עלויות הטיפול בגין פגיעה מינית - האחריות מוטלת על המדינה

הגיע הזמן להודות: פגיעה מינית עולה כסף, המון כסף, קודם כל לאישה שחוותה אותה. המדינה שאפשרה את הפגיעה צריכה לאפשר לנפגעת להשיג את הכסף הנדרש לשיקומה.

פגיעה מינית היא אירוע הרסני, ומרגע שהפגיעה מסתיימת, מתחילה מלאכת השיקום. אנחנו לא אוהבים לדבר על כסף, בעיקר כשזה נוגע לפגיעה מינית, אבל שיקומה של כל אישה שעברה פגיעה מינית עובר קודם כל בקבלת טיפול נפשי משמעותי, כזה שיאפשר לה לאסוף את השברים שהותירה בה הפגיעה - והטיפול עולה כסף, המון כסף.

בישראל לנפגעת אין באמת אפשרות לקבל טיפול נפשי משמעותי, ארוך-טווח ומותאם לצרכיה. וכן, אני יודעת שישנם מרכזי טיפול לנפגעות פגיעה מינית, אבל אלה ספורים, רשימות ההמתנה אליהם ארוכות, והטיפול בהם מוגבל גם מבחינת הזמן שאפשר לקבל את הטיפול וגם בסוגי הטיפולים שהוא מעניק.

והמענה של התביעה האזרחית? גם הוא פתרון חלקי ולא ממצה, קודם כל כי הליכים משפטיים עולים כסף ולוקחים זמן, והתובעת צריכה למממן את ההוצאות האלה בעצמה ולהמתין זמן רב עד שיהיה פסק דין. בנוסף, ברוב המכריע של המקרים נפסק פיצוי חלקי ולא מספק שאינו מאפשר לנפגעת לקבל את כל הטיפולים מכל הסוגים שהיא צריכה. ואולי החשוב מכל - המדינה לא עוזרת לה לגבות את הכספים אחרי שהפוגע בוחר לא לשלם את הפיצוי שנפסק לו, וכך היא נותרת עם פסק דין שהיא יכולה לתלות אותו על הקיר, אבל לא לממש אותו.

אז מה הפתרון? הוא מאוד פשוט, והוא עולה כסף, אבל הגיע הזמן שהמדינה תבין כי האחריות לשיקום של נשים שעברו פגיעה מינית מוטלת עליה. מי שנפגעה הופקרה פעם אחת בעת הפגיעה, ואין כל הצדקה להפקיר אותה פעם שניה כשהיא באה לבקש עזרה. להפך - היא זקוקה לכך שכל המערכת הציבורית תתגייס כדי לעזור לה.

כל מי שעברה פגיעה מינית צריכה להיות זכאית לטיפול נפשי זמין ומותאם. וכן הוא צריך לכלול גם טיפול מיני, כי הנאה ממין היא לא פריבילגיה, היא זכות בסיסית; וכן, הוא צריך לכלול שיטות טיפול מגוונות, כי לא לכל הנשים מתאים טיפול פסיכולוגי רגיל. והוא צריך להסתיים רק כאשר התהליך הושלם, ולא כי המימון הסתיים.

והתביעה האזרחית? גם היא צריכה להיות מוגבלת בזמן, בהליכים אחרי הרשעה פלילית, העלויות צריכות להיות כולן על חשבון הפוגע או המדינה, והגבייה? צריכה להיות מהירה יעילה, וללא עלויות נוספות לתובעת.

אנחנו כחברה צריכות וצריכים להכיר בכך שתופעת הפגיעה המינית היא באחריותנו, אנחנו צריכות וצריכים לפעול כדי למנוע אותה, וכשהיא קרתה, כולנו צריכים להתגייס כדי לסייע לאישה שעברה את הפגיעה להשתקם.

אנחנו צריכות וצריכים לאפשר לנשים שעברו פגיעה מינית נגישות מהירה ויעילה לטיפול נפשי מותאם, כי ככל שהזמן עובר ללא טיפול, הפגיעה הופכת קשה יותר ועמוקה יותר.

אי-אפשר להותיר את המצב כמו שהוא, שאישה שעברה פגיעה מינית מוצאת את עצמה מוציאה עשרות אלפי שקלים על טיפולים נפשיים, ואלה שאינן יכולות להרשות לעצמן, מוצאות את עצמן שוקעות לתהום, בהיעדר טיפול נפשי נגיש ומותאם.

כפי שהפגיעה המינית לא מבחינה בין נשים עשירות לעניות, בין מבוגרות לצעירות, בין חילוניות לדתיות - כך אי-אפשר שהשיקום שלהן יובחן, כולן זכאיות, וכולן זקוקות לכך עכשיו. 

הכותבת היא חברת ועדת ההיגוי של הלובי למלחמה באלימות מינית