מדד מחירי הדירות האחרון עלה ב-0.7% "בלבד", מה שגרם לו שלא לחצות את רף ה-10% לשנה, אלא להגיע ל-9.9% "בלבד". זה עניין של זוטי זוטות כמובן, כן אין ספק לרגע שמדד מחירי הדירות של 2021 יהיה דו ספרתי באחוזים, והגבוה ביותר שידענו מאז 2010. ואולם איתות מעניין מתקבל דווקא מהפרסום הרבעוני של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) על מחירי העסקאות הממוצעות. מפרסום זה עולה, כי מחירי העסקאות הממוצעים יורדים זה הרבעון השני ברציפות. האם זה אומר משהו? ננסה להרחיב בעניין בהמשך הטור.
מדד מחירי הדירות רשם כאמור "אתנחתא קלה, ואחרי חודשיים רצופים שבכל אחד מהם מחירי הדירות עלו ב-1.2%, המדד האחרון מורה על עלייה מתונה יותר של 0.7%, ואולם קצב עליית המחירים עדיין בסימן עלייה - אם בשנה האחרונה מחירי הדירות עלו ב-9.9%, מאז תחילת 2021 קצב העלייה הוא של 10.5% וברבעון השלישי של השנה הוא הגיע ל-13%. לאור זאת, ההערכה של שר האוצר אביגדור ליברמן מאתמול (ב'), שמחירי הדירות צפויים לעלות ב-2021 ב-11% נראית סבירה.
מחוז המרכז הוא האחראי הגדול ביותר לעליות המחירים הגדולות: בשנה האחרונה מחירי הדירות בו עלו בלא פחות מ-11.9%; אחריו מגיע מחוז ירושלים, שרשם עליית מחיר שנתית דומה לזו של הממוצע הארצי (9.9%); יתר המחוזות רשמו עליות מחירים שנמוכות מהממוצע הכלל ארצי: צפון (9.6%), דרום (9.0%), תל אביב (8.8%) וחיפה (8.1%).
ההפתעה: מדד מחירי הדירות החדשות ירד
הפתעה קטנה נרשמה ממדד מחירי הדירות החדשות שרשם ירידה של 1.2%, ואולם יש לזכור בהיבט זה, שבארבעת החודשים הקודמים הוא רשם עלייה של 8.5% ובסך הכל בשנה וחצי האחרונה הוא רשם עליות מעט גבוהות יותר מאשר מדד מחירי הדירות הכללי.
ממצא מיוחד שפרסמה הלמ"ס הוא ירידת המחיר הממוצע של העסקאות שבוצעו, זה הרבעון השני ברציפות. ירידות מעין אלה אינן נדירות, ופעמים רבות גם קשה למצוא להן הסברים מלומדים, שכן אין מדובר במדד מדויק. ואולם פעמים רבות הן יכולות לרמז על תופעות שונות, שנעוצות בסנטימנט של שוק. פעמים רבות, כשמדד מחירי הדירות יורד, גם מחירי העסקאות יורדים - ולהיפך. זה נובע מכך, שהציבור מתאים את גובה העסקאות שלו לציפיות על המשך המגמה של המחירים.
בתחילת הרבעון השני של שנה שעברה, למשל, גם מדד מחירי הדירות ירד מעט וגם מחירי העסקאות. זה היה בשלב שהחשש ממשבר כלכלי חמור שייגרם בגלל הקורונה היה בעיצומו.
מיד לאחר מכן - עלו בתלילות הן המדד והן מחירי העסקאות, שבתוך שלושה רבעונים עלו ביותר מ-10% והגיעו לשיא של 1.705 מיליון שקל; בשני הרבעונים האחרונים מדד מחירי הדירות הוסיף לעלות בתלילות, ואולם מחירי העסקאות דווקא ירדו מעט וברבעון השלישי הגיעו למחיר ממוצע של 1.68 מיליון שקל.
מבחינת הסנטימנט של השוק, כל הסימנים מורים שהציבור סבור שמחירי הדירות יוסיפו לעלות - ממשיכים לבצע עסקאות בהיקפים גדולים, ולוקחים משכנתאות גבוהות.
ואולם יתכן שהמשקל של העסקאות נודד יותר לפריפריה ולמקומות זולים, בעוד שהערים באזור תל אביב ממשיכות לשבור שיאי מחירים, אך לרדת במספר העסקאות. ברבעון הראשון של השנה, למשל, הלמ"ס כללה במדגם שלה יותר מ-1,100 עסקאות בעיר תל אביב, בעוד שברבעון האחרון רק 400 השתתפו במדגם.
ואולי יתכן שמבחינה לאומית מחיר ממוצע של יותר מ-1.7 מיליון שקל לדירה הוא באמת יותר מידי.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
