רגע לפני כניסת חוק הפיקדון לתוקף: יש בארץ רק 180 מכונות אוטומטיות לאיסוף בקבוקים

האם הגופים בשטח ערוכים להחלת חוק הפיקדון על בקבוקי משקה גדולים? לא בטוח • דוח חדש של מרכז המידע והמחקר של הכנסת חושף כי למרות שמספר המכונות בשוק צריך להיות 2,500–3,000, כיום יש רק 180 מכונות לאיסוף אוטומטי של בקבוקים בארץ • השנה הארוכה שניתנה לשוק ולמשרד להגנת הסביבה להתארגנות - לא נוצלה כראוי

בקבוקים בפח כתום / צילום: יח''צ
בקבוקים בפח כתום / צילום: יח''צ

שבועיים לפני שהוא נכנס לתוקפו, האם השטח ערוך להרחבת חוק הפיקדון לבקבוקי משקה גדולים? לא בטוח. דוח חדש של מרכז המידע והמחקר של הכנסת המתפרסם היום (ג'), חושף כי ברחבי ישראל פרוסות רק 180 מכונות לאיסוף אוטומטי של בקבוקי המשקה בבתי עסק, ועוד 220 מכונות בדרכן לישראל. זאת, כאשר לפי הערכת חברת פארטו שנעשתה עבור המשרד להגנת הסביבה, כדי לעמוד במדדי שירות לצרכן בעקבות החלת החוק, מספר המכונות בשוק צריך להיות 2,500-3,000.

הכנסת מכונות אוטומטיות איננה תנאי ליישום החוק, אך היא צפויה להקל על עומס גדול בסניפים לכשייכנס החוק לתוקף. מתוקף החוק, האחריות על פריסת המכונות האוטומטיות היא של הרשתות והקמעונאים ולא של המשרד להגנת הסביבה, שכן לפי ההיגיון בחוק, הגוף האחראי לזיהום וזה אשר משיא רווחים כלכליים בשל מכירת הבקבוקים המזהמים את הסביבה, הוא זה הצריך לשלם על איסוף הבקבוקים ולשאת בעלויות סילוקם מהמרחב הציבורי. אך לפי הצפי, פריסת המכונות לא תהיה מלאה גם במועד כניסת החוק לתוקף, שכן הרשתות והקמעונאים לא נערכו לכך באופן המיטבי.

קושי גדול מסתמן מחוץ לערי המרכז. לפי דוח מרכז המחקר והמידע של הכנסת שנכתב לבקשת ועדת הכלכלה בראשות מיכאל ביטון, פריסת המכונות בפריפריה "עלולה להיות לוקה בחסר". בארגון אדם, טבע ודין אף התריעו בפני המשרד להגנת הסביבה על חוסר ההיערכות בפריפריה, וכתבו למנכ"לית, גלית כהן, כי הארגון מעריך כי מספר המכונות הנדרשות צפוי לעמוד על כ-1,000 מכונות אשר עלותן המצרפית תעמוד על 100 מיליון שקל. המקור למימון הרכישה מצוי בקרן הניקיון, שאף אישרה בחודש יולי את התקציב האמור לרכישת המכונות. בארגון אומרים כי למרות הצורך של השוק להתארגן, "התהליך עלול להתעכב למשך חודשים באופן שיפגע בהירתמות הציבור להחזרת המכלים".

בארגון מתריעים כי היות שקיימות לא מעט עדויות לכך שגם כיום החזרת מכלי המשקה הקטנים למרכולים כרוכה באי נעימות או בשירות ירוד של אותם מרכולים, הדרך היחידה להביא לכך שהמרכולים ייעלו את תהליך ההחזרה של המכלים היא אכיפה קפדנית של החוק, באופן שבו כל תלונה על אי קבלה של המכלים תזכה לטיפול מהיר ויעיל. "לשם כך יש להפנות תקציבים ראויים לאכיפת החוק, בין באמצעות המשטרה הירוקה ובין באמצעות הקמת יחידות נפרדות וייעודיות שיטפלו באכיפת החוק. רק בדרך זו יועבר המסר שאין כדאיות כלכלית באי ביצוע החוק. גם לשם מטרה זו ניתן להקצות כספים מתוך קרן הניקיון אשר אחת ממטרותיה היא טיפול בפסולת ומיחזור", כתבו בארגון למנכ"לית המשרד להגנת הסביבה, גלית כהן.

