"חלק ממי שהצביעו (בממשלה) נגד שטרית, הצביעו בעדו לנשיאות כשהכול כבר היה גלוי"

שר המשפטים גדעון סער האשים בצביעות את המתנגדים למינויו של מאיר שטרית לחבר בוועדה לאיתור היועמ"ש. ריעננו את זכרונו • המשרוקית של גלובס

זמן קצר לפני הודעתו של מאיר שטרית כי הוא מוותר על חברותו בוועדה לאיתור היועמ"ש, הגן שר המשפטים גדעון סער על בחירתו. "חלק מהשרים והשרות שהצביעו נגד שטרית הצביעו בעד מועמדותו לנשיאות… כשהכול היה גלוי וידוע, ויותר קרוב לזמן אמת", הוא אמר בראיון למהדורה המרכזית של חדשות 13.

המראיינת, תמר איש-שלום, טענה כי הדבר התגלה רק אחרי ההצבעה לנשיאות, אך סער התעקש שהדברים קרו כפי שתיאר. "אני מציע סטנדרטים אחידים", הוא חתם, כשהרמז לצביעות המתנגדים ברור.

אז מה ידעו חברי הכנסת כשהתבקשו לבחור, ב-2014, את נשיא המדינה העשירי? ריעננו את זיכרוננו.

המידע הבעייתי הראשון בעניינו של שטרית נחשף שלושה שבועות לפני ההצבעה, ב-18 במאי. אז פרסם דורון הרמן בערוץ 10 כי בני הזוג מאיר ורותי שטרית שילמו לעוזרת הבית שלהם 270 אלף שקל במסגרת הסכם סודי שהצדדים התחייבו לא לחשוף. אלא שמעבר לכך לא פורסם באותו זמן מידע נוסף, והסיפור גם לא תפס תאוצה בתקשורת.

כך הגענו ליום הבחירות לנשיאות, 10 ביוני, שבו הפתיע שטרית והגיע לסיבוב השני מול ראובן ריבלין. צפייה ביום השידורים בערוץ 10 מלמדת עד כמה הפרשה לא תפסה מקום מרכזי בשיח. השידור עסק במועמדים אחרים שנאלצו לפרוש בעקבות פרשות בעייתיות מעברם, ואפילו כשדובר על שטרית, ניתן דגש רב יותר להצהרת ההון שבחר לא לפרסם, ולא לסיפור עוזרת הבית.

רק יום לאחר ההצבעה חשף ברוך קרא בערוץ 10 את פרטי ההסכם, ולראשונה הוזכרו ההאשמות נגד שטרית בדבר הטרדות מיניות לכאורה. לכן גם אין זה מפתיע שלאחר הראיון של סער בשבוע שעבר, ברוך קרא מיהר לתקן אותו בטוויטר ולציין כי החשיפה שלו בעניין הגיעה רק לאחר הבחירות. הוא הוסיף כי לפני הפרסום נמסרה לו תגובה של היועמ"ש לפיה לא נפתחה חקירה בנושא (מכיוון שעוזרת הבית לא שיתפה פעולה), ואנשי שטרית נעזרו בתגובה הזאת כהוכחה לכך שלא דבק בו רבב.

ומי באמת היו תומכי שטרית באותה הצבעה בכנסת? סער טען כי בקבוצה הזאת נכללים גם מי שכעת הצביעו נגד מינויו של שטרית לוועדה. כאן נראה כי זכרונו כבר יותר מדויק. השרים שהצביעו נגד בממשלה הם מרב מיכאלי, עמר בר-לב ונחמן שי מהעבודה וניצן הורוביץ ותמר זנדברג ממרצ. כולם אכן כיהנו כחברי כנסת בכנסת ה-19. ההצבעה לנשיא המדינה היא חשאית, כך שאי-אפשר לדעת בוודאות מלאה כיצד הצביע כל אחד מהם, אך מדברים שאמרה, למשל, יו"ר המפלגה דאז, זהבה גלאון, עולה כי כל חברי הכנסת של מרצ מלבד אילן גילאון תמכו בשטרית בסיבוב השני.

