איך הפך דווקא המדבר הישראלי למעבדה לחקר המשבר הגדול בעולם

כשהמחלקה הפנימית של פרופ' ויקטור נובק בסורוקה התפוצצה מחולים אחרי סופת אבק - הוא הבין שמול עיניו, דווקא בנגב, מסתתרת הזדמנות לחקור את משבר האקלים העולמי • "אני אדם ציני וסקפטי. חשבתי לעצמי: מה זה כבר משנה, מעלה וחצי? אבל לאט לאט התחלתי לבדוק את הנתונים, ולא יכולתי להישאר אטום למה שראיתי"

פרופ' ויקטור נוביק, אוני' בן גוריון / צילום: איל יצהר
פרופ' ויקטור נוביק, אוני' בן גוריון / צילום: איל יצהר

ליל קיץ מדברי, סוף אפריל 2015. פרופ' ויקטור נובק יוצא מבית החולים סורוקה אחרי יום עבודה ארוך, ובקושי מצליח להגיע למכונית שלו. אובך מכסה את השמים, גרגירי חול חונקים את גרונו וצורבים בעיניו. את הדרך לביתו בעומר הוא עושה לאט ובזהירות.

למחרת בבוקר הוא מגיע למחלקה פנימית ח', שבראשה הוא עומד, ורואה מול עיניו את תוצאות סופת האבק הקשה: "היה עומס גדול במחלקה, הרבה אנשים עם מחלות ריאה כרוניות ואסתמה", הוא מספר בראיון למגזין G, "אתה אומר לעצמך שככה זה במדבר וצריך להתרגל, אבל זה לא נכון".

כשנובק הבין שיש קשר ישיר בין סופות האבק לבין צפיפות החולים בפנימית ח', הוא התחיל לחפש תשובות - והגיע למסקנה שהרופאים מתעלמים מקרב שהם אמורים להוביל: המאבק במשבר האקלים ובזיהומים סביבתיים שגורמים לחולי ולתמותה שקטה, הרחק מעיניי הציבור.

בעולם הנושא דווקא צובר תאוצה - לקראת ועידת האקלים שהתקיימה בשבוע שעבר ב, סקוטלנד, 300 ארגונים שמייצגים לפחות 45 מיליון רופאים ואנשי בריאות פרסמו עצומה ובה הזהירו כי "יש צורך בפעולה דחופה בנושא שינויי האקלים כדי להימנע מקטסטרופה בריאותית הממשמשת ובאה". עוד אמרו שם: "בכל מקום שבו אנו מספקים טיפול, בבתי החולים, במרפאות ובקהילות שלנו ברחבי העולם, אנו כבר מגיבים לנזקים הבריאותיים הנגרמים כתוצאה משינויי אקלים".

נפתלי בנט וראש ממשלת בריטניה בוריס ג'ונסון בוועידת האקלים בגלזגו / צילום: Associated Press, Alastair Grant
 נפתלי בנט וראש ממשלת בריטניה בוריס ג'ונסון בוועידת האקלים בגלזגו / צילום: Associated Press, Alastair Grant

אבל דווקא בישראל, שמתחממת בקצב כפול מהממוצע בעולם - לפי דוח של השירות המטאורולוגי - וסובלת מתהליכי מדבור מואצים לצד אוכלוסייה הולכת וגדלה, כמו גם ממפעלי תעשייה הממוקמים בצפיפות ובקרבה לבתי התושבים - אנשי מערכת הבריאות בקושי מתבטאים בנושא. "אני אדם ציני וסקפטי", ממשיך נובק. "הנושא הזה היה לי קצת זר כרופא. חשבתי לעצמי - מי אמר שאלה בני אדם שגורמים לשינויי אקלים, מה כבר משנה מעלה וחצי? אבל לאט לאט התחלתי לבדוק את הנתונים, ולא יכולתי להיות אטום למה שראיתי שחור על גבי לבן. הדבר הזה מתקיים מול העיניים שלך, ואתה ממשיך לדהור ברכבת בלי להאט ובלי לחפש דרך אלטרנטיבית".