סכומי כסף נכבדים עשויים לרדת לטמיון

חוק הפיקדון ייכנס לתוקף לאחר תקופת היערכות של שנה מאז הודיעה השרה להגנת הסביבה שעבר, גילה גמליאל, כי החליטה להרחיב את חוק הפיקדון, כך שלא יחול על בקבוקי משקה קטנים בלבד. מדי שנה נמכרים בישראל כ-750 מיליוני מכלי משקה גדולים. דמי הפיקדון על מכלים אלה יסתכמו במיליוני שקלים מדי שנה. אך ללא היערכות ראויה, סכומי כסף נכבדים אלו עשויים לרדת לטמיון. כדי שלא לטלטל את השוק ולאפשר היערכות ראויה, החליטה גמליאל שלא להחיל את החוק באופן מיידי, ולאפשר פרק זמן ארוך להיערכות, בו יוצבו מכונות איסוף אוטומטיות במרכולים, יבחנו תיקוני חקיקה נדרשים ותקבע תדירות איסוף המכלים מהקמעונאים.

המצב המיטבי הוא סימון בקבוקי משקה גדולים בברקוד חדש, כדי להבחין בין החייבים בפיקדון ובין הקיימים במלאי - עבורם לא שולם פיקדון. כדי שהרשתות יוכלו למכור בשלב הראשון את מלא מכלי המשקה הקיים, המשרד סיכם עם איגוד רשתות שיווק המזון שבחודשיים הראשונים להחלת החוק תהיה הקלה באכיפה על מכירת מכלי משקה לא מסומנים.

מה יהיה גובה הפיקדון? עד עתה, אין תשובה לכך. היצרנים והיבואנים תכננו לתאם ביניהם את גובה הפיקדון, אך הממונה על התחרות לא אישרה זאת, מחשש להגבלת התחרות ביניהם ולהעלאת גובה הפיקדון מעבר למינימום. היצרנים והיבואנים טרם הודיעו מה יהיה גובה הפיקדון אך במשרד סבורים שהוא יהיה זהה לזה של המכלים הקטנים, 30 אגורות.

עד כה, שבועיים לפני החלת החוק, לא החלו פעולות הסברה לשיפור היענות הציבור לאיסוף ומחזור ולמימוש הזכות לקבל החזר פיקדון. המשרד להגנת הסביבה מתכנן לבצע פעולות הסברה, ולקדם מכרז לקבלת שירות הקמה וניהול של מערך פניות הציבור בשיתוף עם המועצה לצרכנות.

"תחום הטיפול בפסולת הוא אחד הכישלונות של המשרד להגנת הסביבה"

לפי הערכות חברת פארטו, עם החלת החוק, יאספו 71% מהבקבוקים הגדולים בהחזר פיקדון, ו-29% לא יאספו (רובם המוחלט יושלכו לפח הירוק). בתקופת הביניים ובשלבים הראשונים, סביר ששיעור גבוה יותר של מכלים לא יוחזר אל בתי העסק, אלא יושלך אל הפחים הירוקים או הכתומים. במקרה כזה, נפח הפסולת בפחים יגדל, ושירותי הפינוי עלולים להיפגע ולהתייקר, כך לפי מרכז המחקר והמידע. כמו כן, עלולות להתגבר תופעות של חיטוט בפחים לשליפת המכלים.