גם העבודה תמכה ברובה בשטרית, כפי שעולה למשל מדברים שאמר אז יו"ר המפלגה, יצחק הרצוג. יחד עם זאת, כאן הדברים מורכבים יותר. על-פי דיווח מאותם ימים בערוץ 1, נחמן שי בחר לתמוך דווקא בריבלין יחד עם קבוצה נוספת של "מורדים" מהמפלגה. הדיווח לא כלל בקבוצה את מרב מיכאלי, אך דוברת השרה מסרה ל"משרוקית" כי מיכאלי לא תמכה בשטרית בבחירות לנשיאות.

ומה אומר סער על הדברים? דוברו הפנה אותנו לכתבה ששודרה בערוץ 2 יום לאחר הבחירות לנשיאות. בכתבה נשמע ח"כ איתן כבל מספר כי יו"ר האופוזיציה דאז, יצחק הרצוג, שאל את שטרית במפורש, לפני ההצבעה, לפשר הסכם השתיקה והאם הוא "הטריד מינית" - ושטרית הכחיש. כלומר, לפי סער יש כאן הוכחה שחברי הכנסת דווקא כן ידעו בזמן אמת על מהות הטענות נגד שטרית.

אלא שעצם העובדה שהרצוג שאל את שטרית גם על האופציה של "הטרדות מיניות", לא מעידה על כך שהוא, או חברי הכנסת האחרים, ידעו כי זו אכן מהות ההסכם. וגם אם בזמן אמת התרוצצו שמועות כאלה ואחרות במסדרונות הכנסת, בוודאי שאי-אפשר להשוות אותן למצב שבו מתפרסם תחקיר מסודר בכלי תקשורת שכפוף לסטנדרטים עיתונאיים ומשפטיים. מה עוד שסער טען בראיון כי באותו שלב "הכול היה גלוי וידוע" - ספק אם ניתן להצדיק את הטענה הזאת באמצעות מידע שאולי הסתובב באותה עת בין חברי הכנסת.

בשורה התחתונה: דבריו של סער לא נכונים ברובם. חברי הכנסת מהעבודה וממרצ שהצביעו בעד שטרית לנשיאות ב-2014, לא היו יכולים לדעת בוודאות כי ל"הסכם הסודי" עם עוזרת הבית היה הקשר מיני, ובוודאי שאי-אפשר לטעון כי באותה עת "הכול היה גלוי וידוע". סביר להניח כי רוב המתנגדים כעת למינוי שטרית לוועדה אכן תמכו בו באותן בחירות, אך ככל הנראה נחמן שי ומרב מיכאלי לא תמכו בו.

לחצו כאן לבדיקה המלאה

שם: גדעון סער
מפלגה: תקווה חדשה
תאריך: 11.11
ציטוט: "חלק מהשרים והשרות שהצביעו נגד [מינויו של שטרית], הצביעו בעד מועמדותו לנשיאות המדינה לפני 7 וחצי שנים, כשהכל היה גלוי וידוע אז ויותר קרוב לזמן אמת"
ציון: לא נכון ברובו

שר המשפטים גדעון סער התראיין ביום חמישי ה-11.11 לחדשות 13, ונשאל בין היתר על בחירתו של השר לשעבר מאיר שטרית לחברות בוועדת האיתור של היועץ המשפטי הבא לממשלה. "חלק מהשרים והשרות שהצביעו נגד [מינויו של שטרית], הצביעו בעד מועמדותו לנשיאות המדינה לפני 7 וחצי שנים, כשהכל היה גלוי וידוע אז ויותר קרוב לזמן אמת" טען סער כשנשאל האם לא היה ראוי יותר למנות לוועדה אדם שלא דבק בו רבב.

כשהמראיינת תמר איש שלום ציינה כי הטענות בנוגע לשטרית, לפיהן שילם לעוזרת הבית שלו 270 אלף שקלים במסגרת הסכם סודי לאחר שאיימה להתלונן על הטרדות מיניות על ידו, התגלו רק לאחר הבחירות לנשיאות, קטע אותה סער בחדות: "לא גבירתי, לא גבירתי, לא גבירתי. אני אתקן אותך. פורסם בסוף חודש מאי, הבחירות לנשיאות, שאני זוכר אותם היטב.. התקיימו ב-10 ליוני, לכן אני מציע סטנדרטים אחידים".