נובק מסביר שרופאים כמעט לא מודעים להשפעה של האקלים - זיהום אוויר או מפגעים סביבתיים אחרים - על בריאות הציבור. "אף אחד מהמיליה הרפואי לא מחנך את הרופאים לשאול חולה אם הוא גר ליד כביש סואן או אילו חומרים כימיים הוא נושם ביומיום. אנחנו אשמים במודעות הנמוכה. גם אני. אני מתנדב ב'רופאים לזכויות אדם', הרבה רופאים פעילים ציבורית בנושאים כמו מניעת עישון או הפחתת צריכת סוכר, זה מובן מאליו שרופאים עומדים בחזית המאבקים האלה. אז למה לא במשבר האקלים?".

אובך בת''א / צילום: תמר מצפי
 אובך בת''א / צילום: תמר מצפי

זה ישנה את האופן שבו אתם עובדים?
"בהכשרה הרפואית מלמדים אותך להסתכל על החולה, כמעט לא על החשיפה הסביבתית. בריאות הציבור זה לא תחום אינטואיטיבי לרופאים, אבל הנושאים האלה משפיעים על העומס במחלקות וגם על איכות הטיפול. החלום שלנו בסורוקה הוא שהמודעות תעלה, ולכך אנחנו פועלים".

הסערה המושלמת של המדבר הישראלי

נובק (51) נולד וגדל במוסקבה, והגיע לארץ בשנת 1990, כשהיה בן 19. הוא למד רפואה באוניברסיטת בן-גוריון והתמחה ברפואה פנימית ובאפידמיולוגיה. כיום הוא מחלק את זמנו בין בוסטון לבאר שבע. בבוסטון הוא חוקר באוניברסיטת הרווארד, ובבאר שבע הוא מלמד, חוקר ומנהל את מחלקה פנימית ח' בבית החולים סורוקה, שם הוא מנהל גם את המרכז למחקרים קליניים בשיתוף בת זוגו ד"ר לנה נובק - ביוסטטיסטיקאית של בריאות וסביבה.

באר שבע / צילום: Shutterstock
 באר שבע / צילום: Shutterstock

אחרי שהתחדד אצלו הקשר בין בריאות הציבור לבין האקלים, הוא החליט לקחת את המדבר בידיים ולהפוך את השילוב בין בית החולים והנגב למעבדת מחקר. וכך, לפני חמש שנים, הקים בסורוקה את המכון לחקר בריאות וסביבה בנגב, שמאז הספיק לפרסם עשרות מאמרים מדעיים, חלקם בעלי פוטנציאל להפוך לכלי מדיניות של ממש עבור המערכת הפוליטית.

הבנתי שיש לי כאן סערה מושלמת, שאין לאחרים", הוא אומר: "חום כבד, אבק, אקלים מדברי. זו סביבה שאנחנו יכולים ליצור בה דזרט-טק וכך לחשוף בפני העולם את העתיד שמצפה לו - כשתהליכי המדבור מתרחבים מיום ליום. זה טבעי שאנחנו נתעסק בזה, ונדע להסביר לחולים שלנו איך החיים שלהם מושפעים מהקשר שבין בריאות וסביבה היום, ואיך הבריאות שלהם תושפע מנזקי משבר האקלים בעתיד. גם אם נעשה כל מה שצריך כדי לבלום את המשבר, השפעותיו כבר כאן, וכדור הארץ התחמם ביותר ממעלה בהשוואה לעידן הטרום-תעשייתי. אנחנו צריכים כבר היום להיערך עם תוכנית של 'ללמוד לחיות עם המחלה' הזאת ולהתאים לכך את מערכת הבריאות שלנו, שתעמוד בחזית".

ישראל תשמש מודל לעולם?
"ישראל יכולה לשמש מבט לעתיד האנושות. מזג האוויר בנגב חם ומאובק מאוד, ואם אנחנו חושבים שההשפעה האנושית על האקלים גוברת - אז באיזשהו שלב מזג האוויר הזה יהיה הרבה יותר נפוץ. 'התמזל מזלנו' לראות את ההשפעה הזאת כבר עכשיו. גם מערכת הבריאות שלנו יכולה לשמש מעין מעבדת אקלים: אנחנו ארץ חמה מאוד עם דאטה רפואי עשיר מאוד ורפואה מערבית, זה מצב נדיר. בדרך כלל במדינות חמות רמות הרפואה לאו דווקא גבוהות. כאן יש לנו שילוב ואנחנו יכולים לראות איך זה מתפתח ומה ההשפעה על בריאות האנשים".

