הערכות: בנק ישראל שוב מתערב באופן משמעותי בשוק המט"ח

בנק ישראל מתערב בשוק המט"ח בהיקפים גדולים, כך לפי הערכות בשוק. המהלך מגיע על רקע צניחה חופשית של הדולר מול השקל לאחר קביעת היציג. הדולר היציג נקבע על 3.10 שקלים, ובמסחר הרציף הדולר ירד לרמה של 3.08 שקלים - או אז נרשם תיקון חד מעלה.

מבנק ישראל לא נמסרה תגובה.

על רקע הייסוף המהיר של השקל בשבועיים האחרונים, בין היתר בשל גידורי המוסדיים בשוק המקומי בשל השקעותיהם בחול, בנק ישראל מתערב בשוק אך פחות מבעבר. קצב הרכישות במחצית השנייה של השנה ירד לכ-1 מיליארד דולר בחודש בממוצע, לעומת כ-5 מיליארד דולר בממוצע במחצית הראשונה של השנה.

עולה השאלה האם הירידה בהיקף ההתערבות מצד בנק ישראל הינה כחלק ממהלך מכוון שנובע בשל תנאי המשק המשופרים או אולי הרצון למתן את האינפלציה. בהקשר זה בנק ישראל הזכיר לא פעם את המונח 'חלון שער החליפין הדינמי', המהווה טווח 'שער חליפין הוגן', כך שלא מן הנמנע כי הטווח של השער נבחן מחדש. בנק ישראל צפוי להמשיך להתערב בשוק המט"ח כפי שהבהיר נגיד בנק ישראל אמיר ירון לא פעם, וזאת כאשר התוכנית לשנת 2021 בשוק המט"ח הגיעה לרף העליון של 30 מיליארד דולר.

נגיד בנק ישראל אמיר ירון התייחס לסוגיית ההתערבות בשוק המט"ח בשבוע שעבר עם אישור התקציב, כשאמר: "הוועדה המוניטרית היא זו שמחליטה על המדיניות בנושא זה ורק היא מחליטה. היא מסתכלת על היצואנים אבל גם על היבואנים והצרכנים". אפשר לפרש את זה בכמה דרכים, אחת מהן היא שהיצואנים לא סבלו השנה למרות התחזקות השקל מתחילת השנה, כי היקף היצוא עלה בשיעור נאה. מעבר לכך, היבואנים והעסקים הקטנים בישראל, להם התשומות זינקו בשנה האחרונה, נהנים מהתחזקות השקל. כלכלנים בשוק מעריכים כי הייסוף של השקל צפוי להוריד ישירות את מדד המחירים לצרכן בנובמבר בכ-0.08% עד 0.1%.

במאי האחרון פרסם בנק ישראל מחקר בנושא שכר העובדים בחברות מייצאות כשאחת ממסקנות המחקר הייתה שעדיף להשקיע במיומנויות העובדים ובאיכות החברות ולא למקד את הסיוע דווקא ביצואנים. לא מן נמנע שיש בבנק ישראל חשיבה מחודשת על הרמה הרצויה של יתרות המט"ח, וייתכן שנרקמת ברקע תוכנית לשימוש בכלים אחרים אחרי ההתערבות המאסיבית שרק מיתנה את הייסוף המהיר של השקל.