העיר החרדית "כסיף": הישראבלוף של אלקין ושקד

משבר הדיור בחברה החרדית מתקרב לנקודת הרתיחה. דוח מבקר המדינה שפורסם לאחרונה קובע שהחברה החרדית זקוקה ל-200 אלף יחידות דיור ב-14 השנים הקרובות, ואילו הממשלה לא פעלה להקמת אפילו שכונה חרדית אחת בערים המעורבות. השרים האמונים על תחום הדיור, שר השיכון זאב אלקין ושרת הפנים איילת שקד, החליטו להסב שכונה חדשה המתוכננת לקום במערב קריית גת ובה 13,000 יח"ד שתוכננה עבור החברה החרדית לכלל הציבור. כתחליף, הכריזו כי יקדמו את הקמת העיר החרדית "כסיף" בסמוך לכסייפה בנגב, בה מתוכננות 18,000 יח"ד. בחינה מעמיקה יותר מגלה שמדובר באמירה חלולה שרק תגביר את המצוקה בשנים הקרובות.

חומרת המצב אינה חדשה. בתוך כעשור יהיה צורך בעוד 100 אלף יח"ד עבור זוגות חרדיים, שווה ערך לעיר בסדר גודל של מודיעין. משרד השיכון התייחס לצרכי הדיור החרדי בתוכנית אסטרטגית שהכין כבר בשנת 2016 שהציגה את המשבר הצפוי. כדי לתת מענה הולם לצרכים, הוצע בתוכנית למקד את ריכוזי המגורים החרדיים בערים המעורבות, אולם דבר לא נעשה כדי לקדם זאת.

פתרון חלופי של הקמת עיר חרדית ייעודית חדשה עבור חרדים אולי נשמע כמענה הולם, אך בפועל רק דוחה את הפתרון לטווח הבלתי נראה לעין. על הקמת העיר כסיף מדברים כבר למעלה מעשור, אך עד היום לא אושרה תב"ע, תוכנית ממנה נגזרים בין היתר התכנון העירוני, פיזי, כלכלי, תרבותי-חברתי, אפיון הבנייה, זכויות הבנייה וזו, כאמור, עדיין בתהליכי הכנה. תהליך אישור התב"ע לוקח שנים, כאשר לאחר הכנתה דנים בהתנגדויות ולעיר כסיף, לאורך השנים, אכן התנגדויות רבות מצד ארגוני סביבה ורשויות סמוכות שמאיימות לעקב את אישור התוכנית בעוד שנים נוספות.

חשוב להבין, לחברה החרדית מאפייני מגורים שונים מאשר לאוכלוסייה הכללית אשר דורשים התייחסות. כך לדוגמא הקמת מרפסות סוכה בכל דירה, הגבלת גובה המבנים לנוכח איסור לעשות שימוש במעלית שבת ועוד. אך חשוב יותר הוא התכנון המתחשב בצרכים הקהילתיים, קרבה למוסדות דת וקשר למרכזים החרדיים בפרט בירושלים ובבני ברק. עיר מרוחקת בנגב, ללא תשתיות תחבורה מתאימות ינתקו את התושבים מקהילתם, ולכשתוקם העיר, ללא מרכזי תעסוקה מתאימים, גוזרים על העיר מראש לחיות בגירעון תקציבי, ללא מקורות הכנסה מספקים. ככל עיר, גם עיר חרדית זקוקה למעטפת מלאה של תחבורה, תשתיות, תעסוקה ועוד. לפיכך, זהו פתרון שאינו מספק.

ניתן כבר היום לראות את הצפיפות בערים החרדיות ואת מחירי הדיור הנוסקים בהן. בני ברק היא העיר הצפופה ביותר בישראל כאשר הצפיפות בה לקמ"ר עומדת על כמעט פי 3 מאשר שכנתה, רמת גן. חוסר ההבנה של מקבלי ההחלטות באשר לצרכי האוכלוסייה החרדית רק מעצימים את המשבר והצפיפות.

אולם, גם בנייה בערים המעורבות, טומנת אתגרים רבים. הקמת שכונות חרדיות חדשות נתקלות לא אחת בהתנגדות מצד ראשי הרשויות המקומיות, על רקע החשש משינוי צביון העיר ומהתחרדותה. לכן, על הממשלה לעגן את התכנון הייעודי בערים מעורבות במסגרת הסכמי הגג עם ראשי הרשויות תוך העמדת תמריצים רלוונטיים.

משבר הדיור בחברה החרדית כבר נמצא כאן והולך ומעמיק. המגזר החרדי מהווה היום כ-15% מהאוכלוסייה, אך נותר מאחור בכל הקשור לתכנון ולבנייה.

הפתרון הנכון הוא שילוב של בנייה מיידית בשכונות חרדיות חדשות בערים מעורבות, כפי שהציע כבר משרד השיכון לפני יותר מחמש שנים ובמקביל לקדם הקמת עיר חרדית שתתן פתרון לעשור קדימה, כאשר התכנון נעשה בצורה נכונה ובראיית הצרכים הייחודיים של החברה.

הקורונה לימדה אותנו שכאשר הממשלה מציבה לעצמה יעדים בעלי חשיבות לאומית הדרך לקיצור התהליכים הביורוקרטיים מהירה הרבה יותר. כמו במצב חירום לאומי, גם כאן הממשלה חייבת להתעשת ולקבל החלטות מהירות, ולמנוע בזבוז עשור נוסף.

הכותב הוא מנכ"ל חברת שיווק הנדל"ן סן חן, המתמחה בחברה החרדית והדתית