בנט רוצה שישראל תהיה עמוד האש הטכנולוגי במאבק העולמי במשבר האקלים

לקראת הנסיעה לגלאזגו ראש הממשלה יודע שהוא לא יוכל להתגאות בהישגים, וגם לא ביעדים שאפתניים החקוקים בחוקים ● במקום זאת בנט ינסה להפיץ כוונתו להפוך את ישראל ל"ארגז חול" ליזמות אקלימית ולמקום אטרקטיבי למו"פ בתחום זה

שני אשכנזי

פחות מחמישה חודשים לאחר שנכנס לתפקידו רה"מ נפתלי בנט יטוס בשבוע הבא לכנס האקלים של האו"ם בגלזגו, סקטולנד. מעל בימת המליאה, ובחדרים סגורים, הוא יידרש לשרטט את הכיוון אליו הוא מצעיד כמנהיג את ישראל בנושא אחד האיומים הגדולים שנמצאים לפתחה, כמו גם לספק הסברים לירושה הבעייתית שקיבל מקודמיו בתפקיד: ההתקדמות של ישראל בהפחתת הפליטות והסתגלות למשבר האקלים "נעה בטווח שבין פיגור ואפס" - כך קבע דוח מבקר המדינה שפורסם השבוע, ושרטט עשור ארוך שבו הנושא הוזנח לחלוטין. מבין רשימה ארוכה של החלטות ממשלה שיוח"צנו היטב, רק 15% אכן עומדות לביצוע.

גם לבנט, הנושא היה זר, עד שהתיישב על כיסא ראש הממשלה. בחודשים האחרונים, הוא השקיע בלמידתו: ישב עם גורמי מקצוע, החל למפות את החסמים ולשרטט את הדרך שלו למעורבות בנושא. כן, בנט רוצה להיות מעורב, ולהפוך את משרדו לגורם מפתח בטיפול במשבר האקלים, בין אם מדובר בעבודת נמלים כירורגית של פתיחת חסמים לאנרגיה מתחדשת או לחדשנות טכנולוגית ולנטילה של תחומי אחריות בנושא או להכוונת הממשלה לשים את הסוגיה האקלימית גבוה בסדר העדיפויות של המשרדים הרלוונטיים.

בגלאזגו, בנט יודע שהוא לא יוכל להתגאות בהישגים, וגם לא ביעדים שאפתניים החקוקים בחוקים או בתוכניות גולמיות בשלבי ביצור. את היעדים הקודמים והצנועים שהציבה ישראל – היא פספסה. ממשלתו הצעירה העבירה לפני כחודשיים תוכנית לכלכלה דלת פחמן, שגובשה בעיקרה תחת הממשלה הקודמת אך עברה מספר שיפורים, וגם היא לא קובעת יעדים שאפתניים לאיפוס פליטות, כפי שעשו מדינות רבות אחרות. בנט מבין שמדובר ביעדים שאינם טובים מספיק, ולאחר שהעמיק בנושא בחודשים האחרונים – הוא שואף לשדרגם.

בשלב זה, לא מסתמן שהממשלה תכריז על מצב חירום אקלימי. למרות שמספר מדינות בעולם עשו זאת ללא תוכנית סדורה ומחייבת, מדובר בצעד שמשמעותו דקלרטיבית, ובלשכת ראש הממשלה יתכן שיעדיפו שלא לעבוד "בשליפות מהכובע ובהצהרות פופוליסטיות ללא פרקטיקה", כפי שאמר לנו גורם בסביבתו. גם חוק האקלים, לא בשל בשלב זה, בשל מחלוקות בין המשרדים, ודורש עוד כברת דרך ממשלתית.

מצוינות בתחום אקלים־טק

אז על מה נשענת התוכנית של בנט לטיפול בנושא? יאיר פינס, מנכ"ל משרדו, מסביר ל'גלובס': " ראש הממשלה הגדיר את נושא האקלים כאחד המובילים בעבודת הממשלה. ועל כן, משרד רה"מ מקדם את הנושא בשלושה צירים מרכזיים: בהערכות למצבי קיצון אקלימיים, בהובלה אינטנסיבית של פרויקטי תשתיות ירוקות עד שלב הביצוע, על מנת שנעמוד ביעדי הפליטה, וגם בקידום חדשנות טכנולוגית בתחום האקלים כדי לתרום לעולם".

פינס מוסיף כי לא פחות חשוב מכך בנט רואה חשיבות "בהזנקת ישראל על דרך מצוינות עולמית בתחום האקלים־טק. ברגע שרה"מ ראה שלמעלה מ־50% מהטכנולוגיה הנדרשת בשביל לעמוד ביעד של אפס פליטות - טרם פותחה, הוא הבין שפה יש לישראל יכולת לפרוץ ולהיות עמוד האש הטכנולוגי אשר יקדם את המאבק העולמי במשבר האקלים".

בפועל, משרדו של בנט ייקח לחזקתו טיפול במשימות של "דיני נפשות", כהגדרת פינס, הדורשות הסכמה רחבה בין גופים. שני הנושאים הראשונים הנמצאים בדיונים, הם מניעת שריפות והצפות - נושאים אקוטיים בהיבטי חירום. בשני המקרים, ישנן שורה ארוכה של משימות לביצוע, המונחות על המדף מזה שנים, מבלי שזכו לקידום. אנרגיה, היא אחד התעדופים המרכזיים של משרד ראש הממשלה, שם מספרים כי בחודשים האחרונים מתקיימים דיונים בעניין מדי יום.

