בישראל יש כ-650 חברות שעוסקות בתחומי הפינטק; זאת אומרת, בתחום המשלב בין טכנולוגיה לפיננסים. אלה חברות שאמנם ממוקמות בארץ, אבל פועלות בחו"ל. אפילו את ניסויי השוק הן ממעטות לקיים בארץ, בניגוד לחברות בתחומי החקלאות והרפואה שכן נוטות לעשות זאת.
"ישראל היא שוק קטן, אז קשה להאשים את חברות הפינטק בכך שהן רוצות לפרוץ בשווקים גדולים יותר", אומר שמוליק בן טובים, יו"ר קהילת הפינטק הישראלית. "אבל זה לא רק זה. התנאים בישראל לא מסבירים פנים לתחום הטכנולוגיה הפיננסית. בעוד ביפן למשל יש רגולטור פיננסי אחד, בישראל יש כמה רגולטורים שכל אחד מהם אחראי על מוסדות מסוימים, למשל: בנק ישראל מפקח על הבנקים וחברות כרטיסי האשראי; רשות ניירות על החברות הציבוריות ורשות שוק ההון בכל היתר. התוצאה היא שיש חברות וטכנולוגיות שנופלות בין הכיסאות. כיום חברות ביטוח לא עוסקות רק בביטוח, אלא גם באשראי. זו אבן הנגף העיקרית שצריך לתקן".
עם אילו עוד אתגרים מתמודד ענף הפינטק הישראלי והאם בקרוב יימצאו פתרונות? האזינו לדוח פינטק השבוע.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
