עסקת חבילה | ניתוח

עסקת החבילה עושה חסד עם המעסיקים; ומה ההשפעה על האינפלציה?

לפי ההסכם, שכר המינימום צפוי לעלות בשיעור נמוך יותר מקצב שחיקת השכר במשק כתוצאה מהאינפלציה • אם היו מותירים את הנוסחה לחישוב שכר המינימום כפי שהייתה, מצבם של המועסקים היה טוב בהרבה

אביגדור ליברמן וארנון בר-דוד בחתימה על הסכם החבילה במשק / צילום: דוברות ההסתדרות
אביגדור ליברמן וארנון בר-דוד בחתימה על הסכם החבילה במשק / צילום: דוברות ההסתדרות

ההסכם החבילה שנחתם בין האוצר להסתדרות וארגוני המעסיקים עושה חסד עם המעסיקים, שכן שכר המינימום צפוי לעלות בשיעור נמוך יותר מקצב שחיקת השכר במשק כתוצאה מהאינפלציה.

נראה כי מקבלי ההחלטות נענו לאזהרה של המעסיקים כי העלאת שכר המינימום תביא לפיטורים וסגירת מפעלים. שכר המינימום צפוי לעלות ב-1.9% בשנה הראשונה ובממוצע ב-2.5% לשנה, וזאת בעוד שהאינפלציה צפויה לעמוד על 2% לפחות בשנה הראשונה, כך שמדובר בנתון שלא מיטיב עם המועסקים במשק שכן האינפלציה שוחקת את העובדים בשכר המינימום.

שכר מינימום בישראל, שנועד להגן על העובדים החלשים במשק, הוגדר לפי החוק בשיעור של 47.5% מהשכר הממוצע במשק, כפי שהוא נקבע ב-1 באפריל של כל שנה. אם היו מותירים את הנוסחה הזו לפי אחוז מהשכר הממוצע אזי מצבם של המועסקים היה טוב בהרבה. יחד עם זאת, לתפיסת בנק ישראל האינפלציה הינה טרנזיטורית (מונעת מגורמים זמניים) וצפויה להתמתן בהמשך כך ששחיקת השכר תתמתן בהתאם.

העלאת שכר מינימום, לפי התיאוריה הכלכלית, גורמת לכך שעסקים מתקשים להרוויח או מרוויחים פחות, וכתוצאה מכך הם נאלצים להתייעל ולפטר עובדים. הטענות של המעסיקים נגד העלאת שכר מינימום נשענות בין היתר על מחקרים בתחום ועל הנחות כלכליות. אבל עד לאחרונה לא היו מחקרים שעסקו ברווחיות החברות.  

 לפי מחקר של לב דרוקר וקטיה מזירוב ממשרד האוצר בשיתוף דיוויד ניומרק מאוניברסיטת קליפורניה, שפורסם לפני כחודשיים בכתב העת Journal of Public Economics - העלאה של שיעור מקבלי שכר המינימום בחברה מסוימת ב-10% גורעת 1.2% מהתעסוקה של אותה חברה, ובנוסף לשחיקה של 7.5% ברווחיה בממוצע.
המחקר מתייחס לתקופה שבין השנים 2006 ל-2008, שבה שכר המינימום בישראל עלה בארבע פעימות שהובילו לעלייה ניכרת של 15.4% בשכר המינימום הנומינלי (עלייה של 8.3% במונחים ריאלים). הטענה כי העלאת שכר המינימום תייקר את עלות העסקה ותביא לפגיעה ברווחיות מגובה כעת במספרים. השאלה היא האם הנתונים תקפים להיום, כשהמצב הכלכלי שונה לגמרי, והאינפלציה הרימה ראש לאחר עשור של אינפלציה אפסית.

ומה תהיה השפעה של עסקת החבילה על האינפלציה? מודי שפריר, האסטרטג הראשי של בנק מזרחי-טפחות מסביר כי "לעסקת החבילה לא צפויות להיות השלכות אינפלציוניות משמעותית על הכלכלה המקומית בשנתיים הקרובות, ואף נהפוך הוא - הסכם המסגרת במגזר הציבורי נדחה לשנת 2023, כלומר לא צפויות תוספות שכר בשנה הקרובה במגזר הציבורי, ועסקת החבילה כוללת מרכיבים שמשפרים את גמישות ההעסקה במגזר הציבורי ותורמים להעלאת הפריון.

"בנוסף שכר המינימום אמנם יעלה, אך בשיעור מדורג ומתון במיוחד בשנים הראשונות - בשנים 2022 ו-2023 שכר המינימום צפוי לעלות ב-1.9% כל שנה (שיעור מתון יחסית לקצב עליית השכר הממוצע בשנים האחרונות) ובסיכום 4 השנים הקרובות (2022-2025) שכר המינימום יעלה ב-13.2% במצטבר.

נזכיר שבשנים 2015-2018 שכר המינימום זינק במעל ל-23% (מ-4,300 שקל ל-5,300 שקל) ולעלייה החדה בזמנו לא הייתה השפעה משמעותית על האינפלציה. נזכיר כי שר האוצר פועל במקביל גם לביטול היטל ההעסקה על עובדים זרים, במהלך אשר צפוי להוריד את עלויות התפעול של המסעדות והמלונות".