המעבדה שהקים נובק החלה אט אט לגדול ולעורר עניין. למחקרים שהיא מבצעת הצטרפו חוקרים מרחבי הארץ, ופרויקטים בינלאומיים החלו לזרום. גם הסטודנטים באו: לראשונה בארץ לנובק יש במעבדה דוקטורנטים שהוא מכשיר באופן ממוקד בבריאות, אקלים וסביבה - מדובר בחלק ממסלול המוצע בפקולטה לרפואה ונקרא MDPHD, ובו רופאים-חוקרים לעתיד מפסיקים את לימודיהם לכשנתיים ועוסקים במחקרים ובפרויקטים בנושאי משבר האקלים ובריאות האדם. "אני רוצה שהם יהפכו לרופאים עם התמחות מיוחדת באינטראקציה בין סביבה ובריאות", אומר נובק. "הם יקבלו פרופסורה, הם מוכשרים, והם יובילו פיתוח של אמצעים חדשים שיאפשרו לנו להמשיך לחיות כאן.

"אחת הבעיות היא שהמחקרים שלנו הם אקולוגיים. כלומר, אם אני צריך להעריך עכשיו כמה את חשופה לזיהום אוויר, הייתי מחפש את הכתובת שלך ובודק ממוצע אזורי. מובן שזו לא קורלציה מדויקת. אנחנו יודעים בגדול איך דברים משפיעים על כלל האוכלוסייה, אבל לא ספציפית עלייך. אתה לא יכול להגיע לכל פינה, כי כדי להגיע לאוכלוסייה צריך לקחת בדיקות דם ולבצע כל מיני סוגי ניטורים".

בניין המחקר בסורוקה. הדמיה / צילום: הדמיה שרון אדריכלים
 בניין המחקר בסורוקה. הדמיה / צילום: הדמיה שרון אדריכלים

אלא שבדיוק לעניין הזה מצא אחד הדוקטורנטים של נובק, ליאור חסן, פתרון מבריק. "ליאור חשב לשתף פעולה עם בנק הדם של מגן דוד אדום. בכל יום אוספים אלף דגימות מאנשים צעירים ובריאים. הוא אמר - מה אם אנחנו נסתכל על האנשים האלה כמו על חיישנים מתהלכים? קח 250 איש שתרמו דם בחיפה, ותבדוק מה היה ביום המסוים שבו הם תרמו דם. למשל, ריכוז של מתכות כבדות. אתה יכול לייצר מפות ביולוגיות של מה באמת קורה בבני אדם. זה רעיון חדשני, לראשונה בעולם. אנחנו ממפים את ישראל דרך ביו-מוניטורינג של בני אדם, ואז משווים את זה למפות של זיהום האוויר ושל המרחק מהתעשייה. נוכל לדעת אם במפרץ חיפה, שם נמצאים מפעלים פטרוכימיים, ריכוז המתכות הכבדות בדם הוא גבוה יותר מאשר ביתר הארץ".

במכון של נובק מתרחשת עוד שורה ארוכה של מחקרים העוסקים בבריאות, אקלים וסביבה. אחד הראשונים שבהם חשף בפני הרופאים בבית החולים טפח משינויי האקלים: אם בעבר נהוג היה לראות פגיעות של הכשות נחש בעיקר באביב, בשנים האחרונות זה קורה 365 ימים בשנה. זה אולי נשמע כמו מחקר קטן - אבל הוא מאפשר לבית החולים עצמו להיערך להתמודדות עם חולים ולצפות פני עתיד.

שיתוף פעולה מעניין נוסף של נובק בסורוקה מתבצע עם מעבדות שבודקות רקמות גוף. "במחקר אנחנו מסתכלים על רמת זיהום בדם, בסרום, בשתן, אבל כמעט אף פעם לא מסתכלים על הרקמות", הוא אומר. "הבנו שיש ניתוחים אלקטיביים (כמו ניתוחי קיצור קיבה - ש"א), שיש בהם חשיפה של רקמת השומן, ושאנחנו יכולים לקחת אותה ולראות את ההתמודדות שלה עם חשיפה לזיהום אוויר ולטמפרטורה. זו פעם ראשונה בעולם שמסתכלים על רקמות באופן הזה".

