החגיגה בענף ההייטק לא הגיעה לחברות ההסעדה ששירתו אותו: הקריסה של שולץ כמשל

חברת ההסעדה שולץ הגישה בקשה לעיכוב הליכים לבית המשפט המחוזי בתל אביב לצורך גיבוש הסדר חוב עם נושיה. חובות החברה מסתכמים בקרוב ל-100 מיליון שקל, מהם כ-40 מיליון שקל לבעלת השליטה, קרן ההשקעות AMI שמובילה זהבית כהן.

הרקע לבקשה הוא פגיעה בהכנסות החברה שירדו בכ-50% עקב משבר הקורונה, שהוביל לקוחות רבים להפסיק לצרוך שירותי ההסעדה או לשנות את מודל ההפעלה, עם צמצום פעילותם של חדרי אוכל במקומות עבודה.

עם פרוץ המגפה נקלעה החברה לסחרור, כאשר לקוחות רבים הקפיאו את פעילות ההסעדה לגמרי. הציפייה כי הפעילות תחזור לסדרה לא התממשה, וחלק ניכר מהלקוחות חזרו למודל עבודה היברידי, מהלך שצמצם את היקף הפעילות משמעותית.

בעקבות כל אלה החליט דירקטוריון שולץ כי אין מנוס מפתיחה בהליך לביצוע ארגון מחדש של חובות החברה בדרך של הסדר חוב והבראה, שיבטיח את המשך פעילותה. בבקשה מדגישה החברה כי הדרך לייצוב תהיה מאתגרת, אולם הנהלת החברה מאמינה שקיים סיכוי טוב לכך אם תפעל להתייעל ולהציג בפני הנושים שלה הסדר ראוי לארגון מחדש של החובות כלפיהם.

בבקשה צוין כי שולץ נטולת נכסים משמעותיים, וכי "כל ערכה של החברה טמון אך ורק ביכולתה להמשיך לפעול כ'עסק חי', מאחר שהיא עוסקת רק בענף ההסעדה". החברה מבקשת להמשיך ולשמר את יכולתה לספק שירותי הסעדה מדי יום, באופן רציף, ולכן לעמדתה, יש חשיבות קריטית בעת הזו לעכב את ההליכים בנוגע לחובותיה.

בקשת עיכוב ההליכים הוגשה לפי תיקון לחוק שעבר במרץ 2020 בשל מגפת הקורונה ונועד לעכב הליכים כדי לעודד חברות להגיע להסדרי חוב שנבעו מהמשבר הכלכלי שגרמה המגפה. 

גידול בהוצאות

שולץ הוקמה בשנת 1997, והיא בין החברות המובילות בישראל במתן שירותי הסעדה למגוון לקוחות במשק הישראלי בתחומי הפיננסים, התעשייה, הייטק וביטחון. בין לקוחות החברה נמנים רשות שדות התעופה, משרד הביטחון וחברת אמדוקס.

החברה מעסיקה כ- 550 עובדים, מהם 130 בחל"ת כיום, והיא מפעילה כ-15 מטבחים באתרים עצמאיים ועוד 30 מטבחי קצה אליהם מסופקות ארוחות מוכנות מהמטבח המרכזי של החברה אשר ממוקם בשדה התעופה בן גוריון. שולץ לקחה חלק בקבלות-פנים לנשיאי ארצות-הברית, לאפיפיור, לראש ממשלת הודו ועוד.

בימים אלה מנכ"ל החברה משה נזרי מסיים את תפקידו לבקשתו, ואת מקומו ימלא סמנכ"ל הכספים יונתן דימור בליווי חברת MVP, המתמחה בייעוץ ועסקי ופיננסי לחברות.

קרן AMI של אייפקס רכשה את השליטה בשולץ (80%) ב־2015, אז התמודדה החברה עם הסכמים לא רווחיים, בהם הסכם ההסעדה עם עיר הבה"דים שהכביד על החברה, גידול בהוצאות השכר בעקבות מספר עליות שכר המינימום וגידול בהוצאות המזון בעקבות עליות מחיר.

מאז רכישתה ועד תחילת 2020 פעלה הקרן יחד עם הנהלה חדשה לייצב את החברה. הקרן הזרימה עד היום סכום מצטבר של כ-41 מיליון שקל בדמות הלוואות בעלים וערבויות לבנקים.

יתרת החובות של שולץ לנושים עומדים על כ-58 מיליון שקל, הכוללים חוב מובטח לבנק מזרחי בהיקף של כ-24 מיליון שקל, 31 מיליון שקל לספקים, כ-2 מיליון שקל לרשויות ומוסדות, מיליון שקל לעובדים ו-200 אלף שקל לחברת הליסינג ליסקאר. 