בדקנו מתי הועלו לראשונה הטענות נגד שטרית, מה ידעו חברי הכנסת בעת הצבעתם, והאם אכן השרים שהתנגדו למינוי של שטרית בשבוע שעבר תמכו בו במרוץ לנשיאות ב-2014.

ב-18.5.14, כשלושה שבועות לפני הבחירות לנשיאות, פרסם הכתב לשעבר דורון הרמן בערוץ 10 כי הזוג מאיר ורות שטרית שילמו לעוזרת הבית שלהם, לאחר שעבדה אצלם כשנה וחצי, 270 אלף שקל במסגרת הסכם סודי, עליו התחייבו שני הצדדים לא לדבר או להתבטא. פרטי החוזה הזה, וכן הסיבה שבגינה נאלצו או הסכימו הזוג לשלם סכום כה גבוה עבור שתיקתה של עוזרת הבית, לא פורסמו. הסיפור זכה לאזכורים מעטים בכלי תקשורת אחרים בימים שלאחר מכן.

ב-10.6.14 התקיימו הבחירות לנשיאות, בהן שטרית הכה את את המומחים והפרשנים והצליח כנגד כל הסיכוים ולהפתעת כולם להעפיל לסיבוב השני, לאחר שזכה ב-31 קולות, שני רק לראובן ריבלין שקיבל 44 קולות. במהלך המשדר של ערוץ 10 מהיום המותח בכנסת הוזכרה החשיפה של הרמן פעמים מועטות, והודגש שוב ושוב שלא ידועים פרטים נוספים בשלב זה וכי הפרשה די גוועה. פרשיות נוספות דווקא כן נידונו באריכות ביום הבחירות ובימים שקדמו להם, בהן התלונה נגד סילבן שלום שאילצה אותו לוותר על ריצה לתפקיד הנשיא ופתיחת החקירה נגד בנימין (פואד) בן אליעזר. גם בנוגע לשטרית עצמו, כלי התקשורת עסקו יותר בהצהרת ההון שבחר לא לפרסם ובנכסים שבבעלותו שהסכים לחשוף מאשר בסיפור עוזרת הבית.

רק למחרת היום הבחירות, חשף הכתב ברוך קרא את פרטי ההסכם, ולראשונה הוזכרו ההאשמות נגד שטרית בדבר הטרדות מיניות לכאורה. קרא אף חשף כי לידיו של שטרית הגיעה תגובתו של היועץ המשפטי לממשלה דאז יהודה ויינשטיין לשאילתה שהגיש קרא בנושא. ויינשטיין מסר לחדשות 13 כי גילה שבועיים קודם לכן שבתחילת 2013 המשטרה בדקה שמועות בקשר להסכם השתיקה, אך בשל חוסר שיתוף פעולה מצד עוזרת הבית, לא נפתחה חקירה. קרא סיפר כי שטרית הציג את המסמך הזה של היועמ"ש כהוכחה שלא דבק בו רבב.

לאחר הראיון של סער בשבוע שעבר, קרא צייץ תזכורת בנושא חשיפתו שבאה לאחר הבחירות לנשיאות ואף הוסיף כי ביום הבחירות הוצגה התשובה של ויינשטיין לערוץ 10 לח"כים במחנה השמאל "כקלירנס פיקטיבי". דוברו של סער גם הפנה אותנו לכתבה ששודרה יום לאחר הבחירות, שבה חבר הכנסת איתן כבל טוען שיו"ר האופוזיציה דאז ונשיא המדינה כיום יצחק הרצוג שאל את שטרית במפורש לפני ההצבעה לפשר הסכם השתיקה, ואם "הטריד אותה מינית", וכי שטרית הכחיש. עוד נמסר למשרוקית כי הדבר מוכיח שהטענות על הטרדה מינית לכאורה מצד שטרית היו ידועות במסדרונות הכנסת, גם אם נחשפו לציבור הרחב בתקשורת רק לאחר הבחירות. אלא שמדברים אלו לא ניתן לדעת בוודאות אילו חברי כנסת ידעו על שמועה כזו או אחרת, ומה בדיוק היה ידוע להם.