לפי המשרד להגנת הסביבה, מתוכנן סילוק הדרגתי של המחזוריות בתיאום עם הרשויות המקומיות. כפי שנחשף ב"גלובס", יש רשויות מקומות שכבר החלו בפינוי המחזוריות, לעיתים תוך פגיעה במענה לתושבים להשלכת המכלים הגדולים. המשרד המליץ להשאיר את המחזוריות ברשויות המקומיות שיבחרו בכך ברבעון הראשון של 2022, בעוד שתאגיד תמיר והמשרד מציעים את הפחים הכתומים כפתרון מסוים להשלכת המכלים הגדולים בחודשים הראשונים להחלת החוק.

חבר הכנסת אלון טל מכחול לבן, מחברי השדולה הסביבתית, הוא מ"אדריכלי" חוק הפיקדון בשנות התשעים - כשהיה מנכ"ל ארגון הסביבה "אדם, טבע ודין". לדבריו, "אחרי שנה של היערכות, הייתי מצפה שהמצב יהיה שונה. אני מקווה שברגע שהחוק ייכנס לתוקף, יעברו להילוך גבוה של הצבת מכונות, בעיקר בפריפריה. עבודת מטה מסודרת הייתה צריכה להתרחש - זה מעבר דרמטי. זה לא כישלון נקודתי של השרה הנוכחית: לאורך שנים ארוכות, תחום הטיפול בפסולת הוא אחד הכישלונות של המשרד להגנת הסביבה: כ-80% מהפסולת שלנו נשלחת להטמנה. אנחנו במצב גרוע מבחינת מחזור, ומתנהלים כאילו שיש לנו שטח בלתי מוגבל לשימוש עבור הטמנת פסולת".

פרופ' אלון טל / צילום: הדר וויט
 פרופ' אלון טל / צילום: הדר וויט

טל עצמו נלחם עם החלת החוק המקורי על כך שחוק הפיקדון יוחל על כלל בקבוקי המשקה, אך לאורך שנים בשל פשרה פוליטית - רק בקבוקי משקה קטנים נאספו תחת חוק הפיקדון. "מה שניסינו לעשות ב-1992, קורה עכשיו. זה לקח כל כך הרבה זמן. במשך 30 שנה זה מה שקורה בעולם, ורק עכשיו ישראל החליטה להצטרף. גם החוק הזה עכשיו צריך לשמש דוגמה לאבולוציה עבורנו. העולם נמצא במשבר פסולת. אין סיבה שהרעיון של הפיקדון לא יורחב לזירות אחרות. למשל, פיקדון על צמיגים, כדי לקדם את מיחזורם. זה צריך לקרות גם בהקשר של סוללות לרכבים חשמליים או פאנלים סולריים, או אפילו פסולת אלקטרונית. אנחנו צריכים להעלות את הכדאיות של המחזור. יש בזה היגיון כלכלי וגם סביבתי. צריך להרחיב את החוק הזה למוצרים נוספים".

עמית ברכה מנכ"ל אדם טבע ודין, אומר על הדברים: "אנחנו מתריעים כבר שנה על הצורך להתארגן לתחולת החוק ובעיקר באמצעות רכישת מכונות אוטומטיות לקליטת המכלים, מסע הסברה מקיף והכנת תשתית משמעותית לאכיפת החוק. למרבה הצער, הדוח חושף את שידענו: המשרד לא נערך כנדרש ומבעוד מועד להחלת החוק. גם כעת - שבועיים בלבד לפני כניסת החוק לתוקף - אין מסע הסברה, אין כמעט מכונות אוטומטיות, אין תשתית משמעותית של אכיפה ומנגד המחזוריות מפונות מחלק מהערים. במצב דברים כזה, החשש הממשי הוא שהבקבוקים יגיעו לפחים הירוקים - דבר שהוא אנטי סביבתי ופוגע כלכלית בציבור, מפני שהפיקדון לא חוזר לבעליו ומפני שעלויות הפינוי של הפסולת הזו מוטלות על הרשויות המקומיות שתקציבן מגיע מכיסנו. חשוב להדגיש, את כל אלה אפשר היה למנוע אילו המשרד היה נערך כראוי. המחדל הזה רובץ לפתחו של המשרד״.