  

ניסיון לאתר משקיעים

מהבקשה עולה כי אחד הספקים לו חייבת שולץ 4 מיליון שקל, צח יבוא ושיווק חומרי ניקיון וכלים חד-פעמיים, תבע את החברה והטיל עליה עיקולים שהקשו על התזרים שלה. החודש נעתר בית המשפט העליון לבקשת החברה באופן חלקי לעיכוב פסק הדין, באופן שהחברה חויבה לשלם בשלב זה לצח 1.75 מיליון שקל. הליכי ההוצאה לפועל חודשו, והחברה טוענת כי הטלת עיקולים אצל לקוחות החברה תכביד על יכולתה להתנהל ולפרוע חובותיה.

עוד עולה מהבקשה כי בחודשים האחרונים פעלו הקרן, בעלת השליטה והנהלת החברה בניסיונות לאיתור משקיעים לחברה, וכן גובשו הסדרי חוב עם הבנקים שכללו עוד הזרמה מבעלת השליטה, אך גם אלה לא הספיקו לסייע לחברה לעלות למסלול הבראה.

חברת הקייטרינג המשפחתית שהפכה לכבשה השחורה של קרן ההשקעות שמובילה זהבית כהן

חברת הקייטרינג שולץ הייתה הרכישה הראשונה של קרן AMI. השקעה זו, שנעשתה בשנת 2015 לפי שווי חברה של כ-150 מיליון שקל, הפכה לכבשה השחורה של הקרן בראשות זהבית כהן, שאיפסה את ההשקעה בה כבר בשנת 2019 בעקבות הרעה משמעותית בעסקי החברה שרכשה.

בד-בבד פרצו  מחלוקות בין הקרן לבין משפחת המייסדים, שנציגיה חדלה מלכהן בתפקידים ניהוליים בחברה. מחלוקות אלה אף הגיעו לבית המשפט, עד לפשרה שהושגה בין הצדדים בשנת 2018. 

 זהבית כהן / צילום: רמי זרנגר

קרן AMI, המשקיעה בחברות בינוניות בגודלן בישראל ומשתייכת לקבוצת קרנות הפרייבט אקוויטי הזרה אייפקס, הושקה בסוף שנת 2014 וגייסה כחצי מיליארד דולר מגופים מוסדיים מישראל וגם מהעולם.

למרות שבמשך כמה שנים לא הצליחה הקרן לספק למשקיעים הצלחות משמעותיות, היא חתומה מאז 2020 על שלושה אקזיטים מרשימים שהניבו למשקיעים בה רווחים עצומים, בראשן ההשקעה בחברת הטכנולוגיה הישראלית גלובל-אי (Global-E) שהונפקה בבורסת נאסד"ק לפני כחצי שנה, לפי שווי של כ-3.6 מיליארד דולר. שווי החזקותיה של AMI בגלובל-אי עומד כיום על כמה מאות מיליוני דולרים, לאחר מימוש נתח תמורת כ-140 מיליון דולר - כשלוש שנים בלבד לאחר שהשקיעה בחברה עשרות מיליוני דולרים בודדים.

מוקדם יותר השנה הייתה AMI חתומה על הצלחה בסדר גודל מצומצם יותר, כשחתמה על הסכם למכירת קבוצת אתרי אינטרנט זאפ בסכום שעשוי להגיע עד לכ-300 מיליון שקל לידי חברת ההחזקות הטכנולוגיות פורמולה מערכות. זאת, שש שנים לאחר שרכשה AMI את זאפ תמורת כ-150 מיליון שקל, כשבתווך נכשלה בניסיון להנפיק את החברה בבורסה.

את ההצלחה הראשונה המשמעותית שלה רשמה AMI לפני קצת יותר משנה, כשבמסגרת הנפקת מניות ראשונית של חברת רשת המוצרים המוזלים לבית מקס סטוק מכרה נתח מהחזקותיה תמורת כחצי מיליארד שקל (יחד עם שותפיה - המייסד אורי מקס ואבן צ'ארלס ניומן).

הנפקת מקס סטוק נעשתה לפי שווי של כ-1.5 מיליארד שקל - שהיה גבוה פי 6 לערך מזה שבו רכשה קרן AMI את השליטה בחברה בשנת 2017. נכון להיום משקפת מניית מקס סטוק לחברה שווי שוק נוכחי של כ-1.8 מיליארד שקל ולהחזקותיה הנותרות של AMI בחברה, שווי של כחצי מיליארד שקל.