באשר לטענתו של סער כי חלק מהשרים שהתנגדו למינוי שטרית כיום תמכו בו ב-2014: בשבוע שעבר הצביעו השרים מרב מיכאלי, ניצן הורוביץ, תמר זנדברג, עמר בר לב ונחמן שי נגד מינויו של שטרית לוועדה לאיתור היועמ"ש הבא. השרה אורנה ברביבאי נמנעה, ושאר השרים תמכו. בדקנו כיצד אלו הצביעו בעת הבחירות הקודמות לנשיאות.

כל השרים שהתנגדו למינוי של שטרית כבר היו חברי כנסת ב-2014. ברביבאי לא הייתה. כידוע, הבחירות לנשיאות הן חשאיות, כך שאין דרך ודאית לדעת כיצד הצביעו חברי הכנסת. אך לפי פרסומים בתקשורת מאותה תקופה ומיום הבחירות עצמו, נראה שניתן לומר די בוודאות שאכן השרים ממרצ, הורוביץ וזנדברג, תמכו בשטרית בסיבוב השני, כאשר נותר לבדו מול ריבלין. יו"ר המפלגה דאז זהבה גלאון אמרה בראיונות לתקשורת לפני הסיבוב השני כי בבחירה בין השניים, הסיעה כולה, פרט לאילן גילאון, תתמוך בשטרית על רקע המחלוקת האידאולוגית עם ריבלין, לאחר שבסיבוב הראשון הצביעה המפלגה לשופטת העליון לשעבר דליה דורנר. עם זאת, לחברי המפלגה ניתן באופן רשמי חופש הצבעה.

גם מפלגת העבודה תמכה ככל הנראה ברובה בדורנר בסיבוב הראשון, ובשטרית בסיבוב השני. כך, הרצוג הסביר ביום הבחירות כי שטרית, ח"כ ממפלגת התנועה בראשות ציפי לבני, היה המועמד המוסכם על מחנה המרכז-שמאל וכי האופוזיציה קיוותה לבחור בו על מנת להנחיל תבוסה למפלגת השלטון, הליכוד. אלא שעל פי דיווח בערוץ הראשון, נחמן שי דווקא תמך בריבלין, מהלך שתואר על ידי הכתב אמוץ שפירא כחריג במפלגתו, ושאליו היו שותפים שלי יחימוביץ', מיקי רוזנטל, אבישי ברוורמן, כבל, איציק שמולי ומיכל בירן. חברת הכנסת (ושרת התחבורה כיום) מרב מיכאלי לא נכללה בקבוצת "מורדים" זו, אך הדוברת של השרה מסרה למשרוקית כי היא גם נמנעה מלהצביעה לשטרית בשני הסיבובים. כאמור, אין דרך לאמת זאת. מהשרים שי ובר לב לא נמסרה תגובה.

לסיכום, נראה שאכן חלק מהשרים שהתנגדו לאחרונה למינויו של שטרית לוועדה לאיתור יועמ"ש לממשלה דווקא תמכו בו במירוץ לנשיאות לפני שבע שנים, בסיבוב השני בקלפי. אלא שבניגוד לדבריו של סער, לא כל המידע היה מונח לפניהם בעת ההצבעה ההיא. אמנם עצם קיומו של "הסכם שתיקה" בין שטרית לעוזרת הבית לשעבר היה ידוע מאמצע חודש מאי, אך הפרטים החשובים באמת, קרי תוכנן המיני של הטענות שבגינן שילמו בני הזוג שטרית 270 אלף שקל, לא היו ידועים לציבור ולא ברור מה מתוכם היה ידוע לחברי הכנסת אם בכלל, פרט לשמועות ולהכחשותיו החד צדדיות של שטרית. לכן דבריו של סער לא נכונים.

תחקיר: אורי כהן

צרו איתנו קשר *5988