מה גיליתם?
"יש לנו תוצאות ראשוניות. אנחנו רואים בהן שחשיפה לחלקיקים גוררת תגובה דלקתית ברקמה. כלומר, כשאדם נחשף לסביבה עם זיהום אוויר גבוה, רקמת השומן שלו הופכת להיות 'עצבנית', ומאוד לא טובה לבריאות. כך נפגעת בריאות כלי הדם, המוח ועוד. אנחנו חושבים שזה אחד הטריגרים הכי חשובים שיש במחלות כלי דם ולב. בדקנו 70 אנשים, בעיקר נשים. ברקמות זה נחשב מחקר גדול. המחקר היותר גדול שלנו יכלול 150 אנשים, ושם נבדוק את הסימנים שגילינו בשלב הראשון.

"אנחנו יודעים שזיהום אוויר מגדיל תחלואת לב ומוח. פרסמנו על זה מאמרים, ראינו עלייה בהתקפי לב ושבץ מוחי. התיאוריה שלנו היא שזה נגרם מגירוי דלקתי. כלומר, אנחנו לא יודעים איך, אבל החלקיקים האלה, שחלקם נספג בדם, גורמים לשכפול התאים ומתחילים להפריש סמנים דלקתיים. מי שנפגע במיוחד הן נשים מבוגרות, הן בעיקר חשופות לזיהום של חלקיקים. ההשערה שלנו היא שאצל נשים שטח הספיגה בריאות גדול יותר ביחס למסת הגוף, וזה גורם לחשיפה כבדה יותר לחלקיקים".

 

"אנשים שומעים מעלה וחצי ומזלזלים"

ההשפעה המיידית והברורה ביותר של משבר האקלים, שבישראל כבר מרגישים, היא הטמפרטורה ההולכת ומטפסת. הטמפרטורה הממוצעת בישראל עלתה ב-1.4 מעלות צלזיוס מאז 1950, ולפי התרחיש המחמיר, עד סוף המאה ה-21 תעלה בעוד ארבע מעלות. אילו יצליחו בעולם להפחית בעשור הקרוב את הפליטות במחצית ועד שנת 2050 להגיע לאיפוס פליטות וכך לבלום את ההתחממות הגלובלית - עד אמצע המאה תעלה הטמפרטורה הממוצעת במעלה וחצי, ולאחר מכן תיעצר העלייה.

כך או כך, את ההשלכות נרגיש על בשרנו והעתיד הקרוב אינו צופן טובות. לא רק שצפויים יותר אירועי אקלים קיצוניים - משריפות, דרך הצפות ועד גלי חום ארוכים, עוצמתיים וממושכים יותר - אלא צפויה גם עלייה במספר הימים החמים, עד לרמה שנצטרך להסתגל אליה פיזית. בשירות המטאורולוגי אומרים שבעתיד הלא רחוק כבר לא נתרגש מ-50 מעלות בקיץ הישראלי, פשוט כי המספר הקיצוני הזה יהפוך למזג אוויר שגרתי. אבל בבתי החולים בהחלט ירגישו את העומס.

איך זה נראה היום בשטח, מהצד של בתי החולים? בישראל אמנם לא קיימת מערכת נתונים שמתכללת את השפעות הטמפרטורה על מוות או תחלואה, אך לפי ממצאים של המשרד להגנת הסביבה, בכל עלייה של מעלת חום, מספר הביקורים במיון עולה ב-2%. כך למשל, אם ב-2010 ביקרו בחדרי מיון 500 אנשים עם מכת חום או התייבשות, בשנת 2015 מדובר ב-3,000, ובשנת 2019 ביותר מ-4,000. "המחקרים שלנו מראים שאקלים חם וזיהום סביבתי משפיעים על כל מערכות הגוף: לב, ריאות, מוח, כלי דם, רמות סוכר ושומנים בדם, התפתחות עוברית וגם מצב נפשי", מפרט נובק. "עלייה בתחלואה בעקבות שינוי אקלימי תגרום בהכרח לעומס על כל המחלקות של בתי החולים וגם על מערכת הבריאות בקהילה".

ההשפעה הבריאותית השכיחה ביותר של חום קיצוני היא מכת חום, אך ההשלכות הפיזיולוגיות של חשיפת בני אדם לטמפרטורות גבוהות רחבות בהרבה, ומונות בין היתר שבץ, פגיעה חריפה בכליות והחמרה של אי-ספיקת לב.

