המשבר הכלכלי בלבנון צפוי להחמיר לאחר שסעודיה מתנתקת בגלל הקשרים עם איראן

ריאד, בעבר אחת התורמות הפיננסיות המרכזיות לביירות, כבר שנים אינה מרוצה מההשפעה הגוברת של טהראן ומהכוח הרב שצבר בן-הברית של איראן, ארגון חיזבאללה

נמל ביירות ההרוס / צילום: Shutterstock, Hussein Kassir
נמל ביירות ההרוס / צילום: Shutterstock, Hussein Kassir

ערב הסעודית אסרה על יבוא מלבנון, ולצד שלוש מדינות מפרץ אחרות, גירשה את שגריר לבנון משטחה, לאחר שפקיד לבנוני התבטא לגבי המלחמה בתימן, ביטוי לדרך בה ההשפעה האיראנית העמוקה בלבנון מגבירה את המתח במדינה ומאיימת לפגוע אפילו עוד בכלכלה הלבנונית ההרוסה.

הדברים שאמר זו'רז' קורדאהי באוגוסט, לפני שפרש מתפקיד בולט בטלוויזיה ומונה לשר התקשורת הלבנוני, התמקדו במעורבות הסעודית בתימן נגד המורדים החותים, בני מיעוט שיעי שהפילו את הממשלה התימנית ב־2014 בגיבוי איראן וכעת שולטים ברוב תימן. "החותים מגנים על עצמם בפני תוקפנות מבחוץ", אמר קורדאהי בראיון ששודר ברשת אל-ג'זירה הקטארית.

על ערב הסעודית נמתחה ביקורת חריפה במערב בגלל המלחמה בתימן, אבל דבריו של קורדאהי, שהופצו ברשת באופן נרחב שבוע שעבר, צרמו במיוחד לאוזני ריאד וברחבי המפרץ - עדות, כך אומרים בריאד, לדומיננטיות הגוברת של איראן בלבנון.

מדינות המפרץ מאוכזבות מהכישלון של הכוחות הפוליטיים האחרים בלבנון לרסן את השפעתה של איראן, שמעניקה לטהראן גישה לים התיכון וגם השפעה אזורית דרך חיזבאללה, ארגון טרור ומפלגה הפועל גם בסוריה ובתימן.

ערב הסעודית ואיראן נעולות בתחרות בת עשרות שנים על הגמוניה אזורית ותומכות בצדדים מנוגדים במגוון סכסוכים חמושים, כולל בעיראק ובסוריה. בסימן להפשרה אפשרית, ערכו היריבות ארבעה סבבי שיחות על תימן ועל סכסוכים אחרים השנה, אבל השיחות הללו לא הביאו לתוצאות כלשהן, וריאד מאבדת סבלנות.

שר החוץ הסעודי, הנסיך פייסל בן פרחאן, אמר כי הניתוק של מדינתו מלבנון קרה בגלל "הדומיננטיות הגוברת של חיזבאללה בזירה הפוליטית" ומה שנתפס כגרירת רגליים של מנהיגים פוליטיים בלבנון מיישום רפורמות משמעותיות.

"הגענו למסקנה כי עיסוק בלבנון ובממשלתה הנוכחית אינו פרודוקטיבי ואינו עוזר", אמר בראיון לטלוויזיה האמריקאית, לאחר שערב הסעודית הודיעה לשגריר הלבנוני כי ש לו 48 שעות להסתלק מן המדינה.

ראש ממשלת לבנון, נג'יב מיקטי, קרא לקורדאהי, שמונה על-ידי בני-ברית של חיזבאללה, להתפטר בעקבות דבריו, אבל קורדאהי סירב. 

מחיר הדומיננטיות האיראנית 

המכה הרצינית ביותר בינתיים היא החלטתה של ערב הסעודית מיום שישי לבלום את כל היבוא מלבנון, צעד שהסעודים אומרים שנקטו עקב כישלונה של ביירות למנוע הברחת סמים דרך נמלי ים הנשלטים על-ידי חיזבאללה. ערב הסעודית היא שותפת מסחר חשובה של לבנון, לקוחה עיקרית של התוצרת החקלאית ותכשיטים המיוצרים בה ומקור חשוב לתשלומים בגלל אלפי האזרחים הלבנונים העובדים בה. אזרחים אלה בינתיים עוד לא נפגעו בעקבות הסכסוך בין המדינות.

בעבר, ערב הסעודית הוציאה מיליארדי דולרים לחיזוק כוחות הביטחון הלבנוניים לאחר סיום מלחמת האזרחים שם ב־1990 וכדי להתנגד להשפעה האיראנית במדינה, אבל רוב הסיוע הזה הופסק ב־2016.

שנה אחר-כך, נסיך הכתר הסעודי, מוחמד בין סלמאן, עיכב את מי שהיה אז ראש ממשלת לבנון, סעד חרירי, והכריח אותו להתפטר כשביקר בערב הסעודית, בגלל תסכולו מאחיזתה המתחזקת של חיזבאללה במדינה. חרירי חזר לתפקיד עם הגעתו ללבנון, אבל חיזבאללה המשיך להתחזק, ובבחירות 2018 מיצק את מעמדו הפוליטי, מה שהוביל לניכור נוסף מצד ריאד.

בסוף השבוע, איחוד האמירויות הערביות, כוויית ובחריין ביקשו מהשגרירים הלבנוניים בערי הבירה שלהן לחזור ללבנון. 

"לבנון נכבשה", אמר עלי שיהאבי, פובליציסט המקורב לממשלה הסעודית, בהתייחסות לחשיבה בריאד. "לא ניתן לעשות דבר חוץ מלנתק את לבנון, כך שאזרחיה יבינו מה המחיר של הדומיננטיות האיראנית". 

משבר כלכלי קשה 

הצעד הסעודי לא יכול היה לקרות בזמן גרוע יותר מבחינת לבנון. המדינה סובלת מהתפרקות של הכלכלה לאחר שנים רבות בהן הממשלה ניהלה אותה רע והייתה נגועה בשחיתות, מה שהביא למשבר כלכלי ב־2019. השפעות הפיצוץ העצום בשנה שעברה בנמל ביירות האיצו את ההידרדרות וגרמו לגלי הדף בכל רמות החברה המאיימים על היציבות ברחבי המזרח התיכון.

ארה"ב וצרפת, המדינה שפעם שלטה בלבנון כשהייתה קולוניה שלה, ניסו לגרום לביירות ליישם רפורמות פוליטיות וכלכליות, לרסן את ההוצאה הציבורית ולהיאבק בשחיתות, אבל המעמד השליט בלבנון התנגד לכל הניסיונות האלה.

ממשלה חדשה שנוסדה בספטמבר צפויה לשאת ולתת עם תורמים במערב ועם קרן המטבע הבינלאומית על סיוע בגובה מיליארדי דולרים ועל הלוואות שיקלו על המשבר הכלכלי, שמגפת הקורונה רק החמירה אותו.

חוץ מהפסקות חשמל תכופות, כעת סובלת לבנון ממחסור בתרופות ובמזון, מהיפר־אינפלציה ומעלייה בשיעור הפשיעה.

סכסוכים בין כתות דתיות שונות גם הם עולים ומעוררים הדים של סכסוכים קודמים במדינה. בקרבות רחוב בביירות בספטמבר נהרגו שישה אנשים, ונפצעו יותר מ־30 אחרים.