומים של משפחות הפשע.

הרשויות יקבלו סיוע מוגדל של 2 מיליארד שקל לא כולל הלוואות בהליכים מקוצרים,  הן ממשרדי הממשלה. הכסף ישמש אותן לבניית מתנ"סים, בניית כיתות והפעלת תוכניות הכשרה, דיור לתשתיות לשכונות חדשות, תשתיות לבנייה פרטית על קרקע פרטית שתמומן מכספי תוכנית החומש, ולתשתיות תחבורה. מיליארד שקל מתוך הסיוע ייועדו לצמצום פערים מהיישובים היהודיים. 

כל הכסף הזה מועבר אל הרשויות, אך אין בשלב הזה שום מנגנון פיקוח על אופן הוצאת הכספים, על המטרות שלשמן יוצאו ועל הדרכים למנוע את זליגתו לארגוני הפשע. כך למשל הרשות המקומית בג'יסר אל זרקא תקבל סיוע מיוחד של 40 מיליון שקל. במקום פועלים כמה ארגוני פשיעה, שבין השאר גרמו להסרת מועמדות של כמה וכמה תושבים לראשות המועצה. האם ראש הרשות שם, שיקבל עשרות מיליוני שקלים, יוכל למנוע זליגה של חלק מהכסף לארגוני הפשע האלה?

חבר הכנסת מנסור עבאס אמר לגלובס כי בתוכנית המקבילה למאבק בפשע ובאלימות יש התייחסות רחבה לכך, וצוות שלם עוסק בדרכים שימנעו זאת. השרה לשוויון חברתי מירב כהן הוסיפה כי הכוונה היא שייעשה שימוש בחברות ממשלתיות ויצאו פתרונות בכל משרד ומשרד, ויימצאו מסלולים עוקפים. 

ממשרד הפנים נמסר כי נקבע שמשרדי הממשלה יתעדפו את העברת הכסף לא באופן ישיר לרשויות אלא בהעברה שוות כסף על-ידי גופי ביצוע. עוד נקבע כי האחריות של כל אחד מהמשרדים שמתקצבים רשויות במגזר הערבי (בכל הגזרות) לקבוע כללים איך להעביר את הכסף לרשויות. משרד הפנים עצמו כבר החליט שהכסף לא יעבור באופן ישיר לרשויות אלא במנגנון מפוקח ומבוקר.

אחת מהשיטות במקצת המשרדים תהיה תוספת תקציב לרשויות שיחליטו לקיים את המכרזים דרך משרדי הממשלה, ולא בעצמם. אלא שעדיין מדובר בתיעדוף בלבד ולא בהנחיה גורפת - משמע משרדים שלא ירצו לעסוק בכך יעבירו את הכסף לרשויות, ואלה שוב יהיו לבדן מול ארגוני הפשיעה.

תשתיות תקשורת: יעד שאפתני שלא ברור איך יושג

סוגיה בעייתית אחרת שעדיין לא נפתרה היא תחום תשתיות התקשורת. כאן יש חסמים חוקיים להענקת עדיפות ליישובים ערביים בהנחת סיבים אופטיים למשל, ומבורך אומרת כי ייתכן שהמשרד יזום חקיקה בנושא. כך או כך, נקבע יעד של 80% חיבור לאינטרנט מהיר בתוך חמש שנים, בדומה למגזר היהודי, אך כאמור עדיין לא ברור כיצד יושג היעד.

עבאס, שכניסתו לקואליציה היא שהביאה את התקצוב לתוכנית, אמר במסיבת עיתונאים ביום שני כי תוכניות החומש מבטאות סדר יום חדש למדינת ישראל ולחברה הערבית הישראלית, וכי היא תביא צמיחה של ממש לכלכלה הישראלית כולה להגדלת הכנסות ממסים, גידול בתוצר ועוד. הוא ציטט כלכלנים המעריכים כי הדרך להאצת הצמיחה בישראל היא דרך החברה הערבית. הוא דחה את הביקורת שהתוכנית באה על חשבון מגזרים אחרים, באומרו כי מדובר בצמצום פערים שנוצרו לאורך שנים. הוא גילה כי בשבוע הבא יאושרו בממשלה שלושה יישובים בדואים לא מוסדרים בנגב.

השרה מירב כהן אמרה כי המטרה היא שלילדים ערבים כיהודים יהיו אותם תנאי פתיחה. "אנחנו מבקשים לשנות מציאות, להוריד את הפשיעה והאלימות - ולא רק באמצעות שוטרים ושופטים אלא באמצעות העלאת איכות החיים ורמת החיים".

חסאן טואפרה, ראש הרשות לפיתוח כלכלי בחברה הערבית ומי שניהל את תהליך הכנת התוכנית, אמר לגלובס כי היישום תלוי הן ביכולתן של הרשויות עצמן, ולשם כך יקבלו סיוע של ייעוץ ובקרה, והן במשרדי הממשלה השונים המעורבים בתוכנית. הוא אמר כי אחת מהבשורות המשמעותיות בתוכנית היא פרויקט שנת המעבר לצעירים המובטלים חסרי המעש, להכשירם לעולם התעסוקה ולחברה בכלל - פרויקט המזכיר את שנת השירות של הצעירים היהודים לפני צבא.