 


במעבדה של נובק החליטו לבדוק השפעה אפשרית נוספת, ובשיתוף חוקרים מהאוניברסיטה העברית ומבן-גוריון בחנו את הקשר בין טמפרטורות קיצוניות ובין לידות מוקדמות בדרום הארץ. הם מצאו שחשיפה לטמפרטורה גבוהה בשבועות 39-32 להיריון קשורה לסיכון גבוה יותר ללידה מוקדמת בתקופה הזאת, בעיקר לעוברים ממין נקבה. הם גם מצאו, בשיתוף חוקרים מהרווארד, שטמפרטורה גבוהה במהלך השליש הראשון או השלישי מגדילה את הסיכון להתפתחות רעלת הריון.

במחקר נוסף שערכו בסורוקה בשיתוף הרווארד, וכלל בדיקת רישומי מיון של 15 שנה, נמצא שעלייה של 5 מעלות צלזיוס מגדילה ב-40% את הסיכון לניסיונות התאבדות בימים שאחרי היום החם, בעיקר בקרב מטופלים עם אבחון פסיכיאטרי או ניסיונות התאבדות קודמים. "כשיודעים את זה, אז גם אפשר לדבר על מניעה, למשל להקפיד על טמפרטורה נוחה במקומות המקורים ולמנן יציאה מהבית של אנשים עם מחלות פסיכיאטריות", אומר נובק.

"אנשים שומעים 'מעלה וחצי' ומזלזלים", הוא ממשיך. "הבעיה היא שבפיקים של החום זה הרבה מעבר לזה, מעלה וחצי זה הממוצע". אחת העבודות של מכון המחקר שלו, שפורסמה לאחרונה, נעשתה בשיתוף מד"א. "ניסינו לבדוק איך הקריאות שלהם במקרה של מוות פתאומי הושפעו מהטמפרטורות יום קודם לכן. ראינו שלא רק הפיק משפיע, אלא גם עומס חום במהלך היום. כשחם גם ביום וגם בלילה, הגוף לא מצליח להתקרר. עומס חום של 24 שעות פוגע מאוד בבריאות. בעשרת הימים הכי חמים בשנה הסיכוי למוות פתאומי עולה פי 3.3".

המעבדה של נובק נמצאת גם בלבן של סופות חול. מחקר שפורסם לאחרונה בכתב העת הרפואי הבריטי "The Lancet" מצא שהתחממות כדור הארץ צפויה לגרום לסערות אבק להתחזק באגן הים התיכון. סופות אבק וחול קשורות היטב לשינויי האקלים, שכן תנאי יובש מגבירים אותן - וגם הם מחמירים בשל שינויי האקלים. "מדבר סהרה גדל בכל שנה בכמה קילומטרים. אבק בהחלט קשור למדבור ולמשבר האקלים. אנחנו רואים שמספר הימים שבהם כמות האבק באוויר גבוהה מהנורמה גדל משנה לשנה", מסביר נובק. "אם פעם אף אחד בתל אביב לא ידע כלום על סופות אבק, עכשיו כל אחד שם יודע. זה כבר לא משהו של באר־שבעים. עכשיו זו גם בעיה של יוון, ספרד ואיטליה. זו בעיה של מזרח הים התיכון שכבר גולשת לצפון, ותגיע בהמשך לכל אירופה. בעתיד יהיו לנו כאן יותר ויותר סופות אבק חמורות, עד שלא נראה כלום במרחק של 50 מטר. לשם זה הולך, זו שאלה של זמן".

 

איך העובדה שאתם חיים וחוקרים בנגב יכולה לעזור לנו להתמודד בעתיד עם החמרת סופות האבק?
"בזמן סופות האבק הצוותים שלנו הסתובבו אצל אנשים ומדדו. התברר שמחצית מהאבק שמשתולל בחוץ נכנסת לתוך הבית. המשמעות היא שהמחלות של כל מי שמוגדר כאוכלוסייה רגישה - חולי מחלות לב וריאה, אנשים מבוגרים, חולי סוכרת וילדים - מחמירות. בדקנו למשל כמה מהמשפחות עם ילדים אסתמטיים קנו ונטולין יומיים אחרי סופות אבק. אצל ילדים יהודים אגב זה עלה ב-30% ואצל הילדים הבדואים ב-100%. אין להם שום פילטר, אין להם בטון להתגונן בתוכו מפני סופות האבק. כשחיים בבתים, גם אם לא מבודדים באופן מושלם, יש הגנה.