יעדים לא שאפתניים וחסמים

למרות שהיעד שישראל קבעה ל־2030 לאנרגיה מתחדשת, 30%, נחשב לא־שאפתני לעומת העולם, החסמים בשטח והתשתיות הדלות יקשו מאוד לעמוד ביעד הזה. במשרדו מבינים זאת, ולשם כך הוקמו צוותים להסרת חסמים בתחום אגירת האנרגיה, התחבורה הנקייה, אגרו וולטאי (ייצור אנרגיה סולארית משולב בחקלאות). גם בכל הנוגע למקרקעין, נושא שהיום בולם קידום פרויקטי תשתיות סולאריים, השאיפה במשרד רה"מ היא שהתפיסה תהיה ליברלית יותר מבעבר.

צוותי המשרד ערכו רשימה של פרויקטים הדורשים קידום מהיר, וביניהם ניתן למצוא בניית קריית ממשלה מאופסת אנרגיה בעפולה, אתרים סולאריים שאושרו לתכנון בתמ"א 41, אתר אגירה במבואות גלבוע, ניצול סולארי באתרי מקורות, תחנת כוח סולארית בדימונה, מתקן לטיפול במי תהום מזוהמים בתע"ש השרון ועוד.

פינס עצמו, שמעורב בצוותים הללו מספר כי המוטו הוא החלטה "שאנחנו עושים ולא מדברים; פועלים בשטח ולא רק מצהירים; מזיזים דברים - ביחד עם משרדי הממשלה הרלוונטיים - כדי לגרום לדברים לקרות. נקדם מתקנים פוטו־וולטאיים, טיפול בפסולת, מיחזור ועוד".

הפרויקטים הירוקים – מחוללי צמיחה

במשרד מאמינים שהפרויקטים בתחום הכלכלה והאנרגיה הירוקה אף יכולים להיות מחוללי צמיחה כלכלית, ולחולל סביבם אקוסיסטם שלם. גם בהיבטים גיאופוליטיים, ישאפו בחודשים הקרובים לייצר פרויקטים משותפים עם מדינות שכנות. " שרת האנרגיה וראש המל"ל עושים עבודת מטה מואצת עם גורמים שונים באזור כדי למצוא שיתופי פעולה להקמת תשתיות ירוקות שיגבירו את העצמאות האנרגטית של ישראל יחד עם חיזוק קשרים מדיניים עם שכנינו", אומר פינס. גם בנושאי מימון חדשנות טכנולגית ישראל מגבשת שיתופי פעולה בינלאומיים.

לפי דוח מבקר המדינה, בשנת 2018 שיעור ההשקעה הציבורית של רשות החדשנות בתחומי האנרגיה, המים, הסביבה והקיימות היה 4%, השיעור השלישי הנמוך ביותר מבין התחומים שנסקרו. כמו כן נתונים השוואתיים למדינות OECD אחרות מלמדים כי בתחום טכנולוגיות הקשורות באקלים, ישראל מדורגת בתחתית סולם. גם לפי דוח רשות החדשנות – משקיעים זרים לא נוהרים להשקיע בחברות אקלים-טק ישראליות. בנט שואף להיכנס לנושא החדשנות האקלימית "אול־אין", ולהפוך את ישראל ל'ארגז חול' ליזמות בתחום, ולמקום אטקרקטיבי למו"פ בתחום.

העולם מתקדם לעבר איפוס נטו של הפליטות ב־2050, כאשר ההצהרות של המדינות – מסתמכות גם על טכנולוגיות שבשלב זה לא קיימות. לכן, אחת המטרות של הממשלה היא לקדם את הסקטור העסקי שמייצר את הפתרונות הטכנולוגיים, ולהפוך את ישראל למדינת פיילוט, תוך הסרת חסמים והשקעות כספיות. אגף הרגולציה במשרד ראש הממשלה, יהפוך לכתובת עבור יזמים שזקוקים לעזרה מול הרגולטור בסקטור האקלים.

ההבטחות רבות – הדרך ארוכה

הדרך למימוש ההבטחות – עודנה ארוכה. לעת עתה, ישראל עומדת חשופה בפני משבר האקלים:

הערים לא ערוכות לאיומים הגוברים – לא לשריפות, לא להצפות ולא לעליית הטמפרטורות; הכלכלה שלה פגיעה מול השינויים, והיא כמעט ונטולת אנרגיה מתחדשת לחלוטין. גם מעבר של הציבור להסעת המונים הוא בגדר חלום רחוק, שאיש לא טרח לנסות לממש, וזאת, כאשר בהערכת חסר, כ־2500 ישראלים מתים מדי שנה כתוצאה מנזקי זיהום אוויר.

ומעבר לאינטרס המקומי, הסביבתי והבריאותי בהפחתת פליטות וזיהום מקומי, מה באשר לשותפות הבינלאומית? גם משם, ישראל נפקדת. למרות גודלה הקטן, הפליטות של ישראל שוות ערך למדינה בגודל בינוני. בשנת 2019 הפליטה לנפש בישראל עמדה על 8.9 טון - גבוהה ב־82% מהממוצע העולמי, וב־36% מהפליטה לנפש באיחוד האירופי. בעוד שהאוכלוסייה בישראל מהווה 0.11% מאוכלוסיית העולם, הרי שפליטות גזי החממה של ישראל הן 0.18% מהפליטות בעולם.

על הבמה, הוא ינסה לשכנע את העולם להתבונן בישראל כהאב חדשנות: בית לקליימט טק, ולפריצות דרך טכנולוגיות. כשיחזור לארץ, הוא יעמוד בפני אתגר קשה לא פחות: לשכנע את הציבור ששינוי הכיוון אמיתי, ושלא יבוזבז עוד עשור על הצהרות ללא מעשים.

צרו איתנו קשר *5988