"כשחולים מגיעים למיון אחרי סופות אבק, הרופאים פשוט מטפלים בהם. אבל כשאתה מודע לסיטואציה, אתה יכול ללמד אותם לעשות שינויים שהם לואו-טק. אצלנו במדבר אנחנו מתדרכים אנשים בזמן סופות אבק לשים מתחת לדלת סמרטוט רטוב. הדלת היא המקור הכי מרכזי לכניסת אבק לבתים שלנו, ופתרון הסמרטוט לא שונה מפילטר שעולה כמה מאות דולרים".

"הגיע הזמן להתכונן לחיים בסביבה עוינת"

לפרופ' נובק יש שלושה ילדים (בני 12, 20 ו-24), והוא נשוי כאמור לד"ר לנה נובק, שעובדת איתו במעבדה המחקרית. "יש לנו המון מחקרים יחד וסטודנטים משותפים", הוא מספר. "אנחנו מסתדרים נהדר. יש לנו חלוקת עבודה והסטודנטים יודעים להשתמש בזה - כשאני לא יודע משהו, הם הולכים אליה, כי היא סמכות-העל בנוגע לשיטות מחקר. לנה תופסת את המחשבות שלי בחצי מילה ומשלימה אותן. אני לא צריך להסביר הרבה. אני לא יודע סטטיסטיקה, אבל אני משלים את הפן הרפואי של מה שהיא עושה".

אתם מדברים לפעמים בבית, עם הילדים, על המחקרים שלכם בעניין האקלים? אלה דברים שקשה לעכל.
"אנחנו בהחלט מדברים על זה בבית. הבת הגדולה שלי חושבת על תכנון ערים אקולוגיות בגלל השיחות שאנחנו מנהלים בכל יום. אנחנו מדברים על רעיונות של סטודנטים, שגם מגיעים אלינו לא מעט הביתה. פחות או יותר מגיל 5 הם יודעים מה זה ביוסטטיסטיקה ולהסביר שאבא הוא אפידמיולוג. אנחנו עושים את מה שאנחנו עושים בשביל הילדים. מעבר למילים הגבוהות - שצריך להשאיר להם כאן משהו - הבת שלי בדיוק התארסה וילדים הם אוכלוסייה פגיעה מאוד. אני מודאג".

מדענים כמוך מזהירים מפני השלכותיו ההרסניות של משבר האקלים כבר הרבה שנים, אבל לפי דוח של הפאנל הבין-ממשלתי לשינוי האקלים שפורסם באוגוסט השנה, אנחנו עדיין כושלים לחלוטין בבלימה שלו.
"כמדען, זה לא מפתיע אותי. אנחנו יודעים שזה מה שהולך לקרות ואנחנו מבינים את הסכנה. מנגד, אני לא רואה שלתעשייה או למדינות יש תמריץ לפעול להגבלה של התופעות האלה. מאבקים כמו זה של גרטה טונברג למשל לא מצליחים לשנות את המציאות. הייתי רוצה שהיא תצליח, אבל זה לא קורה.

"אחת השיטות החדשניות להתמודד עם המצב הזה היא תביעות ייצוגיות. גם הממשלה וגם העסקים שפוגעים בבריאות ובסביבה צריכים לחשוב אם הם מעדיפים להפסיד עכשיו כסף כדי לשמור על הציבור או לשלם הרבה יותר בתביעות. שם צריכה להיות הבחירה. המצב לא אבוד. לצד המאבק למניעה אנחנו צריכים להתכונן לחיים כאן תחת החמרה של המשבר. אנחנו יכולים וחייבים להסתכל קדימה. מה יקרה אם אנחנו, כאנושות, מפסידים במלחמה נגד ההתחממות הגלובלית? אנחנו צריכים תוכנית התמודדות עם החיים בסביבה עוינת.

"אם המנהיגים שלנו ייכשלו, וזה מה שמחכה לנו, אנחנו כרופאים צריכים להיות מעורבים בשיח הזה ולהבין איך זה משפיע על הבריאות ביומיום, ומה צריך לעשות כדי להתמודד. הגיע הזמן גם להקים מרכז מחקר ארצי שיעסוק בבריאות סביבתית. חוקרים צריכים לעבוד בזה במשרה מלאה".

צרו איתנו קשר *5988